התחייבות לרישום זכויות בדירה

על פי הסכם המכר ההתחייבות לרישום הזכויות בדירה על שם התובע הוטלה על המוכר - הנתבע, אלא שלטענת הנתבע, טרם הגיע המועד לקיום התחייבות זו ועל כן לא הפר את ההסכם.

לטענת הנתבע, לא הפר את הסכם המכר, שכן הסכם המכר קובע באופן ברור ומפורש, כי ההתחייבות לרישום הזכויות בדירה על שם התובע, תקום רק לאחר השלמת הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף על ידי הקבלן, והיא בכל מקרה כפופה לכל עיכוב שאינו בשליטתו.


להלן פסק דין בנושא התחייבות לרישום זכויות בדירה:

פסק דין

1.     בפני תביעה לצו עשה לאכיפת הסכם מכר דירה, בשל הפרת הסכם מכר מקרקעין, וכן תביעה לפיצוי כספי בסך 55,000 ₪, בשל הפרת הסכם המכר.

2.     השתלשלות הדיונים בתיק
התביעה הוגשה במקורה לבית משפט השלום בראשון לציון, בתאריך 13.1.04.
נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט א.ברק (בתוארו דאז), החליט להעביר את מקום הדיון בתיק דנן לבית משפט השלום באשדוד.

בתאריך 25.8.05 החליט השופט א. חזק מבית משפט השלום באשדוד על העברת התיק לבית משפט זה, בשל העדר סמכות עניינית.
משהובא התיק בפני, הוריתי על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים. הוגשו עדויות הצדדים ומסמכים והצדדים נחקרו על תצהיריהם.

3.     העובדות הצריכות לעניין
בתאריך 19.9.91 נחתם הסכם בין בעלי קרקע, וביניהם הנתבע, לבין קבלן - מר גילה, אשר התחייב להקים על המקרקעין 76 יחידות דיור, כאשר 26 מהן תהיינה לבעלי המקרקעין ו- 50 תהיינה לקבלן (להלן : "הסכם הקומבינציה").
בין הצדדים הנ"ל להסכם הקומבינציה התגלעו מחלוקות, בין היתר בנוגע לרישום הזכויות בדירות הבעלים בלשכת רישום המקרקעין.
בהליך שבין בעלי הקרקע, וביניהם הנתבע, לבין הקבלן, ה"פ 1228/95, 1437, קבע כב' השופט דר' ג. קלינג, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפסק דינו מיום 25.1.01, כי האחריות על רישום הזכויות בדירות הבעלים מוטלת על הקבלן. (להלן : "פסה"ד של כב' השופט קלינג").

בתאריך 6.11.96 נחתם הסכם מכר דירה בין התובע לנתבע ולפיו, רכש התובע מהנתבע את זכויותיו בדירה, הנמצאת במקרקעין ברחוב זכריה מדר 13 ברחובות, הידועים כחלק מחלקות : 181, 235, 443, 444, 455, בגוש 3075, אשר נבנתה במסגרת הסכם הקומבינציה (להלן ובהתאמה : "הסכם המכר" ו"הדירה").

בסעיף 4.1 להסכם המכר הוסכם, כי העברת הרישום בדירה על שם הקונה - התובע, מוטלת על המוכר - הנתבע, זאת, בין היתר, לאחר השלמת הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף. עוד הוסכם בסעיף הנ"ל, כי רישום זכויות הקונה - התובע, בדירה יבוצע בתוך 3 שנים, בכפוף לעיכוב או שיהוי שאינו בשליטת המוכר - הנתבע, או שנמצא באחריות הקבלן.

רישום הזכויות בדירות הבעלים לא בוצע על ידי הקבלן, על כן הנתבע לא העביר הרישום בדירה על שם הקונה - התובע, ומכאן התביעה שבפני.

4.     טענות התובע
א.     לטענת התובע, בהתאם להסכם המכר התחייב הנתבע להעביר הבעלות בדירה על שם התובע, תוך 3 שנים מיום מסירת החזקה בדירה לידי התובע. הואיל והחזקה בדירה נמסרה לתובע ביום 15.12.96, היה על הנתבע להעביר הבעלות לא יאוחר מיום 15.12.99. ואולם, חרף התחייבות זו, עברו יותר מ- 7 שנים מיום מסירת החזקה בדירה ו- 10 שנים ממועד החתימה על הסכם המכר, וטרם נרשמו הזכויות בדירה על שם התובע.
     
ב.     לטענת התובע, טענות ההגנה של הנתבע כי לא יחויב ברישום כאמור, המתבססות על הטענה העיקרית ולפיה, חובתו זו כפופה לעיכובים שאינם בשליטתו והקשורים לקבלן, אין בהן ממש, שכן לרשות הנתבע עמדה תקופת זמן ארוכה דייה, במהלכה יכול והיה צריך להשלים הרישום, גם אם נגרמו עיכובים בהליכים הקשורים ברישום, כטענתו.

ג.     לטענת התובע, התובע מילא אחר כל התחייבויותיו על פי הסכם המכר וכל התמורה עבור הדירה שולמה במועדה לנתבע, כולל ההוצאות המשפטיות בגין רישום הזכויות בדירה על שמו, בסך 1.5% מתמורת הדירה, ואילו הנתבע ישב בחיבוק ידיים ולא פעל בשום דרך לרישום הזכויות, כאמור.
     התובע לא קיבל את התמורה המלאה לכספו.

ד.     לטענת התובע, הנתבע אינו חולק על העובדות העיקריות המבססות את כתב התביעה. הנתבע אינו מתכחש לחובה המוטלת עליו מכוח הסכם המכר, באשר לרישום האמור, אולם טוען לקיומן של נסיבות, אשר בעטיין, נבצר ממנו לרשום זכויות הבעלות בדירה על שם התובע.
     נסיבות אלו, עניינן בכך, שמכוח הסכם הקומבינציה, הנטל לרישום הפרויקט בלשכת רישום המקרקעין, מוטל על הקבלן עימו התקשרו הנתבע ויתר בעלי המקרקעין.

     לטענת התובע, טענות הגנה אלה לא הוכחו, שכן הנתבע, אמנם רשום כצד להסכם הקומבינציה, אולם לא הוא חתם על ההסכם ואף לא נכח בעת החתימה.
     כמו כן, הסכם הקומבינציה אינו חלק מהסכם המכר ולא נזכר בו. התובע אינו צד להסכם הקומבינציה והוראות הסכם הקומבינציה בכל הקשור לחובת הרישום של הקבלן, אינן רלוונטיות לתביעה דנן.
זאת ועוד, טוען התובע, כי הנתבע, אשר ידע על חובת הרישום של הקבלן, בחר במודע שלא להכיל בהסכם המכר הוראה מפורשת המטילה על הקבלן את האחריות לרישום.

ה.      לטענת התובע, אין חולק כי רישום זכויות הבעלות בדירה כפוף לביצוע הליכי הרפרצלציה ורישום הפרויקט כבית משותף, וכי רישום הזכויות בפרק הזמן של 3 שנים, כפוף לכל עיכוב שיגרם.
     יחד עם זאת, טוען התובע, פרק זמן של 10 שנים אשר חלפו ממועד החתימה על הסכם המכר, אינו מהווה "עיכוב סביר", כטענת הנתבע. ככל שהקבלן התחייב כלפי הנתבע, הרי שהיה על הנתבע לעשות כל שביכולתו לאכוף על הקבלן את התחייבותו לרישום, אולם הנתבע לא פעל כנדרש ממנו.
     לטענת התובע, הוא פנה לנתבע, לקבלן ולגורמים נוספים מספר רב של פעמים במשך השנים, בניסיון לברר את מצב רישום זכויותיו בדירה, אולם הנתבע לא השיב לפניותיו ולא יידע אותו בנושא. (ראה, חלופת מכתבים שצורפה כנספח לסיכומי התובע)

ו.     לטענת התובע, אשר לבקשה למינוי כונס נכסים, באשר לרישום הדירות, שהוגשה מטעם בעלי המקרקעין, הרי שהנתבע הצהיר בתצהירו, כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה זו. אולם, טוען התובע, כי כב' השופט קלינג, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (בש"א 18010/01, בה"פ 1228/95), לא דחה הבקשה למינוי כונס נכסים, אלא קבע דיון שיאפשר לנתבע וליתר בעלי המקרקעין שהגישו הבקשה למינוי כונס, "להגיש בקשה שבה ימצא מענה לחסר שהוצג לעיל", בנושא תשריט שהוצג.
     לטענת התובע, חרף האמור בהחלטת בית המשפט הנ"ל, הנתבע לא עשה מאום והנתבע אף לא היה נוכח בדיון הנ"ל, בבקשה למינוי כונס נכסים.

