סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני

להלן החלטה בנושא סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני:

החלטה

1.     העוררות, אחיות, ילידות 1935, 1937, מבססות את ערריהן על הטענה לתחולת סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני. עוררת 2 טוענת בנוסף למעשה אלימות נציונל סוציאליסטי אשר ננקט נגדה על ידי חייל גרמני.

2.     לטענת העוררות, נאלצו לעבור ולהתגורר במרתף ביתן, בבקאו שברומניה, היות וחיילים גרמנים חיו בביתם. אימן אולצה לצאת בכוח מהמרתף, על ידי חיילים גרמנים, לנגד עיניהן, ולימים סיפר להן אביהם שהיא נאנסה. בעקבות האונס, חלתה האם במחלת נפש שבעקבותיה לא תפקדה ואושפזה לסירוגין בבתי חולים לחולי נפש. סבתן הפכה לדמות מרכזית בחייהן, היוותה תחליף אם וטיפלה, במרתף, בעוררות ובאימן. העוררות מעידות על אירוע שבו הוכרחה סבתן לבשל לגרמנים חזיר, תוך הכאתה ושימוש בכוח, לנגד עיניה של עוררת 1.

3.     עוררת 2 טוענת בנוסף לאמור לשני מעשי אלימות שננקטו כלפיה: הראשון כשחייל גרמני שהיה בחצר ביתם בעט בחוזקה בצלעותיה, והשני כשהלכה ברחוב כשתליון זהב תלוי על צווארה, נתלש בחוזקה ובפתאומיות על ידי חייל גרמני שחלף על פניה. לדבריה, מאז אותם אירועים, החלה לגמגם.


4.     לאחר ששמענו את העוררות וניתנה לנו האפשרות להתרשם מעדותן, לא שוכנענו כי גרסתן גרסת אמת היא ולא נוכל לומר כי הן עמדו בנטל המוטל עליהן.
הגענו להחלטה זו לאור אופן תיאורן את האירועים, סתירות שונות בין הגרסאות, ארועים שהובאו לראשונה בעת העדויות וכלל התרשמותנו מהעוררות.
נפרט להלן.

אירוע הסבתא שאולצה לבשל עבור הגרמנים

5.     העוררת 1 פירטה בפנייתה כי סבתה הוכתה כאשר סירבה לבשל חזיר עבור הגרמנים.
בתצהירה מיום 20.9.05 הוסיפה העוררת 1 כי הסבתא הוכתה לנגד עיניהן, שלה ושל אחותה, וכי העוררת 2 החלה לגמגם לאחר ההלם בשל המכות שספגה הסבתא (כך גם טענה בעדותה, בתחילה ואחר כך, כשהובהר לה כי אחותה טוענת אחרת, שינתה טעמה וטענה כי אינה יודעת בעקבות מה החלה אחותה לגמגם).

בעדותה, לראשונה, טענה העוררת 1 כי אף היא הוכתה באירוע זה, כאשר הביאה גרזן לסבתה.

6.     העוררת 2 העידה שכלל לא ראתה כאשר לקחו את הסבתא לבשל חזיר, והיא רק זוכרת שהסבתא חזרה וביכתה על שבישלה חזיר.

7.     בהתחשב בהתרשמותנו מהעדויות, טענת העוררת 1 כי העוררת 2 נכחה בכל האירוע ואף החלה לגמגם כתוצאה ממנו, בניגוד לגרסת העוררת 2 וגרסתה הבלתי אמינה של העוררת 1, לראשונה בפנינו, כי אף היא הוכתה באירוע זה - לא נוכל לומר כלל וכלל כי שוכנענו מעדויות העוררות וכי הן עמדו בנטל המוטל עליהן.

אונס האם

8.     העוררת 1 ציינה כי אמה לקתה במחלת נפש ונודע לה כי נאנסה על ידי הגרמנים.
בעדותה טענה העוררת 1 כי לא ראתה את האירוע בעקבותיו נאנסה האם, אלא רק כאשר שבה למרתף, עטופה בחצאית.

9.     העוררת 2 טענה בפנייתה כי האב סיפר שהאם נאנסה מספר פעמים. עולה בבירור הן מהאמור בפנייתה והן מדבריה לרופאה, דר' זינגר, כי הדבר נודע לה בדיעבד, מקץ זמן רב, מפי אביה (כך גם העידה העוררת 2 בפנינו).
בעדותה טענה העוררת 2, לראשונה, כי נכחה כאשר נלקחה האם מהמרתף בכח על ידי החיילים ואף היא נדחפה כאשר ניסתה למנוע זאת. הוסיפה העוררת 2 וטענה כי ראתה גם כאשר האם הוחזרה למרתף כשהיא חבולה ושרוטה.

10.     התרשמותנו הברורה היא כי האם נפגעה קשות בנפשה כתוצאה מאירועי השואה, אולם העוררות שמעו על האירועים בדיעבד, לאחר המלחמה, מאביהן. לא שוכנענו כלל וכלל כי מי מהעוררות נכחה כאשר האם נלקחה, או כאשר הוחזרה, ואף לא כי העוררות יודעות למקם אירוע האונס במועד ספציפי, או באירוע ספציפי בו נכחו.

אין אנו מקבלים כלל את גרסת העוררת 2, שעלתה לראשונה בעדותה, כי ניסתה למנוע את לקיחת האם ונדחפה עקב כך.



אירועי אלימות

11.     העוררת 2 טענה בפנייתה לרשות כי החלה לגמגם בעקבות אירוע בו חייל גרמני תלש תליון מצוארה, כשהייתה ברחוב, בהיותה בת 4. לא שוכנענו כלל כי אירוע זה אכן התרחש. העוררת 1 כלל לא העידה לגביו, העוררת 2 טענה בעדותה, בניגוד לאמור בפנייתה, כי החלה לגמגם לאחר האירוע עם האם, או עם הסבתא.

12.     העוררת 2 העידה, גם זאת לראשונה בפנינו, כי הגרמנים בעטו בצלעותיה כשהתקרבה ללטף את הכלב שלהם.
לאור כלל התרשמותנו מהעוררת ומאופן תיאורה את הדברים, לא נוכל לומר כי נתנו אמון בגרסתה וכי עמדה בנטל המוטל עליה, לא לגבי קריעת התליון ולא לגבי אלימות החיילים.

13.     העוררת 1 ציינה בפנייתה, באופן כללי, כי הוכתה על ידי הגרמנים ועל ידי הילדים, כשרצתה לצאת מהמרתף בו התגוררו.
בעדותה טענה העוררת 1, לראשונה, כי הגרמנים היו מתעללים בה בחצר וכלבם היה מתנפל עליה.
לא שוכנענו כלל מגרסתה, שעלתה ברובה לראשונה בפנינו.

סיכום

14.     אין ספק כי תקופת המלחמה עברה על שתי העוררות ומשפחתן בצורה קשה מאד, כשהן מתגוררות במרתף הבית בו תפסו להם הגרמנים חזקה, כשמצבה הנפשי של האם בכי רע.
אולם, תנאי חיים אלו אינם מהווים שלילת חופש, מעשה אלימות או עילת נרדפות אחרת על פי החוק. הרושם הברור הוא כי העוררות, שהיו צעירות לימים, שמעו משך השנים על אירועים שונים, שהתערבבו להן, ולמרות שלא נכחו באירועים אלו, מיקמו את עצמן באירועים עצמם, ומכאן שינוי הגרסאות וריבויין.

15.     לאור האמור, שני העררים, על כל רכיביהם, נדחים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 30 יום מעת קבלת ההחלטה, בשאלה משפטית בלבד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכסי נספי שואה

  2. גירוש יהודי לוב

  3. חוק הכחשת השואה

  4. ניצול שואה נזקק

  5. ניצול שואה שנפטר

  6. עילת נרדפות בשואה

  7. מחנה עקורים גרמניה

  8. החוק למניעת השמדת עם

  9. הסכם השילומים עם גרמניה

  10. הכנסה נוספת לניצולי שואה

  11. בריחה מהגרמנים - פיצויים

  12. ניצולי שואה שעלו אחרי 1953

  13. פיצויים מגרמניה לעולי לוב

  14. פיצויים בגין עבודות כפייה

  15. ניצול שואה - ירידה בשמיעה

  16. פיצוי לניצולי שואה על רכוש

  17. חוק נכסי גרמנים, תש"י-1950

  18. איסור השימוש בסמלים נאציים

  19. פיצוי על גירוש יהודי רומניה

  20. תוכנית השלמה לביקור ביד ושם

  21. נזק נפשי עקיף - ניצולי שואה

  22. פיצוי לניצולי השואה מבולגריה

  23. קביעת דרגת נכות לניצולי שואה

  24. סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני

  25. פיצויים מגרמניה לתושבי גרמניה

  26. מועד תחילת תשלום לניצולי שואה

  27. הכרה בנזק נפשי של ניצולי שואה

  28. תגמולים לאחר פטירת ניצול שואה

  29. פיצוי על נזק נפשי לניצולי שואה

  30. ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

  31. צירוף ראיות חדשות - ניצולי שואה

  32. זכויות ניצולי שואה שנולדו בתוניסיה

  33. חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954

  34. חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957

  35. הכנסה מקיצבאות תגמולים לניצולי שואה

  36. חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007

  37. טראומה נפשית - פיצויים לניצולי שואה

  38. זכויות ניצולי שואה הסובלים ממחלת נפש

  39. הצעת חוק ניצולי מחנות הריכוז והגטאות

  40. ניכוי קצבת זקנה מפיצויים לניצולי שואה

  41. חוק הפיצויים הגרמני - נתינות טוניסאית

  42. יציאה מגרמניה לפני 1933 - זכות פיצויים

  43. חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959

  44. התייחדות עם זכר קורבנות השואה וחללי צה"ל

  45. חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950

  46. חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953

  47. נדחתה תביעה בגין העלאת דמי שכירות לניצולת שואה

  48. צו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), התש"ע-2010

  49. תקנות נכי המלחמה בנאצים (סמל הנכים), תשי''ט-1959

  50. צו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), התשס"ח-2008

  51. צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעורים), התשנ"ה-1995

  52. תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמול נוסף), תשכ''ט-1969

  53. תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי), תשי''ט-1958

  54. תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט''ו-1955

  55. תקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול), תשי''ז-1957

  56. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), תשט''ו-1954

  57. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לנכה נזקק), התשמ"ט-1989

  58. צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה), התשמ"א-1981

  59. תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמולים מיוחדים), תשל''ז-1977

  60. תקנות נכסים של נספי השואה (ענייני ירושה), התשס''ט-2008

  61. תקנות נכי המלחמה בנאצים (תגמולים מיוחדים), תשי''ח-1958

  62. חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי"ז-1957

  63. תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ''ד-1983

  64. תקנות נכי המלחמה בנאצים (חישוב הכנסה נוספת), תשל''ד-1974

  65. תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשכ''ה-1965

  66. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), תשי''ז-1957

  67. תקנות נכי רדיפות הנאצים (סדרי דין בוועדת ערר), תשל''ד-1973

  68. תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי''ח-1957

  69. תקנות נכי מלחמה בנאצים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), תשט''ז-1956

  70. תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (הוראת שעה), התשס''ט-2008

  71. ההבדל בין ''שלילת חירות'' לבין ''הגבלת חירות'' - פיצויים מגרמניה

  72. תקנות קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (אגרת אישור תאגיד), תשכ''ד-1964

  73. תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש''ל-1969

  74. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי''ז-1957

  75. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשכ''ח-1968

  76. תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשל''ז-1977

  77. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לבן זוג של נכה נצרך שנפטר), התשמ"ט-1989

  78. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לבן זוג של נכה נזקק שנפטר), התשמ"ט-1989

  79. צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (הוראת שעה), התשס"ח-2008

  80. צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), (הוראת שעה), התשס"ט-2008

  81. תקנות נכי המלחמה בנאצים (נכים המקבלים תשלומים ממדינת חוץ), תשי''ז-1957

  82. אכרזת התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (הסכמים קיבוציים), תש"ך-1960

  83. תקנות נכי רדיפות הנאצים (חישוב הכנסה לצורך תשלום תגמול נוסף), תשל''ד-1974

  84. תקנות בית המשפט (עבירות לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם), תשי''א-1950

  85. חוק נכי רדיפות הנאצים (ביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לזכאות), התשנ"ח-1998

  86. חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006

  87. תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (סדרי הדין בועדת הפיקוח), תשל''ה-1975

  88. תקנות נכי המלחמה בנאצים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשנ''ד-1994

  89. תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (ערעור לבית המשפט העליון), תשכ''א-1961

  90. תקנות נכי המלחמה בנאצים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח למקרה מותו של נכה), התשמ''ב-1982

  91. לא התקיים התנאי הקבוע בחוק ההטבות, לפיו שהה במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך

  92. צו נכי המלחמה בנאצים (העלאת שיעור הדרגה הקובעת, השכר הקובע ושיעורי התגמולים), התשמ"ט-1989

  93. חוק נכי המלחמה בנאצים (ביטול הגבלת המועדים להגשת בקשה לתגמול) (הוראה מיוחדת), התש"ס-2000

  94. תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש''ל-1969

  95. שאלת הכרה בנכויות ניצולי שואה המקבלים תגמולים לפי ההחלטה המנהלית של משרד האוצר, ועל כן נפתח בסקירה

  96. תקנות הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (קיצבאות נכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים), התשמ''ו-1986

  97. תקנות קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (שיעור שכר טרחה מקסימלי לתביעות לגביית פקדונות שווייץ), תשכ''ד-1964

  98. תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי''ח-1957

  99. תקנות ההסדרים במשק המדינה (נכי רדיפות הנאצים ששהו על אדמת גרמניה ביום ט' בטבת התש''ז) (בקשה לתגמול), התשס''א-2001

  100. צו נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (הארכת מועד לענין הוועדה להפרשי הצמדה וריבית), התשס"ז-2006

  101. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון