ניכוי קצבת זקנה מפיצויים לניצולי שואה

להלן פסק דין בנושא ניכוי קצבת זקנה מפיצויים לניצולי שואה: פסק - דין השופט ד"ר קובי ורדי: ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז-1957 (להלן: "החוק") מיום 18/12/05 בתיק וע 801/05 שדחתה את הערר של המערערת על ניכוי קצבת זיקנה לצורך חישוב תגמולי "נזקק" למערערת. העובדות, המחלוקות והטענות 1. אין מחלוקת שהמערערת זכאית לתגמול "נזקק" לפי החוק ומקבלת ככזו תגמולים ממשרד האוצר וזאת לאחר שבקשתה להכרה כנכה "נזקק" אושרה ב-6/5/96. ביום 10/8/05 נשלחה למערערת החלטה לפיה בהתאם לתיקון החוק מיום 1/10/95 (תיקון מס' 9) יש לנכות מהתגמול שהיא מקבלת כ"נזקק" את קצבת הזיקנה לה זכאית המערערת מהביטוח הלאומי (בסך 1,107 ₪). המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם יש מקום לנכות קיצבת זיקנה זו מתגמולי הנזקק. 2. לטענת המערערת בסעיף 1 לחוק מוגדרת "הכנסה נוספת" כ"הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה". לטענתה, עקב הוספת סעיף מיוחד בחוק לענין ניכוי קצבת הזיקנה לנכה "נצרך" (סעיף 4ב' לחוק) ברור, כי "הכנסה נוספת" כשלעצמה אינה כוללת קצבת זיקנה. לטענת המערערת סעיף 4ג'1(ג) לחוק המחיל את הוראות סעיפים 4ב' ו-4ג' לחוק גם על נכה נזקק הוא סעיף לא חוקתי, שאינו עומד בפסקת ההגבלה לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ויש לבטלו, או לפרשו באופן שיהיה שוויון בין הזכויות עפ"י החוק לבין הזכויות עפ"י חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954 (להלן: "חוק נכי המלחמה"). 3. לטענת המשיבה - מדובר בלשון חוק ברורה וחד משמעית העולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק לכך שסעיפים 4ב', 4ג' ו-4ג'1 לחוק, חלים גם על נכה נזקק. עד לשנת 1995 נכללה בחוק קטגוריה של נכה "נצרך" בלבד (אשר דרישת נכותו אינה פחותה מ-50%). ב-1995 נוספה קטגוריה נוספת הבאה להטיב עם ניצולי השואה הזכאים לתגמול מכוח החוק ובתיקון מס' 9 נכללה גם קטגוריה של נכה "נזקק" אשר דרגת נכותו בין 25% ל-50%. סעיף זה בא להטיב עם נרדפים אשר דרגת נכותם פחותה מ-50% אך עולה על 25% ולא יכלו להיכלל בקטגוריית נכה נצרך בשל דרגת נכותם. משקבע סעיף 4ג'1 (ג) לחוק כי הוראות סעיפים 4ב' ו-4ג' לחוק יחולו על נכה נזקק, חל גם הסעיף של ניכוי קיצבת הזיקנה שתנוכה מקיצבת הזיקנה גם מנכה נזקק ולא רק מנכה נצרך. חקיקה זו עולה בקנה אחד עם הוראת חוק היסוד, כך שהניכוי נעשה כדין ועל פי דין. החלטת ועדת הערר 4. הועדה דחתה את טענות המערערת לגבי אי חוקיות סעיף 4ג'1 לחוק, כאשר תיקון מס' 9 אוחד עם תיקון מס' 10 בדיון בכנסת ב-1/8/95 כך שלא נפלה שגגה בחקיקה. כן דחתה הועדה את טענות המערערת לאי תחולת הוראות סעיפים 4ב' ו-4ג' לחוק על נכה נזקק כיוון שלטענתה לא נאמר בסעיף 4ג'1(ג) לחוק, שהוראות סעיפים 4ב' ו-4ג' לחוק יחולו על נכה נזקק בשינויים המחוייבים, משום שסעיף 4א' לחוק מדבר על מי שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%, שכן זו פרשנות בלתי סבירה בעליל שמשמעותה שסעיפי החוק המדוברים הם "אות מתה" וברי כי גם בלא שנאמר "בשינויים המחוייבים" חלים סעיפים 4ב' ו-4ג' לחוק כמו גם סעיף 4ג'1 לחוק על נכה נזקק בשינויים המחוייבים, כשלצורך סעיף 4ב' לחוק יש לקרוא את סעיף 4א' לחוק לגבי נכה שדרגת נכותו פחותה מ-50%. טענות הצדדים בערעור 5. בערעור בפנינו חזרו הצדדים על טענותיהם בפני הועדה כפי שפורטו על ידי. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון החלטנו לדחות את הערעור. דיון 6. אנו דוחים את טענות המערערת לגבי אי חוקיות הסעיפים שבחוק ו/או פרשנותם. מדובר בחוק סוציאלי שבא להטיב עם הנכים כאשר מטרת התיקון בשנת 1995 היתה לאפשר לנכה שדרגת נכותו לא הגיעה לדרגת נכה "נצרך" לקבל תוספת עבור צרכיו המינימליים ולהטיב עמו ולהכיר בו כנכה "נזקק". יחד עם זאת, בדומה לנכה נצרך, כאשר לאדם יש הכנסה נוספת, כגון קיצבת זיקנה, יש לקזזה (כאשר אין זה משנה לכאורה אם משולמת הקיצבה אם לאו שכן לפי סעיף 4ב' לחוק מדובר על "הזכאי" לקיצבת זיקנה לפי חוק הביטוח הלאומי). 7. לשון החוק ברורה וחד משמעית ומדברת על כך שהוראת סעיפים 4ב' ו-4ג' לחוק יחולו גם על נכה נזקק ולכן ברי גם כי הניכוי של קיצבת הזיקנה עפ"י סעיף 4ב' לחוק יבוצע גם מהתגמול לנזקק ולא רק מהתגמול לנצרך. לא מדובר בהוראות לא חוקיות או לא חוקתיות או שאינן עומדות בפסקת ההגבלה של חוק היסוד (כאשר בכל מקרה אם היה מדובר בהוראות חוק היוצרות אי שוויון היה מקום לפעול לתיקון החוק), אלא בהוראות חוק ברורות שהפרשנות המוצעת ע"י המערערת הינה למעשה ביטולן של אותן הוראות חוק ו/או הפיכתן ל"אות מתה", בניגוד למטרת ותכלית חקיקה זו. לא זו אף זו, מקל וחומר לגבי נצרך יש להכיר גם בניכוי קצבת הזיקנה לגבי נזקק, שכן החוק בא להרחיב את מעגל הזכאים לתגמולי נכות גם על נכה נזקק, תוך שוויון בין הנכה הנצרך לנזקק לענין ניכויי ההכנסה הנוספת. אין זה סביר שנכה נזקק יזכה בעדיפות מול נכה נצרך. 8. בדומה לענייננו, פסק בית המשפט העליון לגבי החוק המקביל - חוק נכי המלחמה בנאצים ש"הכנסה נוספת" היא הגדרה רחבה הכוללת גם קיצבת זיקנה שמקבלים מביטוח לאומי, תוך מתן פרשנות רחבה ל"הכנסה נוספת" (רע"א 3101/00 בטיאשוילי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי המלחמה בנאצים תש"ד-1954, פ"ד נז(1) 183 ודנ"א 10834/02 בטיאשוילי נ' מד"י, לא פורסם, 12/3/03). כנ"ל, נפסק גם לגבי סיווגה של קיצבת נכות מעבודה כ"הכנסה נוספת" גם לגבי חוק נכי רדיפות הנאצים (ע"א (ת"א) 2640/02 מאוסקופף מרים נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים לא פורסם, 11/10/05), כאשר רשות ערעור על פס"ד זה נדחתה (בר"ע 10473/05 מרים מאוסקופף נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים לא פורסם 13/7/06) וניתן להקיש מכך על קצבת זיקנה שניתן לנכותה. 9. "הכנסה נוספת" פורשה באופן רחב ע"י ביהמ"ש כבר בע"א 77/60 רוזנסקי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, פ"ד יד 880, ככוללת כל מה שנופל בחלקו של הנכה מכל מקור שהוא ו"בכל צורה שהיא, במזומנים ובהנאה שוות מזומנים, שיש בו כדי להביא תועלת של ממש למחייתו ולקיומו". וכדברי כבוד השופטת נאור בענין בטיאשוילי בעמוד 188 לפסה"ד: "מדובר בחוק סוציאלי המתחשב, בקביעת גובה התגמול, במכלול הכנסותיו של הנכה. הקופה הציבורית דלה היא ואין בה כדי לענות על צורכי כל הנזקקים. כל אדם נזקק גם לדיור גם למזון ועוד ועוד. המחוקק מאזן בין צרכיהם של כל הנזקקים, ועל כן מביא הוא בחשבון נתונים כמו גובה הנכות וקיומה של הכנסה נוספת... המחוקק מביא בחשבון קיומן של הכנסות ממקורות אחרים, יהיו אשר יהיו אותם מקורות. עם זאת כל נכה נזקק מקבל לפחות את התגמול המינימלי הקבוע בסעיף 4א". במקרה שבפנינו קיצבת הזקנה מהווה "הכנסה נוספת" שיש לנכותה מהתגמול לנזקק כחלק מהתכלית והמטרה של החוק. 10. יוער, כי בסופו של יום סך התקבול מ"המדינה", במובן הרחב, לא משתנה. בנוסף, אין מקום לטרוניה של המערערת, כאילו הוכרחה לפנות למוסד לביטוח לאומי, וכי על כן בעקיפין נפגע בעלה מהפניה. המחוקק, כאמור, מתייחס לזכאות לקצבת זיקנה ודי בכך. התוצאה 11. התוצאה הינה כי אמליץ לחברי לדחות את הערעור, ובהתחשב במערערת ובנסיבות האישות שלה ושל בעלה, ללא צו להוצאות. ד"ר קובי ורדי, שופט השופט י' שנלר, אב"ד: אני מסכים. י' שנלר, שופט-אב"ד השופטת ר' לבהר שרון: אני מסכימה. ר' לבהר שרון, שופטת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד"ר קובי ורדי.פיצוייםקצבת זקנהניצולי שואה