פיצויים בסך 620,000 ש''ח ללקוח על רשלנות עורך דין

להלן החלטה בנושא פיצויים בסך 620,000 ש"ח ללקוח על רשלנות עורך דין:

החלטה     

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ש' שטמר, השופט ד"ר ע' זרנקין והשופטת ב' טאובר) בע"א 714/08 מיום 28.5.2010, בו התקבל באופן חלקי ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט א' אברהם) בת.א. 21314/05 מיום 21.7.2008, במסגרתו חויב המשיב, בין היתר, לפצות את המבקש בסך של 620,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בשל רשלנותו המקצועית כלפי המבקש במסגרת עיסוקו כעורך דין.

עובדות והליכים קודמים

1. המשיב, עו"ד במקצועו, הגיש בשם המבקש תביעה כספית נגד חברת מגדלים השקעות ונכסים בע"מ (להלן בהתאמה: מגדלים ותביעת מגדלים) וכן נגד מר ברוך פיינברג (להלן: פיינברג) שערב לחובותיה. בישיבת בית המשפט מיום 7.7.1998 במסגרת תביעת מגדלים, הסתבר למשיב כי ניתן לקבל פסק דין בהסכמה לזכות מרשו - המבקש. ביום 15.7.1998 הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין לטובת המבקש. לשם הבטחת ביצועו ביקש לצוות על הטלת עיקולים על זכויות מגדלים בחלקת מקרקעין וכן על זכויותיו של פיינברג בדירת מגורים (להלן: הדירה). ביום 27.7.1998 ניתן פסק דין יחד עם עיקולים כפי שביקש המשיב (להלן: פסק הדין). העיקולים לטובת המבקש לא נרשמו.

2. הדירה נמכרה על ידי פיינברג ביום 28.7.1999 לאחר שהושגה הסכמה עם הנושים השונים לעניין הסרת השעבודים שרבצו עליה. לאור אי רישום העיקולים לא יכול היה המבקש להיפרע מהדירה במסגרת מכירתה ובהליך הסרת השעבודים שרבצו עליה. בהתאם לממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום התרשל המשיב במסגרת עיסוקו כעו"ד כלפי המבקש משום שהוא לא דאג לרשום את העיקולים אצל רשם המקרקעין, הוא לא דאג לוודא כי צו העיקול נרשם גם שלא באמצעותו, ומשום שלא יידע את המבקש כי ניתן עיקול ובמיוחד כי כל עוד לא נרשם העיקול אין לו כל משמעות מעשית.

3. אחת מטענות ההגנה שהעלה המשיב כנגד תביעתו של המבקש הייתה טענת התיישנות. לטענת המשיב, מועד הזכייה בפסק הדין היה ה- 27.7.1998 ואילו עד למועד הגשת התביעה ביום 19.12.2005, חלפו יותר משבע שנים. בית משפט השלום קבע כי עסקינן בעילת תביעה נזיקית, ולפיכך על מנת להכריע בשאלת ההתיישנות יש לבחון מתי אירע הנזק ולחלופין מתי לכל המוקדם היה על המבקש לדעת על התרחשות הנזק. בית משפט השלום ציין כי לכאורה הנזק נגרם למבקש ביום 12.8.1998, עם רישומה של משכנתא מדרגה שנייה על זכויותיו של פיינברג בדירה לזכות בנק מסחר (להלן: המשכנתא והבנק למסחר) (משכנתא מדרגה ראשונה נרשמה ביום 4.12.1996 לזכות בנק כרמל ללא הגבלת סכום (להלן: בנק כרמל)], שכן לוּ הייתה נרשמת הערת אזהרה לטובת המבקש עובר לרישום המשכנתא מצבו של המבקש בעת ניסיונו לממש את פסק הדין היה טוב יותר בצורה משמעותית. ואולם, על בסיס הראיות שהונחו לפתחו של בית משפט השלום נקבע כי על המבקש היה לדעת לראשונה כי המשיב התרשל כלפיו רק לאחר חודש יוני 1999 ומשכך תביעתו של המבקש לא התיישנה.

4. לעניין הוכחת הנזק, מבלי לפרט את אופן החישוב שערך בית משפט השלום, יאמר בתמצית כי נקבע על ידי בית משפט השלום שעל פי הנתונים שהובאו לפניו הנזק שנגרם למבקש הוא 382,301 ש"ח נכון ליום מכירת הדירה וסכום זה עומד על 660,000 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה. בהקשר לנזק שנגרם למבקש קבע בית משפט השלום כי אין מקום להביא בחשבון את הסכום ששילם פיינברג לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: בנק לאומי) במסגרת פשרה לפיה הוסר השיעבוד שהטיל בנק לאומי על הדירה ביום 15.3.1999. בית משפט השלום נימק קביעתו זו בכך שבנק לאומי אמור היה לקבל בעקבות מימוש השעבוד שהטיל על הדירה 1,124,060 ש"ח בעוד שלצורכי פשרה הועמד הסכום על 690,000 ש"ח והתשלום הראשון נדחה ליום 31.1.2000 למרות שהעיקול לטובת בנק לאומי בוטל מיידית ביום 9.9.1999. מעבר לכך ציין בית משפט השלום כי נכס נוסף של מגדלים נמכר בכינוס נכסים כשהנושה העיקרי הוא בנק לאומי ולכן סביר כי גם ממכירה זו נתקבלו כספים על ידי בנק לאומי. מכל הנתונים שלעיל הסיק בית משפט השלום כי השעבוד לזכות בנק לאומי הוסר על פי הסכם פשרה שנחתם בין פיינברג לבין הבנק, ללא קשר לדירה או לתמורה שנתקבלה ממכירתה ואשר שימשה רק לפירעון חובם של בנק כרמל והבנק למסחר. כנגד פסק דין זה ערער המשיב לבית המשפט המחוזי.

5. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט השלום הן בסוגיית ההתרשלות והן בסוגיית ההתיישנות. ואולם, בסוגיית גובה הנזק קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של המשיב. בית המשפט המחוזי קבע כי הדעת נותנת שלוּ נרשם העיקול לטובת המשיב במועד הרי שהבנק למסחר לא היה נכנס לתמונה ולפיכך לא הייתה נרשמת משכנתא לטובת הבנק למסחר וכתוצאה מכך יתרת התמורה שהייתה נשארת ממכירת הדירה, לאחר שבנק כרמל נפרע את נשייתו, הייתה נחלקת בין המבקש לבין בנק לאומי. בית המשפט המחוזי דחה את מסקנתו של בית משפט השלום לפיה הכספים שקיבל בנק לאומי במסגרת הסכם הפשרה עם פיינברג לא היו קשורים למכירת הדירה. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי אילו הייתה נרשמת הערת אזהרה לטובת המבקש במועד יכול היה המבקש לקבל כתוצאה ממכירת הדירה סך של 153,434 ש"ח בלבד שאותם יש לשערך נכון ליום הגשת התביעה. כנגד פסק דין זה מופנית הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

6. לטענת המבקש שגה בית המשפט המחוזי בקביעותיו לעניין גובה הנזק שנגרם לו. לטענת המבקש, מקור טעותו של בית המשפט המחוזי נעוץ במוצג פסול שצירף המשיב לתיק המוצגים בערעור. לטענת המבקש בקשה מתאימה להוצאת המוצגים הפסולים מתיק בית המשפט המחוזי הוגשה, אולם בית המשפט המחוזי נתן את פסק דינו מבלי להכריע בבקשה זו. משכך, טוען המבקש כי חזקה שבית המשפט המחוזי הסתמך על ראיה פסולה בעת שנתן את פסק דינו. לטענת המבקש כתב הערעור הוגש על ידי המשיב לבית המשפט המחוזי ביום 1.9.2008. הערעור נקבע לשמיעה ליום 8.12.2009. הראיות הפסולות צורפו על ידי המשיב לתיק המוצגים שהוגש ביום 18.11.2009. לטענת המבקש בסמוך להגשת עיקרי הטיעון ותיק המוצגים על ידי המשיב, ביום 23.11.2009 הוגשה על ידו בקשה לבית המשפט המחוזי להוצאת המוצג. לטענתו, ביום 25.11.2009 נתנה השופטת ש' שטמר החלטה ובה נקבע "לדיון בפתח הישיבה הקבועה לשמיעת הערעור". ביום 26.11.2009 הגיש המשיב "הודעה לבית המשפט" בעניין זה ובעקבותיה ניתנה החלטה נוספת שבה נכתב: "ככל שיידרש, תינתן החלטה במהלך ישיבת הערעור גופה".

7. מהו אותו מוצג פסול אליבא דמבקש? לטענת המבקש, בסיכומיו בפני בית משפט השלום צירף המשיב נספחים אסורים כדי לגבות השערותיו בנוגע לסכומים שונים שהיו אמורים להשתלם למבקש במצבים שונים. המבקש טוען כי בכך הרחיב המשיב את חזית המריבה מעבר לנטען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו בבית משפט השלום. לטענת המבקש, עקב העובדה שבמועד הגשת הסיכומים מטעם המשיב ביום 14.7.2008 בבית משפט השלום, עבר בית משפט השלום בחיפה למערכת המחשוב החדשה מצד אחד, ופסק הדין ניתן על ידי השופט אברהם תוך זמן קצר ביום 21.7.2008 מצד שני, גרמו לכך שלא היה סיפק בידיו להגיש בקשה לעניין סיכומי המשיב בבית משפט השלום ואחרי פסק הדין לא היה צורך בכך יותר.

8. לחלופין, טוען המבקש כי גם אם לא נפל פגם בהישענותו של בית המשפט המחוזי על המוצג הפסול שצורף מטעם המשיב, הרי שבחישוב הנזק על ידי בית המשפט המחוזי נפלה טעות חשבונאית אשר מהווה טעות גלויה על פני הפסק.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להורות על קבלת תשובה לה.

10. הבקשה אינה ממלאת אחר המבחנים למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", לפיהם הרשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך ב 1271-1273 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. בנסיבות העניין לא שוכנעתי מטיעוני המבקש כי מתעוררות בעניינו שאלות כגון דא. כל טיעוניו של המבקש מתמצים בנסיבות הפרטניות של המקרה בלבד.

11. בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. התערבותו של בית המשפט המחוזי בסוגיית שיעור הנזק בו חייב המשיב לא נשענה על נתונים עובדתיים חדשים או על "השערות של המשיב". בית המשפט המחוזי נסמך בפסק דינו באופן מפורש על הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית משפט השלום, אלא שבית המשפט המחוזי הסיק על בסיס ממצאים אלו מסקנות שונות. כך למשל, הסיק בית המשפט המחוזי מסקנה שונה לגבי מקור הנשייה של בנק לאומי. על בסיס מסקנה זו הגיע בית המשפט המחוזי לתוצאה לפיה הנזק בו חב המשיב קטן יותר מזה שנקבע על ידי בית משפט השלום. במסקנה זו אין כל פסול היות והיא מעוגנת בחומר הראיות שהובא לפתחו של בית משפט השלום. הפרשנות השונה שנתן בית המשפט המחוזי לראיות שנבחנו על ידי בית משפט השלום אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי גם אם נפלה בה טעות, וזאת מבלי להביע עמדה בעניין.

12. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי היה רשאי שלא להכריע בבקשה להוצאת מוצג מתיק בית המשפט אם סבר כי ההחלטה בה אינה הכרחית לשם הכרעה במחלוקת גופה, כפי שאף עולה מהחלטתו המאוחרת של בית המשפט המחוזי אותה מצטט המבקש, לפיה "ככל שיידרש, תינתן החלטה במהלך ישיבת הערעור גופה" (ההדגשה אינה במקור - י.ד.). משמצא בית המשפט המחוזי כי התשתית העובדתית שנקבעה בפסק דינו של בית משפט השלום מספקת הרי שממילא התייתר הצורך להכריע בבקשת הביניים שהגיש המבקש. אין באי ההכרעה בבקשה כדי להעיד על כך שבית המשפט המחוזי הסתמך על ראיות פסולות. לעומת זאת, יש לקבוע כי ההחלטה בבקשה לא הייתה הכרחית לשם הכרעה בתיק. יתכן שלשם הסדר הטוב מוטב היה אילו נתן בית המשפט המחוזי החלטה מפורשת בבקשה שבאה לפניו, אולם בעובדה שלא עשה כן אין כשלעצמה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

13. ככל שהמבקש סבור כי קיימת טעות חשבונאית בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הרי שמדובר בעניין פרטני הנוגע למבקש עצמו ואשר אין בו שאלה בעלת חשיבות כללית ומשכך אין הצדקה ליתן לו רשות ערעור "בגלגול שלישי".

14. אשר על כן, הבקשה נדחית.

15. משלא נתבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות. ואולם, המשיב ישלם 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחן הצפיות

  2. רשלנות מוהלים

  3. 100% רשלנות תורמת

  4. רשלנות משרד הרישוי

  5. מעשה פזיזות ורשלנות

  6. יציאה מהחניה ברשלנות

  7. תאונה בשל רשלנות צד ג'

  8. תביעת רשלנות נגד הורה

  9. רשלנות בעריכת חוזה מכר

  10. רשלנות בהערכת שווי נכס

  11. רשלנות בנק בניהול חשבון

  12. רשלנות תורמת של עובד ותיק

  13. רשלנות הצוות הרפואי בפגייה

  14. רשלנות עורכי דין בעסקת מכר

  15. רשלנות בהפניה לסקירת מערכות

  16. תביעת רשלנות נגד רואה חשבון

  17. רשלנות רפואית - הריון בעוולה

  18. תאונת עבודה בגלל רשלנות מעביד

  19. רשלנות תורמת של הורים של קטין

  20. רשלנות עורך דין בעריכת חוזה מכר

  21. פיצויים ללקוח על רשלנות עורך דין

  22. רשלנות עורך דין בעסקת מכירת דירה

  23. רשלנות תורמת בתאונת דרכים קטלנית

  24. רשלנות עורך דין בתיק תאונת דרכים

  25. תביעה בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה

  26. רשלנות עורך דין במקרה התיישנות תביעה

  27. תביעת רשלנות במהלך טיפול רפואי ליולדת

  28. אי הגשת תביעה בזמן - ביטוח רשלנות עו''ד

  29. בקשה למתן פסק דין הצהרתי לביטול החלטות אסיפה

  30. תביעה בגין נזקים שנגרמו בשל כתב אישום שהוגש ברשלנות

  31. פיצויים בסך 620,000 ש''ח ללקוח על רשלנות עורך דין

  32. בית המשפט לא הטיל רשלנות תורמת על רכב שנפגע מאחור בתאונת דרכים

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון