היטל השבחה בשכונת שיקום

ביום 19.6.1994 הכריזה הממשלה, בין היתר, על הישוב ג'סר אל זרקא כעל שכונת שיקום.
המערערים טוענים כי מכח הכרזה זו היו פטורים מתשלום היטל השבחה.

להלן פסק דין בנושא היטל השבחה בשכונת שיקום:

פסק דין

1.     כל אחד מהמערערים הינו בעלים של מגרש בכפר ג'סר אל זרקא (להלן: "ג'סר").

2.     כל אחד מהמערערים הגיש למשיבה, הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון, בקשה להיתר בניה לבית מגורים, על המגרש שבבעלותו בג'סר.

3.     המשיבה אישרה את בקשות היתר הבניה שהגישו המערערים בכפוף, בין היתר, לתשלום היטל השבחה.
     המערערים שילמו את היטל ההשבחה למשיבה בתאריכים שונים בשנים 2003-2004.

4.     ביום 19.6.1994 הכריזה הממשלה, בין היתר, על הישוב ג'סר כעל שכונת שיקום, והכרזה זו לא בוטלה עד היום (להלן: "ההכרזה").

5.     המערערים טוענים כי מכח הכרזה זו היו פטורים מתשלום היטל ההשבחה מכח סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "התוספת השלישית"). דא עקא, שהמשיבה לא גילתה לאיש מתושבי ג'סר אודות ההכרזה והתוצאות הנובעות ממנה, ולא פטרה את המערערים, מבקשי ההיתר, מחובת תשלום היטל ההשבחה. רק בחודש אפריל 2006 נודע למערערים על דבר ההכרזה, ובא-כוחם פנה למשיבה בנדון. המשיבה נמנעה מלהשיב לב"כ המערערים תשובה כלשהי.

6.     טוענים המערערים כי לנוכח מצב דברים זה, ולנוכח העובדה שחלפו המועדים להגשת ערעור על החיוב בהיטל ההשבחה, הם פנו, בהתאם לסעיף 20 לתוספת השלישית, לשר הפנים, בבקשה להאריך את המועדים להגשת הערעור, ושר הפנים נעתר בחיוב לבקשה.

7.     לנוכח מצב דברים זה, ועפ"י סעיף 14(ג) לתוספת השלישית, הוגש הערעור הנדון על חיוב המערערים בהיטל השבחה, ומדובר בערעור בנקודה משפטית בלבד. במסגרת ערעור זה מבקשים המערערים כי בימ"ש יקבע כי היו פטורים מחובת תשלום היטל ההשבחה, ועל כן חובה על המשיבה להחזיר להם את התשלום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומו.

טענת המערערים

8.     המערערים כאמור טוענים כי במועד החיוב בהיטל ההשבחה דנן, היו זכאים המערערים לפטור מכח סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית. המערערים לא ידעו על פטור זה ושילמו את היטל ההשבחה.
     לטענת המערערים, הפטור לא ניתן להם עקב הסרת העובדה שהם זכאים לו ע"י המשיבה. על-כן כעת, משנודעה להם זכאותם לפטור, וניתנה להם אורכה ע"י שר הפנים להגשת הערעור, מבקשים הם לממשו על דרך של קבלת הערעור והוראה למשיבה להחזיר להם את תשלומי היטל ההשבחה ששילמו לה.

טענות המשיבה

9.     למשיבה מספר טענות כפי שיפורט להלן.

10.     התליית הליכים:
     הליכים דומים בשאלות דומות מתנהלות בשני תיקים אחרים בערכאות שונות (המרצת פתיחה 179/06 בביהמ"ש המחוזי בחיפה ובג"צ 4745/07).

     משכך, מבוקש להתלות את ההליכים בערעור זה עד לקבלת החלטה בהליכים האחרים, וזאת על מנת למנוע מצב שתיקבענה קביעות שיפוטיות סותרות.

11.     שיהוי:
     שומת היטל ההשבחה נערכה למערער 1 ביום 7.7.02 ונשלחה עם חיוב ביום 14.7.02.
שומת היטל ההשבחה נערכה למערער 2 ביום 27.1.04 ונשלחה עם חיוב ביום 30.1.04.
שומת היטל ההשבחה נערכה למערער 3 ונשלחה עם חיוב ביום 13.4.04.
מכאן כי ערעורם הנדון של המערערים הוגש תוך שיהוי ניכר, דבר שיהיה בו קושי והשלכות קשות על תקציב הועדה המקומית. הדרישה להשבת תשלום היטל ההשבחה תהא קשה לועדה המקומית.

12.     מניעות/הסתמכות:
המערערים לא הגישו את הבקשה לפטור מהיטל השבחה במועד, שילמו אותו וגרמו לועדה המקומית להסתמך על תשלומו ולתכנן את הוצאותיה בהתאם. משכך, מנועים כיום המערערים מלדרוש את הפטור בדיעבד, ולגרום בכך למשיבה להחזיר את תשלומי היטל ההשבחה ששולמו לה, אשר עליהם הסתמכה כאמור.

13.     חוסר תום לב:
     הישוב ג'סר מורכב משתי חמולות. חמולת עמאש וחמולת ג'ורבאן. המערערים הם בני משפחת עמאש, וראש המועצה המקומית אף הוא נמנה על בני משפחתם. בנסיבות אלה, טענת המערערים כאילו לא נודע להם בזמן אמת אודות הפטור אלא רק בדיעבד (בחשאי מאת חבר מועצה כפי שטענו בכתב הערעור), היא טענה חסרת יסוד שלא בתום לב.

14.     תחולת הפטור:
     הפטור הקבוע בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית אינו מוחלט. הוא חל רק על הרחבות מגורים קיימים ואינו חל על בניית דירות מגורים חדשות.
     גם כשמדובר בהרחבת דירת מגורים, הפטור אינו חל על תוכניות משביחות שפורסמו למתן תוקף לפני 19.6.1994 (יום החלטת הממשלה נשוא התובענה), שכן מועד יצירת החבות והיטל השבחה הוא מועד פרסום התוכנית.

תחולה זו של הפטור גם עולה בקנה אחד עם מטרת פרוייקט שיקום השכונות, אשר הוא הרחבת דירות מגורים, שיפוצן וכדומה, אך לא על בניית דירות חדשות.
במקרה דנן: בקשות ההיתר של המערערים הם לבתי מגורים חדשים, ועל כן הוראות הפטור אינן חלות עליהן בכל מקרה.
זאת ועוד - ההשבחה של מגרשי המערערים נובעת מתוכנית ש/356 שפורסמה למתן תוקף בילקוט הפרסומים ביום 13.4.1993, והיא מוקדמת להכרזה. על כן, גם מטעם זה אין הפטור מכח סעיף 19(ב)(1) חל עליהם.

15.     חיזוק שכונות:
     הישוב ג'סר אינו נכלל בפרוייקט "שיקום שכונות" אלא בפרוייקט "חיזוק שכונות", שמטרתו אינה להקנות פטור מהיטל השבחה אלא לסייע בהרחבת מגורים. על כן, הפטור שבסעיף 19(ב)(1) אינו חל על הישוב ג'סר.

16.     תקנה בת פועל תחיקתי:
     ההכרזה על אזור כשכונת שיקום מהווה תקנה בת פועל תחיקתי, הנעדרת כל נפקות כל עוד לא פורסמה ברשומות, וזאת בהתאם לסעיף 17 לפקודת הפרשנות. היות והחלטת הממשלה דנן לא פורסמה ברשומות אין לה כל תוקף מחייב.

17.     המועד לבקשת הפטור:
     החובה לבקש פטור מוטלת על הנישום וצריכה להתבצע סמוך לאחר ארוע המס. במקרה דנן, המערערים לא ביקשו פטור במועד, ואינם יכולים לעשות זאת כעת.

דיון והכרעה

18.     הוסכם בין הצדדים כי היות והערעור הנ"ל עוסק בשאלות משפטיות בעיקרן, יוגשו סיכומים בכתב, שבהסתמך עליהם ועל החומר שבתיק, יתן ביהמ"ש את פסק דינו.




19.     טענת המערערים בנדון די פשוטה - הם היו זכאים לפטור מהיטל השבחה מכח סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית. הם לא ידעו על פטור זה אלא רק בחודש אפריל 2006, ואז פעלו בהתאם לקבלת הפטור, בדיעבד, ולהשבת התשלומים ששילמו כהיטלי השבחה. משלא צלחה דרכם, הגישו ערעור זה.

20.     לעומת זאת, בין טענות המשיבה ישנן טענות לא פשוטות, אליהן אתייחס בהרחבה. יחד עם זאת, חלק מטענות המשיבה אין בהן ממש, וניתן לדחותן בקצרה.

21.     את טענת המשיבה בדבר התליית ההליכים בתיק זה עקב דיונים בערכאות אחרות המעוררים שאלות דומות, אין בידיי לקבל. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואין זה מוצדק כלפי המערערים להמתין להחלטות של ערכאות אחרות.
     ערעור זה נדון בפני, הוגשו בו עיקרי טיעון וסיכומים, השאלות המתעוררות בו הן משפטיות ברובן. על כן, החלטתי להכריע בו לגופו מבלי להמתין להחלטות הערכאות האחרות.
     יתכן, ועקב החלטתי הנדונה יהיה קל יותר לקדם גם את הדיונים בערכאות האחרות, לטוב ולרע למי מהצדדים.

22.     את טענות המערערים בדבר שיהוי, מניעות, הסתמכות, חוסר תום לב והמועד המאוחר לבקשת הפטור קשה לי לקבל, לנוכח טענת המערערים בערעורם, וטענה זו לא נסתרה, כי נודע להם לראשונה על הפטור רק בחודש אפריל 2006.
     אמנם נכון כי גירסתם זו לא ניתנה בתצהיר, אולם לנוכח ההסדר הדיוני אליו הגענו להכרעה בערעור זה, קשה לי להתעלם מנתון זה שלא נסתר.
     גם ההגיון והסבירות מלמדים שאכן המערערים לא ידעו על הפטור הקיים עד לעת האחרונה, מועד בו פנו בכתב לועדה ולשר הפנים (בתאריך 22.4.06 - המכתב שנכתב מאת בא-כוחם לשר הפנים להארכת המועד לערעור, שהעתקו צורף לכתב הערעור). הרי אם היו יודעים על הפטור קודם לכן, הסבירות מלמדת כי היו מבקשים פטור זה. לא מוכר לי אדם (סביר) ש"יתנדב" לשלם תשלום מס ניכר, שלא לצורך.
     משכך, כל הטענות דלעיל אינן מוצדקות למקרה דנן, ואני דוחה אותן.


23.     גם לא מצאתי כל ממש בטענת המשיבה, שהישוב ג'סר אינו נכלל בפרוייקט "שיקום שכונות", אלא "חיזוק שכונות".

לשונו של סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית ברורה, ומדברת על "שכונת שיקום".
גם החלטת הממשלה מיום 19.6.1994 היא ברורה, באופן שהיא מכניסה את הישוב ג'סר לפרוייקט השיקום האמור, כמו גם ישובים אחרים.
ניסתה המשיבה לטעון בעיקרי הטיעונים מטעמה כי פרוייקט "שיקום שכונות" ראשיתו ברעיון שצמח בסוכנות היהודית, ולכן לא נכללו בה ישובים ערביים. מכאן ניתן להסיק כי גם ג'סר, על אף החלטת הממשלה האמורה, לא תיכלל בפרוייקט "שיקום השכונות" אלא בפרוייקט "חיזוק שכונות", מונח שהוזכר בספרו של הנריק רוסטוביץ "היטל השבחה". בצדק מתרעם על כך ב"כ המערערים בסיכומיו, כי מונח זה של "חיזוק שכונות" אינו מוגדר בחיקוק, ולכן אין להתייחס אליו. כמו כן, הנסיון להגדיר את שיקום הישובים הערביים כ"חיזוק שכונות" לעומת שיקום ישובים יהודיים כ"שיקום שכונות" (הגדרה שתוביל בהכרח להטבות דוגמת ההטבה דנן - פטור מהיטל השבחה), תוביל בהכרח לאפליה אסורה.
טענות אלה של ב"כ המערערים, והביקורת שמעביר על הנסיון להבחנה בין ישובים יהודיים לבין ישובים ערביים, מקובלים עלי, ועל כן דין הבחנה זו להידחות.
הישוב ג'סר נקבע בהחלטת הממשלה כנכלל בפרוייקט השיקום, וככזה יש להתייחס אליו, ולא בכל אופן אחר.

24.     גם הטענה שהחלטת הממשלה היא בגדר של "תקנה בת פועל תחיקתי", ועל כן היות ולא פורסמה ברשומות אין לה כל תוקף מחייב (סעיף 17 לפקודת הפרשנות), דינה להידחות. טענה זו כבר נדונה בעבר בפסיקה ונדחתה.
לעניין זה נפנה לבש"א (שלום-ת"א) 121570/00, עמוס הדר מרכז סוכנות לביטוח בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים (פסק דינה של כב' השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, מיום 14.12.00 - פורסם במאגר המשפטי של נבו). שם ציין ביהמ"ש כי החלטת ממשלה, דוגמת ההחלטה דנן, אינה בגדר תקנה בת פועל תחיקתית.
אמנם נכון כי (ציטוט מפסה"ד) "הנורמה המשפטית הנהוגה היא, כי משחלה השבחה במקרקעין, ישלם הבעלים של אותם המקרקעין היטל השבחה, לפי התוספת השלישית. גם הפטורים המפורטים בסעיף 19(ב) לתוספת השלישית הם חלק מאותה נורמה. לעומת זאת - קיום אחת הנסיבות אשר בכוחן להחיל אחד מהפטורים המפורטים בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית, אינה מהווה חלק מהנורמה, אלא היא מהווה ארוע חיצוני לנורמה.

אין היא משנה את עצם הנורמה הקבועה בהוראות התוספת השלישית, ולפיה משחלה השבחה, חייב הבעלים בהיטל, אלא אם הוא פטור מהחיוב.
החלטת הממשלה המכניסה אזור או המוציאה אזור מפרוייקט השיקום, הינה נתון עובדתי, היכול להשתנות, גם עפ"י סעיף 19(ב)(1) סיפא לתוספת השלישית, ואשר קיומו או הפסקת קיומו משפיע על תחולת החוק.
גם חלק אחר במבחנים אותם קבעה הפסיקה להיות תקנה בגדר "תקנה בת פועל תחיקתי", אינו מתקיים במקרה הנוכחי. החלטת הממשלה בה עסקינן אינה נורמה כללית או מופשטת המופנית אל הציבור כולו, או אל חלק בלתי מסויים ממנו. ההחלטה מתייחסת אל בעלי זכויות במקרקעין, הנמצאים בשכונה מסויימת, ואף זאת - לא בכל השכונה אלא רק ברחובות מסויימים בה. על כן, השפעתה של החלטת הממשלה מוגבלת לקבוצה מסויימת ומצומצמת של אנשים בלבד...
העולה מן האמור הוא כי אין המדובר בתקנה בת פועל תחיקתי, ומשום כך - אין באי פרסומיו ברשומות של החלטת הממשלה... כדי לשלול את תוקפה".

25.     דברים אלה מדברים בעד עצמם, ורלבנטים גם למקרה דנן. על-פיהם - החלטת הממשלה דנן אינה בגדר תקנה בת פועל תחיקתית.
     זאת ועוד - המשיבים עצמם, בעיקרי הטיעון, ציטטו מהאמור בספרו של הנריק רוסטוביץ, אשר מדגיש כי ההכרזה על מקום כעל "שכונת שיקום", המתקבלת בהחלטת ממשלה, אינה מתפרסמת בילקוט פרסומים ולא בקובץ תקנות, אלא מופצת בהודעה של מזכירות הממשלה אל שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים, שר החינוך ושר המשרד והרווחה.
     מדגיש רוסטוביץ בספרו כי ההודעה בדבר ההכרזה תקפה מיום קבלתה ע"י הממשלה (ואני אוסיף - וכך הם פני הדברים אפילו לא פורסמה ברשומות).

26.     אני מסכים עם טענות המשיבה כי טוב יהיה אם החלטת ממשלה דוגמת זו תפורסם בפרסום רשמי כלשהו, על מנת שהציבור ידע ממנה ולא יהיה נתון לחסדי מודיע רשמי כזה או אחר. יחד עם זאת, אין לומר כאמור, כי העדר פרסום ברשומות שולל את תוקפה של החלטת הממשלה - כמפורט לעיל.

27.     על כן, אני דוחה את טענת המשיבה על-פיה החלטת הממשלה חסרת תוקף בהיותה תקנה בת פועל תחיקתי אשר לא פורסמה ברשומות.

28.     הטענות היחידות שנותרו מצד המשיבה הן אודות תחולת הפטור.
השאלה העיקרית בנדון היא האם הפטור חל רק על הרחבות של דירות מגורים קיימות או שמא גם על בניית דירות מגורים חדשות.
הנפקא מינא לשאלה זו במקרה דנן ברורה.
במקרה דנן, נטען כי המערערים הגישו בקשות להיתר לבניית דירות חדשות ולא להרחבת דירות מגורים קיימות. משכך, אם נגיע למסקנה שהפטור בגין שכונות שיקום ניתן רק על הרחבת דירות מגורים קיימות, אין הם זכאים לכאורה לפטור מכח סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית.

29.     ב"כ המערערים, בסיכומיו, סבור כי הפטור חל הן על הרחבות דירות מגורים קיימות והן על בניית דירת מגורים חדשה.
     לעומתו, ב"כ המשיבה סבור כי לנוכח מטרת פרוייקט שיקום שכונות יש לומר כי הפטור חל רק על שיפוץ בנייני מגורים או הרחבת דירות מגורים, אך לא על בניית בנייני או דירות מגורים חדשות.

30.     בעיקרי הטיעון מטעמו הרחיב ב"כ המשיבה וציטט פסיקה על-פיה מטרת פרוייקט שיקום השכונות הוא הרחבת דירות מגורים, שיפוץ בנייני מגורים וחצרות, השלמת פיתוח תשתיות ציבוריות, שיפוץ דירות לקשישים ועידוד רכישת דירות שבשכירות ציבורית.
     כן הזכיר ב"כ המשיבה, בהסתמך על פסיקה, את תכלית סעיף 19(ב) לתוספת השלישית, העוסק בפטור מהיטל השבחה, הבא לאזן בין שתי מטרות: האחת - לאפשר לאדם להגדיל את דירת המגורים, עבורו או עבור קרובו שדר בדירתו, וזאת מבלי שיוטלו עליו הוצאות כבדות. השניה - לתרום לאזורי מצוקה ולהקל על מצוקת הדיור.
     איזון זה מחייב מתן פירוש מצמצם להטבות המתקבלות, שכן תכלית הסעיף אינה להעשיר את הזוכה בהטבה על חשבון רווחת קהילתו, אלא רק לאפשר לו להרחיב את ביתו, וזאת אף אם אין ידו משגת לשלם את דמי ההשבחה.


31.     ב"כ המשיבה גם הזכיר את ע.א. 1212/04 (מחוזי-ב"ש), ר.א. שליט פיתוח בניה ואיזון פרוייקטים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד. שם סבר ביהמ"ש כי הפטור נשוא סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית הוא אודות השבחת מגורים קיימים, אך אינו חל על מבנים חדשים.

32.     דעה דומה הביע גם ביהמ"ש בהמרצה 338/98 (שלום-רחובות), ראב ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הדרים (החלטתו של כב' השופט צבי הרטל מיום 20.3.01 - פורסמה באתר האינטרנט של נבו). שם ציין ביהמ"ש כי "... הנני מסיק כי הכוונה והמטרה המוצהרת בפרוייקט שיקום השכונות הוא טיפול באוכלוסיה חלשה מבחינה חברתית בשילוב שיקום פיזי של מקום מגוריהם, כאשר שני אגפים במשרד השיכון והבינוי... אחראים, כל אחד בתחומו, על השיקום, תוך שימת דגש על שיפור ושיפוץ הקיים, וללא כל כוונה לבניה חדשה...".
     
33.     דבריהם של בתיהמ"ש בסעיפים 31-32 לעיל, תואמים כאמור את תכלית מתן הפטור כמפורט בהרחבה בעיקרי הטיעון של המשיבה, ושתמצית הדברים מופיעה בסעיף 30 לעיל, וזו גם דעתי.
     כאמור, הפטור שניתן במסגרת סעיף 19(ב)(1) נועד להקל על מצוקת הדיור ולעזור בשיקום השכונות שיוכרזו כשכונות שיקום ע"י הממשלה. ההטבה באה להיטיב עם הרשות המקומית לצורך קבלת אמצעים כספיים לשיקום השכונות לצורך הטבה עם התושבים של אותן שכונות. זהו אותו איזון אותו הזכרנו לעיל. משכך הם פני הדברים, יש לפרש את הסעיף בהתאם לתכליתו, פירוש דווקני ומצמצם ולא מרחיב, אשר קובע לאמור כי הפטור חל רק על הרחבת או שיפוץ בנייני או דירות מגורים קיימים, אך לא על בניית בנייני או דירות מגורים חדשים.

34.     במקרה דנן, וכפי שמפורט בעיקרי הטיעון מטעם המשיבה, תוך הסתמכות על שומות שמאי המשיבה מר גיל סגל (שצורפו לעיקרי הטיעון), הבקשות להיתר דנן שהגישו המערערים היו לבנייה חדשה ולא לשיפוץ תוספת או הרחבה של דירות מגורים קיימות. ב"כ המערערים גם לא ניסה לסתור זאת בסיכומיו, אלא רק טען כאמור כי הפטור חל גם על בניית דירות חדשות בשכונת שיקום.
     משכך, אינם זכאים לפטור שבסעיף 19(ב)(1) לתוספת.

35.     באשר לתחולת הפטור טענה המשיבה גם כי הפטור חל רק על תוכניות משביחות שפורסמו למתן תוקף לפני 19.6.1994, יום החלטת הממשלה נשוא התובענה, שכן מועד יצירת החבות בהיטל השבחה הוא מועד פרסום התוכנית.
טענתה זו של המשיבה, כי מועד יצירת החבות והיטל השבחה הוא מועד פרסום התוכנית שנסמכה על פסיקה, המאוזכרת בעיקרי הטיעון מטעמה.
במקרה דנן, כך טוענת המשיבה, בהסתמך על שומת השמאי מטעמה מר גיל סגל, הוראות תוכנית ג/400 אשר פורסמה למתן תוקף כי ילקוט הפרסומים מספר 989 מיום 10.1.1963, קבעו לחלקה זכויות בניה של 36% או 180 מ"ר בכל קומה, הקטן מביניהם, סה"כ שתי קומות. אין הגדרה באותה תוכנית לגודל מגרש מינימלי.
התוכנית הבאה, ש/356, פורסמה למתן תוקף בילקוט הפרסומים מספר 4100 ביום 13.4.1993. תוכנית זו מקנה זכות בניה ביעוד מגורים א' בשיעור 60% במגרש בגודל מזערי של 500 מ"ר, מספר קומות מירבי 2, צפיפות מירבית - 4 יחידות לדונם נטו, מרווחים - קדמי 4 מ', צדי 3 מ', אחורי 4 מ'.
ההשבחה אודות מגרשי המערערים נובעת מתוכנית ש/356 משנת 13.4.1993, והיא מוקדמת להכרזה. על כן, הפטור אינו חל.

36.     ב"כ המערערים בסיכומיו דוחה טענה זו ומציין כי המועד הקובע לחובת התשלום הוא מועד מימוש הזכויות. על כן, אפילו אם ההשבחה נובעת מתוכניות שקדמו להכרזה, הרי אם בעת מימוש הזכויות, מועד הקמת חובת התשלום, ההכרזה בתוקף, די בכך כדי להיכלל במסגרתה ולקבל את הפטור המבוקש.

37.     ההבדל בין גירסת המערערים לגירסת המשיבים אודות פרשנות הסעיף, יבוא לידי ביטוי במקרה בו ההשבחה נובעת עקב תוכנית שנכנסה לתוקף טרם ההכרזה, אך חובת התשלום (מימוש הזכויות) נוצרה לאחר תקופת ההכרזה.

38.     במחלוקת זו שבין הצדדים דעתי נוטה לפרשנות של המשיבה. סבורני כי זו הפרשנות הראויה. החבות בתשלום מס השבח קמה עם כניסתה לתוקף של התוכנית המשביחה. ניתן ללמוד כי זו הפרשנות הראויה גם מע.א. (מחוזי-ת"א), הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח-תקווה נ' כהן פנחס (פס"ד מיום 28.6.05, פורסם במאגר המשפטי של נבו).


בפסה"ד עלתה השאלה האם יש לפרש את סעיף הפטור דנן רק במקרה שמימוש הזכויות נעשה בזמן שההכרזה על המקרקעין הנמצאים בישוב ועל שכונת שיקום היתה בתוקף בעוד אם מימוש הזכויות נעשה בזמן שההכרזה בוטלה ואינה בתוקף לא יינתן פטור מהיטל השבחה, או שמא המועד הקובע לעניין הפטור הוא מועד כניסתה של התוכנית המשביחה לתוקף.
     על כך השיב ביהמ"ש כי סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית עוסק בפטור מוחלט לחבות מהיטל השבחה ולא רק בפטור מחובת התשלום המהווה "הקפאה" ודחיה של מועד התשלום, עד לביטול/פקיעת תקופת ההכרזה. לכן, ברגע שתוכנית ההשבחה השביחה את הנכס בתקופה שההכרזה היתה בתוקף, יהיה פטור מהיטל השבחה גם אם המימוש ייעשה לאחר פקיעת תקופת ההכרזה.
על אותו משקל ניתן לומר במקרה דנן כי המועד הקובע לעניין הפטור הוא מועד כניסתה של התוכנית המשביחה. אם תוכנית זו נכנסה לתוקף טרם ההכרזה, לא תהיה זכאות לפטור אפילו אם מימוש הזכויות והקמת חובת התשלום בפועל, תהא לאחר ההכרזה (כגירסת המשיבה דנן).

39.     על כן, במקרה דנן, אם אכן הם פני הדברים שהתוכנית המשביחה, בגינה הוטלו היטלי השבחה על המערערים, היא תוכנית ש/356 שתאריך פרסומה 13.4.1993, כי אז אכן לא יהיו זכאים המערערים לפטור, שכן התוכנית המשביחה נכנסה לתוקף טרם ההחלטה, שהיתה ביום 19.6.1994.
     תשובתי זו מסוייגת מהבחינה העובדתית, שכן מצאתי בשומות המערערים דנן, כפי שנעשו ע"י השמאי גיל סגל מטעם המשיבה (צורפו לעיקרי הטיעון מטעמה), כי המצב החדש אינו נובע רק מש/356, אלא גם מתוכניות אחרות שנכנסו לתוקף לאחר תקופת ההכרזה.
     היות ואינני יודע אם אכן ההשבחה דנן נובעת רק מש/356, איני יכול לקבוע קטגורית שבגין נימוק זה של המשיבה, דין הערעור להידחות. אולם, אם יסתבר עובדתית, בבדיקה שיערכו הצדדים, כי אכן כל ההשבחה אודות מגרשי המערערים נובעת מש/356, כי אז לא יהיו זכאים כאמור המערערים לפטור.
יחד עם זאת, אם יסתבר כי ההשבחה לא נובעת מש/356 אלא מתוכנית משביחה אחרת, המאוחרת למועד ההכרזה, כי אז לכאורה יש זכאות לפטור (בהנחה שאין מדובר בבניינים או דירות חדשות).

יתכן גם מצב שלישי, שההשבחה נובעת בחלקה מש/356, וחלקה מתוכניות אחרות שנכנסו לתוקף לאחר ההכרזה. במקרה כזה הדברים צריכים להיבדק לגופם, ויתכן שעל אותו חלק של ההשבחה, הנובע מתוכניות שנכנסו לתוקף לאחר ההכרזה, יש לתת פטור מכח הסעיף דנן, ועל חלק אחר של ההשבחה, הנובע מתוכניות (או תוכנית) שנכנסו לתוקף לפני ההכרזה, הפטור אינו תקף ואין לתיתו.

סוף דבר

40.     לנוכח כל הנ"ל, ולנוכח קביעתי דלעיל, כי עסקינן בבניית מבני מגורים חדשים, ועל כן הפטור נשוא סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית אינו חל אודות המערערים דנן, ודין הערעור להידחות.

41.     לנוכח המצב המשפטי שלא היה ברור - איני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת "השבחה"

  2. מהו היטל השבחה ?

  3. החזר היטל השבחה

  4. התיישנות היטל השבחה

  5. תנאי לקיומה של השבחה

  6. תיקון שומה היטל השבחה

  7. החזר מחצית היטל השבחה

  8. היטל השבחה בשכונת שיקום

  9. טיפול בהפחתת היטל השבחה

  10. היטל השבחה על נחלה במושב

  11. היטל השבחה על תשלומי איזון

  12. סירוב לתת פטור מהיטל השבחה

  13. הנפקת שוברי תשלום היטל השבחה

  14. ערר על שמאי מכריע: היטל השבחה

  15. דרישת היטל ההשבחה בגין תכניות

  16. פטור מהיטל השבחה שיקום שכונות

  17. מועד תשלום היטל השבחה ועדת ערר

  18. היטל השבחה בגין תוספת שטחי שירות

  19. היטל השבחה בגין תוספת גובה למרתף

  20. דרישת היטל ההשבחה בגין אישור תכנית

  21. הסכם שיתוף במושע - פטור מהיטל השבחה

  22. האם לנכה צה"ל מגיע פטור מהיטל השבחה ?

  23. היתר בניה לא חוקי - החזר היטל השבחה

  24. החזר היטל השבחה עקב אי קבלת היתר בניה

  25. ערר נגד היטל השבחה בגין מכירת דירה בחולון

  26. ערר כנגד היטל השבחה בגין זכויות בנייה בגג

  27. דרישת תשלום היטל השבחה בעקבות שומה מוסכמת

  28. ערעור על החלטת שמאי מכריע - היטל השבחה

  29. שומה מייעצת בעניין שומת היטל השבחה לחלקות

  30. ערעור על שומת שמאי מכריע בעניין היטל השבחה

  31. ביטול היטל השבחה לבעל זכויות מכוח הסכם פיתוח

  32. דרישת תשלום היטל השבחה לא נשלחה לחייב על פי דין

  33. היטל השבחה בגין מימוש זכויות על דרך מכירת זכויות

  34. השמאי קבע כי שומת היטל ההשבחה נעדרת פרטים מהותיים

  35. דרישת היטל השבחה בעקבות מימוש הזכויות בדרך של מכר

  36. דרישת היטל ההשבחה בגין מתן אישור לשימוש חורג למקרקעין

  37. היטל השבחה על בתים שנבנו לפני שנות ה- 80 - בבעלות במושע

  38. ערר כנגד שומת היטל השבחה בגין מכירת זכויות בדירת מגורים

  39. היטל השבחה - ערר בטענה כי חל הפטור שבסעיף 19(ג)(1) לחוק

  40. ערעור על החלטת ועדת הערר המחוזית לפיצויים ולהיטל השבחה

  41. טענה כי אינם חוכרים לדורות ולפיכך אינם חבים בהיטל השבחה

  42. טענה כי תכנית "לא משביחה" ולכן אין מקום לחייב בהיטל השבחה

  43. תיקון 84 לחוק התכנון והבניה - סמכות לוועדת הערר לדון בהיטל השבחה

  44. תביעה ייצוגית: החזר אגרה בהליך ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה

  45. נטען כי הוצג אישור להעברת זכויות מהעירייה ולפיו אין חובות היטל השבחה על הנכס

  46. המועד שהחל ממנו נדרשת רשות מקומית לשלם ריבית פיגורים בגין היטלי השבחה שנגבו ביתר

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון