הסכם תיווך לא חתום

הנתבע טוען כי בעת שרשם את שמו על הסכם התיווך, הבחין ששיעור דמי התיווך עומד על 2% ועל כן הודיע לתובעת כי אינו מסכים לשיעור זה והוא יהיה נכון לשלם 1% בלבד.

נוכח אי ההסכמה, השיב הנתבע את ההסכם לידי התובעת, אשר נטלה ממנו את ההסכם הלא חתום ואמרה לו שיראה קודם את הדירה וש"יהיה בסדר, נסתדר אחרי זה".

יש לציין כי קיימת פסיקה לא מעטה, שלפיה, בנסיבות מסוימות, תגבר דרישת תום הלב על דרישת הכתב ו/או על דרישות צורניות אחרות של חוק המתווכים, ולרבות העדר חתימה.

להלן פסק דין בנושא הסכם תיווך לא חתום:

פסק דין

לפני תביעה לתשלום יתרת דמי תיווך מקרקעין, בצירוף הפרשי הצמדה וכן בתוספת ריבית הסכמית, ובסה"כ 43,350 ₪. התובעת, מתווכת בעלת רישיון לעסוק בתיווך מקרקעין, הגישה תביעה נגד הנתבע, שהתקשר עמה בהסכם תיווך. המחלוקת העיקרית שנטושה בין הצדדים, נוגעת לשאלה מה דובר בין הצדדים במעמד החתימה על הסכם התיווך, בקשר לשיעור דמי התיווך? והאם הסכם התיווך כולל או נעדר חתימתו של הנתבע ומדוע?

התביעה

התובעת טוענת כי ביום 23.1.05, חתם הנתבע על הסכם תיווך, שלפיו ישלם לה דמי תיווך בשיעור 2% + מע"מ מהסכום הכולל של עסקת רכישת הדירה, שביקש לרכוש בתיווכה. לאחר חתימתו על ההסכם, הציגה בפניו התובעת מספר נכסים. הנתבע רכש את אחד הנכסים, דירה ברחוב הגדנ"ע 3 בתל-אביב (להלן:"הדירה") במחיר של 445,000$. התובעת הפגישה בין הנתבע ולבין מוכר הדירה, ערכה לנתבע סיור בדירה ,סייעה במו"מ ולקחה חלק פעיל בו. לפיכך, התובעת הייתה הגורם היעיל לביצוע העסקה. בעקבות רכישת הדירה, קמה לנתבע חובה לשלם לתובעת דמי תיווך בסך של 8,900$ + מע"מ. חרף זאת, שילם הנתבע סך של 4,450$ בלבד. לפיכך, על הנתבע לשלם את יתרת דמי התיווך בסך של 4,450$ +מע"מ וכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית הסכמית בשיעור 4% לחודש, המגיעים לכדי 23,872 ₪. פניות התובעת אל הנתבע לתשלום חובו לא הועילו. הנתבע חייב לשלם לתובעת את סכום התביעה, מכוח הסכם התיווך וכן מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט.


ההגנה

הנתבע טוען כי בעת שרשם את שמו על הסכם התיווך, הבחין ששיעור דמי התיווך עומד על 2% ועל כן הודיע לתובעת כי אינו מסכים לשיעור זה והוא יהיה נכון לשלם 1% בלבד. נוכח אי ההסכמה, השיב הנתבע את ההסכם לידי התובעת, אשר נטלה ממנו את ההסכם הלא חתום ואמרה לו שיראה קודם את הדירה וש"יהיה בסדר, נסתדר אחרי זה". הנתבע טוען כי גם בהסכמי תיווך אחרים שחתמו הוא ואשתו, במסגרת החיפושים אחר דירה, לא הסכימו הם לשלם דמי תיווך בשיעור 2%. הנתבע טוען כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל בביצוע העסקה. התובעת לא הסכימה להתלוות אליו לראות את הדירה, היא נכחה בפגישה אחת בלבד, בנוכחות הנתבע והמוכר ולא נטלה חלק פעיל ו/או משמעותי בגיבוש העסקה. כמו כן, טוען הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף, נוכח העדר חתימה על הסכם התיווך ואי מילוי דרישת סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"). הנתבע מודה כי זמן קצר לאחר רכישת הדירה, שילם לתובעת 1% ממחיר העסקה בתוספת מע"מ. לטענתו, תשלום זה נעשה ביוזמתו ולפנים משורת הדין, הואיל ולא חתם על הסכם התיווך וזאת נוכח הסכמתו לשלם 1% בלבד. לחילופין, מאחר והתובעת לא היוותה את הגורם היעיל, אין היא זכאית לדמי תיווך כלל.

דיון

בישיבת ההוכחות של יום 17.4.08, העידו בפני התובעת והנתבע. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את הראיות שהובאו בפני, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה לתשלום יתרת דמי התיווך ולקבל בחלקה את התביעה לתשלום הפרשי הצמדה וריבית. מצאתי כי יש לקבל את גרסת התובעת ולדחות את טענות ההגנה של הנתבע, אשר חלק נכבד מהן הועלו בחוסר תום לב, והכל כפי שיפורט להלן.

טענות הנתבע בדבר העדר רישיון התיווך, העדר החתימה, והעדר גורם יעיל

הנתבע העלה שורה של טענות, שעצם העלתן, מהווה לדעתי חוסר תום לב מצידו. כמו כן, ממילא דין חלק מטענות אלה להידחות, וזאת נוכח גרסת הנתבע עצמו, אשר לסיכום שהושג מול התובעת בקשר לשיעור דמי התיווך ונוכח תשלום דמי תיווך לתובעת בפועל על ידי הנתבע.
הנתבע טוען כי הוא הסכים לשלם דמי תיווך של 1% + מע"מ ואף שילם סכום זה. בנסיבות אלה, תמוה בעיני, כיצד יכול הנתבע, באותה נשימה, להלין כיום, כטענת הגנה נגד יתרת דמי התיווך שבמחלוקת, על כך שהתובעת לא הוכיחה קיומו של רישיון תיווך לתקופה הרלוונטית, על כך שההסכם נעדר חתימה שלו ועל כך שהתובעת לא היוותה כביכול גורם יעיל בהתקשרות הנתבע בעסקת רכישת הדירה. אם כל ה"פגמים" הללו, לא מנעו מהנתבע לשלם לתובעת, מיוזמתו, כדבריו, דמי תיווך בשיעור שהוסכם לפי גרסתו, מדוע יש לראות ב"פגמים" אלה כמונעים את תשלום יתרת דמי התיווך, ככל שבית המשפט זה יגיע למסקנה כי סוכם על שיעור דמי תיווך של 2% + מע"מ, כטענת התובעת. לדידי, משלא מצא הנתבע, על אף הפגמים הנטענים, מניעה מלשלם לתובעת את דמי התיווך המוסכמים לפי גרסתו, מנוע ומושתק הוא כיום, מכוח דיני תום הלב, מלהחזיק בטענות אלה כנגד יתרת דמי התיווך שבמחלוקת. המטרה הבלעדית מאחורי העלאת הטענות הפורמאליות הללו כיום, הינה להתחמק מקבלת הכרעה לגופו של עניין בקשר לשיעור דמי התיווך שהוסכם בין הצדדים.

תחולת דיני תום הלב על צדדים לעסקת תיווך במקרקעין, אינה שנויה במחלוקת כלל וכפי שכבר נפסק ב?"? 2144/91 <>(3) 116:

"דיני התיווך הם ענף מדיני החוזים. קשר התיווך הוא קשר חוזי. לכן, חובת תום הלב חלה במישרין מכח סעיפים 12 ו - 39 <>".

קיימת פסיקה לא מעטה, שלפיה, בנסיבות מסוימות, תגבר דרישת תום הלב על דרישת הכתב ו/או על דרישות צורניות אחרות של חוק המתווכים, ולרבות העדר חתימה (ראה ת"א 03/ 22340 טל נ' שטרן (פורסם באתרים משפטיים); תא (אי') 1332/07 שלי רחל קדוש נ' מלול יעקב מיכאל (פורסם באתרים משפטיים; ת"א (ת"א) 65893/04 סטאטוס יועצי נדל"ן בע"מ נ' ימאת ניהול ואחזקות בע"מ (פורסם באתרים משפטיים).

המקרה שלפני, הנו מקרה מובהק שבו דרישת תום הלב גוברת, כפי שכבר פורט לעיל.




בת"א (אי') 1528/06 לרנר לנה נ' בן חמו שמעון (פורסם באתרים משפטיים) צוטט פסק הדין בעניין בן אור (ע"א 2819/00) שבו נקבעו הדברים הבאים:

"סברתי כי העדפת דחיית התביעה בנסיבות העניין, רק משום החסר הטכני שבחתימת התובעת על ההסכם, תביא לניצול דרישה זו לרעה. כך יוכל צופה מרחוק לרכוש נכס באמצעות מקורבו, החותם על הסכם תיווך, מעדכנו בפרטי הנכס הנדרשים ומאפשר לאותו צופה-רוכש, לחמוק מתשלום דמי תיווך בחוסר תום לב. .."... גם בעניין שלפניי, שוכנעתי כי הנתבעים נעשו שותפים לרצון הפסול למנוע מן התובעת את זכותה לדמי תיווך. כך סבירה הקביעה כי חתימת בנה - שותפה של הנתבעת על ההסכם - מחייבת אף אותה.... יובהר כי דרישת סעיף 9 לחוק רוככה בהלכה הפסוקה, באנאלוגיה לדרישת הכתב בסעיף 8 <> תשכ"ט-1969. "

ב?"? 2819/00 <> בן אור נ' רוזן (לא פורסם, 30/06/2002] נקבע כי:

"לגופו של ענין הסוגיה של הקפדה דווקנית על מילוי מלוא הפרטים הנקובים בתקנות, מזכירה באורח אנלוגי את הסוגיה של דרישת "מסמך בכתב" נשוא סעיף 8 <> תשכ"ט-1969. בתחילה היתה הקפדה מוחלטת על דרישת הכתב על כל דקדוקיה, כאשר הטעם לכך הינו "רצינות העיסקה" וקביעה כי מדובר בדרישה קונסטיטוטיבית ולא ראייתית בלבד. אלא שבמהלך השנים, כאשר הסתבר כי דרישה זו עלולה להיות מנוצלת לרעה, חלה נסיגה במקרים המתאימים. הדברים נעשו בעקבות החקיקה בדיני החוזים לפיה ניתנים להשלמה פרטים חסרים בחוזה ע"י פניה לחוק או לנוהג"

[ר' גם ?"? 1413/04 <> מטרופוליס יזום השקעות ונכסים (1993) בע"מ נ' מליק - מרכזים מסחריים בע"מ (לא פורסם, 30/10/2005]. שוכנעתי כי יש להחיל על נסיבותיו היחודיות של המקרה, נסיגה מדרישת הכתב הספציפית, כדי חיוב הנתבעת בציווי ההסכם גם בהעדר חתימתה עליו".

זאת ועוד: העובדה שהתובע מצא לנכון לשלם דמי תיווך בשיעור 1% + מע"מ, רק מחזקת את המסקנה כי ראה בתובעת כגורם יעיל בגיבוש העסקה וראה עצמו כמי שמחויב לשלם לה דמי תיווך. לגופו של עניין, לדעתי במקרה דנן, די בטענות שהובאו על ידי הנתבע עצמו בכתב הגנתו ולאחר מכן בתצהירו ובעדותו, כדי לבסס את היות התובעת גורם יעיל בגיבוש העסקה, שכן אין מחלוקת כי התובעת, היא זו שהביאה את הדירה ואת המוכר, לידיעת הנתבע, הראתה לתובע את הדירה (עמ' 12, ש' 8,9) וכן השתתפה בפגישת מו"מ בנוכחות הצדדים.

על כך כבר נאמר במקום אחר (ע"א (חי') 1698/03 עמוס כרמי נ' מיכאל קלמנוביץ אנגלו סכסון, פורסם באתרים משפטים):

"הדגש בפסיקה הוא על יעילות פעולת המתווך ולא על ריבוי פעולותיו. לכן, די לעיתים במסירת כתובת או בהפגשת הצדדים כדי שהמתווך ייחשב כגורם היעיל שהביא להתקשרות... בהעדר נסיבות מיוחדות, אין המתווך נדרש גם לנהל המו"מ בשם מי מהצדדים או לדאוג להשגת הלוואת משכנתא בבנק עבור הקונה וכיו"ב פעולות החורגות מעצם יצירת הקשר בין הצדדים..."

נוכח כל הנימוקים שפורטו לעיל, לא יכולים להועיל, פסקי הדין שצורפו לסיכומי הנתבע. אני דוחה, אפוא, את טענות הנתבע המפורטות לעיל.

האם הנתבע התחייב לשלם דמי תיווך בשיעור 2%- מה דובר בין הצדדים במעמד החתימה

התובעת טוענת שהנתבע חתם על ההסכם ולא הביע כל הסתייגות. אין מחלוקת שההסכם נוקב בשיעור דמי תיווך של 2% + מע"מ ממחיר העסקה. הנתבע טוען כי לאחר רישום שמו ובטרם חתימתו על ההסכם, הביע בפני התובעת במפורש, הסתייגות משיעור דמי התיווך של 2% והסכים לשלם 1% בלבד. לגרסתו, בשלב זה, החזיר את ההסכם לידי התובעת, אשר נטלה אותו לידיה, ואמרה לנתבע כי יראה קודם את הדירה והם יסתדרו.

עלי להכריע, אפוא, בגרסאות הנוגדות. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי למסקנה כי עדיפה עלי גרסת התובעת, שהנה משכנעת יותר. לא קיבלתי כל הסבר מניח את הדעת, כיצד ומדוע, בנסיבות שתיאר, החליט הנתבע להחזיר כך סתם, את ההסכם לידי התובעת, מבלי לציין על גביו את ההסתייגות לעניין דמי התיווך. מדובר בפעולה סבירה ואף מתבקשת, ובוודאי מהנתבע, אשר אביו הנו מתווך מקרקעין. לפיכך, גרסת התובעת, שלפיה לא הביע הנתבע כל הסתייגות מההסכם, יותר מסתברת בעיני. הותרת המקום המיועד לחתימה ריק, אינה יכולה לשנות ממסקנתי, שעה שאין מחלוקת כי שם הנתבע נרשם במקום המיועד לכך על ידי הנתבע עצמו, וגם לפי גרסת הנתבע, הוא הסכים באותו מעמד לשלם דמי תיווך בשיעור של 1% + מע"מ ועל כן מסר את ההסכם לידי התובעת, אמנם ללא חתימה. לאחר מכן, שילם הנתבע 1% + מע"מ דמי תיווך, למרות שחתימתו לא מופיעה על גבי ההסכם. משמע - הנתבע עצמו לא ייחס משמעות רבה לקיומה של חתימה והסתפק ברישום שמו על הטופס, כאות להסכמתו לתשלום דמי תיווך, אף כי בשיעור נמוך יותר כאמור. בנסיבות אלה, העדר החתימה לא יכולה להוות אינדיקציה לחוסר גמירות דעת מצד הנתבע.

זאת ועוד: גם לפי גרסת הנתבע, לאחר שהביע הסתייגות משיעור דמי התיווך וביקש לשלם 1%, אמרה לו התובעת, "נסתדר" (עמ' 11, ש' 16 - 20). לדעתי, אין ספק כי בכך רמזה למעשה התובעת, כי היא תהיה נכונה להתפשר איפה שהוא בין 1% ל-2%. והנה, אין כל ראיה לכך שהנתבע שלל את הצעת התובעת הנ"ל, שלפיה כאמור, הם "יתסדרו". גם אין טענה כזו מפי הנתבע. משמעות הדבר, שלפי גרסת הנתבע עצמו, הוא לא הביע הסתייגות מהצעת התובעת לעיל. על רקע עובדות אלה, נשאל הנתבע במהלך חקירתו הנגדית, מדוע לא פנה אל התובעת כדי "להסתדר", ולהגיע לסיכום על דמי התיווך ותחת זאת פעל באופן חד צדדי ושילם את הסכום, שהוא הציע לפי גרסתו , לשלם במעמד ההתקשרות. בא כוח הנתבע התנגד לשאלה זו. נדמה לי שדווקא ההתנגדות לשאלה זו, שהייתה ללא ספק רלוונטית ביותר, מעידה היא כשלעצמה, עד כמה נושא זה חשוב גם בעיני הנתבע (ולפחות בעיני בא כוחו). לאחר שדחיתי את ההתנגדות, הנתבע השיב לשאלה וטען כי ברגע שחרף ההסתייגות שלחה אותו התובעת לדירה, בכך קיבלה את הסתייגותו. אין בידי לקבל הסבר זה, אשר נוגד את דברי התובעת ("נסתדר"), שמהם ניתן ללמוד ללא ספק, כי התובעת לא הסכימה כי ישולם 1% לה כהצעת הנתבע. להפך, שתיקת הנתבע למשמע המילים "נסתדר", מסמנת כי הנתבע הסכים בשתיקה לפשרה כלשהי, בין שיעור דמי התיווך שבהסכם, למה שהוצע על ידו. כל האמור לעיל רק ממחיש כי הנתבע עצמו לא פעל באופן סביר ובתום לב, וזאת גם אם הייתי מקבל את גרסתו לגבי סיכום הדברים מול התובעת, אולם כאמור לעיל, גרסתו לא התקבלה על ידי.

עוד אציין כי אני מוצא מידה רבה של התחסדות וחוסר תום לב בטענת הנתבע, שלפיה שילם את דמי התיווך של 1% "לפנים משורת הדין" (סעיף 15.2 לכתב ההגנה). טענה זו סותרת את גרסת הנתבע, לפיה הוא הסכים לשלם 1% + מע"מ. אין כאן חסד ופעולה לפנים משורת הדין, אלא תשלום על פי שורת הדין. הניסיון הזה, לאחוז את המקל בשתי קצותיו, להכחיש ולסייג, גם את ההתחייבות שהנתבע עצמו טוען שלקח על עצמו, פוגעת במהימנות הנתבע ומחזקת את המסקנה שאין לתת אמון בגרסתו. גם התשובות שנתן הנתבע, בקשר לפגישה בעיריית תל-אביב, לא עשו אלי רושם אמין ("גם לשונאי אינני נוהג לפנות בחוסר כבוד", עמ' 13, ש' 19-20).

בניגוד לנתבע, התובעת בעדותה עשתה עלי רושם אמין הרבה יותר וכאמור, גרסתה שלפיה לא הייתה כל הסתייגות מצד הנתבע לגבי תוכן הסכם התיווך, מסתברת יותר בעיני מאשר גרסת הנתבע. התובעת אמנם לא הציגה את פנקס ההזמנות כדי להראות שהיא גובה תמיד לא פחות מ-2% בטענה כי אין בידיה פנקסים כאמור, טענה שקשה לי לקבלה, אולם מצד שני, גם הנתבע לא הציג את הסכמי התיווך האחרים שעליהם חתם ואשר לפי הטענה כללו דמי תיווך של 0.5% ועד 1.5% בלבד.

לסיכום, שוכנעתי כי הנתבע הסכים לשלם דמי תיווך של 2% ללא הסתייגות כלשהי ובהתאם לכך, יש לחייב אותו לשלם את יתרת דמי התיווך.

הפרשי הצמדה וריבית הסכמית בשיעור 4% לחודש

התביעה כוללת עתירה להפרשי הצמדה וכן ריבית הסכמית בשיעור 4% לחודש. אכן, צודק בא כוח הנתבע, כי מדובר למעשה בפיצוי מוסכם, שכן גובה הריבית חורג מכל ריבית סבירה שניתן להעלות על הדעת. בית המשפט רשאי להתערב בפיצוי מוסכם, אם הפיצוי נקבע ללא יחס סביר, לנזק שניתן היה לצפותו מראש. שעה שעסקינן בהפרת התחייבות לשלם סכום כסף, הפיצוי הסביר שניתן לצפות, בעת כריתת ההסכם, הנו הפרשי הצמדה וריבית סבירים ומקובלים ואשר יש בהם כדי לשקף את הפסדי הריבית וההצמדה שייגרמו לנפגע. נוכח האמור לעיל, בהעדר כל התייחסות בסיכומי התשובה לנושא זה, ומאחר והריבית ההסכמית עולה ללא ספק על כל הפסד סביר וצפוי של ריבית, החלטתי להעמיד את סעיף הפיצוי המוסכם על הפרשי הצמדה וריבית כדין.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת חלקית. הנתבע ישלם לתובעת את יתרת קרן דמי התיווך בסך של 19,478 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 18.4.05 ועד לתשלום בפועל. כמו כן, הנתבע ישלם לתובעת את הוצאות משפט וכן בנוסף, שכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪ + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוקף הסכם תיווך

  2. עמלת תיווך מגרש

  3. ניכוי דמי תיווך

  4. דמי תיווך על קרקע

  5. הסכם תיווך בעל פה

  6. הסכם תיווך לא חתום

  7. הסכם תיווך לא כתוב

  8. סירוב לשלם דמי תיווך

  9. מחיקת תביעה של מתווך

  10. תיווך בין קבלני משנה

  11. הסתרת מידע ע"י מתווך

  12. תביעה על שירותי תיווך

  13. סעיף 14 לחוק המתווכים

  14. תשלום דמי תיווך חלקיים

  15. תביעה לתשלום דמי תיווך

  16. זכאות מתווך לדמי תיווך

  17. מתי צריך לשלם למתווך ?

  18. זכאות לתשלום דמי תיווך

  19. הסכם תיווך על מסמך נפרד

  20. מילוי פרטים בהסכם תיווך

  21. אי תשלום דמי תיווך 1.5%

  22. הגורם היעיל בעסקת תיווך

  23. התחמקות מתשלום דמי תיווך

  24. שינוי הסכם תיווך בכתב יד

  25. הסתרת היותו של אדם מתווך

  26. דמי תיווך שכירות נכס מסחרי

  27. מי משלם דמי תיווך שכירות ?

  28. הגבלת חופש העיסוק של מתווך

  29. הסכם תיווך ללא כתובת הדירה

  30. תביעה בגין הפרת הסכם תיווך

  31. מכירת דירה ללא ידיעת המתווך

  32. ביטול הסכם בלעדיות עם מתווך

  33. חתימה אצל שני מתווכים שונים

  34. תביעה בגין דמי תיווך שכירות

  35. הסכם תיווך לרכישת ביטוח חייים

  36. מייצג או מתווך של חברה בחו''ל

  37. דמי תיווך שכירות דירה בתל אביב

  38. הפרת הסכם בלעדיות בתיווך דירות

  39. הסכם תיווך עם שני מתווכים שונים

  40. תביעה של מתווך לתשלום דמי תיווך

  41. ניסיון התחמקות מתשלום דמי תיווך

  42. סירוב לשלם דמי תיווך בגין השכרה

  43. האם מתווך ברימקס נחשב לעובד שלה

  44. חובת המתווך להסביר על הסכם תיווך

  45. התחייבות בכתב יד לתשלום דמי תיווך

  46. אי תשלום למתווך למרות הסכם בלעדיות

  47. חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996

  48. תביעה נגד מתווכת להעסקת עובדים זרים

  49. דמי תיווך על עסקה שהתבטלה אחרי חתימה

  50. מכירת בית בתקופת הבלעדיות - דמי תיווך

  51. מעורבות עורכי דין בעסקאות תיווך נדל''ן

  52. תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ''ז-1997

  53. זכאות לקבל דמי תיווך ללא רישיון תיווך

  54. הוראות נוהל לאישור עיסקאות תיווך ביהלומים

  55. דמי תיווך (לא באחוזים) בגובה ההפרש במכירה

  56. האם מתווך שהראה דירה מדגמית זכאי לדמי תיווך ?

  57. תביעות בין מתווכים - תביעת מתווך נגד מתווך אחר

  58. דחיית תביעה לדמי תיווך למרות חתימה על סכם תיווך

  59. תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום דמי תיווך

  60. תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ''ז-1997

  61. תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ''ז-1997

  62. מתווך טען כי במקום עמלת תיווך הוסכם כי ינהל נכסים שונים שבבעלות הנתבע

  63. תביעה להשבת דמי התיווך ששולמו בגין חוזה שבוטל בעקבות אי מסירת הנכס במועד

  64. פגמים צורניים ומהותיים בהסכם תיווך הפוגעים בחבות החוזית לתשלום דמי התיווך

  65. עת מפגיש מתווך בין הצדדים הוא הגורם היעיל, אולם לא תמיד עובדות העניין כה פשוטות

  66. האם זכאי לקבלת דמי תיווך שעובד מטעמו, שאיננו מתווך מורשה, ביצע פעולות רבות מול הקונה ?

  67. מתווך המעדיף תועלתו האישית ומונע קידום עסקת מכר פועל בניגוד לחובותיו על פי חוק המתווכים

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון