תיקון שומה היטל השבחה

מקום בו יש לוועדה המקומית סמכות לתקן שומה, הרי שסמכות זו מתאיינת למול עקרונות מינהל תקין אשר מתבטאים, בין השאר, בכך שהליך תשלום היטל השבחה מסתיים עם תשלום ההיטל כאמור בהודעת החיוב, וללא אפשרות לתיקון השומה.

לכן קבע בית המשפט כי לאור קביעת המחוקק ובשים לב לעובדה כי שולם החיוב בהיטל השבחה בתוך המועדים שנקבעו לכך, הרי שמטעם זה בלבד, דין ערעורו של הנישום להתקבל ודין החיוב בהיטל השבחה להתבטל.

להלן החלטה בנושא תיקון שומה היטל השבחה:

החלטה


לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

רקע
1.     המבקשים, בעל ואישה, הנם בעלי הזכויות בקרקע הידועה כגוש 3927 חלקה 244 מחצית מגרש 59, המצויה ברחוב לאה רבין שבראשון לציון (להלן: "הנכס").
ביום 24/12/2002 ניתן למבקשים ביחד עם בעלי המחצית השנייה של מגרש 59 (בני הזוג שרז רחל וראובן), היתר בניה להקמת בית פרטי, דו משפחתי בשטח של כ - 170 מ"ר.
בהתאם לכך, נדרשו המבקשים לשלם, ואף שילמו, היטל השבחה בהתאם לשמאות שמאי מכריע (ר' סע' א' לנספח ג' לכתב התביעה).
אין חולק כי מתשלום ההיטל אשר בו חויבו המבקשים, נוכה סכום המהווה כ - 79% משיעור ההיטל.
ניכוי זה נעשה נוכח פרשנות המשיבה את הוראת סעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. על פי פרשנות המשיבה את ההוראה הנ"ל, כפי שהיתה באותה עת, הקנתה הוראת החוק למבקשים, כמו לכלל הציבור, פטור מהיטל השבחה על בית חדש שנבנה על קרקע בלתי מבונה, עד לשטח של 120 מ"ר.
2.     המשיבה טוענת בכתב התביעה כי בדיעבד, לאחר פסיקתו של בית המשפט העליון ברע"א 7417/01 צרי ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גבעתיים ואח' תק-על 2003(2), 2677 התחוור לה כי הפטור ניתן למבקשים בחוסר סמכות שכן, בהתאם להלכת צרי הפטור הנ"ל חל רק על הרחבת בית הקיים על המקרקעין, ולא על בנייתו של בית חדש הנבנה על קרקע בלתי מבונה.
אשר על כן, המשיבה הגישה תביעה זו לבית המשפט כנגד המבקשים, בסדר דין מקוצר, על סכום היטל ההשבחה שלגביו ניתן הפטור - סך של 28,678 ₪, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
3.     הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן נקבע ליום 28/09/2006 ואולם, המבקשים לא התייצבו. משנמצאו אישורי מסירה כדין, נמחקה בקשת המבקשים וניתן פסק דין במעמד צד אחד כנגדם.
המבקשים הגישו בקשה זו לביטולו של פסק הדין הנ"ל.

הסיבה בעטיה לא התייצבו המבקשים לדיון
4.     לטענת המבקש 1, יום לפני הדיון בדק את אתר האינטרנט הרשמי של בתי המשפט וגילה כי באתר רשום שהדיון "מבוטל/נדחה". בהתאם לכך, המבקשים טוענים כי הסתמכו על האמור באתר הרשמי ולא התייצבו לדיון האמור, לטענתם, מתוך הבנה שיקבלו זימון למועד חדש.
המבקשים צרפו לבקשתם העתק תדפיס של אתר בתי המשפט של היום הנדון, ממנו עולה לכאורה כי הדיון האמור מופיע לפחות פעם אחת כ"מבוטל/נדחה".
לפיכך, המבקשים טוענים כי דין פסק הדין להתבטל מחובת הצדק.
5.     דין הטענה להידחות.
בבקשת ביטול מחובת הצדק על המבקש להצביע על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן החלטה.
מהתדפיס שצורף עולה שהדיון הנ"ל אכן הופיע באתר האינטרנט פעם אחת כ"מבוטל/נדחה" ואולם הופיע פעם נוספת פעם נוספת כמתקיים (בשורה מתחת).
עובדה זו הייתה צריכה לגרום למבקשים להתייצב לדיון או לבדוק מול מזכירות בית המשפט מה סטטוס הדיון. אם לא עשו כן, הרי שאי התייצבותם הייתה עצימת עיניים, אשר על המבקשים לשאת בתוצאותיה.
קל וחומר נוכח העובדה כי בתדפיס אתר האינטרנט שהמבקשים הגישו מופיעה ההערה:
"במקרה של דיון מבוטל/נדחה - פנה למזכירויות לקבלת מידע נוסף".
משלא עשו המבקשים כן, והחליטו על דעת עצמם שלא להתייצב לדיון, הרי שעשו דין לעצמם ואין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.
6.     יחד עם זאת סבורני כי הממצאים דלעיל מצדיקים לשקול את ביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט.
כידוע, על פי ההלכה בעניין זה, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקשים, אם יבוטל פסק הדין (ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה תשיעית תשס"ז-2007 בעמ' 354).
השאלה השניה היא עיקר, ואילו השאלה הראשונה - הינה בעלת משקל פחות.
סבורני, כי הנסיבות דלעיל מגלות לכל היותר טעות בשיקול דעתם של המבקשים אך אינם מגלים זלזול מדעת בהליכי בית המשפט. על כן יש לבחון את טענות הגנתם לגופן, ולראות אם הן אפשריות (גורן הנ"ל, בעמ' 356). אם התשובה לכך היא בחיוב - יש ליתן להם יומם בבית המשפט.

טענות ההגנה של המבקשים
7.     ראשית יש לציין, כי המבקשים טוענים כי התביעה אינה ראויה לידון בסדר דין מקוצר.
אין כל מקום לבטל את פסק דין בגין טענה זו. בבקשה לביטול פסק דין על בית המשפט להתייחס לטענות הגנה מהותיות, ולבדוק אם הן מקימות מחסום ומגן מפני התביעה.
טענה מסוג זה אינה טענה כשרה כלל, שכן כל עניינה בצורה ולא במהות, ואין בה לכשעצמה כדי להעמיד למבקשים הגנה תקפה מפני התובענה.

לגופו של עניין, המבקשים טוענים כדלקמן:
א.     פסק הדין בעניין צרי עליו מסתמכת המשיבה, תומך דווקא בעמדתם של המבקשים;
ב.     המבקשים שילמו למשיבה את מלוא ההיטלים בהם חייבה אותם על פי חישוביה ומשכך, המשיבה איננה רשאית "לפתוח" שומות שכבר שולמו בפועל, מה גם שמדובר בשומה משנת 2001, דהיינו 4 שנים קודם להגשת התביעה;
ג.     המשיבה מנסה להפעיל לחץ על המבקשים שלא כדין, בשל התדיינות קודמת בין הצדדים;     

תחולת הלכת צרי
8.     המחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה סביב פרשנות הלכת צרי.
כאמור, לשיטת המשיבה, הלכת צרי סייגה את הפטור הקבוע בהורת סע' 19(ג) הנ"ל אך ורק לגבי הרחבת דירת מגורים קיימת.
לצרכיה של בקשה מוכן אני להניח שבהקשר זה, הדין הוא עם המשיבה.
אעיר, כי עמדה זו אינה נקיה מספק. בעניין זה ר' החלטתו של בית משפט השלום בבש"א (נצ') 3034/04 חמאיסי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים בה נקבע כי הלכת צרי אינה מתייחסת כלל לקרקע בלתי מבונה, וכי הפטור חל גם עליה.
על החלטה זו הוגש ערעור אשר התקבל במלואו (ע"א (נצ') 1028/05 הועדה המקומית לתכנון ולבניה מבוא העמקים נ' ד"ר זיאד חמיאסי, תק-מח 2006(1) 9434) ונקבע כי אין לתת הפטור לדירה חדשה שנבנתה על קרקע "בתולה" שאין בצידה דירה קיימת.
דא עקא, גם על פסק דין זה הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון (רע"א 3626/06) אשר בהתאם להחלטת בית המשפט העליון, הועברה לדיון בהרכב תוך הזמנת היועץ המשפטי לממשלה להתייצב לדיון.
ללמדך, שהשאלה אינה פשוטה כלל ועיקר, ולכאורה עדיין טעונה הכרעה, גם אחרי פסק הדין בעניין צרי.
יחד עם זאת וכאמור לעיל, מוכן אני להניח לצרכיה של בקשה זו כי הוראת סעיף 19(ג) אינה מקנה פטור בגין בניה חדשה.
נשאלת השאלה, האם גם תחת הנחה זו אין למבקשים טענת הגנה טובה מפני התובענה.
כבר עתה אומר כי לדידי, השאלה המכרעת בתביעה דנן, אינה השאלה דלעיל אלא שאלת פתיחת מחדש של השומה שהוצאה למבקשים, וכיצד זו מתיישבת עם עקרון הסופיות.

פתיחת שומת היטל השבחה ועקרון הסופיות
9.     סמכותה של המשיבה לדרוש את ההיטל נשוא תובענה זו מעוגנת בסעיף 14(ה) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, הקובע כדלקמן:
     "הועדה המקומית, על פי חוות דעת שמאי מקרקעין, רשאית לתקן את השומה אם היא סבורה, מטעמים שיירשמו, שהשומה הקודמת בטעות יסודה; החליטה ועדה מקומית על תיקון שומה, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) בשינויים המחוייבים; תיקון שומה לא יחול לגבי מקרקעין שבעדם שולם היטל".
ואכן, סעיף 14(ה) מסמיך רשות מקומית לתקן טעות שנפלה מלפניה. הסמכה זו נותנת משקל בכורה לאינטרס בגביית מס אמת (ראה: ע"א 1527/97 אינטרבילדינג חברה לבניין בע"מ נ' פ"ש ת"א, פ"ד נ"ג (1) 699, בעמ' 719).
יחד עם זאת, בע"א (ת"א) 2566/04 החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "שורקות", תק-מח 2006(3), 11310 נקבע כי מטרת ההוראה דנן היא לאזן בין אינטרס זה של גביית מס אמת לבין אינטרס ההסתמכות של הנישום וכי:
"הפועל היוצא של האיזון בין האינטרסים, מגביל את הפעלת סמכות      התיקון, באופן שלא תחול על מקרה בו כבר שולם ההיטל"
עוד ר' בעניין זה: ה' רוסטוביץ היטל השבחה מהדורה ראשונה תשנ"ז-1996 בעמ' 439, שם נאמר:
"לדעתנו, משניתנה הכרעתו של שמאי מכריע או ניתן פסק דין של בית משפט, מושתקת הועדה המקומית מלהוציא שומה מתוקנת".
10.     שאלה דומה נידונה בע"ש (י-ם) 8/04 כהן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ירושלים. שם נקבע כי הרציונל העומד בבסיס סעיף 14(ה) הוא רציונל סופיות ההליך.
לכן, גם מקום בו יש לועדה המקומית סמכות לתקן שומה, הרי שסמכות זו מתאיינת למול עקרונות מינהל תקין אשר מתבטאים, בין השאר, בכך שהליך תשלום היטל השבחה מסתיים עם תשלום ההיטל כאמור בהודעת החיוב, וללא אפשרות לתיקון השומה.
לכן קבע בית המשפט כי לאור קביעת המחוקק ובשים לב לעובדה שהמערער שילם את החיוב בהיטל השבחה בתוך המועדים שנקבעו לכך, הרי שמטעם זה בלבד, דין ערעורו של הנישום להתקבל ודין החיוב בהיטל השבחה להתבטל.ב
כמו כן ר': ע"א (נצ') אדיב שאער נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים שם אישר בית משפט שלערעור את החלטת בית המשפט קמא על פיה:
          "הסמכות לתיקון השומה (בהתאם לסעיף 14(ה) הנ"ל - הערה שלי, ר.א.) אינה רחבה והיא מוגבלת לטעויות מנהליות בלבד, להבדיל משומה שגויה לגופה או הפעלת שיקול דעת שגוי"
11.     מקור נוסף לשינוי או תיקון החלטה הנוגעת לענייני מיסוי, העומדים במקביל להוראת סעיף 14(ה) לחוק התכנון והבניה, הם עקרונות המשפט המינהלי.
כך, בענייני ארנונה נקבע כי אף שאין הוראה מיוחדת המסמיכה את הרשות המקומית לשנות למפרע שומת ארנונה, הרי שפתוחה בפני הרשות האפשרות לבצע שינוי בשומת הארנונה, וזאת בהתאם לעקרונות הכלליים בדבר שינוי החלטה מינהלית.
הטעמים והשיקולים שיצדיקו שינוי בדרישת הארנונה יהיו דומים, אם כן, לטעמים המנחים בנוגע לשינוי של החלטה מינהלית ולשיקולים ולאינטרסים שעל הרשות לקחת בחשבון במקרה כזה.
עוד נקבע כי מן הראוי ששומת הארנונה תהיה קבועה ויציבה בהקדם האפשרי.
ראה: ע"א 4452/00 ט. ט. טכנולוגיה מתקדמת נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נ"ו (2), 773, עמ' 781-784; ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים, פ"ד נ"ז (4), 769, עמ' 788-789.
וכן ראה: י' זמיר, "הסמכות המינהלית" כרך ב', תשנ"ו-1996, בעמ' 1004-1005 שם נאמר באשר לשינוי, ביטול או תיקון טעות בהחלטה של רשות מנהלית:
"טעות של הרשות המנהלית יכולה להיות עילה טובה לשינוי או ביטול החלטה קודמת. כך לגבי טעות עובדתית, כך לגבי טעות משפטית, וכך גם לגבי טעות בשיקול הדעת ... אמנם גם בטעות שנגרמה באשמת הרשות המינהלית ניתן לתקן את הטעות או לבטל את ההחלטה, אולם זאת רק בנסיבות מיוחדות או אם קיים אינטרס ציבורי מיוחד בתיקון הטעות, כגון, שכתוצאה מן הטעות עלול להיגרם לציבור נזק חמור. ההסבר לכך כפול. ראשית, האזרח רשאי להניח כי הרשות ערכה את הבדיקות הנדרשות, ואינו צריך לחשוש שהכל ייפתח מחדש בשל טעות גרידא. שנית, הרשות המינהלית צריכה לקבוע לעצמה סדרי עבודה נאותים, המבטיחים שהבדיקות הנדרשות יערכו לפני מתן ההחלטה ולא לאחר מכן".

מן הכלל אל הפרט
12.     מן המקובץ עולה כי למבקשים טענת הגנה טובה מפני תביעתה של המשיבה.
בנסיבות העניין, מתעורר ספק של ממש האם המשיבה רשאית לדרוש מהמבקשים את תשלום היטל ההשבחה הנתבע.
ספק זה נובע הן מהעובדה שהמבקשים שילמו כבר את ההיטל שנדרש מהם בהתאם להכרעת שמאי מכריע, ועל כן ולכאורה לא ניתן להחיל בעניינם את הוראת סעיף 14(ה) הנ"ל ולחילופין - נוכח העקרונות הכלליים של המשפט המינהלי בדבר שינוי או ביטול החלטה, כמפורט לעיל.
המשיבה לא פירטה בכתב תביעתה כל אינטרס ציבורי מיוחד או נזק ציבורי חמור המצדיקים את גביית ההיטל בנסיבות העניין וגוברים על אינטרס ההסתמכות של המבקשים נוכח העובדה שחלפו 5 שנים ממועד מתן האישור על פירעון ההיתר ומתן טופס 4, ועד למועד דרישת התשלום נשוא התובענה.
כמו כן לא נסתרה טענת המבקשים כי דרישת התשלום מהם הינה התנכלות הנובעת מהתדיינות אחרת בין הצדדים.
בנסיבות אלה סבורני כי יש להיעתר לבקשה, ואני מורה על ביטול פסק הדין.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו וכן בשכ"ט עו"ד בגינה בסך 1200 ₪ + מע"מ, אשר יחולטו מסכום העירבון המצוי בתיק, והיתרה תושב למבקשים.
התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן ישמש כתב הגנה, והתיק ייקבע להמשך על ידי המנ"ת, בסדר דין מהיר.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת "השבחה"

  2. מהו היטל השבחה ?

  3. החזר היטל השבחה

  4. התיישנות היטל השבחה

  5. תנאי לקיומה של השבחה

  6. תיקון שומה היטל השבחה

  7. החזר מחצית היטל השבחה

  8. היטל השבחה בשכונת שיקום

  9. טיפול בהפחתת היטל השבחה

  10. היטל השבחה על נחלה במושב

  11. היטל השבחה על תשלומי איזון

  12. סירוב לתת פטור מהיטל השבחה

  13. הנפקת שוברי תשלום היטל השבחה

  14. ערר על שמאי מכריע: היטל השבחה

  15. דרישת היטל ההשבחה בגין תכניות

  16. פטור מהיטל השבחה שיקום שכונות

  17. מועד תשלום היטל השבחה ועדת ערר

  18. היטל השבחה בגין תוספת שטחי שירות

  19. היטל השבחה בגין תוספת גובה למרתף

  20. דרישת היטל ההשבחה בגין אישור תכנית

  21. הסכם שיתוף במושע - פטור מהיטל השבחה

  22. האם לנכה צה"ל מגיע פטור מהיטל השבחה ?

  23. היתר בניה לא חוקי - החזר היטל השבחה

  24. החזר היטל השבחה עקב אי קבלת היתר בניה

  25. ערר נגד היטל השבחה בגין מכירת דירה בחולון

  26. ערר כנגד היטל השבחה בגין זכויות בנייה בגג

  27. דרישת תשלום היטל השבחה בעקבות שומה מוסכמת

  28. ערעור על החלטת שמאי מכריע - היטל השבחה

  29. שומה מייעצת בעניין שומת היטל השבחה לחלקות

  30. ערעור על שומת שמאי מכריע בעניין היטל השבחה

  31. ביטול היטל השבחה לבעל זכויות מכוח הסכם פיתוח

  32. דרישת תשלום היטל השבחה לא נשלחה לחייב על פי דין

  33. היטל השבחה בגין מימוש זכויות על דרך מכירת זכויות

  34. השמאי קבע כי שומת היטל ההשבחה נעדרת פרטים מהותיים

  35. דרישת היטל השבחה בעקבות מימוש הזכויות בדרך של מכר

  36. דרישת היטל ההשבחה בגין מתן אישור לשימוש חורג למקרקעין

  37. היטל השבחה על בתים שנבנו לפני שנות ה- 80 - בבעלות במושע

  38. ערר כנגד שומת היטל השבחה בגין מכירת זכויות בדירת מגורים

  39. היטל השבחה - ערר בטענה כי חל הפטור שבסעיף 19(ג)(1) לחוק

  40. ערעור על החלטת ועדת הערר המחוזית לפיצויים ולהיטל השבחה

  41. טענה כי אינם חוכרים לדורות ולפיכך אינם חבים בהיטל השבחה

  42. טענה כי תכנית "לא משביחה" ולכן אין מקום לחייב בהיטל השבחה

  43. תיקון 84 לחוק התכנון והבניה - סמכות לוועדת הערר לדון בהיטל השבחה

  44. תביעה ייצוגית: החזר אגרה בהליך ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה

  45. נטען כי הוצג אישור להעברת זכויות מהעירייה ולפיו אין חובות היטל השבחה על הנכס

  46. המועד שהחל ממנו נדרשת רשות מקומית לשלם ריבית פיגורים בגין היטלי השבחה שנגבו ביתר

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון