רשלנות סיווג במכס

להלן פסק דין בנושא רשלנות סיווג במכס: פסק דין 1. התובעת עוסקת במתן שירותי עמילות מכס ובמתן שירותי שילוח בינלאומי (להלן "התובעת"). הנתבעת הינה חברה פרטית, העוסקת במכירת ריהוט משרדי, ריהוט לבתי ספר וריהוט לגני ילדים (להלן "הנתבעת"). 2. בחודש 8/05 ביקשה הנתבעת לייבא טובין ארצה, שכלל רהיטים לגני ילדים וצעצועים. לצורך כך פנה נציגה מר אילן לוי ( להלן "מר לוי" ) אל גב' רחל רוטשטיין העוסקת בשילוח בינלאומי והעובדת כאשת מכירות אצל התובעת, בבקשה לטפל בעניין. ברשימון על יבוא טובין מהארץ ( נספח ת/8 לכתב התביעה ) סווגה הסחורה על ידי נציג התובעת כ"רהיטים". עם הגעת המטען לנמל חיפה, נערכה בדיקה על ידי המכס, ואז התברר כי לא מדובר ברהיטים אלא בצעצועים. משכך הוטל על הנתבעת קנס על אי דיוק בדיווח, וכן חוייבה בדמי אחסנה של הסחורה. התובעת נשאה בעלויות אלה, והיא עותרת בתביעה זו להיפרע סכומים אלה מהנתבעת. יובהר כי סיווג הסחורה כרהיטים או כצעצועים, אין לו כל השלכה על גובה המיסים המשולמים למכס, שכן בשני המקרים המס הינו בשיעור של 12%. חשיבות הסיווג הינה לצורך בדיקת מכון התקנים, שכן לגבי סחורה מסוג "רהיטים לגני ילדים" אין צורך בביצוע הליך מקדים של אישור מכון התקנים, הליך הכרוך בהוצאות וגורם לעיכוב הסחורה, ואילו בהליך של שחרור צעצועים יש צורך בהליך כנ"ל, טרם שחרור הסחורה מהמכס. 3. הנתבעת טוענת להגנתה כי התובעת התרשלה בתפקידה עת סיווגה את הטובין כרהיטים, ועליה לשאת בנזק שנגרם עקב רשלנותה הנ"ל, ומשכך, דין התביעה נגדה להדחות על הסף. 4. דיון לאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם ועיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. 5. נציג התובעת מר אפי גבאי ( להלן "מר גבאי" ) העיד כי תחילה סיווג את הסחורה כצעצועים, אולם, עקב פנייתו של מר לוי אל גב' רוטשטיין, פנייה במהלכה הבהיר לה כי המדובר ברהיטים, הוא שינה את הסיווג לרהיטים. גב' רוטשטיין אישרה בעדותה גרסה זו ואמרה כי בעת ההתקשרות החוזית הודיע לה מר לוי כי המדובר בייבוא רהיטים, ולכן בזמן שהועברה הבקשה של מר גבאי לטיפולה, היא הבחינה בסיווג הסחורה כצעצועים, ואז יצרה קשר עם מר לוי, אשר הודיע לה חד משמעית כי המדובר ברהיטים. וכך מסרה בעדותה בעניין זה: "אפי סיווג את הסחורה תחת "צעצועים". הבנות התריעו בפניי על הסיווג הזה של אפי, ואני הרמתי טלפון לאילן. זו האמת. אמרתי לו שישים לב, שלאורך כל הדרך בקונטיינר יש רהיטים ושאפי סיווג צעצועים. הצרחות שלו הגיעו עד השמיים. כל הזמן הוא צורח. הוא אמר שבקונטיינר יש רהיטים ולא צעצועים." ( ראה עדותה בעמ' 2 ש' 27-29לפרוטוקול ). 5. מר גבאי הוסיף ומסר כי שינוי הסיווג הנ"ל לא יצר אצלו חשד, תוך שהוא מפנה לחשבונית הספק ( נספח י"א לכתב ההגנה ) שבה נרשם WOODEN FURNITURES FOR KINDERGARDEN. הוא הוסיף ואמר כי בנוסף למסמכים המונחים בפניו בעת קביעת הסיווג, הוא נותן משקל חשוב להצהרת היבואן על סוג הסחורה המיובאת על ידו, ובלבד שהצהרה זו תואמת את המסמכים המונחים בפניו, שכן סיווג הסחורה בחשבוניות הספק ובשטר המטען, לא תמיד משקף במדויק את סוג הסחורה המיובאת. עוד הוסיף ואמר כי שינוי הסיווג לא עורר ספק בליבו לאור עיסוקה של הנתבעת העוסקת כאמור במכירת ריהוט משרדי, ריהוט לבתי ספר וריהוט לגני ילדים, וגם לאור זהות הספק שהינה חברה בולגרית בשם "מייבל" המייצרת רהיטים והמוכרת לתובעת מעסקאות אחרות. מר גבאי התייחס גם בעדותו לחלק מהצעצועים העשויים מעץ אשר הופיעו בחשבונית הספק, והשיב כי, בהסתמך על הצהרת מר לוי, הוא סבר כי המדובר ברהיטים דמויי צעצועים אשר ישמשו כרהיטים בגני ילדים. דבריו הנ"ל של מר גבאי היו מקובלים עליי, ובמיוחד לאור העדר אינטרס לתובעת לביצוע שינוי יזום של הסיווג כאמור. 6. לעומת זאת, מר לוי העיד כי אין לו כל ידע בעמילות מכס וכי מעולם לא הודיע לגב' רוטשטיין שמדובר בייבוא רהיטים, וכי מעולם לא ביקש לשנות את הסיווג מצעצועים לרהיטים. אולם לא יכלתי לסמוך על דבריו הנ"ל. עדותו לא היתה מהימנה בעיני וניכר בה שהוא מנסה לגמד את חלקו בעניין, במטרה להרחיק את עצמו מכל אחריות בגין המצב שנוצר. במה דברים אמורים? מר לוי הינו מנהלה של הנתבעת העוסקת כאמור במכירת ריהוט משרדי. הוא העיד כי עסקת היבוא נשוא ענייננו הינה עסקת היבוא הראשונה שהנתבעת עשתה בעצמה, להבדיל מעסקה קודמת שבוצעה באמצעות סוכן, וללא כל מעורבות ישירה של הנתבעת. משכך, חזקה על התובעת או על מר לוי שהם בדקו את תהליך היבוא ורכשו ידע, ולו חלקי, בתחום זה, וניסיונו להציג עצמו במהלך המשפט כחסר כל ידע שהוא בתחום זה, לא היה אמין בעיני. המגמתיות שלו בהמעטת מעורבותו בעניין, התגלתה במלוא היקפה כאשר נשאל על ידי בית המשפט לגבי ידיעתו האישית על הטובין שיובאו, וכך הוא השיב: "ש. (לביהמ"ש) מה ידעת שאתה מייבא? ת. לא ידעתי שאני צריך לדעת מה אני מייבא." ( עמ' 10 ש' 4-5 לפרוטוקול ). אציין כי גם בתצהיר עדות ראשית שלו ( נ/1 ) לא מצאתי כל התייחסות לגבי מה שנאמר על ידו אישית לגב' רוטשטיין במעמד ההתקשרות בעניין סוג הסחרוה המיובאת על ידי הנתבעת, וזאת בטרם המצאת המסמכים על ידו לגב' רוטשטיין, דבר שחיזק בי את הרושם באמיתות גרסתה של גב' רוטשטיין ולפיה מר לוי הציג את הסחורה המיובאת על ידי הנתבעת, במעמד ההתקשרות הראשונית, כרהיטים. 7. בנוסף, מר לוי הצהיר בסעיף 5 לתצהירו כי הובהר לו על ידי גב' רוטשטיין כי הסיכוי שהמכס יבצע בדיקה פיזית של המכולה הינו גדול ביותר, וזאת מכיוון שהנתבעת לא ביצעה יבוא מזה מספר שנים. הצהרה זו מחזקת דווקא את עמדת התובעת באשר לנסיבות שינוי הסיווג, שכן, לא יעלה על הדעת שהתובעת היתה מסכימה לשנות את הסיווג מצעצועים לרהיטים, תוך ידיעה ברמת וודאות קרובה, שהמטען ייבדק על ידי רשויות המכס, אלמלא הסתמכה על הצהרת מר לוי בעניין זה, הצהרה שתאמה את הרישום במסמכים שהיו בפניה. 8. יתרה מכך, במאזן האינטרסים, אין ספק כי הנהנית העיקרית משינוי הסיווג הינה התובעת, וכי לתובעת לא צמחה כל תועלת משינוי הסיווג הנ"ל. 9. לאור כל אלה, שוכנעתי במידת ההסתברות הדרושה בהליך זה, כי גרסתה של התובעת באשר לנסיבות סיווג הטובין הינה הגרסה הנכונה, ומשכך קמה לה הזכות להיפרע מהנתבעת את הסכומים הנתבעים בתביעה זו. 10. האם יש בסיווג הטובין כרהיטים במקום צעצעועים, משום התרשלות שהתובעת אמורה לחוב בגינה בנסיבות המקרה שבפנינו? אינני סבורה כך. סיווג הטובין על ידי התובעת כרהיטים - ללא קשר לשאלה אם הסיווג היה ביוזמתה של התובעת או בעקבות המידע שנמסר לה על ידי נציג הנתבעת כפי שהובהר לעיל - לא חרג ממתחם הסבירות שלפיו היה נוהג כל עמיל מכס סביר, שכן מסמכי היבוא שעמדו בפני מר גבאי בעת הסיווג, אכן הצביעו, בין היתר, על יבוא רהיטים לגני ילדים, הגם שהנתבעת עצמה עוסקת במכירת רהיטים, והחברה ממנה נרכשה הסחורה אף היא עוסקת בייצור רהיטים. הספק "הלכאורי" שהתעורר מהמסמכים בעניין ייבוא צעצועים, נשלל על ידי מר לוי בעת שהציג בפני התובעת מצג שמדובר ברהיטים, והסתמכותה של התובעת על מצג זה, לא חרג בנסיבות העניין, ממתחם הסבירות בהתאם לעובדות שעמדו בפניה באותה עת. 11. לאור כל האמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 4,895 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 28.11.06 ) ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.רשלנותמכס