להלן החלטה בנושא אכיפת הסכם מכר - צו מניעה: החלטה 1. מהות הבקשה הבקשה שבפני הינה בקשה לצו מניעה זמני, אשר יורה למשיבה (להלן: "המשיבה" או "הקבלן") להימנע ולהתקשר בהסכם למכר דירה בת 3 חדרים המצויה בקומת קרקע בבית ברח' רוחמה 30, רמת-גן (להלן: "הדירה" או "דירת המדרון") עם כל גורם אחר שאינו המבקשת 2 (להלן: "הקונה"). הצו התבקש עד למתן פסק דין בבקשה לפסק דין הצהרתי, בה התבקש בימ"ש לקבוע כי הסכם מיום 27.12.07 (להלן: "הסכם הרכישה") בין הקונה לבין הקבלן, הוא הסכם מחייב ובר תוקף ממועד חתימתו על ידי הקונה. במסגרת התביעה התבקש גם צו מניעה קבוע, המונע מהקבלן למכור את הדירה לאחר ומינוי ב"כ המבקשות ככונסי נכסים לצורך חתימה על ההסכם בשם הקבלן. במסגרת הבקשה למתן צו מניעה הפנו המבקשות לעובדות אשר פורטו במסגרת כתב התביעה. בכתב התביעה נאמר כי הקבלן התקשר בהסכם קומבינציה עם המשיב 2, שהוא הבעלים של חלקים במגרש הידוע כחלקה 687 בגוש 6157 (להלן: "המקרקעין"). המשיבים יחד חתמו עם הבעלים האחרים במגרש על נספח להסכם שיתוף לבניית בית מגורים אחד על החלקה ולחלוקת הדירות בו, כאשר 5 דירות בקומות ראשונה עד חמישית הפונות לכיוון צפון מזרח דרום, וכן דירת מדרון ככל שתיבנה, יועדו במשותף לקבלן ולמשיב 2. עפ"י הסכם הקומבינציה הדירות בקומות ראשונה וחמישית מגיעות למשיב 2 והדירות בקומות ב', ג' ו- ד' והדירה בקומת הקרקע, היא הדירה נשוא הבקשה, מגיעות לקבלן. הקבלן, יחד עם הבעלים האחרים, התקשרו ביום 23.1.06 בהסכם ביצוע עם המבקשת 1 (להלן: "דגש") כקבלן ביצוע כדי לבנות בנין ובו 12 דירות. שכרה של דגש נקבע לסכום השווה ל- 570,000 דולר. זאת בהתחשב בצפי של מכירת הדירות בקומות ב', ג' ו- ד' בסכום של 260,000 דולר כולל מע"מ ו- 180,000 דולר לדירת המדרון. בכתב התביעה נאמר כי הקבלן חשש שאם המחיר שיקבל עבור דירותיו יהיה נמוך ממחיר הצפי לעיל, לא יוותר בידיו רווח מספיק. לכן, התנה את הסכמתו לקביעת התמורה עפ"י הסכם הביצוע עם דגש בהבטחת התמורה בהתאם למחירי הצפי. לאור זאת, חתם במקביל להסכם הביצוע על כתב הסכמה לפיו שיווק דירות הקבלן, כולל דירת המדרון, נמסר לדגש. בכתב ההסכמה נקבע גם מנגנון להוספה או הפחתה מהתמורה עפ"י הסכם הביצוע, בהתאם למחירים בהם תימכרנה דירות הקבלן ביחס למחירי הצפי. כעבור כ- 8 חודשים ביקש הקבלן להגביל את התקופה בה נמסרה זכות שיווק הדירות לדגש, ולכן נחתם באוגוסט 2006 נספח לכתב ההסכמה. באותו נספח נאמר כי התחייבות הקבלן לשיווק הדירות על ידי דגש תהיה למשך 12 חודשים ממועד יציקת תקרת קומה א'. אם עד למועד זה לא תמכור דגש דירה כלשהי מדירות הקבלן, יהיה הקבלן רשאי למכור בעצמו כל דירה שלא נמכרה על ידי דגש, ולהפעיל את סעיף 4 לכתב ההסכמה הדן בהפחתת סכומי תמורת הסכם הביצוע. עוד נאמר בכתב התביעה כי במו"מ אשר התנהל עם בנק אדנים למשכנתאות בע"מ, אליו פנו הצדדים למתן ליווי לפרויקט (להלן: "הבנק המלווה"), סרב הבנק לקבל כבטוחה את הנכס שהוצע על ידי הקבלן ודרש בטוחה אחרת בשווי של 100,000 דולר. בהעדר יכולת של הקבלן להעמיד בטוחה כנדרש, העמידה דגש בטוחה מטעמה כנגד הסכמה כי אם דירות הקבלן ימכרו במחירים העולים על מחירי הצפי, תתווסף התמורה הנוספת לתמורה המגיעה לדגש עפ"י הסכם הביצוע. בהתאם להסכמות אלה נחתם כתב הסכמה שלישי ביום 23.11.06. תקופת הבלעדיות החלה ביום 28.12.06, המועד בו נוצקה תקרת הדירה בקומה א', והיא נמשכת עד יום 28.12.07. 3 דירות של הקבלן שווקו על ידי דגש במהלך חודש נובמבר 2006, ונמכרו במחיר ממוצע של כ- 300,000 דולר לדירה כולל מע"מ. מחיר זה הוא גבוה ממחיר הצפי, והוא מזכה את דגש בתוספת תמורה להסכם הביצוע. הקבלן גם הודיע כי הוא מכר את הדירה בקומה ד' בהתאם לזכותו עפ"י סעיף 4 לכתב ההסכמה. באוגוסט 2007 התגלה לדגש באקראי כי הקבלן מתכוון למכור בעצמו את דירת המדרון, מבלי לבקש את הסכמת דגש. עוד נודע לדגש כי עורכת דין מטעם הקבלן כבר החליפה טיוטות עם עורך דין הפרויקט בענין הסכם למכירת דירת המדרון, כאשר המחיר הוא 180,000 דולר. דגש הוציאה מכתב לעו"ד הפרויקט וידעה אותו בדבר ההסכמות, לפיהן אין לקבלן זכות למכור דירה זו ללא הסכמת דגש מראש. לדגש גם היה יסוד להניח כי הקבלן מסתיר ממנה את כוונתו למכור את הדירה בתמורה העולה על 180,000 דולר מתוך מטרה למנוע את העברת הפרש הסכום לדגש. לאור זאת, ובהתאם לזכותה של דגש לבלעדיות בשיווק דירת הקבלן עד תום תקופת הבלעדיות, הודיעה דגש לקבלן כי היא מתנגדת למכירת הדירה במהלך תקופת הבלעדיות. בדצמבר 2007 הודיע דגש לקבלן כי יש לה קונה לדירת המדרון בסכום השווה ל- 180,000 דולר כאשר הקונה היא בתו של אחד ממנהלי דגש. עו"ד קפלאוי ערך הסכם למכירת הדירה בנוסח שתאם את ההסכמים על פיהם נמכרו יתר דירות הקבלן. ההסכם נשלח לקבלן ביום 11.12.07. הקבלן לא חלק על הוראות ההסכם, אך חלק על המחיר הנקוב. זאת למרות שבהתאם להסכמות אפילו אם היתה הדירה נמכרת בסכום גבוה יותר, הרי שכל סכום מעל 180,000 דולר מגיע לדגש. בין הצדדים התקיים מו"מ כאשר המבקשות הסכימו להוסיף לתמורת הרכישה סכום נוסף, תוך הסכמת דגש לוותר על זכותה כי הסכום בו תעלה התמורה על סך של 180,000 דולר יועבר אליה. בתחילה הודיעה ב"כ הקבלן כי הקבלן מסכים להצעה. אולם, כאשר זומנו הצדדים לחתימה על ההסכם, הגיע הקבלן למשרד עוה"ד אך סרב לחתום על ההסכם. הקבלן אישר כי מזה מספר חודשים יש לו קונה אחר המציע סכום גבוה יותר, אלא שהוא הסתיר זאת וחיכה עד חלוף תקופת הבלעדיות, במטרה להימנע מתשלום התמורה העודפת מעל 180,000 דולר לידי דגש, כפי שהתחייב במסגרת ההסכמות. הקונה חתמה ביום 27.12.07 על הסכם הרכישה והפקידה בידי עוה"ד של הפרויקט המחאה לפקודת הקבלן לחשבון הליווי. דגש טענה כי ניסיון הקבלן להתחמק מחיוביו ולהימנע מלחתום על ההסכם, במטרה לדחות את המכר עד חלוף תקופת הבלעדיות, כדי להשאיר בידו את מלוא התמורה ממכירת הדירה הינו חוסר תום לב בקיום חוזה. דגש הוסיפה כי גם אם יתברר שניתן לשווק את הדירה במחיר העולה על 180,000 דולר, הרי שהקבלן זכאי לקבל רק את הסכום הנקוב כאשר ההפרש מגיע לדגש. כמו כן, חייב הקבלן בתשלום עמלת תיווך בשיעור של 1% + מע"מ לדגש. לטענת דגש, כל עוד היא הביאה קונה בתוך תקופת הבלעדיות ובמלוא התמורה המגיעה לקבלן עפ"י ההסכמות, חובה על הקבלן לחתום על הסכם הרכישה. יש לכן לראות את ההסכם כתקף והקונה זכאית כי הסכם הרכישה עמה יקויים. 2. תגובת הקבלן לבקשה: בתגובה נאמר כי מדובר בניסיון המבקשות לבצע מחטף, ולכפות מימוש מהיר של נכס מקרקעין של הקבלן באופן חד צדדי ללא הסכמת הקבלן וללא זכות. זאת על ידי הסכם למכירתו לקונה, שהיא בתו של בעל מניותיה ומנהלה של דגש. דגש לא הסכימה למכור את הנכס לקונה ולא חתמה על הסכם מכר זכויות במקרקעין. הקבלן הבהיר בהזדמנויות שונות למר שלום בן עזרא, מנהל דגש, כי אין הוא מסכים למכירת הדירה לקונה. הקבלן טען כי לא קיימת זכות כלשהי לקונה בדירה. בנייתה של דירה זו טרם הושלמה ולא נמסרה בה חזקה. הסכם המכר לכאורה, אותו מבקשות המבקשות לכפות על דגש, הינו הסכם אשר הועבר לקונה בפקס ביום 27.12.07 על ידי עו"ד קפלאוי המטפל בעסקאות במקרקעין עפ"י הסכם הקומבינציה. הסכם הרכישה לא נחתם על ידי הקבלן, הוא נערך באופן חד צדדי ללא הסכמת הקבלן וללא קיומו של מו"מ. ההסכם חתום אך ורק על ידי הקונה. מיד לאחר קבלת הפקס הודיע הקבלן כי הסכם הרכישה אינו מקובל עליו. לכן, לא התקיימה גמירות דעת בקשר להסכם הרכישה. עוד נטען כי בניגוד לאמור בבקשה, דגש התחייבה לביצוע העבודות הקבלניות לבניית הבניין על המקרקעין, לרבות בניית דירת המדרון. רק לאחר שדגש הצהירה בפני הקבלן על היותה בעלת ידע וניסיון בשיווק דירות, הסכימו דגש והקבלן על תנאים מסחריים אשר מעוגנים בכתב ההסכמה מיום 23.1.06. זכות השיווק של דירות הקבלן על ידי דגש מעולם לא היתה זכות בלעדית. סעיף 5 לכתב ההסכמה קובע כי לקבלן זכות לבצע מכירה של דירותיו לצדדי ג', ובמקרים מסויימים אף ללא הסכמה או הודעה כלשהי לדגש. זכות השיווק הבלעדית אינה זכות למכור ללא הסכמת הקבלן. רק במקרה בו ניתנה הסכמה מפורשת או התחייבות מפורשת להסכמה מראש למכר על ידי הבעלים, ניתן לקבל את גישת המבקשות. לא ניתנה הסכמה כזו ולא היתה הסכמה כזו, למעט במקרה אחד אשר הוגדר בסעיף 6 לכתב ההסכמה הראשוני, לפיו אם יימצא רוכש במחיר גבוה יותר ממחיר רשת הבטחון שסוכם, אז מחויב הקבלן למכור את הדירה לרוכש המוצע. מחיר התמורה בהסכם הרכישה עם הקונה לא עלה לכדי מסגרת התנאי החריג. לא רק שלא היתה הסכמה בפועל למכירת הדירה, אלא שגם לא היתה פניה של דגש למכור לקונה את הדירה. עוד נאמר בתגובה כי לאחר שחלפו 8 חודשים ולא נעשו פעולות שיווק כלשהן ולא נמכרה אף דירה, חתמו הצדדים על התוספת לכתב ההסכמה, במסגרתו הוגבלה זכות השיווק של דגש ל- 12 חודשים ממועד יציקת תקרת קומה א' בבניין. למרות זאת לא נמכרה אף דירה בחלוף 3 חודשים נוספים. בכתב ההסכמה השלישי נקבע כי הקבלן ישלם דמי תיווך בעבור שיווק הדירות, וכי דגש תקבל הטבה כספית ככל שמכירת 3 הדירות יעלה על סך של 780,000 דולר. גם בכתב ההסכמה השלישי אין זכות בלעדיות לדגש, ואף לקבלן זכות למכור את דירותיו שלא באמצעות דגש וללא הסכמתה, כפי שנקבע בסעיף 4 לכתב ההסכמה השלישי. המשיבה הפנתה להוראות חוק המתווכים, וציינה כי לשלום בן עזרא יש ענין אישי מובהק במקרקעין. מדובר למעשה בעסקת מלאכותית, כאשר במקום לבצע את רכישת דירת המדרון ישירות על ידי דגש, בין אם היתה לחברה זכות או לא, פעל מר בן עזרא כך שבתו תחתום על הסכם הרכישה. מדובר בעסקה בחוסר תום לב אשר נוגד גם את האמור הסכם הביצוע הראשון, בו נקבע כי לדגש לא תוענק זכות כלשהי במקרקעין או ביחס אליהם. עוד נאמר כי דגש נמנעה מלהציג את דירת המדרון לרוכשים פוטנציאליים אחרים באופן מגמתי, על מנת למכור את הדירה במחיר מופחת ביום האחרון של 12 החודשים לבתו של בעל מניותיה. נאמר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, שכן גם אם התביעה תתקבל יעמוד למבקשות סעד כספי ולכן לא יגרם להן כל נזק בלתי הפיך. הדירה טרם נבנתה וטרם הושלמה, הקונה לא מתגוררת בדירה ולא התכוונה גם לגור בה כיום. מתן הסעד יגרום לקבלן להפסד כספי, כאשר בפועל קיימות הצעות של רוכשים פוטנציאליים לרכישת המקרקעין בסכום העולה על המחיר שנקבע בהסכם הרכישה. למבקשות לא עומדת זכות לכאורה לאכוף את הסכם הרכישה, ולכן מתן סעד זמני יפגע דווקא בזכויותיה הקנייניות של המשיבה. 3. דיון והחלטה: על מנת להענות לבקשה למתן צו מניעה זמני, יש לבחון אם קמה למבקשות זכות לכאורה לאכיפת הסכם הרכישה. בסיכומים טענו המבקשות כי יש לקשור קשר הדוק בין ההתחייבויות אשר נטלה דגש על עצמה, כולל טיפול בפרויקט והשגת ליווי בנקאי, לבין ההתקשרות עפ"י כתב ההסכמה הראשון - בו נקבעו מחירי צפי במכירת הדירות, כאשר הקבלן מבטיח לעצמו מחירים אלה כמחירי מינימום במכירת 3 הדירות המגיעות לו. המבקשות טענו כי הקבלן קיבל למעשה רשת בטחון מאת דגש, שכן נקבע שבמקרה של מכירה מתחת למחירי הצפי יופחת ההפרש מהתמורה אשר משולמת לדגש עפ"י הסכם הביצוע. כנגד אותה רשת בטחון, אשר העבירה את הסיכונים לדגש, נקבע בסעיף 6 לכתב ההסכמה הראשון כי אם תימכר דירת המדרון במחיר שיעלה על 180,000 דולר, יגדל הסכום לתשלום עפ"י הסכם הביצוע בסכום שיעלה על הסכום הנ"ל. עוד נאמר "דגש יכולה למצוא רוכש שיקנה במחיר גבוה יותר ותמר (הקבלן - ד.ק.) מתחייבת למכור הדירה כאמור לרוכש המוצע". דגש טענה כי מכירת הדירות נמסרה לטיפולה. מכאן עולה, לטענת המבקשות, כי מדובר בעסקה פיננסית אשר העבירה לטיפולה עניינים של הפרויקט, לרבות נושאים שאינם בתחום אחריות של קבלן מבצע, כגון טיפול בהיתרי בניה והיטלי השבחה. הנספח לכתב ההסכמה הראשון נחתם 8 חודשים לאחר מכן, לאור דרישת הקבלן להגביל את התקופה שבה היה מחויב למכור באמצעות דגש בלבד. דגש טענה בסיכומיה כי זכותה הבלעדית לביצוע המכר, עולה בבירור מהאמור בסעיף 2ב לאותו נספח. סעיף זה קבע "אם בתוך 12 חודש ממועד יציקת תקרת קומה א', לא תמכור דגש דירה כלשהי מדירות תמר (4 דירות) אזי תהא תמר רשאית לפעול כדלקמן - 1.1 למכור בעצמה, ללא צורך בהסכמת דגש, כל דירה שלא נמכרה על ידי דגש במועד הקצוב כאמור לעיל. 1.2 לממש סעיף 4 להסכם אשר נועד להבטיח לתמר רשת בטחון ולהפחית סכומי תמורת הביצוע בהתאם למוסכם". מהוראות סעיף זה וההוראה אשר נקבעה בסעיף 5ב לכתב ההסכמה השלישי, הסיקו המבקשות כי בתקופת 12 החודשים זקוק הקבלן להסכמת דגש למכר הדירות, מלבד הדירה בקומה הרביעית. המבקשות גם טענו כי מהוראות אלה נובעת זכותה של דגש לחייב את הקבלן למכור את הדירות. לדגש לא ניתנה לדבריה זכות שיווק בלעדית אלא זכות למכור. זכות זו נובעת ממעמדה של דגש כגורם מממן, לאחר שהעמידה את הבטחונות והערבויות לבנק לצורך ליווי הפרויקט. אינני רואה כל מקום לטענת דגש, כי עפ"י ההסכמים בינה לבין הקבלן ניתנה לה הזכות לאכוף עליו למעשה את מכירתה של הדירה באופן חד צדדי. לצורך הדיון שבפני, שבבסיסו בחינת זכות המבקשות לאכוף הסכם מכר במקרקעין, יש להבחין הבחנה ברורה בין ההסכמים הפיננסיים אשר נעשו בין דגש לקבלן לענין היחסים עם הבנק המלווה, לבין ההסכמים ככל שהם קשורים לשיווק הדירות. בכתב ההסכמה הראשון מיום 23.1.06, צויין במפורש נסיונה של דגש בשיווק דירות בהואיל היחיד של כתב ההסכמה. בסעיף 2 נאמר כי הקבלן מוסר לדגש את שיווק 3 דירות הקבלן ודירת המדרון. המנגנון הכספי אשר נקבע באותו מסמך, הינו למעשה מנגנון שיערוך של התמורה עפ"י הסכם הביצוע שבין הצדדים. בסעיף 4 להסכם נאמר כי התמורה להסכם הביצוע תופחת, במידה והדירות תימכרנה במחירים הנמוכים מ- 180,000 דולר כולל מע"מ עבור דירת המדרון, ו- 780,000 דולר כולל מע"מ, עבור 3 דירות הקבלן האחרות. בסעיף 5 נקבע כי מכירה במחיר מופחת צריך שתקבל את אישור דגש, וללא אישורה לא תימכר הדירה. מהוראה זו עולה כי לא ניתנה למעשה זכות בלעדית לדגש למכירת הדירות, אלא שהקבלן רשאי למכור את הדירות במחיר מופחת, רק בכפוף לאישור של דגש. הגיונה המסחרי של הוראה זו נובע מכך שבמקרה כזה מופחתת התמורה אשר משולמת לדגש עפ"י הסכם הביצוע. נושא זה הוסבר בסעיף 3, בו נאמר כי התמורה עפ"י הסכם הביצוע הושפעה מהצפי שהעריכו הצדדים לענין מכירי הדירות. התחייבות הקבלן למכירת דירה עפ"י נסיונות השיווק של דגש, קיימת עפ"י מסמך זה אך ורק אם דגש תימצא רוכש אשר יקנה את הדירה במחיר גבוה יותר מ- 180,000 דולר. בנספח להסכם שנחתם ביום 23.1.06, חוזרת ההצהרה בדבר היותה של דגש בעלת ידע וניסיון בשיווק דירות. אותה הסכמה מפנה להסכמה הקודמת מיום 23.1.06, ובהואיל נאמר כי ההסכמה היא ששיווק הדירות של הקבלן בפרויקט ימסר לדגש בתנאים שנקבעו שם. עוד נאמר כי אותה הסכמה קודמת נועדה להבטיח לקבלן רשת בטחון בפני מכירת הדירות במחירי הפסד. אותו בטחון מתבטא כאמור בהפחתת מחיר תמורת הסכם הביצוע אם הדירות תימכרנה במחיר שיפחת מהצפי. בהסכמה השניה מיום 23.1.06 נאמר כי ההסכמה הראשונה תקפה במלואה. עם זאת, הוגבלה ההתחייבות של הקבלן לשיווק הדירות על ידי דגש לתקופה של 12 חודש ממועד יציקת התקרה. באותו סעיף נאמר כי אם בתום התקופה לא תמכור דגש דירה כלשהי מדירות הקבלן, יהיה הקבלן רשאי למכור בעצמו ללא הסכמת דגש כל דירה שלא נמכרה על ידי דגש. מהסכמה זו עולה אכן כי במהלך 12 החודשים ניתנה למעשה בלעדיות לשיווק על ידי דגש, שכן רק לאחר תום התקופה יהיה הקבלן רשאי למכור ללא אישור של דגש. עם זאת, יש לציין כי בסעיף 2א נאמר במפורש כי ההתחייבות היא "התחייבות תמר לשיווק הדירות על ידי דגש תהיה למשך 12 חודש...". גם התחייבות זו, ככל שהיא התחייבות לבלעדיות, הינה התחייבות לאפשר שיווק על ידי דגש ולא התחייבות למכירה. יש לחזור ולציין, כפי שכבר ציינתי לעיל, כי בהואיל של ההסכמה הנוספת צויין שוב ניסיונה של דגש בשיווק דירות. נעיין עתה בהסכמה השלישית מיום 23.11.06, אשר מפנה להסכם הביצוע ולשתי ההסכמות הקודמות. גם בהסכם זה נאמר כי דגש הצהירה שהיא בעלת ידע וניסיון בשיווק דירות. בסעיף 2 נאמר כי הקבלן מוסר לדגש לשווק את דירות הקבלן בקומות ב', ג' ו- ד' ואת דירת המדרון. בסעיף 3 נערך שוב מנגנון התאמה של התמורה עפ"י הסכם הביצוע בהתאם למחירי הצפי של הדירות. סעיף 4 קובע כי הקבלן רשאי למכור את הדירה בקומה הרביעית שלא באמצעות או הסכמת דגש. אינני רואה מקום למסקנת המבקשות, כי מסעיף זה עולה שהקבלן התחייב מראש למכור את יתר הדירות שישווקו באמצעות דגש. מסקנה זו נוגדת את האמירה המפורשת בסעיף 2 לאותה הסכמה שלישית, בה מסר הקבלן לדגש את שיווק הדירות בלבד. בסעיף 5 לאותה הסכמה שלישית, חזרו הצדדים וציינו כי התחייבות הקבלן לשיווק הדירות תהיה למשך 12 חודשים ממועד יציקת התקרה, וכי לאחר מכן רשאי הקבלן למכור בעצמו ללא צורך בהסכמת דגש כל דירה שלא נמכרה במועד הקצוב. מדובר אם כן ביצירת הסכם שיווק בלעדי לתקופה של 12 חודש. השאלה האם הופר הסכם השיווק הבלעדי והאם כתוצאה מכך נגרם לדגש נזק כספי כלשהו, איננה רלוונטית כלל לשאלה שבפני, שהיא שאלת זכותן של המבקשות לאכוף על המשיבה הסכם מכר באופן חד צדדי. הסכם שיווק בלעדי אינו מחייב את מעניק השיווק הבלעדי להתקשר בהסכם מכר, אשר יחייב אותו עפ"י שיקול דעתו הבלעדי של מי שקיבל את השיווק. הזכות הקניינית של בעל מקרקעין להתקשר בהסכם מכר איננה נשללת ממנו כתוצאה מהסכם שיווק בלעדי, ואין הסכם מעין זה שולל את הצורך בהסכמתו ובגמירות דעת לביצוע המכר. לכן, אין גם מקום לטענות המבקשות במסגרת סיכומי התשובה, כי יש לראות בהוראות כתבי ההסכמה בגדר השלב שבו גובשה גמירות הדעת של המשיבה או של הקבלן וכי די לכן בחתימתה של הקונה באופן חד צדדי על ההסכם. לאור כל האמור לעיל, לא הוכיחו המבקשות זכות לכאורה לאכיפת אותו הסכם מכר עליו חתמה הקונה באופן חד צדדי. בסיום הדברים יש להבהיר כי המחלוקת שבין דגש לבין הקבלן באשר לזכותה של דגש לקבלת ההפרש בין הסכום של 180,000 דולר לבין סכום גבוה יותר בו תימכר דירת המדרון, אין מקומה להתברר במסגרת הבקשה שבפני. מר בן עזרא טען בחקירתו הנגדית כי נאמר לו על ידי מנהל הקבלן שהוא מעונין להמתין "שהזמן שלנו יעבור", והוא יוכל למכור את הדירה ללקוח אשר ישלם מחיר גבוה יותר, כך שלמעשה ההפרש לא יעבור לדגש, שכן לכאורה תסתיים התקופה של 12 חודשי השיווק. מר בועז שרעבי, מנהל הקבלן ובעליו, הבהיר בחקירתו הנגדית במהלך הדיון כי הבעיה עם מכירת הדירה לקונה היא המחיר, וכי כיום אין הוא מסכים שכל יתרה מעל 180,000 דולר תעבור לדגש. אין לראות בעדות זו בגדר גמירות דעת למכירת הדירה, כפי שטוענות המבקשות בסיכומי התשובה. השאלה העולה מעדותו של מר בן עזרא, באשר להתנהלות הקבלן ודרישתו לקבלת תשלום מעבר לסכום של 180,000דולר, הינה כאמור, שאלה המתייחסת למערכת ההסכמית שבין הקבלן לבין דגש. בכל מקרה, מדובר בסכסוך כספי שאין לו כל קשר לשאלת זכות האכיפה של ההסכם עליו חתמה בתו של מנהל דגש. בהעדר זכות לכאורה לאכיפת הסכם המכר, אין מקום למתן צו המניעה שהתבקש. לאור קביעותיי לעיל, אינני רואה צורך לבחון את הטענות הנוספות של הקבלן ואת תשובת המבקשים בסיכומי התשובה, בעניין חוסר תום הלב שבמכירת הדירה לבתו של מנהל דגש, טענת הקבלן כי מדובר למעשה עסקה מלאכותית שמטרתה מכירת הדירה לדגש עצמה בניגוד להוראות ההסכם, הטענות בדבר הסכם אופציה שלא דווח לרשות המיסים והטענות בענין חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. המבקשים ישלמו ביחד ולחוד את הוצאות המשיבה 1 בסך 10,000 ₪ + מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. חוזהאכיפת חוזהצוויםהסכם מכרצו מניעה