פציעה בעקבות התנפצות זכוכית

להלן פסק דין בנושא פציעה בעקבות התנפצות זכוכית:

פסק דין חלקי

1.     התובע מס' 1 (להלן - התובע), יליד 1986, עתר נגד הנתבע לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, ביום 26/10/99 (להלן - התאונה).

תובעים 2 ו-3 הינם הורי התובע.

2.      התובע, בן 13 בעת התאונה, טוען כי התאונה אירעה בחדר האוכל של הנתבע, עת סיים את ארוחת הערב, נע לכיוון היציאה מחדר האוכל, דחף את דלת היציאה (להלן - הדלת) תוך כדי הנחת יד שמאל על זכוכית הדלת ויד ימין על מסגרת האלומיניום, וכתוצאה מכך התנפצה הזכוכית בדלת וגרמה לפציעת ידו השמאלית.

התובעים טוענים בנוסף, כי הזכוכית שהורכבה בדלת לא היתה בטיחותית ולא עמדה בדרישות החוק והתקנות. לתמיכה בטענות אלו צירפו התובעים חוות דעת מ 15/03/05 של מומחה בטיחות, אשר אסבן (להלן - מומחה התובעים).

על פי כתב התביעה, כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע חבלות וכן נכות צמיתה ביד שמאל.

3.      הנתבע הכחיש את נסיבות התרחשות התאונה הנטענת ואת אחריותו.

לגרסת הנתבע, התאונה אירעה שעה שהתובע שיחק ("השתולל") בחדר האוכל, הגיע לדלת בריצה ודחף אותה בחוזקה עם שתי ידיו מושטות קדימה וכתוצאה מכך התנפצה הזכוכית.

בנוסף טוען הנתבע, כי הזכוכית בדלת היתה תקנית ועמדה בדרישות החוק והתקנות. לתמיכה בטענה זו צירף הנתבע חוות דעת של המהנדס סעדי סלים, מיום 01/06/05 (להלן - מומחה הנתבע).


4.      נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות התרחשות התאונה בפרט ובשאלת החבות בכלל, הדיון בתיק פוצל כך שבשלב הראשון מוכרעים נושאים אלו.

5.      לאחר שמיעת עדויות, עיון בכל המסמכים הרלוונטיים לרבות: חוות דעת המומחים ובסיכומי ב"כ הצדדים, שוכנעתי לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1.      נסיבות התרחשות התאונה
מטעם התובע בעניין זה העידו התובע, תובע מס' 3 (להלן - אבי התובע) והעד יורי שמיס (להלן - יורי), בגיר בעת התאונה (עפ"י תצהירו הוא נשוי ואב לילד).

התובע טען בעדותו, כי לא שיחק בחדר האוכל ולא רץ לעבר הדלת במהירות אלא הלך לכיוון היציאה והניח את ידיו על הדלת בשל כובדה ומשום שהתקשה לפתוח אותה בעזרת הידית (עמ' 10 לפרוטוקול ישיבת 22/02/05).

אבי התובע טען בעדותו, כי התובע לא שיחק בחדר האוכל אלא ניגש לדלת בהליכה.
בנוסף טען אבי התובע כי היה קושי בפתיחת הדלת בעזרת הידית בשל כובדה וכי גם הוא נאלץ לפתוח אותה כשהוא נעזר במשקל גופו (עמ' 8 - 9 לפרוטוקול ישיבת 22/02/05).

יורי טען בעדותו, כי לאחר ארוחת הערב הלך אחרי התובע לכיוון היציאה מחדר האוכל. לטענתו, התובע הלך לכיוון הדלת ולא רץ אליה עם ידיו מושטות קדימה.
בנוסף חזר יורי על טענת התובע באשר לקושי בפתיחת הדלת בעזרת הידית (עמ' 4 - 5 לפרוטוקול ישיבת 22/02/05).

העדה מטעם הנתבע, אינה זרואיין (להלן - אינה), תושבת קיבוץ עין השופט (הנתבע) בת 8 שנים בעת קרות התאונה ובת 13 בעת מתן העדות, טענה בעדותה כי לאחר סיום הארוחה, התובע שיחק איתה ועם ילדים אחרים בחדר האוכל והתאונה אירעה לאחר שהתובע רץ לכיוון הדלת עם ידיים מושטות קדימה (עמ' 22 -23 לפרוטוקול ישיבת 05/06/05).

     עדותם של התובע ואביו היא של עדים מעוניינים עם זאת היא נתמכת בעדותו של יורי.
     
מצד אחר עדותה של אינה המתגוררת עד היום בקיבוץ הנתבע - לא היתה נחרצת ומפורטת. העדה היתה בת 8 בעת האירוע, עוד הודתה כי היתה במרחק מהאירוע (עמ' 23 לפרוטוקול ישיבת 5/6/05).
יתר על כן, העדה ציינה כי היתה יחד עם חברה בעת קרות האירוע וכן כי היו עימה שני ילדים נוספים אשר היו קרובים, יותר לאירוע. אלה לא זומנו להעיד והמנעות זו של הנתבע מאיתורם וזימונם פועלת לרעת גרסתו.
אשר על כן לא שוכנעתי כי יש מקום להעדיף את עדותה על פני עדות התובע ועדיו.

     במבחן מאזן ההסתברות אני סבור כי התובע הצליח להוכיח את גרסתו במידה הנדרשת בהליך אזרחי.

5.2.      בישיבת 22/02/05, הציג ב"כ התובעים שבר זכוכית (הוגש וסומן ת/2), אשר לטענת התובעים נלקח ממקום התאונה על ידי אבי התובע מיד לאחר קרות התאונה (ראה עדות התובע מס' 3 בעניין זה בעמ' 5 לפרוטוקול ישיבת 22/02/05).

על אף השיהוי בהגשת שבר הזכוכית, התרתי הצגת הראיה בכפוף לזכות חקירה נגדית של ב"כ הנתבע (ראה החלטה בעמ' 5 לפרוטוקול ישיבת 22/02/05).

בהקשר זה יצוין, כי הדלת הוחלפה לאחר התאונה בדלת אחרת.

מומחה התובעים טען בעדותו בפניי, בהסתמך על ת/2, כי הזכוכית בדלת לא היתה תקנית כיוון שלא עמדה בדרישות התקנות והתקנים - הזכוכית היתה בעובי 5 מ"מ ולא 6 מ"מ ובנוסף הזכוכית לא היתה זכוכית בטיחותית (זכוכית מחוסמת, שכבות או מזוינת) אלא זכוכית רגילה (עמ' 3 לחוות דעת מומחה התובעים וכן עמ' 16 - 17 לפרוטוקול ישיבת 05/06/05).

כאשר נשאל מומחה התובעים בחקירה נגדית, האם מסקנותיו בחוות הדעת ישתנו אם יוכח כי ת/2 אינו חלק מהזכוכית שנשברה, טען כי גם אם ת/2 אינו חלק מהזכוכית שנשברה, מסקנותיו לא ישתנו כיוון ש"נדיר מאד להיפצע מזכוכית מחוסמת וגם סוג הפציעה שונה... צורת הפציעה של הבחור הזה (הכוונה לתובע - א.ר) מתאימה לזכוכית שטוחה ורגילה" (עמ' 17 - 18 לפרוטוקול ישיבת 05/06/05).

מומחה הנתבע טען מנגד בחוות דעתו, בהסתמך על דברי יעקב ארד, מנהל ענף המזון אצל הנתבע בעת קרות התאונה (להלן - מר ארד), כי עובי הזכוכית בדלת היה 6 מ"מ ואישר כי הזכוכית היתה רגילה ולא בטיחותית (סע' 6 לחוות הדעת).
מומחה הנתבע טען בנוסף כי התקנות והתקנים לא חייבו בעת קרות התאונה, שימוש בזכוכית בטיחותית אלא בזכוכית רגילה (עמ' 3 - 4 לחוות הדעת).

אולם, בעדותו בפניי טען מומחה הנתבע כי על פי התקנות והתקנים הזכוכית בדלת היתה צריכה להיות זכוכית בטיחותית ולא זכוכית רגילה - "התקנות החלות הן 546 שהם זכוכית מודבקת היותר בטוחה מזכוכית שטוחה" (עמ' 21 - 22 לפרוטוקול ישיבת 05/06/05).

יצוין כי על פי תקנה 8.01 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 (להלן - התקנות), חדר האוכל בו אירעה התאונה מוגדר כבניין ציבורי.
על פי תקנה 8.07 (9)(ג) לתקנות, הזכוכית בדלת צריכה להיות זכוכית ביטחון מסוג הדבקה לפי תקן ישראלי, ת"י 546.
על פי תקנה 8.07 (9)(ד) לתקנות, עובי הזכוכית (על פי שטחה) צריך להיות לפחות 6 מ"מ.
בשנת 1995 הוספה תקנה 8.07 (9)(ו) לתקנות, המחילה את ת"י 1099, המחמירות יותר, על תקנה 8.07 (9)(ג).
על פי ת"י 1099, הזכוכית בדלת חדר האוכל צריכה להיות זכוכית בטיחות - מוקשית, שכבות או רשת.

5.3.      בנסיבות בהן הצליחו התובעים לבסס תשתית ראייתית לפיה הזכוכית ממנה הורכבה הדלת לא היתה בעובי 6 מ"מ ולא היתה בטיחותית כנדרש על פי התקנות והתקנים, היה על הנתבע לסתור גרסה זו על ידי הבאת ראיות מטעמו להוכחת טענותיו כי הזכוכית היתה בעובי ומהסוג המתאים לדרישות התקנות והתקנים הרלוונטיים.

5.4.     ארד, מנהל ענף המזון אצל הנתבעת, אשר טען בפני מומחה הנתבע כי עובי הזכוכית בדלת היה כ-6 מ"מ, לא זומן לעדות על ידי הנתבע, כך שהנתבע לא הוכיח אף את הטענה כי הזכוכית היתה בעובי 6 מ"מ.

5.5.     נוכח עדות מומחה התובע, היות הזכוכית רגילה ולא בטיחותית כפי שעולה גם מחוות דעת מומחה הנתבע, נסיבות אירוע המקרה כפי שנקבעו על ידי והתקנות הרלוונטיות שהינן גם בבחינת חובה חקוקה, שוכנעתי כי הנתבע שחב חובת זהירות מושגית וקונקרטית לתובע - התרשל והוא הנושא באחריות לאירוע התאונה.

5.6.     אשם תורם
ב"כ הנתבע טוען כי במידה ותוטל עליו אחריות בגין התאונה, יש לקבוע בנסיבות אשם תורם של התובע בשיעור של 50% לפחות.

דין טענתו להדחות - נוכח גילו של התובע בעת התאונה - 13 שנים, נסיבות התרחשות התאונה, עפ"י גרסת התובע אותה קיבלתי, קביעתי כי הזכוכית בדלת לא עמדה בדרישות התקנות והתקנים הרלוונטיים והלכות פסוקות לפיהן אין לשפוט התנהגות קטין לפי רמת הזהירות המקובלת מאדם מבוגר ולפיכך ראוי להימנע מלהטיל אשם תורם על קטינים, גם קטינים אשר גילם למעלה מ-12 שנים, שוכנעתי כי אין מקום להטיל אשם תורם על התובע.
(ראה לעניין זה - ע"א 2061/90 - אילנה מרצ'לי נ' מדינת ישראל ו-3 אח', פ"ד מז(1), 802 ,עמ' 821-822; ע"א 310/89 - אליהו כהן (קטין) נ' לנטוש מאיר ו-2 אח'' פ"ד מו(1), 402 ,עמ' 408-409; ת"א (ירושלים) 9887/00 - שפירא אברהם (קטין) ואח' נ' עירית ירושלים ואח', תק-של 2005(2), 15049 ,עמ' 15054),


6.      אשר על כן אני קובע כי האחריות לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה מוטלת במלואה על הנתבע.


7.     הגשת בקשה להגשת סיכומי תשובה אינה על דרך צירופם לבקשה. בנסיבות אלה איני מתיר לב"כ התובעים הגשת סיכומי תשובה, התעלמתי מאלו שצורפו לבקשתו והתנהלות זו מצידו תתבטא במסגרת פסיקת שכ"ט והוצאות בסיום ההליך.

8.      ב"כ הצדדים מוזמנים לישיבה ביום 5/12/05 בשעה 9.30 לבירור עמדתם לעניין שיעור נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה, ובמידת הצורך לקבוע מומחה מטעם בית המשפט.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פציעה בטירונות

  2. פציעה של נהג טנק

  3. פציעה מקליע פלסטיק

  4. פציעה במשחק באולינג

  5. פציעה מהתפוצצות חזיז

  6. החמרת פציעה לפני גיוס

  7. פציעה בנסיבות מחמירות

  8. פציעה מהתפוצצות מנורה

  9. פציעה כשהעבריין מזויין

  10. פציעה של מדריכת אירובי

  11. פציעת שוטר במהלך אימון

  12. פציעה של ילד באתר בניה

  13. עורך דין מומחה לפציעות

  14. פציעת ילד בחוג במתנ''ס

  15. ביטוח פציעה במהלך אימון

  16. פציעה קשה של עובד אחזקה

  17. פציעה של ילד ע''י מכונה

  18. פציעה בחוג אומנויות לחימה

  19. פציעה בקפיצה על טרמפולינה

  20. פציעה בליגה למקומות עבודה

  21. פציעה בדרך חזרה מהצבא לבית

  22. פציעה קשה של עובד באתר בניה

  23. פיצוי בגין פציעה בחוג ג'ודו

  24. פציעה בעקבות התנפצות זכוכית

  25. ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות

  26. לטענת התובע הפסיק עבודתו לאחר פציעה

  27. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות של בן משפחה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון