התובעת טוענת כי המדרגות נבנו באופן עקום במרווחים לא אחידים ובניגוד לחוק, וללא מעקה בטיחות. המדרגות משיפוע בנוי של אבנים משתלבות הבולטות זו מעל זו באופן שנוצר שיפוע במרווח צר מאוד בין מדרגה למדרגה. בקצה גרם המדרגות, לטענת התובעת, היה שבר מסוכן ולוח עץ שבלט, התובעת נתקלה בקרש והועפה במורד ספסלי הישיבה עד לגדר וכתוצאה מכך שברה את צוואר ירך ימין ואת כתף ימין. להלן פסק דין בנושא נפילה במדרגות מסוכנות: פסק דין זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עפ"י פקודת הנזיקין. התובעת ילידת 1953 ומורה באולפן. נתבעת 1 הינה הבעלים או המחזיקים או האחראים על מגרש הכדורגל בשכונת נאות שז"ר. נתבעת 2 הינה המבטחת של נתבעת 1 בביטוח חבות לנזקי צד ג'. עפ"י האמור בכתב התביעה ביום 19.1.02 בשעה 09:00 הגיעה התובעת עם בני משפחתה למגרש הכדורגל, כדי לצפות במשחק ליגת הילדים, בה משתתף בנה. התובעת הגיעה לשער הצפוני, שהיה סגור ושלט היפנה לשער נוסף הנמצא בחלק המערבי של המגרש, במפלס המדרכה. התובעת החלה לרדת במורד גרם המדרגות לעבר מקום ישיבה. התובעת טוענת כי המדרגות נבנו באופן עקום במרווחים לא אחידים ובניגוד לחוק, וללא מעקה בטיחות. המדרגות משיפוע בנוי של אבנים משתלבות הבולטות זו מעל זו באופן שנוצר שיפוע במרווח צר מאוד בין מדרגה למדרגה. בקצה גרם המדרגות, לטענת התובעת, היה שבר מסוכן ולוח עץ שבלט, התובעת נתקלה בקרש והועפה במורד ספסלי הישיבה עד לגדר וכתוצאה מכך שברה את צוואר ירך ימין ואת כתף ימין. התובעת מייחסת לנתבעת רשלנות והפרת הוראות שבדין. התובעת צירפה חוו"ד של מומחה רפואי בתחום האורטופדי ד"ר לוינקופף, אשר קבע כי נותרו לתובעת 20% נכות צמיתה בגין השבר הירך ימין, ו-10% נכות צמיתה בגין השבר בכתף ימין, הנכות המשוקללת היא 28%. התובעת טוענת כי נעדרה 4 חודשים מעבודתה בעקבות הפציעה, ולאחר מכן חזרה לעבודה חלקית עד שפוטרה. לפיכך היא תובעת הפסדי שכר לעבר ולעתיד. נגרמו לתובעת הוצאות רפואיות, כאב וסבל, הוצאות ניידות ועזרה בבית. הנתבעות, בכתב הגנתם, טענו כי אין הן אחראיות לקרות התאונה. התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותה של התובעת. אם היה מכשול, דבר המוכחש, הרי התובעת ראתה אותו והוא לא היה נסתר. הנתבעת צירפה חו"ד של מומחה מטעמה, פרופ' נרובאי אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות של 10% בגין הפגיעה בפרק הירך ו-2.5% בגין הפגיעה בכתף ימין. נכות של 12.5% לצמיתות. ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו את האורטופד ד"ר מריו אייכנבלט, אשר קבע קביעה דומה לקביעתו של פרופ' נרובאי ונכות משוקללת של 12.25%. תקופות אי הכושר הוערכו ע"י ד"ר אייכנבלט ב-אי כושר מלא מ-19.1.02 ועד 18.6.02 ואי כושר חלקי בשיעור 30% מ-19.6.02 עד 18.1.03. הראיות וניתוחן : התובעת בכתב תביעה מסרה גרסה באשר לנפילתה בסעיף 3 נאמר : " לאחר כניסתה של התובעת לשטח המגרש היא החלה לנוע במורד גרם המדרגות לעבר מקום הישיבה, מדרגות אלה נבנו באופן עקום...בשעה שהקהל נע בצפיפות לעבר מקומות הישיבה נתקלה התובעת בקרש שבלט בסוף גרם המדרגות והועפה במורד ספסלי הישיבה עד לגדר המגרש. " המוצג נ/1, שהוא הודעה של התובעת, היא מוסרת על נסיבות האירוע : "נכנסתי עם הרבה אנשים אחרים על מנת לשבת ולצפות במשחק. התחלתי לרדת על מנת להתיישב בטריבונה הנמוכה. לפתע נפלתי והתגלגלתי עד לגדר ונחתתי על הבטון עם חלקו הימני של גופי. " הודעה זו נמסרה ביום 4.3.02. בתצהיר עדות ראשית בסעיף 4(א) מוסרת התובעת באשר לנסיבות הנפילה: "בשעה שהקהל נע בצפיפות לעבר מקומות הישיבה נתקלתי בקרש שבלט בסוף גרם המדרגות והועפתי במורד ספסלי הישיבה עד לגדר המגרש ונחתתי על משטח הבטון. " המומחה לבטיחות מטעם התובעת שפיר אילן, בעמ' 4 לחוות דעתו מציין את : "תיאור נסיבות התאונה על פי עדות שנמסרה על ידי הגברת טובה אודראן, להלן פרטי האירוע: המקרה אירע בתאריך 19.01.02 בשעה 09:00 לערך. בני משפחת אודראן, הגיעו מביתם המצוי באשדוד למגרש הכדורגל כדי לצפות במשחק הכדורגל של ליגת הילדים בו משחק בנם בן. .... במהלך הירידה בגרם המדרגות המוביל אל מושבי הצופים, נפלה הגברת אודראן ונחבלה. " המומחה מטעם התובעת ביקר יחד עם התובעת ובעלה במגרש ביום 4.3.02. בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת מדוע לא מסרה למומחה מטעמה כי נתקלה בקרש ונפלה אלא רק שהתגלגלה לפתע, אך לא ידעה לענות על כך. יודגש כי ביקורו של המומחה היה כחודש וחצי לאחר אירוע הנפילה. התובעת לא היתה קודם לכן אף פעם במגרש נשוא התביעה. באשר למבנה המדרגות ולשבר שבקצה המדרגות, את הדברים הללו ראתה התובעת רק בעת שביקרה במקום עם המומחה מטעמה. הקרש הוסר. כשנפלה לא ראתה שיש קרש. אינה זוכרת אם הראתה למומחה את הקרש בהמשך חקירתה הנגדית משיבה התובעת כי התחילה לרדת במדרגות נתקלה בקרש ועפה. בהמשך עדותה היא משיבה : "מהתנופה שהתחלתי להתגלגל במדרגות נתקלתי בקרש." התובעת נשאלה באשר לצפיפות על המדרגות, אותה ציינה גם בתצהירה, והשיבה שלא היתה צפיפות ורק היא ועוד כמה אנשים לא דחפו אותה. עד נוסף מטעם התובעת היה מומחה הבטיחות אינג' אילן שפירא, שנחקר על האמור בחוות דעתו. בחקירתו הנגדית השיב כי גבה עדות מהתובעת (נ/1), שצוטטה לעיל,לגבי אופן אירוע התאונה. התובעת מסרה למומחה כי : " היא התחילה לרדת ע"מ לשבת בטריבונה ולפתע היא נפלה. " כשנשאל אם שאל את התובעת מה הגורם לנפילה, השיב כי ראה את הגורם והוא המדרגות. הוא לא שחזר עם התובעת מאיזו מדרגה נפלה. היא נפלה מהמדרגה השנייה. המומחה, לאחר שנשאל מספר פעמים אם יש לו מידע על המדרגה הספציפית ממנה נפלה התובעת הוא השיב שאין לו מידע מדוייק לגבי המדרגה הספציפית, אבל הוא גבה עדות מאישה בשם טלי יוסף. עדה זו לא הוזמנה כלל לעדות. המומחה השיב גם כי התובעת לא נפלה בגלל השבר במדרגות שהיה במדרגה האחרונה, אלא בגלל שכל הגרם מסוכן ובגלל העדר מאחזי יד. בעדות התובעת לגבי שאריות חומרי בניין הכוונה לקרש, שלגביו טוענת התובעת שנתגלה בו. לאחר מכן השיב המומחה שהתובעת לא מסרה לו על קרש עץ שבו נתקלה. המומחה עצמו לא ראה קרש עץ. התובעת אף לא הביאה לעדות מישהו מבני משפחתה שנכח באירוע כדי לתמוך בגרסתה ולהבהיר את מהות הנפילה. מניתוח הראיות עולה כי התובעת מסרה גרסאות שונות באשר למקום המדוייק ממנו נפלה. בחלק מגרסאותיה לא מצויינת כלל סיבת הנפילה, וכך גם בגרסתה למומחה מטעמה, אשר גם הוא לא ידע לקבוע מהו המקום או המדרגה ממנו נפלה התובעת. העובדה שלפתע התגלגלה התובעת ונפלה אין בה כדי לאשש רשלנות הנתבעת גם אם המדרגות לא היו תקינות, והן אמנם לא היו תקינות, שכן לא הובאה כל ראיה שתוכיח את הקשר הסיבתי בין הנפילה לבין המדרגות הלא תקינות. אין ספק כי קיימת חובת אחריות מושגית של הנתבעת למבקרים במגרש. עם זאת, המדובר בסיכון רגיל של ירידה במדרגות, אשר על כן אין כאן חובת זהירות קונקרטית, וכאמור אין כל קשר סיבתי. התוצאה הסופית, איפוא, היא כי אני דוחה את התביעה. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.תאונות נפילהנפילה במדרגותמדרגותנפילה