פציעה במהלך משחק קט רגל

להלן פסק דין בנושא פציעה במהלך משחק קט רגל: פסק דין 1. התובע הגיש תביעה נגד מועדון ספורט הוד הכרמל בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת ספורט. בין הצדדים נפרסה חזית מחלוקת רחבה אשר כללה כמעט כל מרכיבי התביעה, החל מאופן התרחשות התאונה, מצב אולם הספורט ונזקי התובע. התובע טען שהתרשלות הנתבעת הביאה ליצירת התנאים שגרמו לתאונה. גירסת התובע באשר לתאונה 2. התובע הינו יליד 1960 ועובר לאירועים נשוא התביעה היה בריא וללא מגבלות גופניות. הנתבעת הינה עמותה המפעילה אולם ספורט בשכונת דניה בחיפה. 3. ביום 22.9.01 נפגע התובע כאשר השתתף בפעילות ספורטיבית באולם. בכתב התביעה צויין כי "... תוך כדי ובזמן ריצה נתקלה רגלו בספסל אשר הונח בצד ובלט לתוך מגרש המשחקים... כתוצאה מכך הוא מעד ונפל ונחבל ברגלו הימנית." (סעיף 4 לכתב התביעה). 4. בתצהיר שניתן ביום 29.11.05 תיאר התובע את התאונה כדלקמן: "ביום 21.9.01 עת השתתפתי בפעילות ספורטיבית (משחק קט-רגל) באולם הספורט השייך למועדון הספורט הוד הכרמל בחיפה ותוך כדי כך נתקלתי בספסל אשר הונח בשולי המגרש ובלט לתוך תחומי המגרש וכתוצאה מכך מעדתי, נפלתי ונחבלתי בגופי ובמיוחד בברכי הימנית" (סעיף 4 לתצהיר). 5. מטעם התובע הוגשו שני תצהירי עדות נוספים, של חבר ואחיו, אשר נכחו במקום. העד ניצן הופמן, אחיו של התובע, הצהיר כי בעת המשחק (גם הוא השתתף) "הבחנתי באחי יוסף שהשתתף במשחק כשהוא נתקל בספסל אשר הונח בשולי המגרש וכתוצאה מכך מעד נפל...". העד רונן שוורץ שנכח באולם אך לא השתתף במשחק העיד כי "הבחנתי במר יוסף הופמן שהשתתף במשחק קט רגל כשהוא נתקל בספסל אשר הונח בשולי המגרש וכתוצאה מכך מעד נפל ו...". חוות הדעת 6. מומחה מטעם התובע, ד"ר משה דניאל, מומחה לאורתופדיה, קבע לו נכות צמיתה בשיעור 36%. 7. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת על ידי ד"ר יצחק וייס אשר קבע כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% ואולם הוא ייחס 5% בלבד לתאונה הנוכחית. 8. מטעם בית המשפט מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, פרופ' סודרי. בחוות דעתו מיום 14.8.05 הוא קבע כי לתובע נותר נכות צמיתה בשיעור כולל של 15% כתוצאה מפגיעה בברך ימין. באורתוסקופיה לברך כארבע חודשים לאחר האירוע נמצא קרע מסוג ידית דלי במיניסקוס רדיאלי, וקרע חלקי של הרצועה הצולבת הקדמית. בוצעה כריתה מיניסקלית וכריתת הדבקויות. המומחה ציין כי בבדיקה הקלינית התובע הולך עם "צליעה קלה מימין, בברך ימין תפליט קל עם טווח תנועה מעט קל בכפוף בהשוואה לשמאל, אין נעילה. קיימת אי יציבות קדמית - אחורית במבחני הבדיקה הידנית, אך ללא התעקמות הברך תחת כובד משקל הגוף. קיימת נפיחות בברך אך ללא דילול שרירים בירך ימין בהשוואה לשמאל." המומחה קבע שהנכות כולה נובעת מהתאונה נשוא ההליך. 