שקיעת יסודות - ליקויי בניה

לאחר גמר הבניה התגלו בבית ליקויי בניה של ממש, שהתבטאו בשקיעה של יסודות הבית, בסדקים קונסטרוקטיביים, בחדירת רטיבות לבית ובהצפה של המקלט במי גשם.

התובעים הגישו תביעה בבית המשפט קמא לפיצוי על הנזקים שנגרמו להם עקב מחדליהם של המהנדס והקבלן.

להלן פסק דין בנושא שקיעת יסודות - ליקויי בניה:

פסק דין

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' סגן הנשיא סברי מוחסן) מיום 8.1.06.

1.     המערערים, תושבי המושב צרופה, התקשרו בתחילת שנת 1991 בהסכם עם המשיב 1, מהנדס אזרחי במקצועו (להלן: "המהנדס"), ולפיו התחייב המהנדס להכין תוכניות בניה, לפקח וללוות את תהליך הבניה של הבית שהקימו במושב. המשיבה 2 היא מבטחתו של המהנדס. המשיב 3 (להלן: "הקבלן") הוא הקבלן שביצע את עבודות השלד על פי התכניות שערך המהנדס.

לאחר גמר הבניה התגלו בבית ליקויי בניה של ממש, שהתבטאו בשקיעה של יסודות הבית, בסדקים קונסטרוקטיביים, בחדירת רטיבות לבית ובהצפה של המקלט במי גשם.

התובעים הגישו תביעה בבית המשפט קמא לפיצוי על הנזקים שנגרמו להם עקב מחדליהם של המהנדס והקבלן. כמקובל בתביעות כגון דא, כל אחד מהצדדים צרף חוות דעת של מומחה מטעמו לתמיכה בטענותיו ובית המשפט קמא מינה, בהסכמת הצדדים, כמומחה מטעמו, את המהנדס אביגדור פורת.


המהנדס פורת נתן חוות דעת, אך בהמשך נפסלה חוות הדעת מנימוקים שאיננו נדרשים להם, והמהנדס מרזוק מונה תחתיו כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה" או "המהנדס מרזוק").

2.     המומחה הגיש חוות דעת מפורטת ביום 20.3.01, ובה עמד בהרחבה על הגורמים האפשריים להיווצרותם של הסדקים - אלכסוניים אנכיים ואופקיים - שהופיעו בבנין. המומחה קבע כי אין טעם לנתח את הסיבות והגורמים להיווצרותו של כל סדק וסדק, והגיע למסקנה לפיה הסדקים נוצרו עקב תזוזה של הבנין, שגרמה לשקיעות שונות של עמודים ויסודות. בסופה של חוות הדעת המליץ המומחה על ביצוע התיקונים הדרושים, בעלות כוללת של 116,795 ₪ נכון ליום חוות דעתו (סכום זה כולל פיקוח הנדסי ומע"מ).

3.     הצדדים מיצו את ההליך עד תום, לרבות משלוח שאלות הבהרה למומחים וחקירות ארוכות וממצות של המהנדס מרזוק. בסופו של יום, קבע בית המשפט קמא בפסק דינו כי יש לחלק את האחריות בין הצדדים בשיעור של 65% על המהנדס, 20% על הקבלן ו-15% על התובעים בגדר רשלנות תורמת. בית המשפט העריך את נזקיהם של התובעים בהתאם לחוות דעתו של המהנדס מרזוק, ועליה הוסיף סכומים שונים, ובהתאם לכך הוטלו החיובים הכספיים על המהנדס ועל הקבלן.

על פסק דינו של בית משפט קמא נסב הערעור והערעור שכנגד.

4.     המערערים תקפו את פסק הדין לכל אורך החזית, הן לענין האחריות התורמת שהושתה עליהם, והן לגובה הפיצוי והחיובים הכספיים שנקבעו בפסק הדין.

בערעור שכנגד טענו המהנדס ומבטחתו, כי בית המשפט שגה בכך שהטיל אחריות כלשהי על המהנדס. לשיטתם, אין קשר בין משקלו של הבניין או עומק הכלונסאות לבין בעיית הסדיקה, ומקור הבעייה הוא בקיר המסד, קיר שנבנה שלא ביוזמתו ושלא במעורבותו או בידיעתו של המהנדס.
     


הקבלן טען בערעור שכנגד, כי פעל וביצע את המוטל עליו בהתאם להנחיות ולתוכניות שהוכנו על ידי המהנדס, ולכן לא היה מקום להטיל עליו אחריות בשיעור של 20% מכלל הנזק.

5.     בית המשפט קמא נתן בפסק דינו משקל מכריע לחוות דעתו של המהנדס מרזוק, ולא בכדי. הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט, וכידוע, משנתמנה מומחה בהסכמה, מתפרשת הסכמת הצדדים כויתור על העדת המומחים מטעמם. זאת, להבדיל ממקרה בו המינוי נעשה שלא בהסכמה -רע"א 3112/93 עיזבון וולף נ' מושב גן השומרון, פ"ד מח(5) 397 (1994); ע"א 2688/95 פנחס נ' כרם מהנדסים, פ"ד נ(5) 742 (1997). עוד לעניין מעמדו של מומחה מוסכם, ראה תקנה 130 (ב) ו-(ג) בנוסחה דהיום, לאחר תיקון תשס"ה.

     לצדדים שמורה הזכות לחקור את המומחה מטעם בית המשפט על מנת לנסות לקעקע את מסקנתו. הפסיקה חזרה והדגישה כי מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט. בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפניו, ורשאי בית המשפט לדחות מסקנתו של המומחה או לבור חלקים מחוות דעתו - ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104 (1997); ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל, פ"ד נח(2) 583 (2004); ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים, פ"ד מז(3) 240 עמ' 262-263 (1993); ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג', פ"ד נ(1) 499, פסקה 11 (1996).

עם זאת, ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד -

שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, בין היתר - ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189 (1985); ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 (1990); ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2)1, 11 (1991); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, דינים טו 560 (1990); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998) והאסמכתאות שם.

6.     על הכלל לפיו יש ליתן משקל מיוחד לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, "נרכיב" את הכלל הבא, היפה לערכאת הערעור ולפיו: "...דגש מיוחד נודע לרתיעתה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי הערכאה הדיונית כאשר אלה מסתמכים על חוות-דעתו של מומחה, לא כל שכן מומחה מטעם בית המשפט, אשר מונה בהסכמת הצדדים..." - ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין, פ"ד נז(6) 83 (2003) והאסמכתאות שם; ע"א 7957/01 קלפא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, פ"ד נז(1) 625, 631 (2002); ע"פ 6131/01 מדינת ישראל נ' פרבשטיין, פ"ד נו(2) 24, 30 (2001).

והדברים סוכמו לאחרונה בע"א 9814/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' ויקטור דמארי (לא פורסם, 9.4.2006):

"ואולם, מומחה בית המשפט מעמדו שונה, ושוב, אין זו אמירה פרסונלית אלא פונקציונלית..'כלל הוא שלא על נקלה יתערב בית המשפט שלערעור בפסק דין שניתן על יסוד חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט היושב כערכאה ראשונה' (ע"א 6636/01 ארגמן טורס בע"מ נ' שמחה הוברמן (לא פורסם) - השופטת שטרסברג-כהן), ובנוסח אחר "למתדיינים שמורה הזכות לנסות לקעקע את אמינותו של המומחה מטעם בית המשפט, אולם משלא השכילו לעשות זאת בערכאה הראשונה, תקשה מלאכתם שבעתיים בערכאת הערעור" (ע"א 3056/99 רועי שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 948 - השופט לוי; ראו גם רע"א 5144/05 יפה נוף תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' מאיר הפלר (טרם פורסם) - השופט גרוניס). ראו גם דברי השופט זמיר בע"א 4445/90 עמיגור נ' מאיוסט (לא פורסם): 'רתיעת בית המשפט לערעורים מפני התערבות בממצאים עובדתיים של בית משפט בערכאה ראשונה, גדולה במיוחד כאשר ממצאים אלה מתבססים על חוות דעת של מומחה, לא כל שכן מומחה שנתמנה על-ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים', וראו האסמכתאות דשם...".

על רקע האמור לעיל, איננו נדרשים לכל תו ותג בערעור ובערעורים שכנגד, ואיננו רואים להיכנס לפני ולפנים של כל מחלוקת עובדתית ולבחון אותה מבראשית, משל ישבנו כערכאה ראשונה.

לאחר שהקדמנו דברים שהקדמנו, נבחן את טיעוני הצדדים.

7.     חלוקת האחריות - כאמור, בית המשפט קמא חילק את האחריות בין הצדדים, בשיעור של 65% על המהנדס, 20% על הקבלן ורשלנות תורמת של המערערים בשיעור של 15%.

בית המשפט קמא הטיל את עיקר האחריות על המהנדס מהנימוקים הבאים: מאחר שלא תכנן אלמנטים נוספים של הקשחת המבנה, לא תכנן את כל הכלונסאות בעומק מספיק ולא נסתייע בבדיקת מעבדה של הקרקע, לא קבע את סוג הבטון המתאים לשימוש במהלך הבנייה ולא פיקח על יישום הוראותיו לגבי סוג הבטון, לא פיקח על עבודות האיטום במקלט, לא התריע מפני נזקי הצמחייה שנשתלה בסמוך לקירות הבית, ודאג אך באופן חלקי לתכנון הניקוז.




את האחריות על הקבלן ועל המערערים, הטיל בית המשפט קמא מהנימוקים הבאים: סגירת קיר המסד נעשתה על ידי המערערים והקבלן, שלא על דעתו וידיעתו של המהנדס, וללא שימוש בארגזי פוליביד, מה שגרם לתפיחה של הקרקע ולהעברת כוחות שגרמו בסופו של יום לקירות להיסדק. גם ביטול המרזבים על ידי המערערים, באופן שמי הגשמים התנקזו ישירות מהגג אל המגרש, תרם לרטיבות של הקרקע ליד הבניין ולהגדלת הנזק.

8.     המערערים והקבלן עשו יד אחת בטענתם כי האחריות לשקיעה ולתזוזת הבית מוטלת כולה לפתחו של המהנדס, בהתחשב בכך שהיה עליו לתכנן את הכלונסאות בעומק רב יותר. לטענתם, שגה בית המשפט קמא משהגיע למסקנה לפיה משקלו של הבית עומד על כ-400 טון, מה שהביא אותו למסקנה השגויה כי יש מספיק עומס על כל אחד מהכלונסאות. עוד טען הקבלן כי בית המשפט קמא לא ייחס משקל לכך שהיה על המהנדס להורות על שימוש בבטון מסוג B-300 ולא מסוג B-200 שבו נעשה שימוש ביציקת הכלונסאות.

המערערים והקבלן תקפו את המסקנה לפיה סגירת קומת המסד תרמה להגבהת המבנה, שאילו הדבר היה נכון, אזי הצנרת שהוכנסה ברווח שנותר בין הבלוקים למבנה היתה נמחצת ונמעכת מן הסתם.

מנגד, טען המהנדס, כי המומחה אישר את חישוביו לגבי משקלו של הבית, ולשיטתו, סגירת קיר המסד היא הגורם העיקרי לנזק. עקב הסגירה, נמנעה זרימת אויר חופשית מתחת לרצפת הבית המוגבהת, זרימה החיונית להתייבשות אחידה של הקרקע, מה שגרם לרטיבות של הקרקע בחלק אחד של הבנין (וראה בנקודה זו עמ' 6 סעיף ד' לחוות הדעת של המומחה). בניית קיר המסד נעשתה על ידי יציקת חגורת בטון על הקרקע מבלי להפרידה מהקרקע באמצעות ארגזי פוליביד. גם אם קיר המסד אינו מגיע בכל המקומות עד לרצפת הבית (מרווח של מספר ס"מ להעברת הצנרת), אין בכך כדי למנוע את גרימת הסדקים שכן הלחץ מהקרקע לקורה ומשם לבנין, עובר דרך העמודים, כך שאין להסיק דבר מכך שהצנרת לא נמעכה או נמחצה. בנוסף, טען המהנדס, שגם הצמחייה שנשתלה בצמוד לקיר, סופחת מים ותרמה לתפיחת הקרקע ולהגדלת הנזק.

9.     נקדים ונאמר כי טענתם של המערערים והקבלן לפיה המהנדס היה מודע לסגירת קומת המסד, ואף הנחה את הקבלן כיצד לבצע את עבודות הסגירה, הוכחשה על ידי המהנדס, ובית המשפט קמא העדיף בנקודה זו את גרסתו של המהנדס. איננו רואים מקום להתערב בקביעה עובדתית מובהקת זו.

טענותיהם של המערערים והקבלן לעניין האחריות וחלוקתה, נבחנו לעומקם על ידי בית המשפט קמא, שבפניו נחקר המהנדס מרזוק ארוכות, וכאמור, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא. אשר על כן, ולאחר שבחנו טיעוני הצדדים בנקודה זו, איננו רואים להתערב בחלוקת האחריות, ודי בקביעתנו זו כדי לדחות את הערעורים שכנגד של המהנדס ושל הקבלן.

נתייחס להלן למספר נקודות שהועלו על ידי המערערים.

10.     ניקוז המים - המערערים תקפו את מסקנתו של בית המשפט קמא לפיה הפתרון בו נקטו כדי לפתור את בעית ניקוז המים בגגות תרמה לנזק. לטענת המערערים, המרזבים בוטלו על ידם שנים מספר לאחר הגשת התביעה, בנסיון להקטין את הנזק, ואין חולק כי קוטר המרזבים כפי שתוכנן מלכתחילה על ידי המהנדס, היה קטן מהנדרש.

המערערים לא הוכיחו טענתם כי הפתרון שמצאו לניקוז המים מהגגות נעשה לאחר שהחלה כבר סדיקת הבית. מכל מקום, המהנדס מרזוק קבע בחוות דעתו כי יש לשנות ולשפר את שיפועי הקרקע סביב הבנין והחצר באופן שמי נגר עילי יזרמו מהבנין והחוצה ולא יגיעו ליסודות. לשיטתו, "הרטיבות העליונה" עשויה להשפיע על הקרקע, אמנם עד לעומק של כ-2 מ' בלבד מפני הקרקע, אך גם בכך היה כדי לתרום להיווצרות או הגדלת הנזק.

איננו רואים להתערב במסקנה זו של בית המשפט קמא, מה עוד, שמפסק הדין עולה שהאשם התורם בשיעור של 15% שהוטל על המערערים, נובע בעיקרו מהנושא של בניית קיר המסד. למיצער, ההשלכה העיקרית של נושא ניקוז המים מהגג היא לענין הרטיבות ממנה סבלו התובעים עד לתיקון הבעיה, ולנקודה זו נתייחס בהמשך בקביעת שיעור הפיצוי בגין עגמת נפש.

11.     עלות הדריכה - המהנדס מרזוק המליץ לבצע דריכות במספר קירות בבית לצורך תיקון הסדיקה, והעריך העלות בפריט זה בסך של 25,000 ₪.

בית המשפט קמא הגדיל את הפיצוי בפריט זה בסכום של 20,000 ₪ והעמידו על הסך של 45,000 ₪. ברם, לטענת המערערים, הם פנו לשני קבלני הדריכות היחידים בארץ, שאליהם הפנה המהנדס מרזוק, ואלו טענו כי חובה לבצע דריכה של כל הקירות בבית ודרשו סכומים גבוהים בהרבה מהערכתו של המומחה. אחד הקבלנים דרש סך של 128,000 ₪ לבצוע העבודה והקבלן השני דרש סך של 141,000 ₪. המערערים עתרו אפוא להגדיל את הפיצוי בראש נזק זה.

גם כאן איננו רואים מקום להתערבות ערכאת הערעור, מה עוד, שבית המשפט קמא הלך כבר כברת דרך לקראת המערערים והוסיף סכום של 20,000 ₪, מעבר לסכום שנקבע בחוות הדעת של המומחה.

המומחה נשאל על כך בשאלות ההבהרה ועמד על דעתו. ייתכן שקבלני הדריכה מעוניינים לבצע עבודה בהיקף נרחב יותר משיקולים עיסקיים שלהם, אך אין בכך כדי לערער את מסקנתו של המומחה, לפיה אין צורך בדריכה של כל הקירות. לא למותר לציין כי גם בחוות דעתו של המהנדס פורת (שנפסלה כאמור לעיל וראוי היה להוציאה מתיק ביהמ"ש) נקבע כי יש צורך בדריכה של מספר קירות בלבד ולא של כל הקירות.

12.     המקלט - עובר לסיום הבניה, הוצף המקלט במים. על פי המלצת המהנדס נעשתה עבודת איטום פנימי, תוך שימוש בבלוקים ובחומרים נוספים. אין חולק כי עבודות האיטום הביאו להקטנת שטח המקלט ולהנמכת המקלט בגובה של כ-10 ס"מ. גם אין חולק כי מזקף הראש במדרגות המובילות למקלט הוא 182 ס"מ במקום 210 ס"מ כנדרש בתקנות. בניית המקלט נעשתה ללא יציקה רצופה של הקירות, ולמרות שהמקלט כולו אמור להיות עשוי מבטון, על פי התקן הנדרש בתקנות התכנון והבניה, הרי שלצורך עבודות האיטום נעשה שימוש בבלוקים.

המומחה קבע פיצוי גלובלי עבור המקלט בסך 4,000 ₪ ובית המשפט קמא העמיד את הפיצוי הכולל על סך 15,000 ₪ ועל כך מלינים המערערים.

משנקבע שהמקלט אינו עומד כלל בתקן, ולא רק בשל ההפחתה בשטחו אלא בעיקר בשל השמוש בבלוקים לצורך עבודות האיטום, יש להעמיד את המערערים במצב בו היו נמצאים אילו המקלט היה תקני. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי התובעים שילמו בשעתו מכיסם עבור תיקון המקלט. מנגד, יש לקחת בחשבון כי התובעים נהנים מהמקלט הקיים, שיכול לשמש אותם כמחסן או כמזווה או לצרכים אחרים.

לאור האמור לעיל, מצאנו להעלות את הפיצוי בראש נזק זה ב-15,000 ₪ נוספים, מעבר לסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא, לפי החלוקה בין המהנדס לקבלן.

13.     גובה חלונות המטבח - החלון במטבח בוצע בגובה 1.80 מ' במקום בגובה 2 מטר כפי שנדרש על פי תקנות התכנון והבניה. בית המשפט קמא לא פסק פיצוי בגין פריט זה, ועל כך מלינים המערערים.

הצדדים לא עוררו את השאלה אם יש להחיל את תקנות התכנון והבניה. ביחסים בין המערערים לבין המהנדס והקבלן, חלות הוראות חוק חוזה קבלנות, ובחוק זה אין הוראה בנוסח הוראת סעיף 4(א)(1) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973. לצורך הדיון נניח, כדבר המובן מאליו, כי היה על המהנדס לתכנן את חלונות המטבח בגובה הקבוע בתקנות התכנון והבניה. עם זאת, איננו רואים להתערב במסקנת בית המשפט קמא כי לא נגרם למערערים נזק בשל ליקוי זה.

14.     ירידת ערך הבית בעקבות התיקונים הנדרשים - המערערים טענו כי היה מקום לפצותם על ירידת ערך הבית בעקבות התיקונים שיש לבצע, תוך דגש על תיקוני הדריכה שיידרשו. המהנדס מרזוק קבע כי לא תיגרם לבית ירידת ערך בעקבות בצוע התיקונים, ובית המשפט קמא אימץ חוות דעתו בענין זה. איננו רואים להתערב במסקנה זו, ולמעלה מן הצורך נציין כי גם המהנדס פורת (שחוות דעתו נפסלה כאמור לעיל) גרס שלא תיגרם לבית ירידת ערך.

15.     פיצוי בגין פינוי הבית בעת ביצוע התיקונים - בית המשפט קמא אימץ את דעתו של המהנדס מרזוק ולפיה אין צורך לפנות את הבית במהלך ביצוע התיקונים, לרבות תיקוני הדריכה ועל כך מלינים המערערים.

אין ספק כי ביצוע התיקונים יגרום אי נוחות למערערים, אך לא מצאנו להתערב במסקנת המומחה לפיה אין צורך לפנות את הבית לשם כך. עם זאת, הדבר יילקח בחשבון בנושא הנזק הלא ממוני שיידון להלן.

16.     נזק לא ממוני - בית המשפט קמא פסק פיצוי בסך 20,000 ₪ ועל כך מלינים המערערים.

ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא, ושיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני הוא מהעניינים המובהקים המסורים לאומדנא של הערכאה דיונית. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שאיננו עוסקים בתביעה שכיחה של ליקויי בניה, אלא בנזקים ממשיים שנגרמו למערערים בגין תכנון לקוי ובנייה לקויה, נזקים המשתרעים על פני שנים רבות ושהתבטאו בבעיות רטיבות בבית, בתזוזה ובשקיעה של הבית שגרמה להיווצרות סדקים של ממש, ובהתדיינות משפטית ממושכת, שכללה גם ביקורים רבים של מומחים מטעם הצדדים ומטעם בית המשפט. ועדיין לא מלאה סאת ייסוריהם של המערערים, לאור התיקונים שיש לבצע בבית, על כל הכרוך בכך.

