קביעת אחוזי נכות בביטוח לאומי בתביעת נזיקין

האם אפשר להסתמך על אחוזי נכות שנקבעו בביטוח לאומי בתאונת עבודה "במקום" הגשת חוות דעת מומחה רפואי בתביעת נזיקין ? להלן החלטה בנושא קביעת אחוזי נכות בביטוח לאומי בתביעת נזיקין: החלטה בפני בקשה מטעם התובעת בתיק העיקרי (להלן: "המבקשת") להסתמך על קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לעניין נכותה בגין התאונה נשוא התובענה העיקרית. כללי התובענה בתיק העיקרי הוגשה על ידי המבקשת בגין נזקי גוף נטענים, כנגד ויצו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות (להלן: "המשיבה"). בכתב התביעה טענה המבקשת כי בתאריך 5/10/2000, עת עבדה במטבח המשיבה, מעדה והחליקה על הרצפה הרטובה, דבר אשר הסב לה נזקי גוף (להלן: "התאונה"). המבקשת טענה כי התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, ונקבעה לה נכות צמיתה בשל הגבלה בתנועות עמוד שדרה מתני בצורה בינונית, בשיעור של 10% על פי תקנה 37 (7)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן:"התקנות")), אשר הועלתה לכדי 15% (לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות). כמו כן, טענה המבקשת בכתב התביעה מהן המגבלות מהן היא סובלת עקב התאונה. המשיבה, בכתב ההגנה, העלתה טענות רבות, ובין היתר הכחישה את פרטי התאונה וטענה כי התאונה אירעה עקב מחדליה ו/או מעשיה של המבקשת עצמה. הבקשה הנוכחית 6. בבקשה זו, ובתצהיר התומך בה, המבקשת טוענת כי בשל חסרון כיס אין ביכולתה לממן את עלות עריכת חוות דעת רפואית. המבקשת טוענת כי היא אינה עובדת מאז קרות התאונה, כי סמוכים על שולחנה שלושה ילדים ובעלה נכה בשיעור של 100% וכי לכן, אין לה מקור הכנסה המאפשר לה לשלם עבור חוות הדעת. בין היתר, מפנה המבקשת למסמך שנערך על ידי מנהלת הלשכה לשירותים חברתיים התומך בטענות לגבי המצב הכלכלי. 7. המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, חובתה של המבקשת לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית להוכחת "עניין שברפואה" כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") ואין במסמכי המל"ל כדי להוות תחליף לחוות דעת רפואית שכזו. 8. בנוסף, לטענת המשיבה, המבקשת שבה לעבודתה לאחר התאונה אך פוטרה לאחר מכן מסיבות שאינן קשורות לתאונה - ולכן, אין קשר בין התאונה לבין העובדה שנכון להיום המבקשת אינה עובדת ונמצאת במצוקה כלכלית. 9. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי למבקשת עבר רפואי אורטופדי "עשיר", אשר לא נלקח בחשבון במסגרת קביעת נכותה על ידי המל"ל וכי אירוע התאונה אינו מסוג האירועים המותיר נכות כלשהי - ולכן קביעת המל"ל הינה טעות ביסודה. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה על צרופותיהם - הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה, מהטעמים שיפורטו להלן. 11. תחילה, יש להפריד בין שני ראשי הבקשה. 12. חלק אחד של הבקשה מתייחס לאפשרות שבהמ"ש יתבסס על ממצאי המל"ל בכל הנוגע לקביעת דרגת הנכות, ויאמץ את קביעת המל"ל. 13. בקשה זו אין באפשרותי לקבל, ולו מן הטעם שיתכן שיש ממש בטענת המשיבה לפיה הועדה הרפואית של המל"ל לא נתנה משקל מספיק (או משקל בכלל) לעבר הרפואי של המבקשת. בוודאי שאין מקום לאמץ את קביעת המל"ל בכל הנוגע להפעלת תקנה 15, וההכרעה באשר לשיעור הנכות התיפקודית הנגזרת מהנכות הרפואית (ככל שקיימת נכות רפואית), הינה הכרעתו של בהמ"ש. 14. החלק השני של הבקשה מתייחס לאפשרות לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה, ולאפשר לה להסתפק בהגשת מסמכי המל"ל בתמיכה לטענותיה בדבר הנכות הרפואית. בקשה זו יש לקבל. 15. תקנה 127 לתקנות סדר הדין קובעת כי: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". תקנה 130 לתקנות סדר הדין קובעת כי: "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)". 16. הפסיקה קבעה כי שילוב תקנה 127 ותקנה 130(א), מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית, מטעמים מיוחדים שיירשמו (וראו את רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי (מיום 23.3.97, ), ואת רע"א 10251/02 אפרים כץ חמים וטעים נ' דואני, פ"ד נז (1) 797). 17. עוד נקבע בפסיקה כי מצוקה כלכלית קשה יכולה להיות אחד מאותם "טעמים מיוחדים" (וראו את ת.א 59243/06 (שלום ת"א) מימון נ' הראל (מיום 27/8/07, ) ות.א 57411/06 (שלום ת"א) בבז נ' עירית ת"א (מיום 9/7/07, ) וזאת בניגוד לת.א 1358/03 (שלום ירושלים) תאבת נ' בן משה ואח' (מיום 30/7/06, ). 18. אני סבורה כי בענייננו מתקיים טעם מיוחד שכזה, לאור המידע לגבי מצבה הכלכלי הקשה עד מאוד של המבקשת. אוסיף עוד כי אין כל נפקות לסיבה אשר בעטיה המצב הכלכלי קשה (כלומר - לשאלה אם המבקשת עזבה את מקום עבודתה עקב התאונה או בשל סיבה אחרת). החשוב הוא ששוכנעתי שאין באפשרותה לממן חוות דעת שכזו, נכון להיום, וכי במידה ולא ינתן לה "הפטור" המבוקש - תסגרנה בפניה דלתות בהמ"ש. 19. בנוסף, אציין כי לאחר עיון במסמכי המל"ל שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לגבי קיומה של מגבלה זו או אחרת (מבלי לקבוע מסמרות באשר לדרגת המגבלה או באשר למקור המגבלה). 20. אשר על כן אני מורה כדלקמן: א. המבקשת פטורה מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה, והיא תוכל לטעון לנכות אורטופדית בשל המגבלה הנטענת בעמוד השדרה. ב. המשיבה רשאית להעמיד את המבקשת לבדיקה על ידי מומחה מטעמה, ככל שתמצא לנכון. חוות הדעת מטעם המשיבה תוגש תוך 60 יום מהיום. ג. לאחר העברת חוות הדעת לעיון בית המשפט, תינתן החלטה, במידת הצורך, על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. ד. במידה והצדדים יגיעו להסכמה בדבר מינוי מומחה מוסכם, ללא הגשת חוות דעת מטעם המשיבה - ימסרו הצדדים הודעה מתאימה והחלטה תשלח בהתאם. אחוזי נכותנכותביטוח לאומינזיקין