9. המומחה השיב לשאלות הבהרה ולא שינה את דעתו . החקירות בבית המשפט 10. במהלך חקירתו הנגדית עומת התובע עם מספר מסמכים וגרסאות אודות התאונה אשר נכתבו בהם. בתעודת חדר מיון מיום 22.9.01 נכתב, "בן 41, לדבריו אתמול 'סובב' את ברכו הימנית ומאז סובל מכאבים עזים". כאשר התובע נשאל מדוע לא נכתב שנתקל בספסל ענה כי, "אני לא חושב שאני צריך לתאר בפרטי פרטים". הוא השיב בנוסף כי "הרופא שאל מה קרה בברך ואמרתי שסובבתי את הברך. זה היה הדבר העיקרי." (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 5.7.07). בהמשך הוגש מסמך נוסף מיום 3.10.01, גליון ביקור פיזיוטרפיה, שם נרשמה אנמנזה כדלקמן: "לפני 10 ימים סובב ברך ימין במשחק כדורגל. הברך התנפחה" על כך הסביר התובע כי השיב לפזיוטרפיסטית בהתאם לתשובה שנרשמה והוסיף "גם עכשיו אני אומר שברך ימין הסתובבה כאשר נתקלתי בספסל. לא חשבתי שאני צריך לפרט. לא חשבתי על תביעה לכן לא תארתי בפרטי פרטים. קודם כל רציתי לטפל בבעיה הרפואית שלי" (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון). 11. בהמשך הוגש מסמך נ/5, תביעה לתשלום דמי תאונה על פי טופס שמולא על ידי התובע. בטופס צויין בתיאור התאונה כי "בעת משחק כדורגל נפלתי ורצועות ברך ימין נקרעו". התובע אישר שהגיש את המסמך למעבידו (עמ' 14). 12. בחקירתו הנגדית של אחיו, חזר האח שוב על העמדה שראה את אחיו נופל וכאשר ניגש אליו ראה שהרגל שלו נתקעה בספסל בין שני קרשים (עמ' 17 לפרוטוקול הדיון). האח דחה את האפשרות שהתובע פשוט סובב את הברך (עמ' 18). גם העד הנוסף העיד כי ראה את התובע נופל וכאשר ניגש אליו ראה שרגלו נתקלה בספסל (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון). דיון 13. הוצגו שתי גירסאות לאירוע בהתאם למסמכים שהוגשו. במסמכים הכתובים שנערכו בסמוך לאירוע בהם פירט התובע בפני אנשים שונים את אופן התרחשות התאונה, לא פורט ולו פעם אחת שנתקל בספסל. לעומת זאת, במסמכים המאוחרים, החל מכתב התביעה ולאחר מכן בתצהיר התובע ותצהירי עדיו, מופיע לראשונה תיאור של התאונה ומוזכר הספסל כגורם לה. יש לדעתי להעדיף את התיאורים שנמסרו על ידי התובע בלא פחות משלוש הזדמנויות שונות בסמוך לאירוע - חדר המיון, ביקור אצל הפיזיוטרפיסט כעשרה ימים לאחר התאונה ובבקשה לדמי פגיעה שמילא התובע ביום 19.11.01 - על פני הגרסה המאוחרת. 14. מדובר במנגנון תאונה פשוט ביותר ואיני מוכן לקבל את הסבריו של התובע שהחליט לתאר רק חלק ממה שקרה במגרש בפני הגורמים השונים. באשר לעדיפות גירסה מוקדמת על פני גירסה מאוחרת ראו: ע"פ 421/71 מימרן נ' מ"י פ"ד כו' (1) 281 ועמוד 287; א' הרנון, על הראיות, ירושלים, תשל"ז-1977, חלק שני עמוד 193-194, 203-202. 15. בסיכומי התובע לא נעשה כל נסיון להתמודד עם המסמכים השונים וכל שנטען היה שעדיו של התובע היו אחידים בגירסתם ולכן יש לתת בגירסה אמון. כפי שנאמר לעיל, איני רואה מקום לייחס משקל רב לאחידות הגירסאות, בעיקר מכיוון שמדובר במנגנון תאונה כה פשוט. יצויין בנוסף כי בתשובות לשאלות הבהרה ציין המומחה מטעם בית המשפט שחבלה מהסוג ממנה סבל התובע מתרחשת רק כתוצאה מחבלה בלתי ישירה, קרי תנועה סבובית. יצויין כי דבר זה צויין מעבר לצורך היות וגם ללא עניין זה לא קבלתי את גירסת התובע. 17. התובענה נדחית. על התובע לשלם סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין כשכ"ט עו"ד ועל הנתבעת להגיש פסיקתה נפרדת לעניין הוצאותיה. זכות ערעור תוך 45 יום. כדורגלדיני ספורטתאונות ספורט