נפילה במדרכה עקב מרצפה בולטת

להלן פסק דין בנושא נפילה במדרכה עקב מרצפה בולטת:

פסק דין

1.     ביום 22.05.04 בעת שהתובעת פסעה ברח' יגאל אלון פינת מנחם בגין ברמת השרון, היא מעדה ונפלה על המדרכה ונפגעה.

2.     התובעת טוענת, כי רגלה נתקעה בחריץ גדול מהמקובל שהיה בין המרצפות המשולבות שבמדרכה עקב מרצפת מוגבהת.

3.     הנתבעת הכחישה, כי המדובר במרצפת מוגבהת וכן את הקשר הסיבתי בין האבנים לבין הנפילה.

4.     הנזק עצמו מוכחש.

5.     בסע' 1 לכתב התביעה מתואר האירוע כדלקמן :
     "...עת פסעה התובעת...מעדה התובעת ונפלה נפילה עזה על המדרכה במקום, וזאת לאחר שרגלה נתקעה בחריץ הגדול מהמקובל שהיה בין המרצפות המשולבות שבמדרכה, עקב מרצפה מוגבהת"

     לכתב התביעה צורף תצלום של המדרכה במקום שבו נטען כי התובעת נפלה.

6.     התובעת חזרה בתצהיר עדותה הראשית על האמור בכתב התביעה.
     בנה של התובעת ללזרי ראובן צירף גם הוא תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בתצהיר אימו והוסיף בהדגשה:
     "הייתי עד לאירוע הנפילה הקשה עת שהלכתי יחד עימה עת אירעה התאונה."

7.     במכתב ששלחה התובעת לנתבעת 1 ציינה התובעת את נסיבות הנפילה כדלקמן :
     "ואז ראיתי מרצפת גבוהה מהמקובל, ואז הנעל שלי נתקלה במרצפת, ומעדתי ונפלתי ונחבלתי בצורה קשה וחמורה ביותר." (ראה נ-1).

8.     בעדות שמסרה לחוקר מטעם הנתבעות (נ-2) העידה, כי נעלה נעלי בית ללא עקב.

9.     התובעת נחקרה על האמור בתצהירה. משנשאלה אם לפני ההיתקלות ראתה את המרצפת, השיבה:
     "יכול להיות שלא שמתי לב אליה. לא ראיתי אותה, גם קצת היה חשוך, אין תיאורה במקום, יותר רחוק היתה תאורה."
(עמ' 8 לפרוטוקול שורות 5-4)

     התובעת אומתה עם האמור ב-נ/1, אך חזרה והעידה, כי לא ראתה את המרצפת.

10.     התובעת אף חוזרת וטוענת, כי נעלה נעלי ספורט, שכן רק כך היא נוהגת לצאת מהבית, וזאת למרות שב-נ-2 היא העידה שנעלה בעת האירוע נעלי בית.

11.     בנה של התובעת נחקר גם הוא על האמור בתצהיר עדותו הראשית. העד אומת עם הנאמר בסעיף 2 לתצהירו, שבו הודגש מפורט לעיל, כי היה עד לנפילה, והשיב :
     "זה לא נכון, טעות כנראה. הייתי עד לכך כשהיא חזרה מהמקום. יש כאן טעות"
     (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 16-15).

12.     בנה של התובעת לא ידע מהו מקום הנפילה ולפי עדותו גיסו ידע והראה לו.

13.     לאחר שבחנתי את הראיות ואת עדויות התובעת ובנה, הגעתי למסקנות הבאות:
     א.     בנה של התובעת לא ראה את הנפילה, לפיכך עדותה של
התובעת הינה עדות יחידה שאין לה תמיכה.

     ב.     מעיון בתמונה שצירפה התובעת, ואשר לא צולמה על ידה ניתן
אמנם לראות מרצפת בולטת, אך לפי המראה הבליטה היא
קטנה ביותר.

     ג.     לא הובאה כל ראיה לגובה המרצפת מעל המרצפות האחרות.

14.     ניתוח משפטי :
     א.     כדי להוכיח כי נתקיימה עוולת הרשלנות המפורטת בסעיפים
35-36 לפקודת הנזיקין, יש להוכיח 3 תנאים: חובת זהירות, הפרת חובת זהירות ונזק כתוצאה מהפרה זו.

     ב.     חובת הזהירות מתחלקת לשניים: חובת זהירות מושגית וחובת
זהירות קונקרטית. הפרת חובת הזהירות הקונקרטית היא
כאשר מדובר בסיכון בלתי סביר.

     ג.     פסקי הדין שצוטטו בסיכומי הנתבעת עוסקים במרצפת
הבולטת ב- ½ 1 ס"מ ואף יותר, ובהם נקבע כי אין בכך
סיכון בלתי סביר.
במקרה שבפנינו לא הוכח מה היה גובה המרצפת.

     ד.     פעמים רבות נקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון ובתי משפט
אחרים, כי מדרכה אינה משטח סטרילי ואין להתייחס אליה
כמקום שאין בו סדקים, בליטות וגלים של שיפועים כאלה
או אחרים. לפיכך גם במקרה שבפנינו עפ"י מה שהוכח
אין המדובר בסיכון בלתי סביר.

     ה.     התובעת טענה לעילה הנוספת והיא הפרת חובה חקוקה,
דהיינו שהנתבעת לא קיימה הוראות סעיף 235
לפקודת הראיות נוסח חדש (ראה סעיף 6 לכתב התביעה).

          ו.     התובעת לא הביאה כל ראיה להפרה הנטענת, לא המציאה
כל חוו"ד לעניין זה, שתצביע על קיום התנאים לעוולה זו.

          ז.     גם אם הייתי מקבל את גרסתה העובדתית של התובעת,
הרי היא לא הוכיחה, כי הופרה חובת זהירות הקונקרטית
או כי הופרה חובה חוקית כלשהי.

סיכומו של דבר :
15.     לנוכח כל האמור הגעתי למסקנה, כי התובעת לא הוכיחה אף אחת מהעילות עליהן תבעה בכתב תביעה.

16     לפיכך, הנני דוחה את התביעה.

17.     התובעת תשלם לנתבעות הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון