בוררות בסכסוך אגודה

נטען כי אין מדובר בסכסוך הנוגע לעסקי האגודה ומכל מקום מדובר בסכסוך שעניינו בנושא קונסטיטוציוני, שאותו לא ניתן להעביר לבוררות. בפסיקה נקבע שאת המונח "סכסוך הנוגע לעסקי האגודה" (בנוסח האנגלי המחייב: disputes concerning the business of the society) יש לפרש באופן מרחיב שיוציא מגדרו רק סכסוכים המוגדרים "קונסטיטוציוניים" או "חוקתיים", ש"אינם נתפסים על ידי סעיף 52(1) לפקודה ולכן עליהם להתברר בפני בית משפט. להלן החלטה בנושא בוררות בסכסוך אגודה: החלטה 1. לפני בקשת המשיבים בה"פ 6389/07 (להלן: ההמרצה) לעכב את ההליכים בבקשה זו לצורך העברת הסכסוך לבוררות. 2. ביום 22.11.07 הוגשה ההמרצה, בה נטען כי ביום 28.2.06 אושרה זכיית המבקש, חבר במשיבה 1 (להלן: רפאל), במכרז לחכירת מחסן חקלאי שערכה המשיבה 1 (להלן: המשיבה). אף על פי כן, נטען בבקשה, סירבה המשיבה לקיים את הזכייה, וביום 18.11.07 פרסמה מכרז חדש להגשת הצעות לרכישת זכות חכירה באותו מחסן. בגין נסיבות אלו התבקש סעד הצהרתי לפיו רפאל זכה כדין במכרז הנ"ל. 3. ביום 10.1.08 הוגשה הבקשה הנוכחית בבש"א 1118/08, לפיה יש לעכב את ההליכים לצורך הפניית הסכסוך להליך בוררות, וזאת לאור סעיף 32(א) לתקנון האגודה אשר קובע כי: "כל סכסוך, הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה, לרבות פרוש תקנון זה אשר יתגלע בין חברים.... לבין האגודה, פקידיה או חברי ועד ההנהלה שלה מצד שני, יימסר לבוררות זבל"א. בהיעדר הסכמה לעניין הבורר תועבר הבוררות לועדה המשפטית שליד תנועת המושבים". לפיכך, על פי הבקשה, מעת שמדובר בהוראת בוררות בת תוקף מכוח סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: הפקודה), הואיל ועסקינן בסכסוך הנובע מעסקי המשיבה, ומשהמשיבה נכונה לקיים את הבוררות, יש לעכב את ההליכים, וזאת מכוח סעיף 5(א) לחוק הבוררות תשכ"ח 1968 (להלן: החוק). 4. ביום 4.2.08 הוגשה תגובתו של רפאל לבקשה, לפיה יש לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים. זאת, לשיטתו, משלושה טעמים: ראשית, אין המדובר בסכסוך הנוגע לעסקי האגודה כמשמעותו בסעיף 52(1) לפקודה, ומכל מקום, מדובר בסכסוך בעניין קונסטיטוציוני, שאיננו ניתן להעברה לבוררות. שנית, הבקשה הוגשה שלא כדין כיוון שלא הוגשה בהזדמנות הראשונה, עת הסכימו המשיבים, ביום 28.11.07, למתן צו מניעה זמני המונע את השלמת הליכי המכרז. שלישית, הבקשה הוגשה שלא כדין, משום שלא הוגשה בבקשה בדרך המרצה. 5. אינני מקבל את טענתו של רפאל, לפיה על המשיבים היה להגיש את הבקשה לעיכוב הליכים עוד במועד הגשת התגובה לבקשה לסעד זמני. זאת, משום שסעיף 5 לחוק איננו מחייב להגיש את הבקשה לעיכוב הליכים בהזדמנות הראשונה, אלא להגישה "לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה" (השווה: ה"פ (י-ם) 554/01 מוסאיוף נ' טל, לא פורסם, 5.11.02, פסקה 23 לפסק הדין). כל שהודיעו המשיבים בתגובתם לבקשה למתן צו מניעה זמני הוא שהם אינם מתנגדים למתן הצו. מכאן, בענייננו המשיבים טרם טענו לגופה של הבקשה. 6. אינני מקבל גם את טענתו של רפאל לעניין דרך הגשתה של הבקשה לעיכוב הליכים. אמנם, קיימת דעה לפיה הליך ההמרצה הינו הדרך הנכונה להגשת בקשה לעיכוב הליכים (סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, מהדורה רביעית, 271-273 (2005); בר"ע (חי') 905/00 מ.מ. הנדסה בע"מ נ' הוכברג, לא פורסם, 19.12.01). עם זאת, נראה כי הדעה הרווחת בפסיקה, אשר מקובלת גם עלי, היא שניתן להגיש בקשה בהליכי בוררות, בכלל זה בקשה לעיכוב הליכים, גם על דרך של בקשה בכתב (ראה: בש"א (חי') 11260/99 אחים שורק בע"מ נ' רם, לא פורסם, 17.4.00, פסקה 12 לפסק הדין; בש"א (ת"א) 27124/04 חצרוני נ' סביוני טופז בע"מ, לא פורסם, 9.10.05; ת"א (ב"ש) 7291/06 ישע אגודת עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' קדמן, לא פורסם, 21.5.07, סעיף 4.3 להחלטה). 7. נותרה טענתו של רפאל כי אין מדובר בסכסוך הנוגע לעסקי האגודה ומכל מקום מדובר בסכסוך שעניינו בנושא קונסטיטוציוני, שאותו לא ניתן להעביר לבוררות. בפסיקה נקבע שאת המונח "סכסוך הנוגע לעסקי האגודה" (בנוסח האנגלי המחייב: disputes concerning the business of the society) יש לפרש באופן מרחיב שיוציא מגדרו רק סכסוכים המוגדרים "קונסטיטוציוניים" או "חוקתיים", ש"אינם נתפסים על ידי סעיף 52(1) לפקודה ולכן עליהם להתברר בפני בית משפט" (ע"א 1139/99 כפר מחולה - מושב עובדים של הפועל המזרחי נ' בית שאן חרוד - אגודה שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ, נד(4) 262, 276 (להלן: פסק דין מחולה). סכסוכים כאלו, כך נקבע, כוללים שתי קבוצות: "עניינים המעוררים שאלות לגבי חוקיות של פעולות האגודה, כולל שאלת תקפותן של נורמות שנוצרו על ידיה כגון תקפותן של הוראות תקנוניות" (עמ' 278 לפסק דין מחולה), ו"... אותם העניינים אשר לגביהם קיים - בשל אופיים העקרוני טעם מיוחד שלא לעכב את ההליכים וזאת במובן הוראת סעיף 5(ג) לחוק הבוררות" (עמ' 280 לפסק דין מחולה). יודגש, כי לצורך היותו של הסכסוך "חוקתי" נדרש כי נושאו העיקרי ייכנס תחת מסגרת זו, ואין די בכך ששאלה "חוקתית" תתעורר בו בדרך אגב (ע"א 234/81 ירמה נ' "מזרע" קבוץ השומר הצעיר להתישבות שיתופית בע"מ, פ"ד לו (4) 113, 117). 8. במקרה שלפנינו מדובר בסכסוך עסקי טיפוסי, שעניינו במכרז להחכרת מחסן ובהפרה (נטענת) של חוזה שנכרת בעקבות המכרז, שאין לו כל מימד חוקתי. אין לקבל גם את הטענה שעניינו של הסכסוך בחובה המוטלת על המשיבה מכוח חוק חובת המכרזים. זאת, משום שחוק זה אינו חל מעיקרו על המשיבה (ראה סעיף 2 לחוק חובת המכרזים תשנ"ב 1992). 9. התוצאה היא שאני מקבל את הבקשה בבש"א 1118/08 ומורה על עיכוב ההליכים בה"פ 6389/07 לצורך הפניית הסכסוך שבין הצדדים לבוררות. הדיון הקבוע ליום 9.4.08 (מחר) מבוטל. רפאל ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.יישוב סכסוכיםבוררותסכסוך