עוד נציין, כי בניגוד לתביעות שכיחות של ליקויי בניה, התובעים העדיפו מלכתחילה תיקון הנזקים על פני פיצוי, אך הדבר לא נסתייע.

בנסיבות אלו, אנו סבורים כי ראוי להגדיל את הפיצוי בראש נזק זה, ולו על הצד הצנוע, בסך של 15,000 ₪ נוספים, מעבר לסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא, לפי החלוקה שנקבעה בין המהנדס לקבלן.





17.     הוצאות משפט - יש ממש בטענת המערערים בענין זה.

אנו מורים אפוא כי בנוסף לסכום שנפסק בפסק הדין, יש לחייב את המהנדס והקבלן לשאת באגרות בית משפט ששולמו על ידי המערערים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד התשלום בפועל.

בנוסף, יש לפסוק למערערים הוצאותיהם בגין השתתפותם בשכר טרחתו של מר אביגור, מומחה העזר למהנדס מרזוק, בסך של 3,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.6.99. כן יש לפסוק למערערים החזר הוצאותיהם בגין חוות הדעת של המומחים מטעמם. לשם הנוחות, נעמיד סכומים אלו על הסך של 4,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.96 (ראה סעיף 53 לעיקרי הטיעון של המערערים).

בסכומי האגרות ובסכומי ההוצאות שנפסקו לעיל, ישאו המהנדס והקבלן בהתאם לחלוקה שנקבעה בפסק הדין: 65% על המהנדס ו-20% על הקבלן, כך שהמערערים "יספגו" 15% מסכומי האגרות וההוצאות.

18.     בכפוף לאמור בסעיפים 12, 16 ו - 17 לעיל, יתר הוראות פסק הדין יישארו על כנם.

בהתחשב בכך שעיקר הערעור נדחה, ובהתחשב בכך שגם הערעורים שכנגד נדחו, איננו עושים צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

הפקדון יוחזר למערערים ולמערערים שכנגד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה בשוהם

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה בעתלית

  5. ליקויי בניה בחולון

  6. ליקויי בניה - צימר

  7. ליקויי בניה בשדרות

  8. ליקויי בניה בכרמיאל

  9. ליקויי בניה מסוכנים

  10. ליקויים בדירה שכורה

  11. ליקויי בניה בדירת קוטג

  12. ליקויי בניה בהוד השרון

  13. ליקויי בניה בצפת - תביעה

  14. ליקויי בניה בטירת הכרמל

  15. ליקויי בניה ברמת בית שמש

  16. ליקויי בניה חיפוי מדרגות

  17. ליקויי בניה בקרית מוצקין

  18. ליקויי בניה ביקנעם עילית

  19. ליקויי בעבודות ציפוי רצפה

  20. ליקויי בניה בדירת 5 חדרים

  21. ליקויי בניה ואיחור במסירה

  22. עורך דין ליקוי בניה

  23. שקיעת יסודות - ליקויי בניה

  24. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  25. ליקוי בנייה בבניין חדש בחיפה

  26. תביעת פיצויים על ליקויי בניה

  27. פיצוי על ליקויים בדירה שכורה

  28. ליקויי בניה לפני כניסה לדירה

  29. פיצויים מהקבלן על ליקויי בניה

  30. אפשרות הקבלן לתקן ליקויי בניה

  31. טענת התקנה לקויה של תריסי גלילה

  32. ליקויי בנייה בדירות - פסק דין

  33. תביעה נגד קבלן על ליקויי בניה

  34. תיקון חלקי בלבד של ליקויי בניה

  35. אחריות מפקח בניה על ליקויי בניה

  36. עבודות אלומיניום - ליקויי בניה

  37. תעלות ניקוז מי גשם - ליקויי בניה

  38. ליקויי בניה - שטח מרחב מוגן קומתי

  39. זכות הקבלן לתקן ליקויי בניה בעצמו

  40. תביעה כספית בגין ליקויי בניה בדירות

  41. ליקויי בניה בדירות על חוף הים הרצליה

  42. העדר רישום תיקון ליקויי בניה אצל הקבלן

  43. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בנייה שהתגלו בדירה

  44. תיקון ליקויי בנייה על ידי הקבלן ללא תיאום מראש

  45. טענה כי במהלך השנים התגלו ליקויים חמורים באיכות בניית הדירה

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון