תאונת מלגזה - תביעת נזיקין

להלן החלטה בנושא תאונת מלגזה - תביעת נזיקין:

ה ח ל ט ה

1.     ביום 10.11.03 נפגעו התובעים בתאונת עבודה שארעה במפעל סנפרוסט. התאונה ארעה תוך כדי שימוש במלגזה, שהיא כלי רכב, השייכת למוסכי צמח והושכרה לסנפרוסט בליסינג תפעולי, בעת שהתובעים, עובדי סנפרוסט, הורמו למעלה על ידי המלגזה תוך היעזרות ב"סל אדם" מאולתר. בעת שעסקו בעבודה למעלה, תוך כדי התקנת מנוע במסוף שבאולם הייצור, ניתק הסל מן המלגזה והם נפלו לארץ.

     תאונה זו, כך נקבע בפסק הדין החלקי מיום 15.1.07, אינה תאונת דרכים, באשר לא ארעה מחמת הפעלת כוחה המיכני של המלגזה. אם כך, עומדת לתובעים עילה בנזיקין נגד מעבידתם סנפרוסט, בגין העמדתם בסיכון בלתי סביר עקב השימוש במלגזה ובסל הבלתי תקני כאמור, ובגובה, בלא נקיטת אמצעי זהירות ראויים מפני אפשרות הנפילה, הכל בעת שלא היה במפעל באותה עת, מזה כשלושה חודשים, ממונה בטיחות, על אף צו שיפור שהוצא נגדה ביום 9.9.03 (ר' נ/33).

     עוד יצויין כי הסל נקשר אל המלגזה בשתי שרשראות ברזל מאולתרות, אשר אמורות היו למנוע את התהפכות הסל במקרה של תקלה. אחת השרשאות נקרעה, בגלל הלחץ הכבד שהועל עליה על ידי הסל בעת העבודה בו ובתיקון המנוע של המסוף בעת התאונה.

     סנפרוסט נאלצה, איפוא, להודות כי היא אחראית בנזיקין כלפי התובעים, ויש לקבוע לאור זאת כי היא תפצה אותם על נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה.

2.     סנפרוסט דורשת השתתפות בנשיאה בנטל הפיצויים מאת חברת מוסכי צמח, אשר סיפקה לה את המלגזה, והיתה אחראית לתחזוקתה התקינה, אם על ידי ביצוע הטיפולים השוטפים בה ואם במקרים שנקראה על ידי סנפרוסט לטפל בתקלות במלגזה, ולתקנן. מדובר במלגזה מתוצרת טויוטה (ר' נ/10) אליה מחובר דרך קבע מתקן צידוד (ר' נ/39) מתוצרת "קסקייד", שסופק לסנפרוסט על ידי מוסכי צמח, יחד עם המלגזה. המיתקן מהודק אל התורן באמצעות תפסניות שכל אחת מהן מעוגנת למקומה על ידי 2 ברגים, שאחיזתם מאובטחת על ידי ראש הבורג המשוקע לתוך התפסנית מחד וע"י אום רגיל ובצידו אום מיוחד מפלסטיק המיועד למנוע את התרופפות הבורג מאחיזתו, מאידך. נדרש טיפול שוטף במלגזה, וכן נדרש לוודא שאין צורך בהידוק הברגים, על פי התוויית היצרן "קסקייד", כמפורט בנ/39, אחת למאה שעות עבודה של מנוע המלגזה.

     טענת סנפרוסט היא כי צמח התרשלה ולא עמדה בנדרש באשר לשירותי התחזוקה והטיפול במלגזה; לא בדקה אם ברגי התפסניות היו מהודקים; אלה התרופפו במהלך הזמן, והדבר איפשר את הינתקות הסל מן התורן, ביחד עם מיתקן הצידוד, וכך נגרמה התאונה, עד כי, למעשה, לא היה כל קשר בין הסל הבלתי תקין, ובין שאר מחדלי סנפרוסט, לבין התאונה.

3.     יש לציין כי למוסכי צמח אין כל קשר לסל המאולתר, הם לא ידעו על קיומו ועל השימוש שנעשה בו במפעלה של סנפרוסט, וסנפרוסט לא ראתה לדווח להם על השימוש בו וחיבורו מעת לעת אל המלגזה. הערכתי היא כי אם היתה נמסרת לצמח הודעה כזו, הם היו מזהירים את סנפרוסט כי הדבר אסור בתכלית, ונראה כי היו נמנעים, לו ידעו זאת, מלהשכיר לסנפרוסט את המלגזה.

     הסל המאולתר (ר' תמונה 3 בנ/22), מסוכן ביותר לשימוש. לא רק שאינו מבטיח את העובדים הנמצאים בתוכו, אלא הוא יוצר כוח כבידה ולחץ ניכרים על המלגזה, התורן ומיתקן הצידוד המחובר אליו. אחד ההבדלים בינו לבין סל רגיל ותקני (ר' תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), תשמ"ג-1983, וכן נ/35) הוא המרחק הנוסף שזרועות הסל המאולתר יוצרות, והן מרחיקות את מרכז הכובד של הסל מרחק ניכר מן התורן. מומנט זה יוצר לחץ גבוה בהרבה מן הרגיל והמותר, ולחץ זה פעל על המלגזה, התורן ומיתקן הצידוד, בעת התאונה.

     כמו כן היה הסל המאולתר פתוח בצידיו ללא רשת הגנה המונעת נפילה ממנו, בתאונה כדוגמת זו שארעה במקרה דנן, בפועל.

     עוד השתכנעתי כי ראשית דבר היה על מפעיל המלגזה להבחין אם הברגים רופפים, דבר שלא הוכח, ולדאוג לתיקון הנדרש. היה עליו גם להימצא במושב המלגזה בעת הימצאות העובדים בגובה, אך הוא לא עמד בכך.

4.     יש בראיות תימוכין, אך לא מעבר לכך, לטענת סנפרוסט כי הברגים היו רופפים בעת ארוע התאונה וכי בכך התאפשרה לטענתה, התנתקות הסל ומיתקן הצידוד מן התורן.

     רפי לוי, מנהל האחזקה של סנפרוסט, העיד כי "כמה שעות אחרי הארוע, ראינו שהתפסנים של מתקן הצידוד היו חופשיים ומשוחררים והברגים שאמורים היו לחזק את התופסנים, היו משוחררים" (עמ' 57) . הוא מסר ביום 12.11.03 הודעה במשטרה (נ/19), אך בה לא אמר דבר בעניין זה.

     עובד אחר, ישראל דוד, העיד (נ/25) כי לאחר התאונה "אני לא הבחנתי בשום דבר לא כשורה אך ידוע לי שמנהל האחזקה רפי ראה שהברגים של המלגזה משוחררים וזה היה אחרי המקרה המלגזה היתה 3 ימים בצד וניגשו לבדוק אותה ואז ראו שהברגים משוחררים."

     ויקטור עיון, מפקח משרד העבודה, ביקר במפעל למחרת התאונה וערך את הדו"ח נ/20. הוא התייחס לסל הלא תקני; סבר שהופעל עליו "כוח אופקי ... שהביא לניתוק של מערכת הצידוד" וציין והסיק כי "התפסים של התקן הצידוד שהיו אמורים למנוע את היפוך הסל היו מחוץ לקורה התחתונה של התקן הצידוד ולכן לא מנעו את היפוכו." בעמ' 64 לפר' העיד כי "לדעתי החלק העיקרי בתאונה היה רופפות הברגים והתפסניות". בהמשך הסביר כי הוא הסתמך על הערכתו המקצועית של גייצמן, ולא יכול היה לאשר זאת מידיעתו שלו.

     אלון שמש, מהנדס מכונות ובודק מוסמך של מתקני הרמה (שאינו בודק מלגזות מוסמך) ערך את חוות הדעת ת/12 ות/13. הוא סבר שלא הסל הבלתי תיקני גרם לתאונה. לדעתו, "בזמן הרכבת התוף הפעילו העובדים כוח צידי ועל ידי כך נוצר מומנט ... ושאף להפוך את הסל ימינה. כיון שתפסניות מערכת הצידוד היו משוחררות, התנתקה המערכת עם המזלגות מתורן המלגזה והסל התהפך עם העובדים שבו." הוא ציין במפורש כי לדעתו "למרות שהסל לא ענה לדרישות תקנות הבטיחות ומפעיל המלגזה לא נמצא במושבו, גורמים אלו לא היו הסיבות שהביאו לתאונה." בת/13 הוא מפרט כי ערך ניסוי שאישר שהגורם לתאונה היה הפעלת הכוח הצידי על ידי העובדים והתאונה התאפשרה "כיוון שתפסניות מערכת הצידוד לא תפקדו." בעדותו הוסיף ואמר (עמ' 49) כי "התאונה היתה נגרמת וקורית בדיוק באותה צורה" גם אם היו העובדים משתמשים בסל תקני. לדעתו, כל המסתכל על המלגזה יכול היה לראות כי הברגים משוחררים (עמ' 49), ולשאלה מה הסברו לכך שמצא בביקור במקום יומיים לאחר התאונה כי הברגים מהודקים למקומם השיב כי "המסקנה המתחייבת היא, כי מישהוא חיבר בין התקן הצידוד למלגזה ועשה זאת לאחר התאונה. " העובד רפי לוי תמך בכך בהעידו בע' 57 לפר' כי "למחרת התאונה הגיעו אנשי מוסך צמח למפעל, חיזקו את הברגים והתפסניות והחזירו את המלגזה לעבודה."
5.     הנתבעת סנפרוסט נעזרה, לצורך בדיקת התאונה, במהנדס ובודק המלגזות המוסמך מנחם גייצמן. לדעתו, ארעה התאונה מחמת ש"התפסים התחתונים של התקן הצידוד, שהיו אמורים למנוע את היפוך הסל, היו מחוץ לקורה התחתונה של התקן הצידוד, ולא מנעו את היפוך הסל". הנתבעת לא הביאה אותו לעדות על מנת לבסס את חוות דעתו, שלא הוגשה כראיה, אם כי היא נספחה לקובץ המסמכים ת/3.

     הימנעות זאת אומרת דרשני, ולא היה בידי סנפרוסט הסבר מניח את הדעת, לכך.

6.     המהנדס, ד"ר אלעזר איל ביקלס, סבר כי "התאונה לא נגרמה עקב אי היות הסל תקין" (נ/2). לדעתו היה על איש האחזקה של צמח לבדוק את מתקן הצידוד כל 6 חודשים, דבר שלא נעשה. לדעתו "מוזר ביותר שארבעה ברגים המיועדים להידוק כולם יחדיו שוחררו. יותר קל לקבוע שמלכתחילה הם לא חוזקו." הוא תלה את האשם בתאונה במוסכי צמח.

     מהנדס הבטיחות, מר ברקוביץ, ערך את ת/14 ואישר בעדותו כי ברגי התפסנים היו חופשיים בעת התאונה (עמ' 79). לדעתו "אמורה להתבצע בדיקה יומית לפני שהמלגזן עולה על המלגזה ומישהו היה צריך לתת לו את הכלים לבצע זאת. אם הברגים היו פתוחים לפני התחלת יום העבודה התאונה לא מתרחשת", וניתן להבין כי כך היה קורה שכן מפעיל המלגזה "צריך לבצע בדיקות יומיות כגון: ... חיזוק ברגים ...". (עמ' 79). לו היו משתמשים בסל אדם תקני "הם (העובדים) היו נשכבים על הרשת ולא היו נופלים למטה. לדעתי סביר להניח, בסבירות גבוהה, שלא היו נופלים." (עמ' 81).

     מר אבי נוסקין, הבעלים והמנהל של מוסך צמח, העיד כי כשבועיים- שלשה לפני התאונה בדק את המלגזה טכנאי מטעם המוסך (עמ' 93) וכי מיוזמתו דאג לכך כי טכנאים מטעמו יבצעו טיפולים "מונעים" אחת לשבועיים עד שלושה, וזאת ללא קשר לקריאות שנעשו על ידי המפעלים לשם ביצוע תיקונים (עמ' 102). בעדותו אמר עוד כי הגיע למקום התאונה כשעתיים לאחר התרחשותה ונסיונות שנעשו למשוך את מיתקן הצידוד ולנתקו מן המלגזה לא צלחו, שכן הטפסנים היו במקומם והברגים היו מחוזקים. העד נוסקין הופנה למסמך נ/14, כרטיס הטיפולים של המלגזה, ואמר כי הרישום היחיד המופיע בכרטיס זה ושקשור למתקן ההרמה והצידוד הוא רישום מיום 9.2.04, כלומר, לאחר התאונה, פירוק העגלה, החלפת 4 מיסבים והרכבה.
7.     שקלתי את העדויות, שעיקריהן נסקרו לעיל. אמירת עובדי סנפרוסט בנוגע לברגים אינה אמינה בעיני, ונראה לי כי היא נועדה להרחיק מהם, קודם כל, את האחריות.

כאשר אני מסתכל בצילומים 4 ו - 6 בנ/22 שצולמו זמן לא ארוך לאחר התאונה, אני רואה את התפסניות במקומן, כך גם הברגים, ואין בהן לשכנעני כי הברגים היו רופפים בעת ארוע התאונה.

על התורן ומיתקן הצידוד הופעל בעת ארוע התאונה כוח ניכר, העולה בהרבה על המותר. אסור היה להעמיס על זרועות המלגזה מיתקן המרוחק אל מעבר לזרועות המזלג, דבר שיצר מומנט לחץ ומשקל על המיתקן כולו, ועל הברגים והתפסניות, הרבה מעבר למותר, תוך כדי יצירת סיכון מיוחד ולחצים וכוחות שהמלגזה, מיתקן הצידוד, והתפסניות לא נועדו לשאת. לכך יש להוסיף כי משקל העובדים שהיו מצויים בסל, היה ניכר, בסל נמצא התוף שהוסר מן המסוע, שמשקלו כ - 70 ק"ג. אפשר שהוא גם נפל אל תוך הסל בעת הטיפול בו למעלה. המלגזה לא עמדה בכך, ואז ארעה התאונה. גם השרשרת לא עמדה בלחץ הניכר שנוצר.

     אין לשלול את האפשרות שהברגים השתחררו מעט או פתאום מן הלחץ האמור, ומכל מקום, אמרתו של ברקוביץ כי אם הסל היה תקני העובדים, בסבירות גבוהה, לא היו נופלים מתוכו למטה, מקובלת עלי. לו היה מדובר בסל תקני, סביר שגם השרשרת לא היתה נקרעת.

     כמו כן מקובל עלי, שאנשי צמח היו צריכים לחזק את ברגי התפסניות, מדי תקופה. אולם, לא השתכנעתי כי בעת פעולות האחזקה של צמח, הם לא נכחו לדעת שמצב הברגים נראה תקין, כך שלא נראה צורך לחזקם. עדותו של נוסקין אמינה בעיני.

     אנשי צמח גם לא היו צריכים ויכולים לצפות כי סנפרוסט תסטה חמורות מכל זהירות נדרשת ותאפשר שימוש בסל המאולתר והמסוכן.



8.     לסיכום:

ברור וחד משמעי הוא כי היתה כאן רשלנות רבתי -רשלנות חמורה - של סנפרוסט, שאיפשרה שימוש בסל המסוכן ובשרשרת ברזל שאינה חזקה דיה, תוך העמדת המלגזה תחת לחצים וכוחות שהיא ומיתקן הצידוד המחובר אליה לא נועדו לשאת בהם. הסטיה מן הנדרש היתה כה חמורה עד שסביר יותר בעיני שהינתקות המיתקן עם הסל ארעה חרף תקינות התפסניות והברגים עובר לתאונה. אף שאין זה מוחלט כי ברגי התפסניות היו מהודקים בחוזקה, ואף אם יש מקום לחשש שמא לא נעשתה כיאות בדיקת אנשי צמח בקשר לכך, לא שוכנעתי שאכן כך היה. מכל מקום, אף אם ניתן היה לייחס למוסכי צמח חלק, קטן יחסית, בגרימת התאונה, הרי שלו נעשה שימוש בסל תיקני היתה התאונה נמנעת בסבירות גבוהה, לא רק הינתקות השרשרת, אלא גם נפילת העובדים מן הסל, למטה.

9.     אני דוחה לפיכך את התביעה נגד מוסכי צמח וכן את הודעת סנפרוסט נגד מוסכי צמח.

     סנפרוסט תישא בהוצאות צמח בסכום כולל של 40,000 ש"ח ומע"מ, להיום.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון