תביעה כספית של קבלן אינסטלציה

להלן פסק דין בנושא תביעה כספית של קבלן אינסטלציה: פסק דין 1. זוהי תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר על סך של 38,440 ₪ על ידי התובע כנגד אגפל פ.ג. 1989 חברה לבניין בע"מ (להלן: "הנתבעת"). העובדות שאינן שנויות במחלוקת: 2. התובע הינו קבלן אינסטלציה, מים וביוב ואילו הנתבעת הינה חברה בע"מ שעיסוקה ביצוע עבודות בניין. 3. הצדדים התקשרו ביניהם בהסכמים על פיהם ביצע התובע עבור הנתבעת עבודות שונות בתחום האינסטלציה בשלושה בניינים אשר נבנו על ידי הנתבעת ברחוב דרך הים 43 בחיפה, ברחוב מחניים 11 בחיפה וברחוב החשמל 11 בחיפה. 4. העבודות הסתיימו במלואן בחודש נובמבר 2003 וביום 14/1/04 העביר התובע לנתבעת שני חשבונות סופיים בגין העבודה. על פי החשבונות טוען התובע בכתב התביעה כי מגיעים לו הסכומים כדלקמן: בגין העבודה בבניין ברחוב דרך הים 43 בחיפה סך של 23,725 ₪ בתוספת מע"מ ובגין העבודה ברחוב מחניים 11 בחיפה סך של 8,852 ₪ בתוספת מע"מ. בסיכומיו צמצם התובע את תביעתו ביחס לפרוייקט ברחוב מחניים 11 בחיפה והעמידה על סך של 3,300 ₪ בתוספת מע"מ בגין התקנת אסלות מונובלוק בלבד מעבר לסכום שאינו שנוי במחלוקת. 5. מתוך סך דרישות התובע הנתבעת אישרה לתובע לתשלום סך כולל של 18,588 ₪ בתוספת מע"מ, אולם לא שילמה את הסך הנ"ל לתובע עד היום, שכן הינה טוענת לקיזוז הסך של 60,000 ₪ בגין נזקים שגרם התובע, לטענתה, בעבודות הנחת הצנרת שביצע התובע בבניין שברחוב החשמל 11 בחיפה. טענות הצדדים בתמצית: 6. התובע טוען כי הינו זכאי לקבלת מלוא סכום תביעתו וכי אין כל בסיס לטענת הנתבעת לפיה נזקי הצנרת הנטענים על ידי הנתבעת ברחוב החשמל 11 בחיפה הינם באחריותו. כן חולק התובע על גובה הנזק הנטען על ידי הנתבעת. באשר לפרוייקט ברחוב דרך הים 43 בחיפה טוען התובע כי מעבר לסכום שאושר על ידי הנתבעת הינו זכאי גם לתשלום הסך של 10,100 ₪ הנובע מהפריטים הבאים: העתקת צנרת מטבח ושינוי מקום האינסטלציה - סך של 3,500 ₪, הרכבת מד מים משולב "3 במונה ראשי בסך של 1,500 ₪ והרכבת אסלות מונובלוק בדירות 6-1 בסך כולל של 5,100 ₪. באשר לעבודות שביצע התובע בבניין ברחוב מחניים 11 בחיפה אישרה הנתבעת לתשלום סך של 3,963 ₪ בתוספת מע"מ ובסיכומיו העמיד התובע, כאמור, את דרישתו לקבלת סך נוסף של 3,300 ₪ עבור הרכבת אסלות מונובלוק. 7. טענות הנתבעת הינן כי התובע הגדיל את סכום דרישתו בפרוייקטים שברחוב דרך הים 43 בחיפה וברחוב מחניים 11 בחיפה בחשבונות ששלח לנתבעת בתאריך 14/1/04 לאחר שנודע לו על כוונת הנתבעת לקזז את נזקיה מהפרוייקט ברחוב החשמל 11 בחיפה ולראיה חשבונות סופיים אלה היו גבוהים מחשבונות סופיים בגין עבודות אלה ששלח התובע לנתבעת בתאריך 30/12/03. הנתבעת אינה חולקת על עלות העבודות הנוספות כפי שנטען על ידי התובע, אולם טוענת כי על פי ההסכמים שנקשרו בין הצדדים היה על התובע לבצע את העבודות בלא תוספת עלות במסגרת ההסכם והמחיר הפאושלי שנקבע עבור עבודתו ביחס לכל דירה ודירה. כן טוענת הנתבעת, כי התובע לא קיבל אישור למפרע עבור התוספת הנטענת על ידו ברחוב דרך הים 43 בחיפה בנוגע להעתקת צנרת המטבח והאינסטלציה, בין היתר, מאחר ולא היה מדובר בשינוי אלא בביצוע עבודה ראשונית. עוד טוענת הנתבעת, כי התובע זכאי לתוספות מחירים בגין שינויים רק אם הנתבעת קיבלה בגין העבודות הנוספות תשלום מאת הדיירים שרכשו את הדירות ומשדרישתו של התובע הועלתה בשלב מאוחר ולאחר מסירת הדירות לדיירים הוא אינו זכאי לתוספת הנטענת. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הינה זכאית לקזז את היתרה לתשלום אשר אינה מוכחשת על ידה בשל הנזקים שגרם התובע בפרוייקט ברחוב החשמל 11 בחיפה הן מכוח הוראות הדין: סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 והן מכוח סעיפים 2.7 ו-4.4 להסכמים שנקשרו בין הצדדים. הנתבעת טוענת כי הנזק שנגרם לה בגין הפרוייקט ברחוב החשמל 11 בחיפה מוערך על ידה בלמעלה מסך של 60,000 ₪ ועל כן הינה זכאית לקזז את יתרת התשלום אשר הגיעה לתובע בגין עבודותיו ברחוב דרך הים 43 בחיפה וברחוב מחניים 11 בחיפה. 8. בישיבת ההוכחות מיום 2/11/05 העידו התובע והמומחה מטעמו, המהנדס שמטניק אוזיאס. מטעם הנתבעת העיד מר יובל בש וביום 7/11/05 נתקבלה הודעתו של התובע לפיה הינו מוותר על חקירתו של המהנדס מטעם הנתבעת, מר דוד קלוג. 9. לנוכח המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים, אדון תחילה בזכאות התובע לעבודות הנוספות הנטענות על ידו, בזכאותו של התובע לקבלת תשלומים נוספים על פני אלה שצויינו על ידי התובע בחשבונות סופיים שהוגשו בתאריך 30/12/03 ולבסוף אדון באחריותו של התובע לנזקים שנתגלו בפרוייקט ברחוב החשמל 11 בחיפה ולגובה הנזקים כפי שהוכחו בפועל. דיון: 10. התובע טוען, כאמור, בתצהירו ובחקירתו הנגדית כי העביר את צנרת המטבח למחסן ושינה את מיקום האינסטלציה ועל כן הינו זכאי לקבלת סך של 3,500 ₪ בגין עבודות אלה אשר אושרו על ידי מהנדס הנתבעת מר יורי אשר לא זומן לעדות מטעם הנתבעת. התובע צירף לראיותיו לאחר הגשת תצהיר עדותו הראשית חשבון עסקי של התובע (מוצג ת/1) אשר אותר על ידו ואשר נערך בתאריך 23/10/02 בסמוך לביצוע העבודות ולפיו עלות העבודות הנ"ל הינה בסך של 3,500 ₪, אולם לא עלה בידי התובע להציג אישור מטעם הנתבעת על ביצוע העבודה הנוספת ותמחורה. הוראת סעיף 1.3 לנספח א' להסכמים שנקשרו בין הצדדים קובעת כדלקמן: "כל עבודה נוספת שלא הוגדרה בכתב הכמויות תתומחר טרם ביצוע העבודה על ידי הקבלן. הקבלן יעביר הצעת מחיר ויקבל אישור החברה במכתב / פקס טרם ביצוע העבודות. עבודה נוספת שתבוצע ללא אישור בכתב לא תשולם". לאור לשונה הברורה והדבקנית של הוראת סעיף 1.3 לנספח א' להסכמים שנקשרו בין הצדדים ולאור העובדה שלא עלה בידי התובע להציג אישור בכתב למפרע של הנתבעת לביצוע העבודה הנוספת הנ"ל, לא ראיתי לקבל את דרישתו של התובע לחייב את הנתבעת בביצוע העבודה הנוספת הנ"ל. זאת גם לנוכח טענת הנתבעת כי לאור תאריך החשבון העסקי (23/10/02) אשר נערך בסמוך לתחילת העבודות ככל הנראה אין המדובר בשינוי שנדרש לאחר ביצוע ההתקנה, אלא המדובר בהתקנה ראשונית אשר אינה מזכה בתוספת תשלום. אציין כי בהקשר זה לא ראיתי לזקוף לחובתה של הנתבעת את אי זימונו של המהנדס יורי לעדות. משקבעו הצדדים מנגנון מפורש בהסכמים שנקשרו ביניהם ולפיה כל עבודה שלא הוגדרה בכתב הכמויות דורשת אישור בכתב למפרע, אי הצגתו של האישור פועלת לחובתו של התובע, ואף אם היה המהנדס יורי מזומן לעדות מטעם הנתבעת - ספק אם יכול היה להיזכר שנים לאחר השלמת העבודות בפרוייקטים השונים אם אושרה על ידי הנתבעת עבודה נוספת על סך של 3,500 ₪ מבלי שיוצג לו כאמור אישור בכתב של הנתבעת לחשבון. 11. התובע טוען, כאמור, כי הינו זכאי לקבלת תשלום בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין הרכבת מד מים משולב "3 במונה ראשי אשר סופק על ידי הנתבעת ואשר עלות הרכבתו חורגת מהסיכום הפאושלי שהוסכם בין הצדדים. עיון בסעיף 01.1.006 לכתב הכמויות מעלה כי עבודת התקנת מד מים כלולה לכאורה במסגרת העבודות שהיה על התובע לבצע במסגרת החוזה הפאושלי שהוסכם בין הצדדים. מאידך, כנספח להסכם שנחתם בין הצדדים ערך התובע את נספח ג' אשר נחתם על ידי שני הצדדים שנוסחו כדלקמן: "2. העבודה לא כוללת הספקת כלים לבנים או ברזים למיניהם, ברזי גן, וניל. הספקה והרכבת דודי שמש, חשמל, שיש, משאבות, מד מים משולב, מערכת כיבוי אש, גלגלונים, הדרנט, חציבה עבור ביוב וניקוז חוץ" (ההדגשה שלי). התובע הבהיר במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 21-19 לפרוטוקול) כי משמעות הכתוב הינה כי עבודת התקנת מד מים משולב כמו יתר הפריטים בחלק השני של הפיסקה אינם כלולים בהסכם, שכן הוחרגו משצויין כי הספקה והרכבה של הפריטים הללו אינה נכללת במסגרת העבודה. הנתבעת טוענת מאידך כי פירשה את הוראת הסעיף לפיה עליה לשאת בעלות מד המים המשולב ואילו עלות ההתקנה חלה על התובע. לגרסת הנתבעת, נוסחו הבלתי ברור והדו- משמעי של הסעיף אשר נוסח על ידי התובע פועל לחובתו. לאחר ששבתי ועיינתי בהוראת סעיף 2 לנספח ג', סבורה אני כי בהוראת הסעיף נקבע בצורה מפורשת כי ביחס לפריטים הנמנים בשורה הראשונה של הסעיף והכוללים כלים לבנים, ברזים למיניהם לרבות ברזי גן ווניל, הרי עבודות ההתקנה יבוצעו על ידי התובע במסגרת ההסכם ובלא תוספת מחיר ואילו עלות האביזרים תחול על הנתבעת. באשר להמשך הוראת הסעיף הנוקטת במילים "הספקה והרכבת...", הרי כל הפריטים שנמנים בעקבות המילים הנ"ל הן עבודות ההתקנה והן עלות האביזרים אינה חלה על התובע ואינה באה בגדר התחייבויותיו על פי ההסכם. נספח ג' הינו מסמך ספציפי שנחתם על ידי הצדדים וככזה הינו מצר ומתנה על הוראות כתב הכמויות הכללי. יתר על כן, לא נטען על ידי הנתבעת בשום שלב שהוא שבאשר ליתר העבודות הכלולות בחלקו השני של סעיף 2 לנספח ג' להסכם, לרבות דודי שמש, חשמל, שיש, משאבות, מערכת כיבוי אש, חציבה וכו', כי אלה בוצעו על ידי התובע במסגרת ההסכם שנקשר עימו ו/או בלא כל תוספת תשלום מעבר להסכם שנקשר. יצויין כי התובע הציג בפני עד הנתבעת, מר יובל בש, חשבון חלקי מס' 6 מעבודות בפרוייקט ברחוב החשמל וממנו אכן עלה כי הנתבעת שילמה לתובע בפרוייקט הנ"ל תשלום נוסף עבור התקנת מד מים משולב. לאור כל האמור, סבורה אני כי התובע זכאי היה לקבל מן הנתבעת תשלום נוסף עבור התקנת מד מים משולב בפרוייקט ברחוב דרך הים 43 בחיפה בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. 12. התובע טוען כי הינו זכאי לתוספת בגין אסלות משודרגות מסוג מונובלוק בפרוייקט שבדרך הים 43 בחיפה בסך של 5,100 ₪ בתוספת מע"מ ובגין התקנתן של אסלות מונובלוק בפרוייקט שברחוב מחניים 11 בחיפה בסך של 3,300 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת לא הכחישה את מספר אסלות המונובלוק שהורכבו ואת המחיר שנדרש עבור התקנתן, אולם העלתה שתי טענות שבעטיין הינה סבורה כי התובע אינו זכאי לתוספת המחיר: לנוכח העובדה שהנתבעת לא קיבלה תוספת מחיר מהדיירים עבור התקנת האסלות ולנוכח העובדה שבמפרטים שנמסרו לתובע צויין מפורשות כי יותקנו בדירות אסלות מסוג מונובלוק אין התובע זכאי, לטענת הנתבעת, לתוספת בגין כך. סעיף 5 לנספח ג' להסכם שנקשר בין הצדדים קובע: "תוספות או שינויים של הדיירים 100% לקבלן האינסטלציה כולל הרכבת מונובלוק". מאחר והסכם ההתקשרות בין הצדדים ובפרט נספח ג' מהווה מסמך ספציפי המבטא את הסכמות הצדדים, ראיתי להעדיף את ההוראה הקבועה בו כמסדירה את זכויות הצדדים ביחס להרכבת האסלות המשודרגות ולא ראיתי לשלול את זכותו המפורשת של התובע לקבלת התוספת בגין התקנת אסלות משודרגות על רקע העובדה שהאסלות המשודרגות הופיעו במפרטים. כן לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת לפיה זכותו של התובע לקבלת התוספת מותנית בכך שהדיירים שילמו לנתבעת את תוספת המחיר הנדרשת על ידי התובע בגין התקנת האסלות המשודרגות. עיון בהסכם ובנספח ג' מעלה כי הצדדים לא סייגו בהוראות ההסכם כלל את זכותו של התובע לקבל תוספת בגין התקנת אסלות המונובלוק ולא היתנו את זכותו זו של התובע בכך שהנתבעת תקדים ותקבל את התוספת מהדיירים. טענתה זו של הנתבעת נשללת גם לאור העובדה שבמפרטי הדיירים הופיעו אסלות מונובלוק כטענת הנתבעת עצמה ומכאן שבכל מקרה נשללה זכותה של הנתבעת לקבל תוספת עבור התקנתן מהדיירים, שעה שאין מחלוקת כי הוסכם בין התובע והנתבעת בנספח ג' מפורשות בדבר זכאותו של התובע לקבל תוספת כאמור. לאור האמור, זכאי התובע לקבל תוספת בגין אסלות מונובלוק עבור התקנתן בפרוייקט ברחוב דרך הים 43 בחיפה וברחוב מחניים 11 בחיפה בסך כולל של 8,400 ₪ בתוספת מע"מ. 13. לנוכח קביעותיי לעיל ביחס לתוספות המחיר המגיעות לתובע על רקע הסכמי ההתקשרות שנקשרו בין הצדדים ועל רקע העבודות שבוצעו על ידי התובע בפועל, לא ראיתי לשלול את התוספת האמורה מהתובע על רקע העובדה שהועברו על ידו טיוטות חשבונות סופיים במהלך חודש דצמבר 2003 אשר לא כללו כאמור את כל העבודות הנוספות הנ"ל. עצם שליחתו של חשבון שנשמטו ממנו פריטים אלה או אחרים אינה שוללת את זכאותו של התובע, ומשהגיש התובע בסמוך לאחר מכן בתאריך 14/1/04 חשבון סופי הכולל הפריטים הללו ראיתי, לפיכך, לאשר חשבונותיו של התובע בסייגים שפורטו לעיל. 14. לאור כל האמור, זכאי התובע לקבלת תשלום בגין העבודות בפרוייקט ברחוב דרך הים 43 בחיפה בסך של 20,225 ₪ בתוספת מע"מ ובגין הבניין ברחוב מחניים 11 בחיפה בסך של 3,300 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים הללו כוללים, איפוא, הן את הסכומים שאושרו על ידי הנתבעת לתשלום והן תוספות שנקבעו על ידי לעיל ובסך הכל 23,525 ₪ בתוספת מע"מ. 15. הנתבעת טוענת כי אינה חייבת לשאת ביתרת חובה לתובע לנוכח נזקים שהסב התובע בהתקנת צנרת בפרוייקט שברחוב החשמל 11 בחיפה שעלות תיקונם עולה על סך 60,000 ₪ ואשר הנתבעת נשאה בו. הנתבעת הגישה, כאמור, את חוות דעתו של המהנדס דוד קלוג לפיה סיבת הנזילות והפיצוצים בצנרת התת קרקעית המותקנת מתחת לריצוף חניות המבנה הינה חוסר איטום מלא של צנרת הפלדה עקב שימוש בצנרת פגומה עם מרווחים בין ליפוף לליפוף שהשאיר מקום למתקפת חלודה בנקודות המגע עם הקרקע. לתמיכה בטענה זו צירפה הנתבעת מקטע מהצינור שהונח על ידי התובע (מוצג נ/2) אשר אף לגרסת מומחה התובע היה פגום. פרט לשימוש בצנרת לא תקנית נטען בחוות הדעת של המהנדס קלוג כי התקנת הצנרת נעשתה באופן רשלני, שכן הצנרת לא נוקתה משאריות של טיט ופסולת ואשר אלה גרמו אף הם לחלודה. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של המהנדס שמטניק אוזיאס אשר נחקר ארוכות בביהמ"ש על ידי ב"כ הנתבעת ואשר לפי גרסתו נגרמו הנזקים לצנרת כתוצאה מאי חציבת תעלה המנקזת את מי הגשמים הזורמים בשיפוע לכיוון פיר המעלית וכתוצאה מאי איטום של פיר המעלית ואשר בעטיים נוצרה בריכה תת קרקעית באיזור הצנרת אשר אף לא בוטנה כהלכה על ידי הנתבעת ועובדיה אשר הסתפקו בהנחת מחלוטה מעל לצנרת ובציפוי אספלט. יצויין כי מומחה הנתבעת בחוות דעתו לא התייחס כלל לגורמים נוספים אלה אשר צויינו על ידי מומחה התובע ומתמונות אשר צורפו על ידי התובע עולה כי הנתבעת אכן ביצעה עבודות ניקוז במקום במהלך חודש מאי 2004 שלא בוצעו במקור שעה שעבודות הבניה הסתיימו בחודש דצמבר 2001 ו/או בסמוך לכך. כן אציין כי חרף חקירתו הממושכת של מומחה התובע, המהנדס שמטניק, לא נסתרה חוות דעתו. לאחר ששבתי ושקלתי בטענות הצדדים ביחס לגורמי הנזק לצנרת, סבורה אני כי כל שלושת הגורמים שצויינו על ידי שני המומחים, דהיינו השימוש בצנרת פגומה ו/או צנרת אשר אינה מבודדת כהלכה, אי הביטון של הצנרת על ידי עובדי הנתבעת ואי יצירת חיץ בין הצנרת והמחלוטה שהושמה על גביה והן אי יצירת ניקוז ואיטום של פיר המעלית שאיפשר חדירת מי גשמים והצטברותם בצמוד לצנרת, חברו יחדיו וגרמו לנזקים האמורים. בנסיבות העניין סבורה אני כי לא ניתן להפריד ולייחס חלק כזה או אחר מהנזק למי מהגורמים אשר חלקם, כאמור, באחריות התובע וחלקם, כאמור, באחריותה של הנתבעת, ועל כן יש לראות בתובע ובנתבעת לצורך העניין משום "מעוולים ביחד" בגין הנזק שנגרם, שעה שכמות או שיעור התמורה של אחד מהם אינו ניתן להוכחה על פי קנה מידה סביר ולפיכך לצורך העניין יש לראות בשניהם אחראים בחלקים שווים לנזקי הצנרת האמורים. 16. הצדדים חלוקים ביחס לגובה הנזקים אשר נגרמו לנתבעת בפרוייקט ברחוב החשמל 11 בחיפה. הנתבעת העמידה את נזקיה על סך של למעלה מ-60,000 ₪. לצורך הוכחת נזקיה צירפה הנתבעת חשבוניות (נספחים ט'-יא') לתצהיר העד מטעמה מר יובל בש ואשר לגרסתה הינן חשבוניות שניתנו לה על ידי קבלני משנה שונים עבור ביצוע עבודות בפרוייקט רחוב החשמל 11 בחיפה. במהלך ישיבת ההוכחות התנגדה ב"כ התובע להגשת חשבוניות אלה שלא באמצעות עורכיהן ומאחר והנתבעת לא ראתה, כאמור, לזמן לעדות את עורכי החשבוניות הללו, סברתי כי חשבוניות אלה אינן יכולות לשמש ראיה לתוכנן, שכן לא ניתן לחקור את עורכיהן בדבר מהות העבודות שבוצעו, היקפן ונגיעתן לליקויי הצנרת הנטענים. 17. בנוסף צירפה הנתבעת את נספח יב' לתצהיר מר יובל בש ואשר מהווה דו"ח ריכוז של העסקת פועלים בפרוייקטים השונים המבוצעים על ידי הנתבעת. עיון בדו"ח מעלה כי לא ניתן לדלות מהדו"ח המרוכז אלו פעולות ביצעו הפועלים בפועל, מהי העלות ומהו התמחיר של הפעולות שבוצעו והקשר שלהם לנזקים הנטענים שעה שברשות הנתבעת על פי עדותו של מר יובל בש מצוי רישום מפורט בדבר העסקה יומיומית של הפועלים (עמ' 34 לפרוטוקול): "ש. יש לך הוכחה מה עשו הפועלים בכל יום? ת. יש רישום יומיומי בחברת אגפל, בניגוד לתובע על תעסוקת הפועלים". וכאמור, הנתבעת נמנעה מלהגיש דו"חות אלה אשר בהם כדי לבסס את טענתה בדבר העבודות שביצעו עובדי הנתבעת לתיקון הנזקים. 18. הנתבעת צירפה, כאמור, לראיותיה ובלא כל הסתייגות דו"ח אשר נערך על ידי המהנדס יוסף שרף לבקשת שמאיה של חברת הביטוח של הנתבעת (נספח יג' לתצהיר יובל בש). בדו"ח קיימת התייחסות מפורטת לכל אחת מדרישותיה של הנתבעת ביחס לתיקון הליקויים ובסופו נקבע על ידי המהנדס יוסף שרף כי עלות סך עבודות תיקון נזקי הצנרת בפרוייקט ברחוב החשמל 11 בחיפה הינה בסך של 22,590 ₪ בתוספת מע"מ, ואולם משהנתבעת לא זימנה את המהנדס יוסף שרף לעדות מטעמה ולא איפשרה את חקירתו הנגדית ומשהועלתה בדיון התנגדות הנתבעת להגשת המסמך שלא באמצעות עורכו (עמ' 32 לפרוטוקול), אין הדו"ח מהווה ראיה לתוכנו ואין בו כדי להוכיח את נזקיה של הנתבעת. מאידך לא ניתן להתעלם מן העובדה שהנזקים אשר אושרו על ידי שמאי מטעם המבטחת של הנתבעת העמידו את כלל הנזקים הנטענים על ידי הנתבעת על כדי שליש בלבד מהסכום הנתבע על ידה לקיזוז, כמו גם שהנתבעת כבר שופתה על ידי מבטחיה בסך של 8,770 ₪ לאחר ניכוי ההשתתפות העצמית. יצויין כי בסיכומיה חזרה הנתבעת וטענה כי תביעה בהיקף קטן זה של 32,000 ₪ בקירוב אינה מצדיקה מבחינתה זימונם של עדים רבים ועל כן הסתפקה, כאמור, בהגשת תצהירו של מר יובל בש אשר משמש כמנהל הכספים, המנהל המסחרי והאחראי הלוגיסטי של הנתבעת (עמ' 24 לפרוטוקול). כך בסעיף 3.6.3 לסיכומיה: "טענת התובע כי הנתבעת היתה יכולה להגיש תצהיר של מהנדס החברה ושל הפועלים שעבדו באתר הינה אבסורדית - כאשר המדובר על סכסוך משפטי בסדר גודל שכזה אין זה הגיוני לצרף תצהירים של כל האנשים שהיו בקשר עם התובע לרבות מנהלי העבודה, פועלים וכן כל מי שערכו את המסמכים אשר הוגשו לביהמ"ש הנכבד, לרבות השמאי מטעם חברת הביטוח, מנהלי עבודה, יצרן הצינורות, משווק הצינורות, הקבלנים שביצעו עבודות משלימות, עובדי החברה וכו', שכן במקרה מעין זה הוצאות המשפט היו עולים על סכום התביעה". אכן צודקת הנתבעת כי היקף המחלוקות בין הצדדים לא מצריך זימונם של כל העדים הנזכרים כאמור לעיל בסעיף 3.6.3 לסיכומיה, ואולם משהנתבעת בחרה מתוך שיקול כלכלי מחושב שלא להגיש חוות דעת שמאי מטעמה ביחס לנזקיה ולא זימנה לעדות את עורך חוות הדעת השמאית מטעם חברת הביטוח, המהנדס יוסף שרף, ו/או את קבלני המשנה שביצעו, לטענתה, את עבודות התיקון ואף לא הביאה ראיות בדבר העסקת עובדיה בתיקון הליקויים ובדבר תמחור ועלות עבודותיהם, הגם שברשותה דו"חות יומיים מפורטים, כשלה למעשה הנתבעת בהוכחת גובה נזקיה בגין נזקי הצנרת בפרוייקט ברחוב החשמל 11 בחיפה ולא הוכיחה את היקף זכות הקיזוז העומדת לה. לסיכום: 19. לאור כל האמור ראיתי, איפוא, לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 23,525 ₪ בתוספת מע"מ כחוק הכולל בחובו הן את הסכומים אשר לא היו שנויים במחלוקת ואשר הנתבעת נמנעה מלשלמם לנוכח טענת הקיזוז והן את סכומי העבודות הנוספות כפי שנקבעו על ידי לעיל. לסכום הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15/2/01 ועד לתשלום המלא בפועל. כן ראיתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אינסטלציהקבלן