ז.     לטענת התובע, מכוח סעיף 12.7 להסכם הקומבינציה, הרי שעוה"ד של בעלי המקרקעין ועוה"ד של הקבלן, הם עוה"ד המשותפים של הפרויקט, כך שב"כ הנתבע מונה להיות בין עוה"ד האמונים על רישום הזכויות בדירת התובע. לטענת התובע, דבר זה לא הוזכר בתצהירו של הנתבע.

ח.     לטענת התובע, על הנתבע היה להביא את הקבלן למתן עדות מטעמו, שכן, לטענת התובע, אילו היו טענות הנתבע נכונות בכל הנוגע לאחריות הקבלן לרישום, לא היה הנתבע נמנע מהבאתו של הקבלן למתן עדות.

ט.     לטענת התובע, לא היה ידוע לו במועד החתימה על הסכם המכר כי הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף, טרם הושלמו וכי השלמתם נמצאת באחריות הקבלן ולא באחריות בעלי המקרקעין.

י.     יתירה מכך, טוען התובע, כי הנתבע לא גילה לתובע כי קיים קושי ברישום הבית כבית משותף וברישום הזכויות בדירה. כעולה מסעיף 17 לתצהיר הנתבע, עוד משנת 1995, כשנה לפני החתימה על הסכם המכר, עתרו כל בעלי המקרקעין, וביניהם הנתבע, למתן פסק דין שיחייב הקבלן לבצע הרישום בדירות ופסק הדין של כב' השופט קלינג ניתן כאמור, רק בשנת 2001. התביעה המשפטית הנ"ל כלל לא נזכרה בהסכם המכר.

יא.     אשר לקיומה של הערת אזהרה לטובתו של התובע, טוען התובע, כי הערת אזהרה זו אינה מהווה תחליף לרישום זכויות הבעלות כדין. הערת אזהרה אינה מעניקה לתובע את זכות הניצול, ההנאה והמימוש אותה היה צריך לקבל, שכן אינה מהווה זכות קניינית כלל ועיקר.

יב.     בסעיפים 79 ו- 179 לסיכומיו טען התובע, כי הנתבע לא המחה את זכויותיו כלפי הקבלן לרישום הזכויות בדירה לאף גורם שהוא, וזאת בניגוד, לדוגמא לאחריות של הקבלן כלפי הנתבע, בדבר איכות בניית הדירה, שהומחתה מפורשות בהסכם המכר לידי התובע.

יג.     לעניין הנזק , טען התובע כי הנזק שנגרם לו הוא בשל תחושת העלבון, "נוכח האדישות המופגנת שתפסה בנתבע, אשר ממאן בכל תוקף, למלא אחר התחייבויותיו בהסכם המכר."

לסיכום, טען התובע, כי אין מחלוקת שהנתבע התחייב בהסכם המכר לרשום זכויות הבעלות בדירה על שם התובע וחרף התחייבות זו, עד למועד זה, לא מילא הנתבע אחר התחייבויותיו היסודיות, כך שאין מחלוקת כי הנתבע הפר את הסכם המכר והתובע זכאי לסעד אכיפה ולשאר הסעדים המפורטים בתובענה.

5.     טענות הנתבע
א.     לטענת הנתבע, לא הפר את הסכם המכר, שכן הסכם המכר קובע באופן ברור ומפורש, כי ההתחייבות לרישום הזכויות בדירה על שם התובע, תקום רק לאחר השלמת הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף על ידי הקבלן, והיא בכל מקרה כפופה לכל עיכוב שאינו בשליטתו.
     לפיכך, לטענת הנתבע, הואיל וההליכים הנ"ל לא הושלמו והבית טרם נרשם כבית משותף, טרם הגיע המועד לקיום ההתחייבות האמורה בהסכם המכר וממילא לא הפר את ההסכם.

ב.     לטענת הנתבע, בהתאם להסכם הקומבינציה, היה זכאי לקבל 3 דירות וביניהן הדירה נשוא הסכם המכר עם התובע. לדבריו, על פי סעיף 9.10 להסכם הקומבינציה, כל הקשור לביצוע רישום הפרויקט יחול על הקבלן. הקבלן לא מילא את התחייבויותיו על פי הסכם הקומבינציה ובכלל זה נושא הרישום. בהתאם לכך הוגשה כנגדו על ידי בעלי המקרקעין תובענה, בגדרה התבקש בית המשפט המחוזי (תל-אביב) לחייב הקבלן להמשיך את הליכי הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף.

     לטענת הנתבע, במועד החתימה על הסכם המכר, ידע התובע על קיומו של הסכם הקומבינציה וידע את העובדות דלעיל, אשר מצאו ביטוי בסעיף 4.1 להסכם המכר.
     על רקע נסיבות אלו, יש לטענת הנתבע, לפרש את ההסכם.

ג.     לטענת הנתבע, לשון סעיף 4.1 להסכם המכר, בדבר התחייבות הנתבע להעברת הרישום בדירה על שם הקונה - התובע, ברורה ומפורשת ולפיה, התחייבות הנתבע להעברת הרישום קמה רק לאחר שיושלמו הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית המשותף. אין המדובר בעיכוב שנוצר עקב מחדל או אשמה שלו.

ד.     לדברי הנתבע, אין חולק כי לא ניתן להעביר הזכויות בדירה על שם התובע, קודם שירשם הבית כבית משותף וכי הליכים אלו לא הושלמו. לפיכך, משנקבע בהסכם המכר, כי התחייבות הנתבע כפופה לכל עיכוב הנמצא באחריות הקבלן, ולאחר שבית משפט המחוזי בתל-אביב, קבע כי הקבלן אחראי לרישום הבית כבית משותף ולא עשה כן עד היום, הרי שהמועד לקיום ההתחייבות של הנתבע מכוח הסכם המכר לא קם ועל כן הנתבע לא הפר את הסכם המכר.
     מטעם זה טען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה.

ה.     לטענת הנתבע, הרי שהוא פעל בתום לב בקיום הסכם המכר. כל ההתחייבויות המפורטות בסעיף 4 להסכם המכר ושהיו תחת ידו או בשליטתו, מולאו במלואן.

יתירה מזו, מרגע שהובהר כי הקבלן אינו מבצע את הליכי הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף, פעל הנתבע יחד עם יתר בעלי המקרקעין, בהגשת תביעה נגד הקבלן ובהגשת בקשה למינוי כונס נכסים.
לדבריו, הליכים אלו בין בעלי המקרקעין לקבלן נמשכו למעלה מ- 6 שנים ובסופם נתקבל פסק דין חלוט של כב' השופט קלינג, המטיל על הקבלן, בין היתר, את החובה להשלים הליכים אלו.

עוד טען הנתבע בעניין זה, כי הסיבה בעטייה הפסיקו הוא ויתר בעלי המקרקעין את הניסיונות לאכוף על הקבלן לקיים את הוראות פסק הדין של השופט קלינג, היא בשל כך שהקבלן הפך פושט רגל.

ו.     לטענת הנתבע, אין התובע זכאי לסעד של צו עשה, שכן לא הפר הפרה יסודית את ההסכם. לדבריו, גם אם נניח כי הפר את הוראות הסכם המכר, גם אז לא זכאי התובע לצו עשה, מהטעם שאכיפת החובה לרשום על הנתבע אינה ברת ביצוע, שכן הנתבע יכול לקיים את חיובו, רק לאחר שצד שלישי, הוא הקבלן, ישלים את הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף.
     עיכוב רישום זכות התובע בדירה, אינו באשמת הנתבע ואינו תלוי בו.

ז.     בעניין המחאת זכויות הנתבע כלפי הקבלן, טען הנתבע, אם כי בחצי פה, בסעיפים 72- 74 לסיכומיו, כי המחה את זכויותיו לתובע גם בעניין רישום הדירה ולא רק בעניין איכות בניית הדירה, כאמור בסעיף 6.1 להסכם המכר.
על כן היתה ועדיין פתוחה בפני התובע דרך אחרת לזכות בסעד הנתבע, אך הוא בחר למצות את זכויותיו דווקא עם הנתבע.

ח.     אשר לסעד הכספי לו עתר התובע, לטענת הנתבע, התובע לא הביא כל ראיה להוכחת הנזק הנטען בסך 55,000 ₪. בהעדר ראיה יש לדחות סעד זה.
     עוד טען הנתבע בעניין זה, כי לא נגרם לתובע כל נזק אמיתי, שכן הנתבע יכול לממש את זכויותיו בדירה ולמכור אותה לקונים אחרים, כפי שעשו ועדיין עושים יתר בעלי יחידות הדיור בפרויקט.      



6.     דיון
אין חולקין, כי על פי הסכם המכר ההתחייבות לרישום הזכויות בדירה על שם התובע הוטלה על המוכר - הנתבע, אלא שלטענת הנתבע, טרם הגיע המועד לקיום התחייבות זו ועל כן לא הפר את ההסכם.

אין בידי לקבל טענתו זו של הנתבע.

סעיף 4.1 להסכם המכר הוא הרלוונטי לענייננו, וזה לשונו :
"4.     התחייבות המוכר
4.1     א.      להעביר את הרישום בדירת המגורים על שם הקונה בלשכת רישום
המקרקעין וזאת לאחר השלמת הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף ו/או רישום החכירות, כפי שיוחלט, כשהדירה נקיה מכל שעבוד, משכון, משכנתא, עיקול או התחייבות צד ג' כלשהו. יצוין כי ההוצאות לרישומים השונים יחולו על הקונה.
ב.     רישום זכויות הקונה בדירה (בין בדרך של העברת בעלות ובין בדרך של חכירה לדורות כמנהג בעלים), יבוצע תוך שלוש שנים ממסירת החזקה בדירה לקונה, והכל בכפוף לכל עיכוב ו/או שיהוי שאינו בשליטת המוכר, ולרבות עיכוב בשל הליכי רישום הרפרצלציה, או רישום הבית המשותף, או רישום החכירות לדורות וכל עיכוב אחר שאינו בשליטת המוכר, או שנמצא באחריות הקבלן, מר גילה. "
     
מסעיף 4.1.א הנ"ל עולה, כי התובע ידע, בעת החתימה על הסכם המכר, כי טרם הושלמו הליכי רישום הרפרצלציה והליכי רישום הבית כבית משותף.     

על פי סעיף 4.1.א הנ"ל, על הנתבע אמנם להעביר את הרישום בדירה על שם התובע בלשכת רישום המקרקעין לאחר השלמת הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף.
אין חולקין, כי אלה האחרונים הוטלו על הקבלן ואולם, על פי סעיף 4.1.ב רישום זכויות התובע בדירה יבוצע תוך 3 שנים ממסירת החזקה בדירה לקונה - התובע, זאת בכפוף לכל עיכוב שאינו בשליטת המוכר - הנתבע, ולרבות עיכוב בשל הליכי רישום הרפרצלציה או רישום הבית כבית משותף וכל עיכוב אחר שאינו בשליטת המוכר או שנמצא באחריות הקבלן.

שלוש שנים ממסירת החזקה חלפו בתאריך 15.12.1999 ואולם במועד זה עדיין חל עיכוב שלא היה בשליטת המוכר - הנתבע, שכן טרם ניתן פסק דין בתובענה שהוגשה בפני כב' השופט קלינג, עוד בשנת 1995 (עוד קודם לחתימת הסכם המכר).

כאמור לעיל, בתאריך 25.1.2001, ניתן על ידי כב' השופט קלינג פסק דין בהליך המשפטי שהתנהל בין בעלי המקרקעין, וביניהם הנתבע, לבין הקבלן, אשר קבע כי חובת רישום זכויות הבעלים בדירות בלשכת רישום המקרקעין חלה על הקבלן וכך נאמר בסעיף 12 לפסק הדין :
"הבעלים עתרו לחיוב הקבלן לרשום את זכויות הבעלים בלשכת רישום המקרקעין. הקבלן אינו חולק על זכותם זו... לכן הנני מורה לקבלן לרשום את זכויות הבעלים בדירות בלשכת רישום המקרקעין."

הקבלן לא השלים את הרישום בלשכת רישום המקרקעין.
בתאריך 29.8.01 הוגשה מטעם בעלי המקרקעין, וביניהם הנתבע, בקשה למינוי כונס נכסים בפני כב' השופט קלינג, במטרה להביא לסיום הפרויקט ורישום הזכויות בדירות הבעלים (בש"א 18010/01).

בהחלטה של כב' השופט קלינג בבקשה למינוי כונס נכסים, מיום 27.11.01, נאמר כי :
"ביום 25.1.01 ניתן על ידי פסק דין במחלוקת שבין בעלי הדין. ביום 29.8.01 הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים.
מקובל עלי כי ניתן להביא לביצועו של פסק הדין באמצעותו של כונס נכסים שימונה לשם כך ע"י בית המשפט."

באותה החלטה נאמר ביחס לרישום הדירות :
"באשר לרישום הדירות שלשמו מבוקש מינוי כונס הנכסים, הרי הוצג לבית המשפט תשריט. עו"ד קוגן (ב"כ הנתבע - ח.ס.) טוען שלא הוא ולא מרשו לא ראו את התשריט, ולכן אין בידיו להצביע על ליקויים שישנם באותו תשריט, אם ישנם כאלה. לכן ראוי ליתן שהות למבקשים להגיב על התשריט ולנסות להגיע להסכמה בקשר אליו. בשלב זה אין בפני בית המשפט נתונים מספיקים שיאפשרו מתן הוראות לכונס נכסים שימונה...
העולה מכל האמור כי מינוי כונס נכסים בשלב זה בהעדר מירב הנתונים הנחוצים עלול להיות לריק. הנני דוחה את הדיון בבקשה זו ליום 21.1.02 בשעה 13:30 , על מנת לאפשר למבקשים להגיש בקשה שבה ימצא מענה לחסר שהוצע לעיל, וכן יצוינו מקורות המימון לפעולותיו של הכונס, תוך התייחסות למערכת היחסים שבינו לבין כונס הנכסים שמונה על ידי הבנק."

בחקירתו הנגדית (עמ' 9 ש' 18) אישר הנתבע כי : "לאחר הבקשה למינוי כונס נכסים, על מנת לאכוף את פסק הדין לא נקטנו בשום הליך נוסף." ובהמשך : "לשאלה האם ניסיתי לברר בתיק בית המשפט אם קיימת בקשה נוספת אני משיב שלא ניסיתי." (שם, עמ' 10 ש' 3 )

מכאן, כי החל מ- 27.11.01 - יום מתן החלטת כב' השופט קלינג בבקשה למינוי כונס נכסים, אשר אפשר לנתבע והאחרים להגיש בקשה נוספת בעניין מינוי כונס הנכסים, לא עשה הנתבע דבר ולא ניתן על כן לומר כי העיכוב שחל בהליכי רישום הרפרצלציה או הליכי רישום הבית כבית משותף, לא היה בשליטת הנתבע.

היה באפשרות הנתבע, כפי שאכן עשה, להגיש בקשה למינוי כונס נכסים, אשר יביא לרישום הדירות בלשכת רישום המקרקעין, אלא שמטעמים השמורים עימו לא מילא הנתבע אחר הוראות כב' השופט קלינג, על מנת להביא למינוי כונס הנכסים.

יש לקבוע איפוא, כי החל מיום 21.1.02 - הוא המועד שבו אמורים היו הנתבע ואחרים להתייחס לתשריט שהציג הקבלן ולחסר הנוסף שעליו הצביע כב' השופט קלינג, על מנת להביא לביצועו של פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט קלינג באמצעות כונס נכסים, לא עשה הנתבע דבר ובכך חדל ממילוי התחייבותו על פי הסכם המכר.

כזכור טען הנתבע בחצי פה, כי היה על התובע לתבוע את הקבלן ולא את הנתבע, ואולם לתובע אין כל יריבות עם הקבלן.
צודק התובע בטענתו כי לא הומחתה לו זכות הנתבע כלפי הקבלן בעניין רישום הדירה וכי בסעיף 6.1 להסכם המכר, המחה הנתבע את זכויותיו כלפי הקבלן לידי הקונה- התובע, בקשר עם בניית הדירה ואיכותה ולא בקשר עם התחייבות הקבלן הכרוכה ברישום הזכויות.

אשר על כן, אני מורה לנתבע להשלים את הליכי רישום הבית המשותף ורישום דירתו של התובע בלשכת רישום המקרקעין, בדרך של הגשת הבקשה למינוי כונס נכסים כפי שהורה עליה כב' השופט קלינג, בהחלטתו הנ"ל מיום 27.11.01.
הגשת הבקשה תעשה בתוך 3 חודשים מהיום.

אשר לדמי הנזק בגין הפרת ההסכם - התובע לא הוכיח כל נזק של ממון שנגרם לו בגין עיכוב רישום זכויותיו בדירה ואולם התובע זכאי לפיצוי בגין הנזק שאינו נזק ממון בשל עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ובשל העיכוב ברישום הדירה על שמו במשך כ- 5 שנים, ושהיה על הנתבע לראותו מראש בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.
לפיכך, אני מחייבת את הנתבע בפיצוי התובע בסך של 15,000 ₪.

הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך של 10,000 ₪ וכן מע"מ כחוק.

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת דירת מגורים

  2. צו כניסה לדירה

  3. נזק לגגון בדירה

  4. עורך דין הסכם דירה

  5. תביעה על צביעת דירה

  6. שימוש בדירה ללא רשות

  7. שטח דירה קטן מהמובטח

  8. החזקה בדירה ללא רשות

  9. כניסה לדירה ללא רשות

  10. רישום דירה על שם קטין

  11. ויתור על זכויות בדירה

  12. התחזות לבעלים של דירה

  13. ביטול רשות לגור בדירה

  14. זיכוי מעבירת פיצול דירה

  15. הגדרת דירת מגורים מזכה

  16. נזקים במהלך הובלת דירה

  17. הצעה אמיתית לרכישת דירה

  18. הכרה בדירת מגורים יחידה

  19. הצהרת זכאות זכויות בדירה

  20. זכות בלתי הדירה במקרקעין

  21. רשות בלתי הדירה במקרקעין

  22. אישור זכויות לקניית דירה

  23. תביעה להצהרת בעלות בדירה

  24. מכירת דירה עם חריגות בניה

  25. חובת ציון שטח הרצפה בדירה

  26. ביטול קניית דירה על הנייר

  27. הלוואה לקניית דירה מהמוכר

  28. הסתרת בעיית טרמיטים בדירה

  29. הגדרת הדירות כ"דירות מדרון"

  30. פיצול דירה ל-5 יחידות דיור

  31. הודעה על העברת החזקה בדירה

  32. אי הכרה בדירת מגורים מזכה

  33. קניית דירה בפלורידה - תביעה

  34. עיכוב של שנתיים במסירת דירה

  35. התחייבות לרישום זכויות בדירה

  36. התיישנות רישום בעלות על דירה

  37. זכויות בחלל שנוצר מתחת לדירה

  38. כניסה בכוח לדירה ע''י מעקלים

  39. מס מכירת דירה בין קרובי משפחה

  40. בקשה להרחבת דירת מגורים במקרקעין

  41. הסתרת חריגות בניה בדירה מהקונה

  42. סיוע לרכישת דירה לפי מספר אחים

  43. העברת תכולת דירה מארה''ב לישראל

  44. ביטול קניית דירה בגין איחור במסירה

  45. סעיף 49 א - מכירת דירת מגורים מזכה

  46. פיצוי בגין ניהול מו''מ לקניית דירה

  47. פטור לדירת מגורים מזכה - זכות אישית

  48. חוסר התאמה בין שטח הדירה למה שהובטח

  49. תוספת סיוע לזכאים שלא הצליחו לרכוש דירה

  50. העברת בעלות פיקטיבית של דירה מבעל לאישה

  51. צו מבית המשפט למכירת דירה במכירה פומבית

  52. פיצויים ללא הוכחת נזק מסירת דירות באיחור

  53. דרישת תשלום שלא כדין ביום קבלת המפתח לדירה

  54. נדחתה תביעה להצהרה לזכאות להירשם כבעל דירה

  55. האם צנרת מקרר נחשבת לאינסטלציה של הדירה ?

  56. איחור במסירת דירות בגלל בניית קומות נוספות

  57. עד לאיזה רום משתרעת זכותו של הדייר בשטח שהוצמד ?

  58. בקשה למפקח על המקרקעין לאפשר מכירת דירת מגורים

  59. טענה כי התובעים אפשרו להם להתגורר בדירה ללא תשלום

  60. לטענת התובע, הדירה נצבעה בצבע "מזעזע – כחול מטאלי"

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון