ליקויי בניה ואיחור במסירה

לטענת התובעים התגלעו בדירה וברכוש המשותף ליקויי בניה רבים; הדירה כמו גם הרכוש המשותף נמסרו באיחור וכי הנתבעות לא פעלו כנדרש לתיקון ליקויי הבניה ואף נמנעו מלפצות את התובעים בגין האיחורים במסירה.

להלן פסק דין בנושא ליקויי בניה ואיחור במסירה:

פסק דין

א.     מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין
בפני תביעה שעניינה ליקויים בדירת מגורים והרכוש המשותף בבנין שנבנה ביישוב שוהם.

1.     התובעים 1,2 (להלן: "התובעים") הינם בני זוג שהתקשרו ביום 20/2/96 עם הנתבעות בהסכם לרכישת זכויות חכירה מהוונות (להלן: "ההסכם") בדירה אשר הנתבעות התחייבו לבנות באמצעות קבלן ביצוע (להלן: "טשת")

2.     התובעת מס' 3 (להלן: "התובעת") הינה כנטען נציגות הבית המשותף בו נמצאת הדירה (להלן: "הנציגות"), ותביעתה מוגבלת לפיצויים בגין ליקויים ברכוש המשותף בבניין.

3.     בכתב התביעה הארוך לעייפה מייחסים התובעים והתובעת לנתבעות כשלים והפרות של ההסכם, כמו גם רשלנות במעשיה ומחדלים בכל הקשור לבניית הדירה והרכוש המשותף וכן איחורים במסירת הדירה והרכוש המשותף.

4.      לטענת התובעים התגלעו בדירה וברכוש המשותף ליקויי בניה רבים; הדירה כמו גם הרכוש המשותף נמסרו באיחור וכי הנתבעות לא פעלו כנדרש לתיקון ליקויי הבניה ואף נמנעו מלפצות את התובעים בגין האיחורים במסירה.

5.     התובעים טוענים כי עלות תיקון הליקויים בדירה על פי חוו"ד של מהנדס מטעמם מסתכמת לסכום של 60,000 ₪ וכי בנוסף לכך נגרמה לדירה ירידת ערך בסכום של 52,135 ₪.

6.     אשר לרכוש המשותף טוענת תובעת 3 כי אומדן עלות תיקון הליקויים בו מסתכמת לסך של 7,020 ₪.

7.     בכתב תביעתם המתוקן עתרו התובעים לחייב את הנתבעות בתשלום סך של 203,900 ₪ הכוללים, מעבר לאומדן עלות תיקון הליקויים, גם פיצויים בגין האיחור במסירה, עוגמת נפש הוצאות משפט ועלות תיקונים שבוצעו באופן עצמאי ע"י התובעים.

8.     בכתב הגנתן הכחישו הנתבעות את מרבית טענות התובעים וכפרו בזכותם לגבות מהם פיצויים.

9.     הנתבעות כפרו בסמכות הנציגות "לנהל תביעה מן הסוג שבכאן" וטענו כי הבניין והדירה נבנו ע"י טשת וכי מחמת חדלות הפירעון של זו והשיהוי בהגשת התביעה, נבצר מן הנתבעות לחזור על טשת בתביעת שיפוי.

10.     לעיצומם של טענות התובעים טענו הנתבעות כי הליקויים עליהם הלינו התובעים -תוקנו לשביעות רצונם המלאה וכי דרישתם של התובעים לפיצויים בגין איחור במסירה אינה מוצדקת, מה גם שהנתבעות שילמו לתובעים פיצוי בגין חודש אחד של איחור במסירה.

11.     הנתבעות כפרו בממצאים ובאומדנים שנקבעו בחוו"ד מטעם התובעים הוסיפו וטענו כי הינן זכאיות לתקן את הליקויים בעין להבדיל תשלום פיצויים בגינם.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.     המחלוקת

  1.      קיומם של ליקויי בניה בדירה ו/או ברכוש המשותף, ואחריות הנתבעות לתיקונם.
  2.      איחור במסירת הדירה והמעלית ופיצוי בגינם.
  3.      תביעת הנציגות בגין הרכוש המשותף.
  4.      תיקון בעין או תשלום פיצויים.
  5.      גובה הנזק.


ג.     מומחה מטעם בית המשפט
1.     בהחלטה מיום 19/7/04 שניתנה בהעדר בעלי הדין, מינה בית המשפט את מר גולדקלנג יוסף, מהנדס ושמאי על פי הכשרתו, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") והנחה אותו בין היתר לבדוק קיומם של ליקויי בניה ו/או אי התאמות לקבוע אחריות להתהוותם וכן לשום את עלות התיקונים לתובעים ולנתבעות.
     בהחלטה נוספת מיום 24/8/05 - הונחה המומחה לבחון את טענת התובעים באשר לירידת ערך דירתם.

2.     בחוו"ד מיום 17/5/05 תיעד המומחה את ליקויי הבניה בדירה וברכוש המשותף.

3.     ממצאיו של המומחה מלמדים על ליקויים בשלד ובנית הדירה, תופעות רטיבות הנובעות מאיטום לקוי וכן ליקויים בפריטי מסגרות אינסטלציה סניטארית וניקוז, עבודות טיח, צבע ואלומיניום.
     ליקויים מינוריים תועדו בסעיפי ריצוף, אבן ושיש.

4.     אשר לרכוש המשותף תיעד המומחה תופעה של כתמי רטיבות בחלקים שונים המחייבים ביצוע עבודות איטום וצביעה בעלות של 5,000 ₪ וכן ליקויים מינוריים נוספים.

5.     המומחה תמחר את עלות תיקון הליקויים בדירה לסכום של 14,450 ₪ (במחירי ביצוע ע"י הנתבעות), ובנוסף לכך המליץ על פיצוי בגין סעיפי ליקוי בסך 5,100 ₪ והותיר לשיקול דעת בית המשפט פסיקת פיצויים בסך 1,000 ₪ בגין נזקי חריכה לחלון ויטרינה.
     המומחה תמחר עלות פיקוח הנדסי בסכום של 1,500 ₪.

6.     המומחה קבע תוספת בשיעור של 25% כעלות נוספת לתובעים בגין העסקת קבלן מזדמן, העריך את תקופת הביצוע ל-10 ימים ללא צורך בפינוי הדיירים.

7.     אשר לרכוש המשותף, תמחר המומחה את עלות התיקון לסך של 6,100 ₪ ובנוסף סך 500 ₪ בגין פיקוח הנדסי.
     המומחה קבע תוספת בשיעור של 25% כעלות נוספת לנציגות בגין העסקת קבלן מזדמן.

8.     כל המחירים שנקבעו לעיל הינם ללא מע"מ.

9.     בחוו"ד מיום 8/12/05 באשר לליקויים המהווים ירידת ערך בדירה, תיעד המומחה ליקויים במדרגות פנימיות, הפרשי גובה בקירות חדר שינה, מיקום לקוי של פתח הכניסה לחדר ארונות, פגם אסטטי בדלת הממ"ד והגבלה בפתיחת חלון.
     המומחה אמד את סכום ירידת הערך בדירה לסך כולל של 14,500 ₪.

10.     המומחה השיב על שאלות הבהרה ששוגרו לו ע"י ב"כ בעלי הדין.


ד.     הסכמה דיונית
1.     לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם בעלי הדין, הגיעו בעלי הדין ל"הסדר דיוני" לפיו לא יחקרו בעלי דין ו/או מומחים וכי פסיקת בית המשפט תינתן על יסוד החומר שבתיק וסיכומי בעלי הדין.

2.     ההסדר הדיוני אושר בהחלטה מיום 17/7/06.

ה.     דיון וממצאים
1.     ליקויי בניה בדירה
1.1     אין חולק כי בדירת התובעים אותרו ע"י המומחה ליקויי בניה אשר בחלקם (ליקויי הרטיבות, המסגרות, טיח וצבע) הינו בבחינת ליקויים בולטים ומהותיים.

1.2     בתצהיר עדותם טענו התובעים כי התריעו בפני הנתבעות על קיומם של ליקויי בניה ואי התאמות עוד קודם לתקופת הבדק ובמהלכה (סעיפים 10-15 לתצהיר).

1.3     עיינתי במכתבים שנשלחו ע"י התובעים לנתבעות ומצאתי כי כבר בתחילת חודש פברואר 1998 דרשו התובעים בין היתר תיקון מוקדי רטיבויות בדירה (נספח י'), על דרישתם זו חזרו התובעים גם במכתבם מיום 2/4/99 (נספח יג').
     התובעים חזרו והתריעו על קיום ליקויים בדירה ודרשו תיקונם גם במכתביהם הנוספים מיום 2/6/99 (נספח יג/2) ומיום 15/7/99 (נספח יג/3).
בהינתן כי התובעים קיבלו את החזקה בדירה ביום 29/9/97, ועל רקע ריבוי פניותיהם המפורטות לנתבעות בדבר פגמיה וליקוייה של הדירה ודרישתם החוזרת ונשנית לתקנם, איני רואה להשגיח בטענות הנתבעות לפיה השתהו התובעים משך 6 כשש וחצי שנים עד להגשת התביעה (סעיף 3 לתצהיר דוד שץ מטעם הנתבעות).

1.4     גם הטרוניה העולה מאותו סעיף ולפיה במהלך התקופה שבין מסירת החזקה בדירה ובין הגשת התביעה - נקלעה טשת לחדלות פירעון ובגינה שינו הנתבעות את מצבן לרעה - לאו טענה היא, שכן:

1.4.1     הגם שטשת היא שביצעה בפועל את הבניה הרי שעל פי הוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973 (להלן: "חוק המכר") - נושאות הנתבעות באחריות החלה על מוכרי הדירה כמתבקש מסעיף 1 לחוק המכר. (הגדרת מוכר).

1.4.2     לא היתה כל מניעה בפני הנתבעות לתקן את הליקויים כדבעי במהלך תקופת הבדק וכי גרסתם כי השלימו את עבודות התיקונים לשביעות רצונם של התובעים אינה עולה בקנה אחד עם פניותיהם התכופות של התובעים כמו גם עם ממצאי המומחה.

1.5     אני פוסק אפוא כי הליקויים בדירה שתועדו בחוו"ד המומחה - נתגלעו בה כבר במהלך תקופת הבדק וכי מתקיימת לגביהם החזקה הגלומה בסעיף 4 (א) (2) לחוק המכר ומשכך - משלא הוכיחו הנתבעות כי הורתם של הליקויים היא בגין מעשים או מחדלים של התובעים - חלה על הנתבעות האחריות להיווצרות הליקויים, וקמה חובתן לתקנם.

1.6     סה"כ עלות תיקון הליקויים בדירה נאמדה ע"י המומחה לסכום של 35,177 ₪ (כולל תוספת המתחייבת מהעסקת קבלן מזדמן ע"י התובעים, מע"מ ופיקוח).
     התובעים טענו כי מעבר לסכום זה יש לחייב את הנתבעות בסכומים נוספים כדלקמן:
     תיקון דלת הממ"ד סכום נוסף של כ-500 ₪.
     התקנת נקודת גז במפלס השני של הדירה בסכום של 4,020 ₪.

1.7     אשר לתיקון דלת הממ"ד - אין בידי לקבל את טענות התובעים: בניסיון לערער על ממצאי המומחה ואומדניו, בפריט זה, נקטו התובעים בדרך נפסדת של צירוף הצעת מחיר לסיכומיהם ללא שזו הובאה בשלב הראיות. די בכך כדי לדחות טענה זו.
     {השוו: ע"א 5080/90 יורם קפלן נ' מנהל מס שבח מקרקעין פד"י מ"ו (4), 561}.

1.8      שונים הם פני הדברים באשר לתוספת נקודת הגז.
     בניגוד לטענות הנתבעות, פריט זה נזכר במפורש בסעיף 4.7 למפרט הטכני שצורף להסכם, ומכאן שמחדלן של הנתבעות באי התקנת נקודת הגז עולה כדי אי התאמה כמשמעותה בסעיף 4 (א) (1) לחוק המכר.

1.9     טענתן של הנתבעות לפיה עסקינן בפריט שאינו חל לגבי דירת התובעים - אינה ראויה להישמע. משצרפו הנתבעות את המפרט להסכם, הן חייבות בביצוע של כל הפרטים הכלולים בו.

1.10     אשר לעלות הליקוי: אין בידי לקבל את טענת התובעים אשר ביקשו לאמץ את עלות התיקון הגבוהה יותר שנכללה בנספח ט"ז/2 לתצהיר התובע. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי לא עלה בידי התובעים לבסס את טענתם לפיה ההצעה הנמוכה יותר (הכלולה בנספח ט"ז/1 ), אינה עולה כדי עמידה בדרישות המפרט.

     אשר על כן אני רואה לחייב את הנתבעות בסכום עלות התקנת נקודת הגז בסכום של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ (כמפורט בנספח טז/1), דהיינו סכום של 2,310 ₪.

1.11     כיוצא בזה אני רואה לאשר את עלות תיקון לוח חשמל בסך 3,090 ₪; עסקינן בתיקון שבוצע קודם להגשת כתב התביעה המתוקן ונתבע במסגרתו.

1.12     לעומת זאת, אין בידי לקבל את השגותיהם של התובעים על הערכת המומחה כאשר לעלות התיקונים העצמיים בסכום של 10,972 ₪.
     המומחה התייחס לסוגיות אלו בתשובות הבהרה מיום 21/8/05 וזאת לאחר שהיה מודע לחשבוניות התשלום בסך 14,625 ₪.

1.13     בית המשפט העליון ביטא לא אחת מורת רוח מניסיונות חוזרים ונשנים לערער על ממצאי מומחה שמונה מטעם בית המשפט וקבע ממצאיו לאחר בחינה ועיון במכלול החומר שנמסר לו. {השוו: ע"א 2934/94 סולל בונה נ' ארז (תק-על 96 (2),481}.      שם נאמר בין היתר כי יש לקבל חוו"ד של מומחה שמונה ע"י בית המשפט "גם אם ניתן להצביע על טעויות או אפשריות של קביעות אחרות בנושאים אלו או אחרים".
הלכה זו חלה ביתר שאת מקום שבעלי הדין בחרו שלא לעמת את המומחה עם ממצאיו, מתוך שנמנעו מלחקור אותו.


1.14     לעומת זאת אני דוחה את טענות הנתבעות בסעיף 8 לסיכום טענותיהם ופוסק כי משנטלו הנתבעות על עצמן את החובה לבנות את הדירה {סעיף 1 (א) בהסכם} על פי הגדרתה הרחבה (כמפורט בסעיף ההגדרות של ההסכם), אין לקבל את טענותיהן בדבר "פיצול האחריות" בינן לבין טשת, וכי הנתבעות נושאות באחריות כוללת לתיקון כל הליקויים.

2.     תיקון בעין או תשלום פיצויים
2.1     על פי החלטת בית המשפט מיום 19/7/04 ניתנה לנתבעות אפשרות לתקן בעין את הליקויים שיפורטו על ידו בתוך 60 יום מיום קבלת חוו"ד (סעיף 3.4 להחלטה).
     הנתבעות נמנעו מלנצל זכותם זו.

2.2     עובדה זו ושאליה מצטרפות הנסיבות לפיהן חלף פרק זמן ניכר מאז מסירת החזקה, חוסר האמון בין התובעת לנתבעות וניסיונותיהם הבלתי מוצלחים של הנתבעות לתקן את מלוא הליקויים ובעיקר את ליקויי הרטיבות בדירה, מפקיעה את זכותן של הנתבעות לתקן את הליקויים בעין ומכאן שהתובעים זכאים לפיצוי כספי שווה ערך לעלות תיקון הליקויים.
{השוו:ע"א 472/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ פד"י נ (2), 858}.
     ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון עובדים ד"ע ע"א 461.

3.     ליקויים ברכוש המשותף
3.1     התובעים צירפו כנספח א' לתצהיר עדותם כתב הסכמה מיום 3/5/05 הנחזה להיות חתום ע"י דיירי הבניין ולפיו הוסמכו התובעים "לנקוט בכל האמצעים הדרושים בכל הנוגע לליקויים ברכוש המשותף בבניין ולרבות לניהול תביעה בבית המשפט".

3.2     הנתבעות כפרו בסמכותם של התובעים לתבוע בשם התובעת בגין הליקויים ברכוש המשותף.

3.3     אני רואה לדחות את טענת הנתבעות.
     ב- ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף ברח' רבי עקיבא 77 לוד נ' קידמת לוד בע"מ פד"י ל"ו (2), 21 קבע בית המשפט כי הרשאה כגון זו הגלומה במסמך הנ"ל יוצרת שליחות לפיה התובעים מונו כשלוחי בעלי הדירות לעניין הגשת תביעה משפטית באשר לליקויי הרכוש המשותף.

3.4     משלא נסתרה בפני הטענה כי עסקינן בדיירי הבניין, אשר בין אם הם מהווים נציגות פורמאלית של הבניין ובין אם לאו - רשאים בעלי הדירות לייפות את כוחם של התובעים לפעול כשלוחיהם לעניין התביעה האמורה.
     (השוו לנאמר בחיבורו של ו. ורדי דיני מכר דירות בעמ' 331).

3.5     אני פוסק אפוא כי התובעים היו רשאים לתבוע את הנתבעות בגין הליקויים ברכוש המשותף בשם בעלי הדירות שהסמיכו אותם, אולם בהעדר ראיה כי עסקינן "בנציגות" כמשמעות הביטוי בסעיף 65 לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969, אני פוסק כי הפיצוי בגין הליקויים ברכוש המשותף יופקד ביד התובעים ויתחלק בין בעלי הדירות שהסמיכו את התובעים על פי חלקם היחסי ברכוש המשותף.

4.     פיצוי בגין איחור במסירה
4.1     התובעים טוענים כי הם זכאים לפיצויים בגין האיחור במסירת הדירה כמו גם בגין האיחור במסירת הרכוש המשותף, ולעניין זה כיוונו בעיקר לאיחור שחל לטענתם במועד הפעלת המעלית.

4.2     אשר לפיצויים בגין האיחור במסירת הדירה, טוענים התובעים כי יש לחשבו לגבי מלוא תקופת האיחור, דהיינו החל מן היום שנקבע למסירה (ביום 30/5/97) ועד ליום המסירה בפועל (12/10/97), וכי משחרגה תקופת האיחור מעבר ל-3 "חודשי החסד" שנקבעו בהסכם לאחר תיקונו - יש לחייב את הנתבעות במלוא תקופת האיחור.

4.3     אין חולק כי הנתבעות פיצו את התובעים בגין תקופת איחור של חודש ימים ואף הביעו נכונותם להוסיף ולפצותם בגין 13 ימי איחור נוספים. הנתבעות טענו אפוא כי אין עליהם להוסיף את התובעים מעבר לכך.

4.4     עמדת הנתבעות נראית בעיני על העמדה אותה גרסו התובעים.
     הלכה הפסוקה היא כי משנקבעה בהסכם בין מוכר ורוכש הדירה "תקופת חסד" במהלכה לא ישולמו פיצויים בגין איחור במסירה, יש לנהוג על פי ההסכמה. מדרך קל וחומר תחול קביעה זו מקום בו הוארכה תקופת הבניה בהסכמת בעלי ההסכם כפי שהדברים באו לביטוי בהוראת סעיף 12 (א) (2) להסכם נשוא התביעה לפיה:

"מוסכם כי תקופת הבניה ניתנת להארכה ע"י המוכרת לתקופה של עד 4 חודשים (תוקן ל-3 חודשים - מ.ב.ח) מן התאריך הנקוב בסעיף 1 (א) לעיל, וזאת מפאת כל סיבה שהיא (להלן: תקופת הבניה המוארכת)".
{השוו: ע"א 10944/02 שיכון עובדים ופיתוח לישראל נ' אוחנה פד"י (נ"ח) (3), פיסקה 6 לפסה"ד}.

4.5     העולה מן המקובץ הוא כי יש לנכות את "תקופת הבניה המוארכת" בת 3 חודשים מכלל תקופת האיחור וכי בהינתן כי הנתבעות שילמו לתובעים פיצויים בגין איחור של חודש אחד, אין לחייב את הנתבעות אלא בגין 13 ימי איחור נוספים.

4.6     אני פוסק אפוא כי על הנתבעות לפצות את התובעים בגין האיחור במסירת הדירה בסכום של 1,550 ₪ בלבד נכון ליום הגשת התביעה.

5.     פיצויים בגין איחור במסירת הרכוש המשותף
5.1     התובעים טוענים כי הרכוש המשותף נמסר להם ביום 29/6/98 בעוד שהמעלית החלה לפעול רק במהלך יולי 1998.
     התובעים מוסיפים וטוענים כי בהינתן שהמעלית היוותה חלק נכבד בשיקוליהם לרכוש את הדירה, יש לפצותם בגין האיחור בהפעלתה בשיעור של מחצית מסכום הפיצוי שנקבע בהסכם בגין איחור במסירת הדירה.

5.2     אין בידי לקבל את טענת התובעים:
נקל אמנם להבין כי האיחור בהפעלת המעלית גרם לתובעים מידה בלתי מבוטלת של חוסר נוחות, אולם בהסכם לא נקבע מועד ספציפי להפעלת המעלית ולבטח לא הוכח איחור בהפעלתה, ומשכך נשמטה הקרקע מתחת לטענות התובעים לפיצוי כספי בגין איחור בהפעלת המעלית.

5.3     עם זאת אביא בחשבון את אי הנוחות המסתברת מן העובדה לפיה במועד בו קיבלו התובעים את החזקה בדירה, טרם הופעלה מעלית הבניין - כבסיס לתביעתם בגין נזק בלתי ממוני.

6.     פיצויים בגין נזק בלתי ממוני
6.1     התובעים עתרו לחייב את הנתבעות בסכום של 10,000 ₪ בגין מה שהוגדר על ידם כעוגמת נפש.

6.2     מסכת התלאות שהייתה מנת חלקם של התובעים בניסיונם להביא לידי תיקון הליקויים בדירתם, כמו גם עוגמת הנפש הטבועה בליקויי רטיבות ממושכים בדירה להם נחשפו, תוארה בפרוטרוט בכתב התביעה ובתצהיר התובעים.

6.3     הפגיעה הצפויה ברווחה ובפרטיות של התובעים במהלך ביצוע התיקונים הצפויים בדירה, מוסיפה על נזק זה.
     נזקם הבלתי ממוני של התובעים מיוחס אפוא סיבתית להפרת ההסכם ולגילויי הרשלנות המיוחסים לנתבעות.

6.4     בהינתן כי התובעים המתגוררים בקומה העליונה גם סבלו משך כחודשיים מהעדר מעלית בבניין, הרי שהסכום הנתבע על ידם בפריט זה הינו סביר.

6.5     אני פוסק לתובעים את מלוא הסכום שתבעו בגין פריט זה, דהיינו סך 10,000 ₪.


7.     גובה הנזק
     על יסוד המקובץ עד כאן אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן:






7.1     לתובעים 1,2
7.1.1     סכום אומדן תיקון הליקויים בדירה וירידת ערכה כמפורט בחוו"ד המומחה (כולל תוספת בעבור העסקת קבלן מזדמן, מע"מ ופיקוח)               35,177 ש"ח
     עלות התקנת נקודת גז      בקומה עליונה                    2,310 ש"ח
תיקון לוח חשמל                               3,090 ש"ח
     עלות תיקונים עצמיים                              10,972 ש"ח
     ירידת ערך הדירה                              13,000 ש"ח
     סה"כ פיצויים בגין ליקויים וירידת ערך בדירה                64,549 ₪

7.1.2     פיצויים בגין איחור במסירת הדירה                     1,550 ₪

7.1.3     פיצויים בגין נזק בלתי ממוני                          10,000 ₪

7.1.4      סה"כ פיצויים לתובעים                          76,099 ₪

7.2     פיצויים לתובעת 3
7.2.1     פיצויים בגין הליקויים ברכוש המשותף (כולל מע"מ, פיקוח ועלות העסקת קבלן מזדמן)                                    7,020 ₪

7.2.2     סכום הפיצויים בגין הליקויים ברכוש המשותף יופקד בידי התובעים 1,2 כשלוחי בעלי הדירות ויחולק בין בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף.

7.3     הסכומים שפורטו לעיל ישולמו ע"י הנתבעות לתובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

7.4     לאור התוצאה אליה הגעתי, זכאים התובעים להוצאות משפט חלקיות בלבד.
     אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 12,000 ₪ ומע"מ בגינם.


הודעה זכות הערעור.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה בשוהם

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה בעתלית

  5. ליקויי בניה בחולון

  6. ליקויי בניה - צימר

  7. ליקויי בניה בשדרות

  8. ליקויי בניה בכרמיאל

  9. ליקויי בניה מסוכנים

  10. ליקויים בדירה שכורה

  11. ליקויי בניה בדירת קוטג

  12. ליקויי בניה בהוד השרון

  13. ליקויי בניה בצפת - תביעה

  14. ליקויי בניה בטירת הכרמל

  15. ליקויי בניה ברמת בית שמש

  16. ליקויי בניה חיפוי מדרגות

  17. ליקויי בניה בקרית מוצקין

  18. ליקויי בניה ביקנעם עילית

  19. ליקויי בעבודות ציפוי רצפה

  20. ליקויי בניה בדירת 5 חדרים

  21. ליקויי בניה ואיחור במסירה

  22. עורך דין ליקוי בניה

  23. שקיעת יסודות - ליקויי בניה

  24. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  25. ליקוי בנייה בבניין חדש בחיפה

  26. תביעת פיצויים על ליקויי בניה

  27. פיצוי על ליקויים בדירה שכורה

  28. ליקויי בניה לפני כניסה לדירה

  29. פיצויים מהקבלן על ליקויי בניה

  30. אפשרות הקבלן לתקן ליקויי בניה

  31. טענת התקנה לקויה של תריסי גלילה

  32. ליקויי בנייה בדירות - פסק דין

  33. תביעה נגד קבלן על ליקויי בניה

  34. תיקון חלקי בלבד של ליקויי בניה

  35. אחריות מפקח בניה על ליקויי בניה

  36. עבודות אלומיניום - ליקויי בניה

  37. תעלות ניקוז מי גשם - ליקויי בניה

  38. ליקויי בניה - שטח מרחב מוגן קומתי

  39. זכות הקבלן לתקן ליקויי בניה בעצמו

  40. תביעה כספית בגין ליקויי בניה בדירות

  41. ליקויי בניה בדירות על חוף הים הרצליה

  42. העדר רישום תיקון ליקויי בניה אצל הקבלן

  43. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בנייה שהתגלו בדירה

  44. תיקון ליקויי בנייה על ידי הקבלן ללא תיאום מראש

  45. טענה כי במהלך השנים התגלו ליקויים חמורים באיכות בניית הדירה

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון