בקשת רשות להתגונן - דמי תיווך

להלן החלטה בנושא בקשת רשות להתגונן - דמי תיווך:

החלטה

מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

הגב' גרוסמן יפה (להלן: "התובעת" או "המשיבה") הינה מתווכת במקרקעין ברישיון. בסביבות החודש נובמבר 2006 הייתה התובעת בעלת הזכויות בהצגתה של דירה ברחוב קליי בעיר תל - אביב (להלן: "הנכס"). לטענתה, גב' ניצן רחל (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת") פנתה אליה בעקבות מודעה בעיתון וביקשה לראות את הנכס דנן.

בתאריך ה - 27/11/06 נפגשו התובעת והנתבעת באיזור הנכס ולפני שפנתה התובעת להציג את הנכס ביקשה מהנתבעת לחתום על הסכם תיווך (להלן: "ההסכם") אשר מבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי שכרה, באם תבוצע העסקה יעמוד על 2% + מע"מ.

הנתבעת הודיעה לתובעת כי הינה שלוחתו של פרופ' בן עזרא דוד (להלן: "הנתבע") והוראתו הינה כי לא ישולם מעל אחוז אחד בלבד בתוספת מע"מ. למשמע דברים אלו עמדה התובעת על שכרה והתנתה את הצגת הדירה בחתימה על ההסכם ועל שכרה בסך שני אחוזים. לטענתה, הנתבעת התרצתה וחתמה על ההסכם.
במהלך חודש דצמבר, לאחר שמסרה הנתבעת פרטים אודות הנכס, הגיע הנתבע וביקר בדירה אך לא רצה להגיע לביצוע עסקה. לאחר מכן, נקבע ביקור נוסף עם בתו של הנתבע ועם הנתבעת ונוהל משא ומתן. בסוף חודש דצמבר 2006 נחתם הסכם מכר בו הועמד מחירו של הנכס על סך השווה ל 348,000$ ארה"ב.

ניסיונותיה של התובעת ליצור קשר עם הנתבעת כשלו מספר פעמים אולם לבסוף התחייבה הנתבעת לסור אל משרדי התובעת ולשלם לה את שכר טרחתה. אולם, בעת שיחת טלפון בכדי לקבוע את הפגישה להעביר את שכר הטרחה, הודיעה הנתבעת לתובעת כי הנתבע מסרב לשלם כל סכום מעל אחוז אחד בלבד. גם לאחר ויכוח ממושך שבסופו הסכימה התובעת, לפנים משורת הדין, לוותר על רבע אחוז, נותר הנתבע לטענתה על דעתו.

משכך, ולאחר שנוהלו מספר התכתבויות בין באי כוחם של הצדדים נשלח לתובעת שיק בסך 17,033 ₪ בלבד השווה לאחוז אחד + מע"מ. התובעת לא קיבלה סכום זה כסילוק סופי לדרישותיה ובד בבד עם הפקדתו נשלחה לנתבעת ההודעה לפיה אין התובעת מוותרת על זכויותיה לאחוז נוסף ומשכך הוגשה תביעה זו.

המבקשת, הגישה בתאריך ה - 03/07/07 בקשת רשות להתגונן בשמה ובשם הנתבע. לשיטתה, התקיים הסכם נוסף בעת החתימה על ההסכם. המבקשת פעלה כשלוחתו של הנתבע אשר הגביל את סמכותה לעניין שכר תיווך לאחוז אחד בלבד. המבקשת הודתה לעניין דרך הכרותה עם המשיבה, אולם גרסתה שונה החל מרגע הפגישה ברחוב קליי. המבקשת יידעה את המשיבה על כך שהיא שלוחתו של הנתבע וכי היא נעדרת כל סמכות להסכים לדמי התיווך המבוקשים. לטענת המבקשת, המשיבה קיבלה זאת בהבנה, אולם, ביקשה בכל זאת כי תחתום על ההסכם והוסיפה מלים אלו -

"יהיה בסדר, אני מבטיחה לך, אנחנו נסתדר"

טענה המבקשת כי רק בעקבות הצהרות אלו, אשר המשיבה חזרה עליהם בכל פעם שהמבקשת העלתה את הנושא לדיון הסכימה לחתום על ההסכם תוך שהאמינה למשיבה כי אסור למשיבה לשנות את תוכנו הסטנדרטי של הסכם התיווך. המבקשת מעולם לא הסכימה המבקשת לדמי תיווך בסך 2 אחוזים ואף נדהמה כאשר נדרשה לשלם למשיבה סכום זה לאחר ששוכללה העסקה והנתבע רכש את הנכס.

דיון

טרם אתן את החלטתי בבקשה, אחזור בתמצית הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן. בחינת בקשת הנתבעים אינו מצריך, לעת עתה, לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של הנתבעים אלא אך לבחון האם יש בטענות אלו לכאורה כדי להצדיק את בירורן. קרי, האם יש בתצהירה של המבקשת עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה כנגד גרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

על בית המשפט ליצור את האיזון הראוי בין הצורך להעניק לתובעת יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של נתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית לכאורית מול טענות התובע.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות. סבורני כי אין בטענות הנתבעים כדי לגרום לי לסבור כי כל מטרותיהם הן למנוע מהתובעת את היתרונות הדיוניים הנובעים מההליך המקוצר.
בתאריך ה - 21/10/07 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן בנוכחות הצדדים. ב"כ המשיבה בחר לוותר על חקירת המצהירה מבלי להודות בכל טענה או עובדה שנטענו בתצהיר. ב"כ המשיבה טען כי לא השתכללה כל הסכמה לאחר החתימה על ההסכם ותצהיר המבקשת אף לא מתייחס להסכם חדש. כמו כן, טען כי המבקשת למעשה סיימה את תפקידה כשלוחתו של הנתבע עת הגיע הוא בעצמו לבדוק את הנכס. שלישית, המבקשת טענה בתצהירה כי המשיבה הסכימה לתשלום דמי תיווך בסך 1.75% וזאת לאחר דין ודברים. לשיטתו, הרי שאם כך הדבר על הנתבעים לשלם לפחות את הסך הנוסך של שלושת רבעי האחוז.

לדידי אין לקבל טענות אלו. ב"כ המשיבה התייחס נקודתית לסעיפים ספציפיים מבלי לבחון את התצהיר בכללותו. "ההסכמה" על דמי תיווך בסך 1.75% נוצר לאחר ויכוח בין המבקשת למשיבה, כנראה, לאור סירובה של המבקשת לשלם את דמי התיווך הנדרשים. לא הייתה כל הסכמה לשלם סכום זה אלא ניסיון "ויתור" של המשיבה אשר מחזק את טענות המבקשת.

כמו כן, אם שליחותה של המבקשת הסתיים כפי שטען ב"כ המשיבה, עולה השאלה מדוע לא החתימה המשיבה את הנתבע בעצמו על הסכם שכר הטרחה? אם המבקשת נותרה שלוחתו של הנתבע והמשיבה ידעה זאת, הרי שיש לדון בנפקות חתימתה של המבקשת על ההסכם.

לעניין עצם הטענה כי לא נוצר כל הסכם חדש בין הצדדים שכן מילים אלו אינן כתובות במפורש בתצהיר המבקשת אינו מקובל עלי כלל וטוב היה אם לא היה מועלה כלל. ברורה היא העובדה כי הסתמכות על מילים כגון "יהיה בסדר" או "אנחנו נסתדר" סודקים (באם יוכחו כנכונות) את אחוז דמי התיווך שכתוב על ההסכם כסכום הנכון. ייתכן ולא מדובר על אחוז אחד בלבד אך גם לא על שני אחוזים. ויתכן כי המתווכחת השתמשה ב"לשון חלקלקה" ובהבטחות שווא בכדי להחתים את הנתבעת, תוך ידיעה כי בסופו של יום לא תוותר כלל על מה שנחתם.

ברור שקיימות, אם כן, טענות ופלוגתאות המצריכות בירור עובדתי רציני ולא ניתן לשלוח את הנתבעים לדרכם תוך דחיית בקשתם להתגונן על אתר.

טענותיהם של הנתבעים אינן אך "סתמיות" ומשלא נתבדו והופרכו בחקירתו הנגדית, קיימת בהן עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובעת.

לאור האמור לעיל אני נותן למבקשים רשות להתגונן.


תשומת לב ב"כ הצדדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסות לתביעות בסד"מ, שניתנו בהם רשות להגן והועברו לפסים של "הליך מהיר".

הוצאות הבקשה והדיון בסך 1,500 ₪ + מע"מ ישולמו על ידי המשיבה לב"כ המבקשים ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

לאור האמור לעיל אני נותן למבקשים רשות להתגונן.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה למתן רשות להגן

  2. רשות מוגבלת להתגונן

  3. אי מתן רשות להתגונן

  4. מתי תינתן רשות להתגונן

  5. דחיית בקשת רשות להתגונן

  6. מתן רשות להתגונן מוגבלת

  7. רשות להתגונן בטענה אחת בלבד

  8. בקשת רשות להתגונן ללא פירוט

  9. טענת קיזוז בקשת רשות להתגונן

  10. בקשת רשות להתגונן בתביעת בנק

  11. בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  12. סיכויי הגנה בקשת רשות להתגונן

  13. רשות להתגונן ללא חקירת המצהיר

  14. המחאת חוב - בקשת רשות להתגונן

  15. בקשת רשות להתגונן - דמי תיווך

  16. בקשת רשות להתגונן ומחיקת כותרת

  17. חקירת מצהיר בבקשת רשות להתגונן

  18. הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן

  19. רשות להתגונן בכפוף להפקדת כספים

  20. רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה

  21. ערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן

  22. התניית רשות להתגונן בהפקדת ערובה

  23. חוב בחשבון בנק - בקשת רשות להתגונן

  24. התניית מתן רשות להתגונן בהפקדת כספים

  25. דחיית בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  26. הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן

  27. ערעור על החלטת רשם ליתן רשות להתגונן

  28. בקשת רשות להתגונן ערבות להלוואת משכנתא

  29. ערבות לחובות חברה - בקשת רשות להתגונן

  30. בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב

  31. דחיית בקשת רשות להתגונן - ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי

  32. ערעור כלפי ההחלטה להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון