להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים שלא בעת מילוי תפקיד: פסק דין 1. המערער נפגע בתאונת דרכים, במסגרת שירותו הצבאי הסדיר, שלא במסגרת מילוי תפקידו, והוכר על ידי המשיב בהתאם לחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) תשמ"ח-1988. 2. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה את נכותו של המערער בשיעור של 5% לצמיתות בגין "הגבלה מזערית בע"ש צווארי" לפי פרט 37(2)אII. על קביעה זו הגיש המערער ערעור לועדה רפואית עליונה (להלן: "הור"ע")בצירוף חוות דעת מטעמו - פרופ' יעקב נרובאי. 3. הור"ע קיבלה את הערעור בחלקו והעמידה את נכותו הצמיתה של המערער על 11% לפי הפירוט כדלקמן: א. הגבלות מזעריות בעמוד שדרה צווארי - פרט 37(2)אII - 5%. ב. שבר בחוליה עם תזוזה מזערית קלה (תמת קל) - פרט 37(3)אII - 5%. ג. מצב אחרי שבר בגוף חוליה C4 ללא תזוזה או שינוי צורה - פרט 37(3)אI - 1%. 4. המערער עותר לקבלת הערעור ולהחזרת עניינו לועדה לבחינה מחודשת, תוך הנחיה לועדה שתבחן את מלוא קביעותיו של המומחה מטעמו ותקבע את מלוא הנכויות להן הוא זכאי. 5. פרט 37 למבחנים, העוסק בעמוד השדרה, מכוון לקביעת דרגת נכות בגין שלושה מצבים עיקריים: א. קיבוע עמוד שדרה (37(1)). ב. הגבלות תנועה בעמוד שדרה (37(2)). ג. שברים בעמוד שדרה (37(3)). פרט 37(3) מכוון לכל עמוד השדרה, על כל חלקיו, ולשברים בגוף החוליות שבו. מכאן, הנכות בפרט 37(3) תינתן (בהתאם לפגימה) עבור כל שבר בגוף חוליה לכל אורכו של עמוד השדרה. כך נהגה הועדה בענייננו, עת העניקה למערער 5% נכות בגין שבר עם תזוזה קלה בעמוד שדרה גבי (חוליה D4) ו- 1% נכות בגין שבר בגוף חוליה בעמוד שדרה צווארי (C4). זאת ועוד, פרט 37(3)אI מלמד, כי כל שבר, גם אם אין לו ממצא קליני, מזכה בנכות של 1% והסיפא של פרט זה מכוונת להענקת נכות נוספת, כל אימת שלשבר מתלווה הגבלה בתנועות עמוד השדרה. 6. בענייננו הציג המערער תוצאת בדיקת CT המלמדת על קיומם של 4 שברים בעמוד השדרה, שניים בצוואר (C3,C4) ושניים בגבי (D4,D5). בדיקה זו היתה בפני הועדה מדרג ראשון. ועדה זו אף מציינת את הממצאים הללו בפרוטוקול גופו (מיום 15.05.06, T ו- D הם מונחים זהים בלטינית ובאנגלית לגב). הועדה מדרג ראשון ביקשה צילומים עדכניים של עמוד השדרה ואלה הונחו בפניה ביום 14.09.06. הועדה ציינה, כי בצילומים לא נצפו שברים בעמוד השדרה הגבי וביקשה צילומים המכוונים לחוליות הרלוונטיות וכן מיפוי עצמות SPECT. הועדה ציינה שקיימת אי יציבות בעמוד השדרה הצווארי בין C3 ו- C4 ללא עיוות וללא שינוי צורה. בישיבת יום 11.03.07 הונח בפני הועדה מיפוי העצמות שאימת את הממצאים מהישיבה הקודמת בכל הנוגע לעמוד השדרה הצווארי ולעמוד השדרה הגבי. משכך, על בסיס ממצאים אלה, הוענקו למערער 5% נכות בגין הגבלות מזעריות בעמוד שדרה צווארי לפי פרט 37(2)אII. הועדה מדרג ראשון לא מצאה, אם כן, שברים, לא בעמוד שדרה צווארי ולא בעמוד שדרה גבי. היא רק מצאה הגבלות מזעריות בעמוד שדרה צווארי ומכאן החלטתה. 7. בערר בפני הור"ע הציג המערער חוות דעת פרטית מטעמו, של פרופ' נרובאי. חוות הדעת מפורטת ונסמכת על הבדיקות שערך המערער ובדיקות נוספות. מסקנתו - 4 שברים, 2 בצווארי ו-2 בגבי. הור"ע בדקה את המערער ולהלן ממצאיה: א. שבר בחוליה D4 עם הנמכה. הועדה מציינת "עמוד שדרה טרקאלי מראה הנמכה בגוף חוליה D4 בלבד" (ההדגשה שלי - ש.ש.). הועדה מקבלת את הערעור בהקשר לחוליה זו ומעניקה 5% לפי פרט 37(3)אII. ב. שבר בחוליה C4 ללא תזוזה - הועדה מעניקה בגין פגימה זו 1% לפי פרט 37(3)אI. הועדה מגיעה לממצאים אלה על סמך צילומי ה-CT שהיו בפני הועדה מדרג ראשון (ר' עמ' 1 לפרוטוקול). את הנכות שהוענקה למערער בגין ההגבלות המזעריות בעמוד שדרה צווארי, מותירה הועדה על כנה. 8. משהגיעה הור"ע לממצאים הנוגעים לחוליות D4 ו- C4 על (או גם על) בסיס צילומי ה-CT, נשאלת השאלה היכן נעלמו השברים הנטענים בחוליות C3 ו-D5, שבדיקה זו מצביעה גם עליהם? מדוע אין התייחסות אליהם בהחלטת הועדה בפרט נוכח האמור בחוות הדעת של פרופ' נרובאי המצביעה על קיומם? בהחלטה הועדה לא מציינת אם יש או אין שבר בחוליות C3 ו-D4. הקביעה, כי עמוד השדרה הטרקאלי מהווה הנמכה בגוף חוליה D4 בלבד, אינו מלמד כי אין שבר בחוליה D5, שכן מאמירה זו של הור"ע נלמד שבחוליה D4 יש תזוזה, והרי למדנו שיתכן שבר ללא תזוזה המקנה נכות של 1%. גם הקביעה בדבר הותרת הנכות בגין הגבלות מזעריות בעמוד השדרה צווארי על כנה (כקביעת הועדה מדרג ראשון) אינה מלמדת אם קיים שבר או לא קיים שבר בחוליה C3 ומותירה את השאלה אם הנכות בגין המגבלות ניתנה בגין השבר ב-C4 או בגין C3 ללא מענה. 9. אני מחליט להחזיר את הדיון לור"ע, כדי לקבל מענה לתהיות ולשאלות שהעליתי. ודוק: אין בהחלטתי זו משום התערבות, ולו הקלה ביותר, בקביעות הרפואיות של הועדה. החלטת הועדה לוקה בהתייחסות לכל טענות המערער באשר לפגימותיו, שגם נתמכות בחוות דעת רפואית. הור"ע רשאית לדחות את טענותיו, היא רשאית לקבוע כי ממצאיה אינם מלמדים על שבר בחוליה זו או אחרת וכו'. אבל עליה לקבוע זאת במפורש, על מנת שהנכה ידע וגם בית המשפט ידע, ובוודאי עליה לנמק את החלטתה. 10. אשר על כן, אני מורה על החזרת עניינו של המערער לועדה לבחינה מחודשת כאמור לעיל. אין צו להוצאות.צבאתאונת דרכיםשירות צבאי