להלן פסק דין בנושא נזקים למבנה תעשיה בשכירות: פסק דין מבוא: 1. זוהי תביעה בסדר דין מהיר שהוגשה על ידי התובע כנגד "הנתבע. 2. ביום 6/11/01 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות (להלן: "ההסכם") ובמסגרתו שכר הנתבע מבנה תעשיה וחצר הנמצאים בדרך חיפה מס' 6 שבקרית אתא (להלן: "המושכר") לתקופה בת שנה. ביום 3/11/02 חתמו הצדדים על נספח להסכם לפיו הוארך ההסכם עד ליום 30/12/03 כאשר הנספח הותיר על כנו את הסכם השכירות והוראותיו. 3. לאחר פינוי המושכר הגיש התובע שטר חוב שניתן לו על ידי הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל עקב נזקים שגרם הנתבע למושכר, אי שמירת תקינות המושכר ופירוק תוספות שהותקנו במושכר בניגוד להוראות ההסכם על סך של 25,000 ₪. 4. הנתבע הגיש במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 4-04-14397-02 התנגדות לביצוע השטר ולאחר שבימ"ש השלום בהחלטתו בבש"א 11013/04 ביום 27/9/04 נעתר לבקשת הנתבע ונתן לו רשות להתגונן הועבר התיק לשמיעה בפניי. העובדות שאינן שנויות במחלוקת: 5. התובע הינו בעליו של המושכר יחד עם שאר יורשי המנוח צבי נוי ז"ל. 6. בהסכם השכירות שנקשר בין הצדדים נקבעו מספר הוראות הנוגעות לתקינות המושכר ולשמירה על תקינותו ואשר בשל חשיבותן למחלוקת שבין הצדדים יובאו להלן: 7. הוראת סעיף 8 להסכם קובעת ביחס לנתבע כדלקמן: "מאשר שהוא בדק את המושכר ומצאו במצב תקין מתאים למטרתו הנ"ל והוא מתחייב להחזירו למשכיר בתום תקופת השכירות באותו מצב שקיבל אותו מאת המשכיר פרט לפחת רגיל מחמת שימוש. השוכר מתחייב לשלם למשכיר עבור כל נזק שיגרם למושכר מאיזה סיבה שהיא פרט לפחת הרגיל מחמת שימוש לפי דרישה ראשונה של המשכיר וזאת בין אם המשכיר תיקן בפועל את המושכר אם לאו". 8. בהתאם לסעיף 10(ו) להסכם התחייב הנתבע כדלקמן: "לא לשנות את המושכר באיזה אופן שהוא וכן לא להוסיף דבר בלי קבלת רשות בכתב מאת המשכיר וכל הוספה או שינוי שייעשו במושכר ייחשבו כרכושו של המשכיר אלא אם ידרוש המשכיר מאת המושכר לסלקם. במקרה זה על השוכר לעשות זאת על חשבונו הוא, ולמשכיר הרשות לעשות זאת על חשבון השוכר". 9. הנתבע התחייב בהתאם לסעיף 10(ז) להסכם כדלקמן: "להשתמש במושכר ו/או ברהיטים באופן זהיר והוגן ולמנוע כל קלקול או נזק בו וכל פעם שייגרם איזה נזק, או קלקול במושכר ו/או בכל חלק הקשור בו ו/או ברהיטים על ידי השוכר ו/או עובדיו ו/או מי שנמצא במושכר ברשותו, לתקן מיד על חשבונו כל נזק או קלקול כזה. במקרה שהשוכר לא ימלא אחרי תנאי סעיף זה המשכיר יהיה רשאי, בלי לפגוע בזכותו לכל תרופה או סעד אחר לתבוע מהשוכר הן בתקופת השכירות והן לאחר מכן, את המחיר, או המחיר המשוער של התיקונים או ההוצאות המשוערות של תיקון כל נזק וכל זאת לפני שהמשכיר יוציא לפועל את התיקונים או יתקן את הנזקים". 10. בהתאם לסעיף 16 להסכם מתחייב הנתבע כי: "להבטחת השמירה על תקינות המושכר ופינויו במועד הקבוע בהסכם זה יפקיד השוכר בידי המשכיר שיק/שטר ביטחון על סך 50,000 ₪ העשוי על ידי השוכר לפקודת המשכיר שמספרו 359161". מועד עזיבת המושכר וההשתלשלות העובדתית: 11. עם סיום תקופת השכירות קיבל לידיו התובע ביום 6/1/04 את מפתחות המושכר. משנוכח התובע במצב המושכר והנזקים שנגרמו למושכר, כתב התובע לנתבע בתאריך 14/3/04 מכתב בדואר רשום ובו ציין כי הנתבע עקר את החלונות והדלת במשרד (גלריה), עקר והשחית את מערכת החשמל, כולל לוח חשמל במבנה ובמשרד וכן פירק מבנה משרדי נוסף מימין לכניסת המבנה הראשי וכן הסב נזקים נוספים. התובע ציין במכתבו כי הנתבע נדרש להחזיר המצב לקדמותו תוך 7 ימים, שאם לא כן, יוגש שטר החוב לביצוע. 12. בתאריך 22/3/04 התקבל אצל התובע מכתב בחתימת בנו של הנתבע, מר איציק אברהמיאן, ובו צויין כדלקמן: "קיבלנו את מכתבך מיום 14 במרץ 2004. נודה לך אם תיקבע פגישה איתנו כדי ליישב ולסיים את הסכם ההתקשרות בינינו ברוח טובה". 13. בתאריך 23/3/04 התקיימה פגישה בנוכחות התובע, הנתבע ובנו במושכר ובמסגרתה העלה הנתבע בין בעצמו ובין באמצעות בנו על הכתב את התיקונים שיבוצעו על ידם תוך 7 ימים לצורך סיום המחלוקת בפשרה. ההתחייבות לתיקונים כללה: "התקנת לוח חשמל 3 פזות שקעים 3 פזות תאורה לסתום חורים פירוק רצפה חלון אלומיניום ודלת משרד וקו חשמל לגלריה". 14. בתאריך 24/3/04 התקבל אצל התובע מכתב נוסף שנשלח על גבי נייר המכתבים של הנתבע ובו ביקש הנתבע לקבל לידו את מפתחות המושכר על מנת להתקין לוח חשמל תקני, תאורה ושקע חשמל. 15. בתאריך 24/3/04 השיב התובע למכתב הנתבע וציין כי לצורך סיום המחלוקת בין הצדדים בפשרה על הנתבע לתקן תוך 7 ימים את רשימת הפריטים שהועלתה בכתב על ידי הנתבע בתוספת חשמל מינימלי למשרד שנמצא בגלריה וכן כי נקודות החשמל באולם יהיו 3 פאזות והנתבע יפרק את הרצפה ויסלק את הפסולת מהמושכר. 16. משהנתבע לא תיקן את הליקויים המפורטים תוך המועד שנקצב, שלח התובע לנתבע מכתב בדואר רשום בתאריך 2/4/04 ובו הודיע כי התובע ויתר בעלי הזכויות בנכס יבצעו את התיקונים הנדרשים במושכר מיידית ויפעלו למימוש שטר החוב. 17. בתאריך 18/4/04 השיב הנתבע למכתב התובע וציין כי התובע מנסה לסחוט את הנתבע לקבל דברים שלא היו במושכר ועל מנת לשפרו מאחר והינו אוחז בשטר חוב וכי במועד קבלת המושכר היה המושכר במצב גרוע ללא חשמל, תאורה, דלת משרד והמבנה כולו היה פרוץ ומלוכלך. כן ציין הנתבע במכתבו שאמנם ביקש בתחילה להגיע עם התובע להסדר פשרה ואולם נוכח דרישותיו המוגזמות של התובע לא יוכל להיענות לדרישות וכי בידו עדויות ותצהירים של אנשים המכירים את המבנה והיו נוכחים בעת קבלתו לרשות הנתבע. בשולי מכתבו ביקש הנתבע לקבל לידיו בחזרה את שטר החוב. 18. משהנתבע כאמור לא ביצע תיקונים כלשהם במושכר, ביצע התובע את התיקונים הדרושים בעצמו והגיש שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על סך של 25,000 ₪. טענות הצדדים בתמצית: 19. התובע טוען כי די בהוראות ההסכם שפורטו לעיל ומההתכתבות המפורטת לעיל כדי לקבל את תביעת התובע ולדחות את גרסתו של הנתבע. התובע טוען כי טענות הנתבע ביחס למצב המושכר בעת קבלתו לידו הינן מופרכות ואינן מתיישבות עם הוראות הסכם השכירות שנקשר בין הצדדים. התובע טוען כי אין לקבל את נסיונותיו של הנתבע להתנער ממכתביו ולהטילן על בנו אשר אף לא הובא על ידו לעדות וזאת גם על רקע דבריו לפרוטוקול לפיהם היה מודע למגעים שהתנהלו ולמהלכיו של בנו. התובע טוען כי יש לדחות את גרסת הנתבע אשר נמנע גם מלזמן עדים להוכחת גרסתו ולפיכך יש לחייב את הנתבע בתשלום הנזקים ולאפשר לו בהמשך ניהול הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע. 20. הנתבע טוען כי לא היה מודע להוראות הסכם השכירות, שכן אינו יודע לקרוא. כן טוען הנתבע, כי קיבל לידיו את המושכר במצב גרוע ומוזנח ולא גרם לנזקים למושכר, ולכל היותר, פירק פריטים שאינם קבועים במושכר ואשר רשאי היה לפרקם. הנתבע מוסיף וטוען כי מיום פינוי המושכר (30/12/03) ועד למועד בו ביקר התובע לראשונה במושכר היה המושכר נטוש. הנתבע טוען כי לא התקיימו התנאים שלשמם ניתן השטר, ובכל מקרה, לא הוכיח התובע את הנזקים הנטענים. 21. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2/11/06 העידו התובע והנתבע. דיון: 22. המדובר בתביעה שטרית הנובעת משטר בטחון שנתן הנתבע לתובע להבטחת קיום חיוביו השונים על פי הסכם השכירות כמפורט בסעיף 16 להסכם. נטל ההוכחה החל בטענת הנתבע בדבר אי התקיימות התנאים לחבותו מכוח שטר הבטחון מוטל על הנתבע ובלשונו של המלומד ש. לרנר בספרו "דיני שטרות", מהדורה שניה, עמ' 313: "טענת הנתבע שאין הוא חייב לפרוע את השטר, מורכבת למעשה משתי טענות משנה: ראשית, כי חיובו על פי שטר אינו מוחלט, אלא מותנה בקרותו של אירוע פלוני; ושנית, התנאי לחבותו לא נתקיים. הפקודה קובעת במפורש, כי עול ההוכחה ביחס לגורם הראשון מוטל על הנתבע וכי שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך או קבל, או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. הפסיקה הוסיפה, כי על הנתבע להוכיח גם את הגורם השני, קרי - כי התנאי לא התקיים". התנאי לחבות על פי שטר הבטחון: 23. מסעיף 16 להסכם השכירות עולה כי שטר הבטחון נועד "להבטחת השמירה על תקינות המושכר ופינויו במועד הקבוע בהסכם". הנתבע טוען בסיכומיו כי התנאי הקבוע בסעיף 16 להסכם מתייחס לנזקים בלבד ואינו נוגע להבטחת פריטים ו/או מתקנים המותקנים במושכר ואשר אינם מהווים חיבור קבע למבנה בהתאם להוראות סעיף 10(ו) להסכם ואשר הותקנו על ידי הנתבע. לגרסת הנתבע אלה חורגים מהמושג "תקינות המושכר". לא ראיתי לקבל טענתו של הנתבע. סבורני כי המושג "תקינות המושכר" הקבוע בסעיף 16 להסכם ואשר הפרתו מהווה תנאי להפעלת שטר הבטחון כולל בחובו גם פירוק של פריטים במושכר או כל תוספת חיונית אחרת לפעילות המושכר בין אם היתה במושכר בעת תחילת תקופת השכירות ובין אם הותקנה על ידי הנתבע במהלך תקופת השכירות. האמור מתיישב הן עם לשון הוראות סעיפים 10(ו) ו-16 להסכם והן עם אומד דעתם של הצדדים. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הסרתם של פריטים כגון לוח חשמל, דלתות, חלונות, מבנה משרדי וכיוצ"ב, אף אם פריטים אלה הותקנו על ידי השוכר, פוגעת בתקינות המושכר ומרגע שהשוכר החליף את הפריטים במהלך תקופת השכירות בחדשים נחשבים אלה כחלק בלתי נפרד מהמושכר והסרתם גורמת לנזק למושכר ופוגעת בתקינותו. באשר לפרשנות הוראות חוזיות קובע סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תש"ל-1973 (להלן: "חוק החוזים") כדלקמן: "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל". וכן ראה ע"א 4630/04 קניונים נכסים ובניין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ (פרסום נבו). אומד דעתם של הצדדים נלמד אף מנסיבות מאוחרות לכריתת החוזה. עצם נכונותו של הנתבע כעולה מההתכתבות מיום 22/3/04 ו-23/3/04 להביא לתיקון המושכר לצורך המנעות מדיון משפטי לאחר עזיבת המושכר מלמדת שזו היתה גם כוונת הצדדים בעת התקשרותם בהסכם. ואכן, הנתבע במישרין ו/או באמצעות בנו נטל על עצמו את ההתחייבות לתקן "לוח חשמל 3 פאזות, שקעים 3 פאזות, תאורה, לסתום חורים, פירוק רצפה, שני חלונות אלומיניום, דלת משרד וקו חשמל לגלריה" ובכך גילה דעתו בדבר הפרשנות הראויה שיש ליתן להוראות סעיפים 10(ו) ו-16 להסכם השכירות. לאור כל האמור, סבורני כי התנאי למימוש שטר הבטחון אינו מתמצה אך בגרימת נזקים למושכר, אלא כולל אף פירוקם של אביזרים חיוניים לשימוש במושכר כמפורט לעיל. מצב המושכר טרם כניסת הנתבע למושכר: 24. הנתבע אישר הן בחקירתו הנגדית במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר ביום 13/9/04 (בש"א 11013/04) והן בדיון שהתנהל בפניי (עמ' 14 לפרוטוקול) כי חתם על הסכם השכירות ואף הוסיף את חתימתו ליד סעיף 8 להסכם המתייחס לבדיקת המושכר ואישר תקינותו והתאמת טרם חתימת ההסכם. חרף האמור העלה הנתבע במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר והדיון בפניי את הטענה כי המושכר היה מוזנח, במצב גרוע, בלא חשמל, דלתות, חלונות ופרוץ לכל. הנתבע ניסה להתנער ממשמעות חתימתו תוך שציין הן במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר והן בעדותו בביהמ"ש (עמ' 15 לפרוטוקול) כי חתם על ההסכם "בליינד" וכי אינו יודע קרוא וכתוב ולהבין מסמך. גרסתו זו של הנתבע נסתרה במהלך עדותו עת שקרא היטב ובצורה שוטפת את נספח ה' לתצהירו בלא קשיים ניכרים לעין. ניתן, איפוא, להניח בוודאות כי הנתבע אינו סובל מקשיי קריאה וגרסתו זו נועדה אך כדי לחמוק מהתוקף שיש ליתן לחתימתו על הסכם השכירות ולצד הוראת סעיף 8 להסכם. עוד ראוי לציין, כי אילו אכן היו במושכר כל אותם ליקויים שפירט הנתבע במסגרת הליכים אלה, ניתן להניח כי הנתבע היה דואג לכל הפחות להעלותם על הכתב ולהביאם בפני התובע ואולם הנתבע לא בחר לעשות כן ובמכתביו מיום 22/3/04 ו-23/3/04 העלה הנתבע על הכתב את הסכמתו המפורשת לתקן את הליקויים במושכר תוך 7 ימים. במסגרת התכתבות זו של הנתבע לא העלה הנתבע הסתייגות כלשהי מהאמור וכך גילה דעתו כי אכן גרם לנזקים למושכר ואכן פירק מהמושכר פריטים חיוניים לתקינותו, לרבות לוח חשמל, חיווט, דלתות וחלונות. הנתבע ניסה בעדותו להתנער מהסכמתו ומהתחייבותו לתקן את הנזקים שגרם למושכר בציינו כי בנו עומד מאחורי ההתכתבויות וכי אלה נעשו שלא על דעתו (עמ' 18 לפרוטוקול). אולם, בהמשך עדותו (עמ' 24 לפרוטוקול) נאלץ להודות כי ידע לפחות בשיעור של 50% על הטיפול של בנו בנושא ואף אישר כי ביקש מבנו לטפל בנושא עבורו (עמ' 25 לפרוטוקול). לא ניתן לקבל את גרסתו המתחמקת של הנתבע ואת התנערותו זו מהתחייבויותיו, מה גם שהנתבע נמנע מלזמן לעדות את בנו וזאת בלא מתן הסבר כלשהו. המנעות זו של הנתבע מלזמן את בנו לעדות יוצרת הנחה שאילו היה מובא לעדות לא היתה עדותו תומכת בגרסת הנתבע, אלא להיפך, והמנעות זו פועלת, איפוא, לחובת הנתבע (ראה ע"א 240/77 שלמה כרמל בע"מ נ' פרפורי ושות' בע"מ, פ"ד לד(1), 701). במאמר מוסגר אציין כי הנתבע מנוע מלהסתמך על תצהירו של המתווך, בר משיח שמואל, אשר לא זומן באמצעות ביהמ"ש ולא התייצב לישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 2/11/06. מן המקובץ עולה, איפוא, כי המושכר נמסר לחזקתו של הנתבע במצב תקין וכל טענותיו של הנתבע ביחס למצב המושכר טרם כניסת הנתבע למושכר דינן להידחות. מצב המושכר לאחר פינויו על ידי הנתבע: 25. עיון בתמונות שהוגשו במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר (מש/7) מגלה תמונה עגומה לגבי המושכר לאחר סיום תקופת השכירות של הנתבע במושכר. מהתמונות ניתן לראות בבירור כי הדלתות והחלונות, לרבות המשקופים, נעקרו. כך גם שקעי החשמל נעקרו מקירות המושכר וניתן להבחין בחוטי חשמל גלויים, בשער ברזל מעוקם ובפסולת וזוהמה בכל עבר. הנתבע ביקש אמנם לסתור את טענות התובע ביחס למצב המושכר בעת פינויו על ידו בטענה כי התובע הודה בעדותו כי הגיע למושכר רק לאחר חודש ומשהמושכר היה פרוץ לא נגרמו הנזקים על ידו. ואולם, לא ניתן לקבל גרסתו זו של הנתבע בדבר מצב המושכר בעת סיום תקופת השכירות. מעדותו של הנתבע (עמ' 21 לפרוטוקול) עולה כי הנתבע הודה מפורשות כי עקר מהמושכר חלונות ודלתות שהורכבו על ידו וכן פירק מערכת חשמל, תעלות חשמל וחוטי חשמל ולמעשה כל דבר שלא היה מבוטן בתוך הקירות כאשר את כל אלה העביר למושכר אחר ששכר. לא רק שיש באמור הודאה ביחס לנזקים שהסב הנתבע למושכר, אלא בכך מגלה הנתבע כי פעל למעשה תוך הפרת הוראת סעיף 10(ו) הקובעת כי כל שינוי ו/או הוספה שייעשו במושכר ייחשבו כרכושו של המשכיר ומכאן שהנתבע היה מנוע מלפרקם. אשוב ואציין כי גם מכתבי הנתבע מיום 22/3/04 ו-23/3/04 ונכונותו לתקן את הליקויים שגרם במושכר מעידים ומהווים הודאה מצידו של הנתבע ביחס לנזקים שהסב למושכר. ובנוסף, סעיף 13 לתצהיר הנתבע, שניתן בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר, הודה הנתבע למעשה בנזקים שגרם למושכר עת שהצהיר כי קיימים נזקים שנגרמו על ידו למושכר, אולם אלה לא עולים כדי הסכום שהושלם בשטר. הוכחת גובה הנזק: 26. התובע הגיש כאמור את שטר החוב שהיה על סך של 50,000 ₪ לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על סך של 25,000 ₪ בלבד. בתצהיר עדותו הראשית ציין התובע כי הוא ושותפו ביצעו את התיקונים בעצמם על מנת לחסוך בהוצאות ואף רכשו את פריטי הציוד שנעקרו מהמושכר בחנות סיטונאית על מנת להוזיל את פריטי הציוד. התובע צירף לתצהירו חשבוניות בגין הציוד על סך של כ-10,000 ₪ אשר הוצאו על שם שקי סוכנות הובלה והפצה בע"מ שהינה חברה בבעלות התובע. דבריו אלה של התובע לא נסתרו בחקירתו הנגדית. יתירה, בעדותו של התובע בחקירתו הנגדית בלטה הגינותו של התובע, שכן בעדותו הוברר מעל לכל ספק שבמסגרת התיקונים שביצע במושכר לא ביצע התובע תיקונים שחרגו מהיקף העבודות אותן הסכים הנתבע לבצע ואשר בפועל לא בוצעו על ידו ולא נעשה על ידו כל נסיון לחייב את הנתבע בעלות תיקונים אשר לא נובעת מהנזקים הישירים שגרם הנתבע למושכר. הגם שהנתבע טען בסעיף 13 לתצהיר שניתן בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר שבדעתו להגיש חוות דעת שמאי שתסתור את היקף הנזקים הנטענים על ידי התובע, בפועל לא הובאה כל חוות דעת שמאי מטעמו של הנתבע. לאחר שעיינתי בתמונות שהוגשו (מש/7) ואשר תיעדו את הנזקים למושכר וכן בחשבוניות שצורפו לתצהיר התובע ובעדותו בהתייחס להיקף העבודות שביצעו התובע ושותפו במושכר ולהוצאותיהם בגין רכישת פריטי ציוד ומשהנתבע לא הגיש מטעמו חוות דעת של שמאי לסתירת טענות התובע חרף העובדה שהמדובר בתביעה שטרית ולא בתביעה בעילה החוזית, הוכיח התובע את זכותו למימוש השטר בגובה הסכום הנקוב בשטר בדרגת ההוכחה הדרושה. סוף דבר: 27. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את תביעת התובע במלואה. התובע יהיה רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל המתנהלים כנגד הנתבע בתיק הוצל"פ מס' 4-04-14397-02 בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. כן הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט משוערכות בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 6,000 ₪. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שכירותמבנהתעשיה