הנחה רטרואקטיבית ארנונה

להלן פסק דין בנושא הנחה רטרואקטיבית ארנונה:

פסק דין      

עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה כספית, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 10,500 ₪ כהנחה רטרואקטיבית מארנונה לה הוא זכאי.

עפ"י האמור בתביעה, התובע הינו תושב פורייה עילית, ישוב שבתחומה המוניציפאלי של המועצה האזורית עמק הירדן, המנוהל ע"י הנתבע.

ביום 26.8.08 פנה התובע לנתבע וביקש החזר כספי בגין ארנונה נוכח הנחה רטרואקטיבית מיום 28.5.03, לה הוא זכאי בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (פטור לחיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) תשי"ג-1953.
ביום 12.10.09 הודיע התובע לנתבע כי הסכום בו יש לזכותו הינו הסך של 8,794.28 ₪.

הנתבע סירב לבקשת התובע והודיעו, כי עפ"י הנחיות המועצה האזורית מנוע הוועד המקומי מהענקת הנחה רטרואקטיבית בארנונה, וכי זו ניתנת אך מיום הצגת האישור ואילך.

לטענת התובע, תשובה זו אינה עולה בקנה אחד עם נוהגם של יתר הוועדים הפועלים בתחומי המועצה האזורית עמק הירדן. ממילא אף מדובר בזכות המגיעה לו מכוח חיקוק, ולפיו מועד מתן ההנחה הינו המועד בו הוכר הנכה באגף השיקום לרבות במקרים בהם ההכרה הינה רטרואקטיבית.

התובע העמיד תביעתו על הסך הנזכר לעיל, שהוא סכום הזיכוי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט.

הנתבע מצידו ביקש לדחות את התביעה ולהתיר לו ייצוג משפטי, ואף לראות בבקשה להתרת הייצוג כתב הגנה.
במסגרת בקשה זו טוען הנתבע כי מדובר למעשה במיחזור של הליך שכבר נדון בבית משפט השלום בטבריה.
כנגד התובע הוגש כתב תביעה בסכום קצוב ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ 05-00594-09-0 (ולהלן תיק ההוצאה לפועל). התובע הגיש התנגדות לביצוע התביעה בטענות אלה ממש, ונושאים אלה נדונו בפני כב' הרשם אדריס.
ביום 10.5.10 הגיעו הצדדים בפני כב' הרשם להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.
העלאת הטענות כעת במסגרת הליך זה פעם נוספת, הינה התנהגות שאינה בתום לב תוך ניסיון להטעות.

נוכח העובדה שהתובע הינו עו"ד, ניתנה גם לנתבע הרשות להיות מיוצג ע"י עו"ד מטעמו, ובמעמד הצדדים נחקרו בעלי הדין והטענות סוכמו.

לאחר הדיון ביקש הנתבע לצרף לתיק ביהמ"ש את ההתנגדות לביצוע התביעה שהגיש התובע (כאן) לתיק ההוצאה לפועל.
התובע מצידו ביקש שלא לקבל את המסמכים. לדבריו, על אף התרת הייצוג בתיק זה אפילו כתב הגנה לא הוגש, ובוודאי שאין להתיר הגשת מסמכים בניגוד לסדרי הדין.
לגופו של עניין הוסיף וטען, כי טענותיו שבתביעה (בהליך זה) לא נתבררו למעשה בפני כב' הרשם, אשר סמכותו, בהתאם להוראות סע' 19 לחוק ההוצאה לפועל, מוגבלות לדיון בטענת קיזוז קיימת בלבד (להבדיל מטענת קיזוז נטענת). בנסיבות אלה הסכימו הצדדים (שם) למתן פסק דין בכל הנוגע לחוב שאינו שנוי במחלוקת, תוך שעניין הזכות הנטענת - זכותו של התובע לקיזוז רטרואקטיבי מארנונה - נותרה פתוחה להכרעה שיפוטית בהליך נפרד.

עוד טוען התובע כי הנתבע לא צירף ולא ציין טענות נוספות שהשמיע התובע במסגרת ההליך שם, טענות הנוגעות לשאלת עצם הסמכות להגיש תביעה על ידי הנתבע. כמו כן, הנתבע לא צירף התכתבויות בין הצדדים או חישוב שערכה מזכירות הוועד הנוכחית לעניין חוב הארנונה.
בין הצדדים נוהל אז מו"מ, כאשר בסופו הושגה פשרה לסיום ההליך שבפני הרשם בתשלום בסך של 5,000 ₪, מבלי שהתובע ויתר על זכותו לקיזוז.
לתגובתו צירף התובע מסמכים רבים הנוגעים להליך שם ולהתדיינות בין הצדדים.

גם תשובה לתגובה נמסרה, במסגרתה שב הנתבע וחזר על טענתו לפיה טענת התובע מוצתה בהליך בפני הרשם.


דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במכלול המסמכים שהונחו לפניי, דעתי היא כי דין התביעה להידחות, ואנמק.

תחילה, לעניין צירופם של מסמכים לאחר השמעת הסיכומים -

חרף טענות התובע, מצאתי כי לצורך בירור המחלוקות יש צידוק בקבלת המסמכים.

אין המדובר בראיות חדשות או בטענות שזכרן לא בא בכתבי הטענות. מדובר למעשה בטענת ההגנה היחידה של הנתבע ובמסמכים אשר הוגשו כבר לבית המשפט, אף כי בהליך אחר. מסמכים אלה נערכו על ידי התובע והוגשו על ידו, וברור על כן, כי אין בהם דבר להפתיעו.

וגם זאת, בית המשפט אינו קשור בהליך זה בסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט אחר, ועליו לפעול בדרך הנראית לו כמועילה ביותר להכרעה צודקת (סע' 62 (ב) לחוק בתי המשפט התשמ"ד 1984).
דומני כי התעלמות ממסמכים אלה, המהווים למעשה את ליבת טענת הנתבע, אינה מועילה לצדק ואיננה מאפשרת בירור ענייני למחלוקות.

לתובע ניתנה זכות התגובה והוא ניצלה בהרחבה, הוסיף וטען, ואף צירף מסמכים רבים מטעמו. גם מסמכים אלה עמדו נגד עיני בעת מתן פסק דין זה.

ולגופו של עניין -

ראשית, טוען התובע כי הטענה בדבר זכות הקיזוז לא נשמעה למעשה, שכן אין כלל סמכות לרשם לעסוק בה בהיותה "זכות קיזוז נטענת" ולא "זכות קיזוז קיימת". אציין בקצרה כי התובע מכוון לכך שזכות קיזוז קיימת הינה זכות שהזוכה הודה בה, היינו שאינה שנויה במחלוקת (ראה רע"א 5336/06 עו"ד גיל פרמינגר נ' עיריית חיפה (פורסם במאגרים המשפטיים) אליו מופנה התובע).

טענה זו, מעבר לכך שאין לה ביטוי בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כב' הרשם, הרי שבכל הנוגע לסמכות הרשם בכובעו כרשם בית המשפט, יש להקדים ולדחות.

בהתאם להוראת סע' 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, מוגשת תביעה לסכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל. אף על פי כן, התנגדות לביצוע תביעה, בדומה להתנגדות לביצוע שטר, (בהתאם להוראת סע' 81א'1(ד)2) מעבירה את ההליך לבית המשפט. בבית המשפט תבורר הבקשה כבקשת רשות להתגונן.
החל משלב זה, המסגרת הנורמטיבית אינה הוראות חוק ההוצאה לפועל כי אם תקנות סדר הדין האזרחי, והרשם דן בה בכובעו כרשם בית המשפט ולא בכובעו כרשם ההוצאה לפועל.

נוכח האמור, טענות התובע בדבר סמכות הרשם, המתייחסות להוראת סע' 19 לחוק ההוצאה לפועל, אינן רלוונטיות. שכן הן מתייחסות ל"טענת פרעתי", כפי שזו מושמעת בעניינו של חוב מוכח (חוב פסוק וחלוט) בלשכת ההוצאה לפועל.

רשם בית המשפט הדן בהתנגדות לביצוע תביעה, צריך לקבוע האם יש בפי הנתבע (המבקש בהליך שם) טענת הגנה כלשהי (קיימת או נטענת), ובמידה ויש טענה כזאת אזי ניתנת למבקש הרשות להתגונן.

עם הגשת ההתנגדות לביצוע התביעה כאשר טענת הקיזוז היא טענתו העיקרית של הנתבע (שם), הועבר גם ההליך בין הצדדים שלפניי לבית המשפט כת"ת 7694-03-09 ונשמע בפני כב' הרשם, במסגרת סמכויותיו כרשם בית המשפט. טענת הגנה שעניינה זכות קיזוז הינה טענת הגנה בת קיימא ואף כי הרשם אינו יכול להכריע בה לגופה, הוא רשאי ואף חייב ליתן בעניינה רשות להתגונן.

על יסוד האמור לעיל, טענת התובע כי הטענה לא נשמעה בהעדר סמכות הכרעה בה, דינה להידחות. יתרה מכך, נוכח סיום המחלוקות בפשרה, ממילא אין כלל נפקות לטענה זו גם לגופה.

כאמור, עיקר המחלוקת בין הצדדים שלפניי הינו בשאלה האם הסכם הפשרה ביניהם, כפי שהושג בפני כבוד הרשם וקיבל תוקף של פסק דין, כולל בחובו את מכלול המחלוקות ביניהם או שמא חלקן בלבד.

שאלה זו הינה שאלה של פרשנות ההסכם, וזו תיעשה תוך בחינת אומד דעת הצדדים וניסיון להתחקות אחר כוונתם במעמד הדיון.

אציין כי ההסכם - פסק הדין, מנוסח באופן כללי, תוך קביעה כי יש בו כדי לסלק את החוב בתיק ההוצאה לפועל הקשור לת"ת הנדון לרבות הבקשה לתיקון התביעה. הסכם הפשרה שותק בכל הנוגע לטענות הספציפיות אותן ראו הצדדים לקבל זה כנגד זה ולטענות אשר ראו לדחות.

יחד עם זאת, לאחר עיון במכלול המסמכים אשר צורפו, נראה כי יש באלה כדי להבהיר טיבן של הסוגיות שהוסדרו.

מתברר כי התביעה שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל הינה תביעה בגין ארנונה. בתביעה זו עמדה דרישת התובע (שם, הנתבע לפניי), על סך 6,242 ₪ (ראה כתב ההתנגדות) כאשר הועד ביקש רשות לתקנה ולהעמידה על סך של 10,874 ₪, (כך בהתאם לפרוטוקול הדיון בפני כב' הרשם).

טענת ההגנה העיקרית המושמעת בכתבי הטענות שהגיש הנתבע (שם, התובע שלפניי), עניינה זכאותו הנטענת להנחה מתשלום ארנונה באופן רטרואקטיבי.

הסכם הפשרה מעמיד את החוב, לרבות הבקשה, לתיקון התביעה על סך של 5,000 ₪ בלבד.

אין בפי התובע כל הסבר, לא כעת ולא במסמכים, מדוע, ככל שלא הובאה בחשבון טענת ההנחה שבפיו, הופחת (קוזז) סך של כ - 6,000 ₪ מהחוב הנטען.

חיפשתי במסמכים ולא מצאתי, למעט זיכוי בגין חוב מים בסך של כ 266 ₪, כל חוב אחר אותו צריך היה לקזז כדי לקבל טענת התובע כי הפשרה מקורה בקיזוז אחר או בהסכמה אחרת בין הצדדים. טענה בדבר סילוק חובות כזה או אחר של התובע עד שנת 2008 לא פורטה כלל במסמכים שם, ואף לא הובאו לה כל ראיות בהליך שלפניי.

לפני כעת טענת הגנה אחת וכתב תביעה אחד, ואין טענות נוספות.

בנסיבות העניין, יש לקבל את טענות הנתבע, לפיהן טענת התובע הובאה בחשבון על ידי הצדדים עת ראו לסיים עניינם בפשרה בפני כבוד הרשם ומכוחה, בין היתר, הוגשה הפשרה.

מן הראוי לציין כי אך סביר הוא שככל שהייתה כוונה אחרת בפי הצדדים או מי מהם, הרי שצריך היה להיות לה אזכור בהסכמותיהם לפרוטוקול. היינו, כי נשמרת למי מהם הזכות לטעון טענות נוספות בעתיד הנוגעות לענייני הארנונה שבמחלוקת.

הלכה היא שכאשר מושגת פשרה, חזקה כי זו נועדה לסלק את כל המחלוקות התלויות ועומדות בין הצדדים. "דרכם של הסכמי פשרה כי הם מבקשים להיות כוללניים וסופיים ולא חלקיים וזמניים (עניין אטראש, בעמוד 593). תכליתו של כל הסכם פשרה ובמיוחד הסכם פשרה שמנוסח באופן כה כוללני כמו זה שלפנינו, תומכת בחזקה הפרשנית לפיה הצדדים להסכם הפשרה התכוונו לסיים באופן סופי את כלל המחלוקות והתביעות ההדדיות שבניהן, כל עוד לא ציינו אחרת בלשון ברורה ומפורשת כך הוא גם במקרה זה" ראה בעמ 2517/07 רמי (רחמים) הר - לב (בן לולו) נגד חיים בן לולו (פורסם במאגרים המשפטיים).

אשר על כן ועל יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי הסכם הפשרה בין הצדדים נתן מענה למכלול המחלוקות ולא לחלקן בלבד, ולפיכך אני מורה על דחייתה של התביעה.



אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיוב רטרואקטיבי

  2. סיווג נכס ארנונה

  3. ארנונה על רפת

  4. ארנונה על הים

  5. ארנונה על מכבסות

  6. ארנונה על בית משפט

  7. מכון רישוי ארנונה

  8. הגבלת גובה ארנונה

  9. פטור מארנונה בטעות

  10. תביעה להחזר ארנונה

  11. חוב ארנונה של שוכר

  12. ארנונה על גג משותף

  13. סבירות תעריפי ארנונה

  14. צו הארנונה לשנת 1985

  15. גביית ארנונה מופרזת

  16. סיווג נכס בית מלאכה

  17. חוב ארנונה של המשכיר

  18. קונטיינרים - ארנונה

  19. חובות ארנונה של נפטר

  20. התיישנות החזר ארנונה

  21. פטור מארנונה לנכס ריק

  22. ערעור על השבת ארנונה

  23. ארנונה על מחזיק בנכס

  24. ביטול ארנונה על מחסן

  25. ארנונה על קווי תשתית

  26. ארנונה על מכונות משחק

  27. דיני ההקפאה בשנת 1985

  28. ארנונה על קאנטרי קלאב

  29. ארנונה - חברת מקורות

  30. אי תשלום חובות ארנונה

  31. ערעור מנהלי על ארנונה

  32. חיוב ארנונה קרקע תפוסה

  33. ארנונה על אדמה חקלאית

  34. סיווג נכס לצורכי ארנונה

  35. פטור מארנונה ל"נכס ריק"

  36. ארנונה על מחסן בשכירות

  37. ארנונה לפי השימוש בנכס

  38. דחיית תביעת החזר ארנונה

  39. תשלום ארנונה ע"י הבעלים

  40. חוב ארנונה לעיריית אשדוד

  41. מכתב השגה למנהל הארנונה

  42. החזר ארנונה ששולמה ביתר

  43. גבייה מנהלית חוב ארנונה

  44. ארנונה למפעלים בטחוניים

  45. עורך דין לענייני ארנונה

  46. ארנונה על מחסן תת קרקעי

  47. מתי מתחילים לשלם ארנונה

  48. התיישנות בתביעות ארנונה

  49. צו ארנונה מספרה תל אביב

  50. ארנונה על בית ספר מקצועי

  51. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  52. ארנונה על מבנים מוזנחים

  53. הנחה רטרואקטיבית ארנונה

  54. חוב ארנונה לחנות בקניון

  55. בקשה לעיכוב גביית ארנונה

  56. הנחה רטרואקטיבית בארנונה

  57. סמכות לשנות תעריף ארנונה

  58. עתירה לחייב תשלום ארנונה

  59. פטור מארנונה למוסד מתנדב

  60. פיצוי על טעות בחיוב ארנונה

  61. הנחה בארנונה על בניין ריק

  62. חיוב רטרואקטיבי של ארנונה

  63. שינוי רטרואקטיבי של ארנונה

  64. ארנונה שיטת הצמדה לא חוקית

  65. התיישנות זכות קיזוז ארנונה

  66. טענת קיזוז כנגד חוב ארנונה

  67. הגבלת העלאת תעריפי הארנונה

  68. ערעור על ועדת ארנונה כללית

  69. תביעה בגין אי תשלום ארנונה

  70. נכס לא ראוי לשימוש - ארנונה

  71. שכירות לתקופה קצרה - ארנונה

  72. טופס בקשה לקבלת החזר ארנונה

  73. חוב ארנונה בגלל שינוי כתובת

  74. ערר החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  75. ערעור ארנונה - תעריף של עסקים

  76. ארנונה על מרתף בבניין משרדים

  77. תביעה לבית משפט בנושא ארנונה

  78. הסכם עם העירייה בנושא ארנונה

  79. שינוי סיווג מרתף מגורים למשרד

  80. אי תשלום ארנונה בתקופת שכירות

  81. בניין שרובו אינו מגורים ארנונה

  82. ארנונה על מגרש חניה במרכז מסחרי

  83. ארנונה על פעילות ללא מטרות רווח

  84. התנאים למתן פטור מארנונה בתי ספר

  85. עתירה נגד הגדלת שטח חיוב בארנונה

  86. פטור מארנונה דירות גדולות לנכים

  87. תשובה להשגה על ארנונה תוך 60 יום

  88. טעות חישוב גודל הנכס לצורכי ארנונה

  89. הגדרת ''מחזיק בנכס'' לצורכי ארנונה

  90. עיכוב סיום בניה כדי לא לשלם ארנונה

  91. שינוי גובה ארנונה רטרואקטיבי לחברה

  92. ארנונה על ''רחוב'' - פקודת העיריות

  93. שינוי הגדרת אזור מגורים לצרכי ארנונה

  94. חיוב בארנונה למרות אישור סילוק חובות

  95. ערעור ארנונה - ועדת ערר או בית המשפט

  96. גביית חוב ארנונה חלוט מבעל שליטה בחברה

  97. חיוב בארנונה בגין חלקה היחסי בשטח החניון

  98. פטור מארנונה לנכס ריק לתקופה של 6 חודשים

  99. תיקון לצו הארנונה משנת 2001 לגבי שטחי מחסנים

  100. תנאים להליכי גביית ארנונה כאשר החוב במחלוקת

  101. ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה

  102. עתירה בענין ארנונה חניון בנין מסחרי תל אביב

  103. בקשה לפטור מארנונה בגין נכס ריק עיריית רמת גן

  104. טענת שינוי בצו ארנונה מבלי שניתן לכך אישור חריג

  105. עתירה בטענת חברת החשמל לאי חוקיות שדבקה בצווי ארנונה

  106. חובות ארנונה מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה

  107. עתירה לביטול דרישת תשלום ארנונה בהפעלת אולמות אירועים

  108. הנחה בארנונה בגובה 90% בהתאם לקריטריונים של משרד הפנים

  109. חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), התשנ"א-1991

  110. תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ''ג-1993

  111. טוענים כי הנתבע לא עמד בחובתו לבקש מהעירייה פטור מארנונה

  112. ערעור על שומת ארנונה בגין החזקה בנכס המשמש לאחסנה של ציוד

  113. עתירה כנגד הליכי גבייה מנהליים שנפתחו בגין חובות מים וארנונה

  114. ארנונה על שטח שאינו מסתיים במספר מ"ר שלם אלא ב-X.01 ועד X.99

  115. ריבית והפרשי ההצמדה על חוב ארנונה ששולם באיחור מתחילת שנת הכספים

  116. חוק הארנונה הכללית (סייג להעלאה בשנת הכספים 1988), התשמ"ח-1988

  117. חוק הארנונה הכללית (סייגים להעלאה בשנת הכספים 1990), התש"ן-1990

  118. סיווג ארנונה מרפאות השיניים בת"א כבתי מלאכה ולא בסיווג הכללי והשיורי

  119. ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עירית תל-אביב-יפו

  120. ארנונה תחת תת סיווג 911 שהגדרתו בצו הארנונה - בית אריזה וכן מבנה חקלאי

  121. ערעור מנהלי בעניין פטור מתשלום ארנונה לפי סעיף 3(ב) לפקודת מיסי העירייה

  122. הערכאה המוסמכת לדון בטענה של "אינני מחזיק", הינה ועדת הערר לענייני ארנונה

  123. תקנות העיריות (המועד להגשת החלטה בדבר הטלת ארנונות) (תיקון מס' 2), תשכ''ב-1962

  124. תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית בשל נכסים פטורים לשנת 2000), התש''ס-2000

  125. תקנות הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (דרכים ומועדים לתשלום ארנונה), התשמ''ו-1985

  126. צו הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (ארנונה כללית לשנת הכספים 1991), התשנ"א-1991

  127. תקנות הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (הגדרת שאר לענין סעיף 3(7) לחוק), תשט''ו-1954

  128. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון