ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

להלן החלטה בנושא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי:

החלטה

1.     בפני בקשה להתיר למבקשת, היא הנתבעת בתובענה, להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה בהתייחס לפגיעת התובע בתאונת דרכים מיום 26.10.98, כי נותרה לו נכות אורטופדית בשיעור 14.5%: 5% בגין הפגיעה בכתף ימין, בהתאם לסעיף 39(3) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, ו-10% בגין שינויים ניוונים בברך ימין בהתאם לסעיף 35(1)(ב) לתקנות [ראה סעיף 30 לפרוטוקול הועדה הרפואית - תשומת לב הצדדים לכך שיש סתירה בין האמור בסעיף 30 לפרוטוקול "סיכום ומסקנות" לבין רישום הנכויות בסעיף 36 לדו"ח, ברישום ה"ליקוי"].

2.     המבקשת מתבססת בבקשתה על שתי טענות:
האחת - כי הועדה התעלמה מעברו הרפואי של התובע, ממנו עולה כי נפגע כבר בברך ימין, כעולה מרישום בתיקו הרפואי אצל ד"ר אמנון ישראלי "ביקור חוזר, ממשיך לסבול מכאבים ומעידות חוזרות בברך ימין עם תפיסות של הברך", רישום החוזר על עצמו במועדים שונים במהלך 1996-1997.
שנית- כי הועדה התעלמה ממצא מולד של רפיון הרצועה הצולבת הקדמית בשתי הברכיים, כעולה מפרוטוקול ועדה רפואית קודמת שנערכה לתובע בגין תאונה מיום 15.11.93.
(לעניין זה אציין במאמר מוסגר, כי אין להגיש לבית המשפט מסמכים חלקיים וקטועים. ב"כ המבקשת צרף לבקשה רק עמ' 2 ו-3 של פרוטוקול הועדה הרפואית, ועמ' 1 מטופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין תאונה מיום 15.11.93. מן הראוי היה להגיש לבית המשפט את המסמכים המלאים בשלמותם).

3.     המשיב/התובע חולק על הבקשה.
לטענתו, המגובה בתצהיר, מעולם עובר לתאונה בה עסקינן, לא נפגע בברך ימין. הפגיעה שסבל בתאונה קודמת היתה בברך שמאל, והרישום בתיק הרפואי של ד"ר ישראלי, אודות כאבים ומעידות בברך ימין, מקורו בטעות אנוש, כפי שמאשר ד"ר ישראלי ברישום בכתב ידו על גבי צילום התיק הרפואי, שצורף לתגובה.
     באשר לריבוי הרישומים, מדובר בחזרה על האמור ברישום השגוי, ולמעשה הנצחת הטעות שנעשתה על ידי ד"ר ישראלי ברישום הראשון.
באשר לגמישות היתר המולדת ברצועות, אין לכך כל השפעה על קביעת הנכות בברך ימין, בגין שינויים ניוונים ונזק סחוסי.

4.     דיון
סעיף 6 סיפא לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 קובע, לעניין הבאת ראיות לסתור: "ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הלכה פסוקה היא כי ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות שעל פי דין, מיועד למקרים חריגים ומיוחדים. בית המשפט הצביע על שני סוגי טעמים העשויים להצדיק מתן היתר כזה:
א.     טעמים משפטיים - כאשר ההליך על פי דין היה נגוע בפגם מהותי.
ב.     טעמים עובדתיים - כאשר חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על פי דין ועד למועד הדיון המשפטי.
(ראה: בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505, ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77, אליעזר ריבלין, תאונת דרכים, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה חדשה ומעודכנת, עמ' 495,494).

5.     בעינייננו, טוענת המבקשת כי נפל פגם מהותי בדיוני הועדה הרפואית, בכך שלא עמד בפניה מלא החומר הרפואי מעברו של התובע, שאלמלא כן היתה הועדה ערה לפגיעה קודמת בברך ימין של התובע, בין כתוצאה מתאונה קודמת ובין בשל ממצא מולד, ומתייחסת לכך בקביעת הנכות.


6.     אין מקום לקבל הבקשה.
     הרישום מכרטיסו הרפואי של התובע, אצל ד"ר ישראלי, אודות כאבים ומעידות חוזרות בברך ימין מקורו בטעות סופר, טעות שהונצחה ברישומים הבאים, שאינם אלא תעתיק מילולי מדוייק של רישומי המחשב. נאמנים עלי הדברים שרשם ד"ר ישראלי על צילום התיק הרפואי, כי מדובר בטעות אנוש גרידא, ודברים אלו מתיישבים היטב עם המסמכים הרפואיים הנוספים שהוגשו על ידי המשיב/התובע במצורף לתגובתו, ממנה עולה כי סבל בעבר מפגיעה בברך שמאל. למעידות החוזרות הנטענות יש התייחסות גם בחוות דעתו של פרופ' גנאל שעמדה בפני ועדה רפואית קודמת בעיניינו של התובע.

     כך, שאין מקום להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בהסתמך על הרישום השגוי בכרטיסו של ד"ר ישראלי.

     באשר לממצא המולד של רפיון ברצועות בשתי הבירכיים, אם אכן קיים ממצא כזה, אין בו כדי להשפיע על קביעת הנכות שהוענקה בשל נזק סחוסי (להבדיל מנזק לרצועות) ושינויים ניווניים.

7.     אשר על כן, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות לכאורה

  2. מהי רשומה מוסדית ?

  3. הבאת ראיות לסתור

  4. בקשה לפסילת ראיות

  5. עתירה לגילוי ראיה

  6. ראיות נוספות בערעור

  7. השתהות בניהול הליכים

  8. ראיות מהימנות לכאורה

  9. נטל הראיה בדיני מיסים

  10. היפוך סדר הבאת הראיות

  11. שטר המטען כראיה לכאורה

  12. בקשה להבאת ראיה מפריכה

  13. הצגת כרטיס נוכחות כראיה

  14. בקשה להגשת ראיות נוספות

  15. עתירה לגילוי ראיה חסויה

  16. הגשת ראיות נוספות בערעור

  17. ראייה חדשה לפי חוק הנכים

  18. סדר הבאת הראיות בערעור מס

  19. היפוך נטל הראיה בערעור מס

  20. ערר על ראיות לכאורה למעצר

  21. הגשת ראיות באיחור משפט פלילי

  22. הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין

  23. האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה

  24. השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי

  25. הגשת ראיות לבית המשפט ללא אישור

  26. ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  27. זיכוי עקב נזק ראייתי במשפט הפלילי

  28. האם דו''ח מבקר המדינה ראיה קבילה

  29. משקל ראייתי של חתימה על תעודות משלוח

  30. דחיית מועד הוכחות - צירוף ראיות נוספות

  31. בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת ביטוח לאומי

  32. תקנות הראיות (שכר עורך-דין), תשל''ח-1978

  33. חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),תשט''ז-1956

  35. רישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד ואינו מהווה ראיה

  36. חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון