נפילה על מדרגה ברחוב

להלן פסק דין בנושא נפילה על מדרגה ברחוב: פסק דין התובעת ילידת 19.7.36. עפ"י האמור בכתב התביעה ביום 30.12.01 יצאה התובעת ממרפאה שבסמטת נעמ"ת ובעת שהלכה על המדרכה,לכיוון תפוצות ישראל, מעדה על מדרגה, שהיתה נתונה במדרכה, נפלה ונחבלה. התובעת טענה כי הנתבעת, שהמדרכה היתה בתחום שטח השיפוט שלה, התרשלה בכך שלא דאגה לשילוט מתאים האוסר על כניסת הולכי רגל למקום, לא דאגה לתחזוקה של דרכי הגישה, לא דאגה לגידור המקום והחזיקה את המדרכה באופן שהיווה כשל בטיחותי. לטענת התובעת היא פונתה לביה"ח השרון בפ"ת, שם אובחן שבר בפיקה. התובעת נותחה ושוחררה מביה"ח ביום 6.1.02'. ביום 23.6.02 אושפזה התובעת שוב להוצאת המתכת מברך ימין. מומחה רפואי מטעמה לכירורגיה אורטופדית של כף היד קבע כי נותרה לתובעת נכות לצמיתות בשיעור 10% לפי סעיף 35 (1) ב לתקנות המל"ל, בגין תסמונת פטלו-פמוראלית, לאחר שבר וכריתה חלקית של פיקה ימין. התובעת טוענת לנכות תפקודית גבוהה יותר. התובעת עותרת לנזקים מיוחדים בגין עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וניידות, וכן נזקים כלליים בגין אותם הוצאות לעתיד וכאב וסבל. הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי התובעת נפלה על המדרכה מסיבות שאינן קשורות למצב המדרכה באותה עת. עוד טוענות הנתבעות כי אירוע התאונה אינו מקים עילה בנזיקין וכי התובעת מסתחררת ומאבדת את שיווי משקלה מסיבות הקשורות במחלותיה. עוד נטען כי התובעת ברשלנותה ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבעת לבין התוצאות. הנתבעת צירפה חוו"ד של מומחה מטעמה בתחום האורטופדיה ד"ר מתתיהו נוף. מומחה זה קבע כי לתובעת נותרו 10% נכות לצמיתות עפ"י סעיף 35 (1) (ב) בגין ארתריטיס עם השפעה קלה על התפקוד, ולחילופין לפי סעיף 48 (2) (3) (IV). שאלת האחריות : התובעת בסעיף 3 לתצהירה מציינת כי "הלכתי על המדרכה לכיוון רח' תפוצות ישראל, כשלפתע מעדתי על מדרגה, שהיתה נתונה במדרכה, נפלתי קדימה על הפנים. אציין כי מכיוון הליכתי לא ניתן להבחין כי קיימות מדרגות או כי קיימים הפרשי גובה". בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת ד"ר ערן לין, בתיאור המקרה נאמר : "מדברי גב' אולשטיין פנינה והמסמכים הרפואיים אשר עמדו לרשותי לעיון עולה כי בתאריך 30.12.2001 נפגעה גב' אולשטיין בברכה הימנית במעידה על המדרכה משובשת (מרצפת בלטות) בעיר מגוריה". מאחר וקיימת סתירה בין גרסת התובעת בתצהירה ובין האמור בגרסה בפני ד"ר לין נחקרה התובעת בחקירה נגדית לגבי סתירה זו. לאחר סדרת שאלות נשאלת התובעת : " ש. בקיצור יש לך טענה נגד המרצפות של אקרשטיין, זה לא בטוח ? ח. כן. יש לי טענה נגד ריצוף המדרגה". ובהמשך משיבה התובעת : "ייתכן ואני לא מתבטאת טוב בעברית, מדרגה מרצפות ומדרכה - בשבילי זה הכל אותו דבר". לטענת התובעת כאשר הלכה בשיפוע של ירידה, לא ראתה את כל המשטח ולא הבחינה במדרגה. למרות שהמדובר בעדות יחיד של התובעת לגבי מקום הנפילה, הרי עפ"י התמונות שצולמו אמנם יש במקום שיפוע עם 2 מדרגות, כאשר הרווח ביניהם הוא כ-1.70 מ'. כל התקנות שהוצגו בפני אין להם שייכות ישירה לענייננו, ולא ניתן ללמוד מהם דבר לסיטואציה שבפנינו. אין מחלוקת כי הריצוף כולו היה מסוג של מרצפות משתלבות וכן גם המדרגות, שגובהן היה כ-10 ס"מ. לא היה כל סימן היכר לקביעת המדרגות. התובעת אמנם ביקרה פעמים רבות מאוד במכון הכושר, אך לפי עדותה זו היתה הפעם הראשונה שנזקקה לאותה דרך ולא הכירה את המדרגות. בנסיבות אלה אני מקבל את גרסת התובעת באשר לאירוע, וקובע כי היא אמנם נפלה במדרגה הראשונה, כפי שהעידה. אין ספק כי קיימת חובת זהירות מושגית והצדדים לא חלוקים על כך. אני קובע כי במקרה זה יש גם חובת זהירות קונקרטית. היה מקום לצפות כי במורד 2 המדרגות, כאשר אין סימן שונה במצביע על קיומן ולכן אדם יכול ליפול בהן. אין המדבור בסיכון רגיל, אשר אינו יוצר חבות. לפיכך אני קובע כי הנתבעת 1 אחראית לקרות הנזק. הנכות התפקודית : ד"ר לין, המומחה מטעם התובעת, קובע כי לתובעת נכות תפקודית של 10%. טווח התנועה בברך ימין 100 מעלות לעומת 140 מעלות בברך שמאל. הכוח הגס תקין. ד"ר נוף, המומחה מטעם הנתבעות קובע 10% נכות עם השפעה קלה על התפקוד. מאחר ו-2 המומחים לא נחקרו על חוות דעתם, ומתוך בחינת חווה"ד שלהם ניתן לקבוע כי קיימת הפרעה קלה בתפקוד שתואמת את הנכות הרפואית, דהיינו 10%. כאב וסבל : מאחר והתובעת עברה 2 ניתוחים אני קובע בגין כאב וסבל סכום פיצוי של 30,000 ₪. עזרת הזולת : התובעת עד לתאונה העסיקה עזרה של פעם בשבועיים ושילמה ל-6 חודשים סך של 2,860 ₪. לאחר התאונה במשך 6 חודשים שילמה התובעת לשישה חודשים סך של 8,880 ₪. דהיינו סך של 6,020 ₪ יותר מאשר לפני התאונה. בתום 6 חודשים חזרה התובעת לעזרה של פעם בשבועיים, דהיינו כפי שהיה קודם לתאונה. כאמור לעיל, עפ"י נכותה התפקודית המדובר בהגבלה קלה בלבד. לפיכך אני פוסק סכום גלובאלי לעזרת הזולת לעבר ולעתיד בסך 25,000 ₪. בגין הוצאות רפואיות לפי קבלות סך של 3,145 ₪. אין מקום לפסוק סכום כלשהו בגין הוצאות רפואיות לעתיד כיוון שלא הוכח כי התובעת תזדקק להוצאות שאינן כלולות בסל הבריאות. אין גם מקום, לנוכח הנכות לפסוק סכום כלשהו בגין ניידות. לתובעת נגרמו הוצאות משפט בסכום של 3,000 ₪ בגין חוות דעתו של דר" לין 3,977 ₪, בגין חוו"ד ד"ר ביקלס. הנתבעת 2 הינה המבטחת של נתבעת 1. לנוכח האמור אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הסכומים הר"מ : א. כאב וסבל 30,000 ₪. ב. עזרת הזולת לעבר ולעתיד 25,000 ₪. ג. הוצאות בסך 6,977 ₪. ד. אגרת משפט. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ה. שכ"ט עו"ד בסך 12,395 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.תאונות נפילהנפילה במדרגותנפילה