התובעת הסתובבה בחנות כעשר דקות, עלתה למפלס הבמה, הביטה במיטות והחליטה לצאת מהחנות. בשלב זה, בעת שניסתה לעבור בין המיטות על מנת לרדת מהבמה לכוון היציאה, מעדה ונפלה. התובעת נפגעה בכתפה הימנית. להלן פסק דין בנושא נפילה בחנות: פסק דין 1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו ביום 30.12.03 לתובעת, ילידת 1943, בעת שביקרה בחנות רהיטים בשם "אנטייקס", אשר הייתה במועד הרלוונטי ממוקמת בקניון הרהיטים דן דיזיין סנטר ברמת גן (להלן: "הקניון") ואשר הנתבעת היא חברת הניהול שלו. 2. הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. בתיק נשמעו ראיות. מטעם התובעת העידו היא עצמה; בתה, הגב' מיכל פרנקל, והמומחה הרפואי מטעמה, פרופ' תום הלל. מטעם הנתבעת העידה הגב' ליליאנה מור, מנכ"ל הנתבעת, וד"ר אבינועם גורדין, המומחה הרפואי מטעמה. 3. ותחילה לשאלת החבות. דומה שאין מחלוקת של ממש לגבי נסיבות האירוע. גרסתה של התובעת בעניין זה מהימנה ולא נסתרה. ביום האירוע בשעות הערב ביקרה התובעת בקניון על מנת לרכוש מיטה. היא נכנסה למספר חנויות וביניהן גם לחנות "אינטייקס", אשר נוהלה במועד הרלוונטי על ידי חברת אינטייקס (מ.י.) ישראל בע"מ (להלן: "אינטייקס"). כפי שנראה בתמונות שצורפו לתצהיר בחנות היו שני שטחי תצוגה עיקריים של רהיטים בשני מפלסים. המפלס האחד, בגובה פני הקרקע והכניסה. המפלס השני, ממוקם כמשטח במה בשלושה קירות של החנות מול הכניסה, כאות חית, בגובה מדרגה אחת מפני הקרקע. במפלס הבמה היו ממוקמות גם מיטות לתצוגה. התובעת הסתובבה בחנות כעשר דקות, עלתה למפלס הבמה, הביטה במיטות והחליטה לצאת מהחנות. בשלב זה, בעת שניסתה לעבור בין המיטות על מנת לרדת מהבמה לכוון היציאה, מעדה ונפלה. התובעת נפגעה בכתפה הימנית. 4. ובהתייחס לסיבת הנפילה. בהתאם לתצהיר התובעת: "המעבר על המדרגה/במה הינו מעבר צר ואופן הצבת הריהוט (כפי הנראה בתמונות מיום הארוע) גרם להסתרת הבמה / מדרגה כך שלא הבחנתי בה ולא יכולתי להבחין בה". בעדותה חזרה והסבירה כי המעבר שנותר בין המיטות שהוצבו על הבמה היה צר ולכן מעדה. בחקירתה אישרה כי ראתה את המדרגה וידעה על קיומה אך בשל כך שמקום המעבר בין המיטות היה צר מדי - מעדה ונפלה. עוד אישרה כי את המדרגה רואים גם כאשר עומדים על הבמה בשל הפרשי גוון ברורים. היא ראתה את המדרגה, ניסתה לעבור ו"היה לי חוסר מזל" (עמ' 22- 24). ניתן לקבוע, אם כן, כי סיבת הנפילה, גם לגרסת התובעת, היא עיצוב פנים החנות, לאמור, הצבת ריהוט התצוגה באופן בו נותר רווח צר למעבר בין הרהיטים. סיבת הנפילה אינה מפגע או פגם נסתר וגם לא חוסר אפשרות להבחין בבמה או במדרגה. התובעת הבחינה במדרגה וידעה על קיומה, ניסתה לרדת ממנה, אך בשל המעבר הצר שהיה בין מיטות התצוגה - מעדה. 5. בשלב זה יש לבחון את אחריות הנתבעת לארוע. החנות, כאמור, נוהלה על ידי חברת אינטייקס. אינטייקס שכרה את החנות מחברת יצחקי מחסנים בע"מ (להלן: "יצחקי מחסנים") על פי הסכם שכירות מיום 31.5.01. יצחקי מחסנים היא חברת האם של הנתבעת. הנתבעת משמשת כחברת הניהול של הקניון. התובעת טוענת כי הנתבעת אחראית לנזקי התובעת עקב הארוע. התובעת מסתמכת על הסכם השכירות בין אנטייקס ליצחקי מחסנים. היא טוענת כי בהתאם לסעיפים 14 ו - 36 להסכם הרי שבצוע עבודות נוספות ושינויים במושכר על ידי השוכר - אינטייקס - טעון אישור המשכיר - יצחקי מחסנים. בהתאם לסעיף 36 להסכם, נטען, לנתבעת, חברת הניהול, הזכות לסלק מטרדים ומפגעים שיוצרים שוכרי החנויות. עוד נטען כי הנתבעת כחברת ניהול אחראית לנזקי כל מבקר בקניון עקב מפגע המצוי בקניון. נטען כי אותה במה היוותה מפגע. נטען כי אם נטענת על ידי הנתבעת אחריות של שוכרת החנות- אינטייקס - היה על הנתבעת לצרפה במסגרת הודעה לצד שלישי. 6. הנתבעת טוענת כי אין לה כל זיקה או קשר לנעשה בתוך החנויות המושכרות לגורמים שונים על ידי יצחקי מחסנים. הנכס מושכר לשוכרים ריק, קירות וויטרינה בלבד, כאשר כל שוכר מעצב את חנותו כראות עיניו וחברת הניהול אינה מעורבת בכך. חברת הניהול, בהתאם לעדותה של הגב' מור, מטפלת בשטחים הציבוריים ותפעול הקניון כמו הצבת שומרים, ניקיון השטחים הציבוריים, מעליות, דרגנועים וכיו"ב. נדרש תיאום עם המשכיר, יצחקי מחסנים, באמצעות חברת הניהול, בנושאים הקשורים לכלל הקניון "הכרוכים בשיקולים הנדסיים בין חנות לחנות, במערכות, במיזוג אויר, בספרינקלרים, בפיצול חשמל", "כל מה שקשור למבנה עצמו, יש קירות תומכים בבניין, יש קירות חוזק בבניין, יש מהנדס לצריך לפקח" אך לא בנושא עיצוב פנימי של החנות, "לא ברמת איפה תשימי כסא, איפה תשימי במה, איפה תשימי שולחן", מעבר ל "אוירה הכללית שהחנות מייצגת". 7. דין התביעה כנגד הנתבעת להידחות. אכן קיימת חובת זהירות מושגית בין מבקר בקניון ובין חברת ניהול של קניון אך בענייננו לא הוכחה חובה קונקרטית של הנתבעת לנקוט אמצעי זהירות אשר יכולים היו למנוע מעידתה של התובעת. הנתבעת טוענת כי אין לה כל קשר וזיקה למתרחש בתוך החנויות המושכרות, להבדיל מהשטחים הציבוריים, כי כל שוכר חנות רשאי לעשות בתוך החנות כראות עיניו וכי האחריות לקורה בחנות היא עליו בלבד. טענה זו באופן בסיסי מקובלת עלי. עם זאת, גם אם הייתי קובעת כי יש לחברת הניהול אחריות מסוימת למניעת סוגים מסוימים של מפגעים ובניה לא בטיחותית גם בתוך החנויות, הרי שגם בכך לא היה די כדי להטיל על הנתבעת אחריות במקרה זה. הגורם לאירוע בענייננו, כאמור, גם לגרסת התובעת, הוא עיצוב החנות והצבת רהיטי התצוגה באופן כזה שנותר מעבר צר בין המיטות לצורך ירידה מהבמה. לא הוכח כי הבמה עצמה היוותה מפגע או מכשול כלשהו. לא הוכח כי הבמה הוקמה באופן בלתי בטיחותי או כי היו בה לכשעצמה מאפיינים בלתי בטיחותיים. הבמה הייתה גלויה לעין, בולטת, בעלת הפרשי גוון מהמפלס האחר ושימשה משטח תצוגה גלוי ובולט סביב שלושת צדי החנות. התובעת עצמה אישרה זאת. הגורם לאירוע הוא אופן הצבת הרהיטים בחנות, וזאת בלבד. לכך - הנתבעת אינה אחראית. אופן הצבת רהיטי תצוגה בחנות רהיטים אינו נושא המצוי באחריות חברת הניהול. הנושא הוא באחריות בלעדית של מחזיק החנות. לא יעלה על הדעת לדרוש מחברת הניהול לבדוק בכל רגע נתון כיצד מוצבים הרהיטים בכל חנות בקניון, האם נותר מעבר בטוח ומספק בין רהיט ורהיט ובהתאם לכך לדרוש הזזת רהיטים בתוך החנויות. יש לזכור כי מדובר בנושא דינמי ונתון לשינויים מתמידים. כל מחזיק בחנות מציב הרהיטים על פי רצונו, שיקוליו העיצוביים והשיווקיים ומלאי הרהיטים המצוי ברשותו מעת לעת. הנושא מצוי בשליטה בלעדית של מחזיק החנות. חברת הניהול אינה אמורה לבדוק הנושא ולהתערב בו ואין להטיל עליה חובה שכזו. 8. כיוון שכך, הגורם היחיד אליו ניתן היה לבוא בטענות לעניין אופן הצבת הרהיטים בחנות הוא מחזיק החנות בעת הרלוונטית, אינטייקס. גורם זה לא נתבע במסגרת תיק זה. בתיק זה נתבעה חברת הניהול בלבד ולא מצאתי כל בסיס לחייב אותה באחריות כלשהי לאירוע. 9. לאור האמור מתייתר הצורך לדון בנושא הנזק כמו גם ברשלנותה התורמת של התובעת. התביעה נדחית. 10. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסכום כולל של 8500 ₪. נפילה