פציעה מפגיעה בחוט תיל במהלך רכיבה על אופניים - תביעת נזקי גוף

בעת מעבר בשביל הצמוד למכלאת הסוסים בחווה של הנתבעת נפגע התובע בפניו מתיל דוקרני שנמתח על השביל הצמוד למכלאת הסוסים של הנתבעת בין עמוד חשמל הממוקם מספר מטרים מחוץ לחווה לבין גדר המכלאה. ##להלן פסק דין בנושא פציעה מפגיעה בחוט תיל במהלך רכיבה על אופניים - תביעת נזיקין:## פסק דין 1. התובע הגיש תובענה נגד חווית הרוכבים בע"מ (להלן: החווה) בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונה שאירעה בסמוך למקום עסקה של הנתבעת באיזור קיבוץ בית אורן. גרסת התובע 2. התובע - רופא במקצועו - הינו רוכב אופניים חובב מזה כ- 30 שנה. אחד המקומות בהם הוא נוהג לרכב הינו איזור הכרמל. ביום 4.7.03, בשעה 16:30 הוא רכב על אופני הרים באיזור קיבוץ בית אורן עם קבוצת רוכבים. בעת מעבר בשביל הצמוד למכלאת הסוסים בחווה של הנתבעת נפגע התובע בפניו מתיל דוקרני שנמתח על השביל הצמוד למכלאת הסוסים של הנתבעת בין עמוד חשמל הממוקם מספר מטרים מחוץ לחווה לבין גדר המכלאה. הפגיעה מחוט התיל אירעה בסמוך לפינת גדר המכלאה. כתוצאה מהפגיעה בחוט התיל נפגע התובע בפניו, נפל ארצה ונחבל. יחד עם תצהירו הוגשו תמונות ת/1 - ת/18 המראות את מקום הנפילה. לטענת התובע חוט התיל נמתח בין עמוד חשמל המצוי בצידה השמאלי של תמונת ת/3 לבין גדר המכלאה הצבועה בצבע ירוק המופיעה באותה תמונה. באותו מועד הוצבו באדמה עמודי ברזל זוית בין עמוד החשמל לבין פינת גדר המכלאה כאשר חוט התיל נמתח מעל עמודי הזוית. יצויין כי שטח זה הינו מחוץ לשטח החווה. 3. מיד לאחר הפגיעה ניגש התובע עם חבריו מהקבוצה לשירותים של הנתבעת על מנת לשטוף פניו מהדם. בכניסה לשירותים ניגש אליהם אחד מעובדי החווה (שהזדהה כעובד) ושאל מה קרה. כאשר סיפרו לו את אשר אירע וביקשו לדעת מי אחראי העובד סירב לענות. התובע וחבריו דרשו מהעובד להסיר את חוט התיל מעל לשביל שמא מישהו נוסף ייפגע ואכן הוא ניגש והוריד את התיל מהקצה שהיה קשור לגדר המכלאה. 4. התובע סבל מחתכים בפניו, חתך עמוק בשפה התחתונה משמאל, שפשופים במרפקים, ושפשופים בידיים וברגלים. הוא טופל בבית החולים וקיבל חיסון טטנוס. החתכים בפנים ובשפה נתפרו בהרדמה מקומית והוא שוחרר לביתו (הפגיעות בפניו של התובע תועדו בתמונות ת/20 - ת/24). 5. התובע הגיש תלונה במשטרה נגד הנתבעת ימים בודדים לאחר התאונה. יום לאחר הגשת התלונה התובע התלווה לשוטר לבדיקת המקום. במקום ראו חוט התיל ממנו נפגע מגולגל סביב עמוד החשמל (ניתן לראות זאת בתמונות ת/10 ו- ת/11). התובע טען כי הנתבעת עשתה שימוש בשטח בו נתלה חוט התיל, למרות שכפי הנראה לא מדובר בשטח השייך לה, בכך שהיו פזורים במקום כלים של הנתבעת ומתקנים שונים. נטען שאין גוף אחר או אדם אחר הנמצא במקום או מפעיל עסק במקום מלבד הנתבעת. 6. תצהירי עדות נוספים לתמיכה בעמדת התובע הוגשו על ידי יהודה סלוצקי ומריו זוזל. שני אלה היו בקבוצת הרוכבים עם התובע בעת שנפגע. גירסת הנתבעת 7. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר על ידי אילן פלג מנהל הנתבעת. הנתבעת הינה חברה בע"מ המפעילה מתחם תיירות הכולל בין היתר, חוות סוסים ומסעדה וכן פעילויות נוספות, הכל ליד הכניסה לקיבוץ בית אורן. המתחם השייך לנתבעת צויין במפה שצירף התובע ת/29. המצהיר מטעם הנתבעת הצהיר כי השביל בו רכב התובע מקיף את מנאז' (המכלאה) השייך לנתבעת ואינו חלק ממתחם החווה. נטען כי לנתבעת אין כל זכויות בשטח זה וכי היא אינה עושה בו שימוש שיש עמו חזקה. מנהל הנתבעת דחה לחלוטין את האפשרות שמי מעובדי הנתבעת מתח תיל מעמוד הטלפון לפינת הגדר של הנתבעת. לתצהיר עדותו צורפו תמונות מאותו מקום אשר בהן נראה השביל אך ללא ברזלי הזוית ועמוד הטלפון עומד ללא שחוט תיל קשור אליו. העדויות בבית המשפט 8. בחקירתו בבית המשפט חזר התובע על הגירסה שניתנה על ידו בתצהיר ובין היתר על טענתו שעובד מטעם החווה הזיז את חוט התיל לאחר שנדרש לעשות כן על ידי התובע וחבריו וכי העובד סירב לספק פרטים אודות זהות מנהל החווה. כאשר נשאל, אמר התובע שלא פנה לחווה בתלונה מעבר לפנייה לאותו עובד כי העדיף לגשת למשטרה כדי שהיא תטפל בנושא כי הניח שהיא תטפל טוב יותר (עמ' 4). גם חבריו של התובע אשר מסרו תצהירים נחקרו. חברו סלוצקי העיד כי ראה במו עיניו את העובד של החווה מוריד את חוט התיל (עמ' 7). חברו זוזל חזר גם הוא על אירוע התאונה: "ראיתי אותו בדיוק בקטע שהוא נופל. לשאלתך אנו רוכבים בדבוקה... הוא היה הראשון בדבוקת הרוכבים. פתאום בשבריר של שניה נתפס שם בגדר תיל והיה על הארץ... התיל זה משהו בלתי נראה. אני ראיתי בדיוק את שבריר השניה הזה שאדם נתפס ונזרק לארץ" (עמ' 8). 9. לאחר מכן נחקר מנהל החווה. הוא טען כי גופים נוספים מפעילים עסקים ומקיימים פעילות במקום: "יש מלא חברות שפועלות, אנשים העושים נופש פעיל לחברות, תראה עכשיו אנשים שעושים סנפלינג במקום וזה לא אני." הוא הוסיף שגופים אחרים מחזיקים מבנים במקום, דוגמת רשות שמורות הטבע ואחרים (עמ' 9). לטענתו, "החווה זה המקום המסודר ביותר בארץ, אם הוא [התובע] טוען שנכנס בדרך קלוקלת, מלא חבלים, מצד ימין גדרות תיל של מכלאות, אבנים, ובריכה, נופל, החווה מלאה באנשים, עזרה ראשונה יש במקום, הוא לא פונה אלינו, אחרי שנה וחצי המשטרה מזמנת אותי ומפילים עלי תיק - מה אומר? זה לא בדיחה כל הסיפור הזה?". (עמ' 11). בחקירתו העלה המנהל טענה כי עמודי הברזל שנראים בתמונות ת/1 ו- ת/10 הוצבו על ידי אדם אחר שהחזיק עדרי בקר עוד לפני שהנתבעת נמצאה במקום ושימשו לקשירת תרנים גבוהים לצורך תליית דגלים של כל החברות המגיעות למקום (עמ' 12). דיון וממצאים 10. השאלה המרכזית שבמחלוקת הינה אם חוט התיל נקשר על ידי הנתבעת או מי מטעמה או שאין היא נושאת באחריות לכך. בעניין זה גירסת התובע והמצהירים האחרים היתה מהימנה עלי. הנני מקבל את גירסתם באשר לאופן הפגיעה בתובע ולפנייתם לעובד מטעם הנתבעת אשר ניגש והסיר את החוט. אלמלא היה החוט באחריות הנתבעת, אין להניח שהעובד היה מוכן לעשות פעולה זו. כמו כן, הנני מקבל את גירסתם שהעובד סירב למסור פרטים נוספים ושמעשה זה הקשה עליהם לעשות בירור נוסף במקום, מה גם שהיה צריך להוביל את התובע לקבלת עזרה ראשונה בבית החולים. 11. לעומת זאת, גירסת מנהל הנתבעת לא היתה מהימנה. עדותו לא היתה עקבית והיה ניכר עליו כי הוא מנסה להשליך את האחריות על האחרים מבלי שהוא סיפק פרטים ספציפיים אודותם. איני מקבל את גירסתו שהיו גופים אחרים שפעלו במקום שיכלו לתלות, או שהיה להם עניין לתלות, את חוט התיל האמור. 12. כתוצאה מכל האמור לעיל, הנני קובע כי על אף שלא מדובר במקרקעין השייכים לה באופן פורמאלי הנתבעת או מי מטעמה תלה את חוט התיל במקום. חוט התיל יכל לשרת רק אותה ולא גורם אחר. בנסיבות אופי הפעילות במקום, מתיחת חוט תיל לעבר השביל מהווה מעשה היכול לסכן עוברים ושבים, לרבות רוכבי אופניים ואירוע התאונה היה בגדר תקרית צפויה העונה על הגדרת מעשה או מחדל רשלני. 13. באשר לנזקי התובע, לא הוגשה חוות דעת רפואית. יחד עם זאת, ברור כי נגרמה לתובע פגיעת גוף שהצריכה טיפול רפואי. המקרה מתאים לפסיקת סכום פיצוי גלובלי אשר ישקלל הן כאב וסבל, אי-כושר זמני והוצאות. אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע 22,000 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום אירוע התאונה ועד לתשלומו בפועל. לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו-כן, על הנתבעת לשלם הוצאות התובע - של החזר האגרה ששולם. אופנייםנזקי גוף