להלן פסק דין בנושא נזקים בגין הטיית תוואי רשת החשמל: פסק דין 1. הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן לפי סעיף סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 כאשר סכום פסק הדין לא יפחת מסך של 13,000 ₪ ולא יעלה על סכום של 20,000 ₪, נכון להיום, כאשר כל סכום שיפסק ישולם ב-6 תשלומים ללא הצמדה וריבית. 2. עסקינן בתביעה התובעת לפיצוי בגין נזקים כספיים שנגרמו לה לטענתה, עקב הטיית תוואי רשת החשמל. ואלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים: 2.1 ביום 8/12/04 צפתה התובעת את חלקי כבלי החשמל הקרובים למבנה/צריף אשר במגרש 328 בישוב עין הוד במטרה לבודדם (להלן "המבנה", "המגרש" ו"הבידוד" או "עבודת הבידוד", בהתאמה). 2.2 ביום 2/1/05 העתיקה התובעת את עמוד החשמל אשר נמצא ליד המבנה. 3. לטענת התובעת (בתמצית): 3.1 ביום 13/12/04, במהלך תכנון עבודות לשיפורים ברשת מתח גבוה (22 קוו"ט) העוברת בסמוך למבנה שבחזקת הנתבע נמצא כי קיים מרחק של מטר אחד בלבד בין קצה המבנה הנ"ל לבין התייל הקיצוני הקרוב ביותר. 3.2 המצב שהתגלה על ידי ראש מדור במחלקת אחזקת רשת היה מצב מסוכן והתובעת פעלה לאלתר לשם הרחקת הסכנה באמצעות הבידוד. 3.3 הבידוד הוא פתרון זמני בלבד ונועד למנוע נזקים מיידים לגוף או לרכוש אך בשלב מאוחר יותר נאלצה התובעת לפעול לפתרון קבוע הכרוך בהעתקה ותכנון תוואי שונה של רשת החשמל העוברת בסמוך למבנה. במכתב מיום 8/12/04 צוין כי הבידוד הוא פתרון זמני בלבד. 3.4 בהעתקת והטיית רשת החשמל נטלו חלק 9 עובדים. עקב כך נגרם לתובעת נזק בסך של 22,036 ₪ הכולל: שכר עבודה ותחבורה בגין 50.5 שעות עבודה לפי תעריף מפוקח ומאושר על ידי רשות החשמל במשרד התשתיות (188.2 לשעה), ובסה"כ 9,504 ₪; עבודות קבלן (חפירות) לפי חשבונית שצורפה - 1,737 ₪; חומרים לפי תנועות מלאי במחסן - 4,512 ₪; הפעלת מנוף הרמה - 3,409 ₪; הוצאות תקורה בשיעור של 15% לפי "כללים בדבר תשלומים בעד חיבורים למערכת הספקת החשמל של חברת החשמל לישראל בע"מ" אשר פורסמו בילקוט פרסומים 3518 - 2,874 ₪. 3.5 התביעה היא כנגד הנתבע בהיותו מחזיק במבנה ולפיכך אין רלבנטיות מי בנה את המבנה או מי רשום כיום כבעל המגרש. משהודה הנתבע כי הוא מחזיק במבנה הרי שהתובעת עמדה בחובתה להוכיח רכיב זה. 3.6 חובת ההוכחה חלה על הנתבע מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין בפרט משמדובר במבנה שנבנה ללא היתר והנתבע לא סתר טענה זו. (ולענין זה מופנה בית המשפט ל-ת.א. 10921/06; ת.א. 15888/06). 3.7 הנתבע לא המציא מדידה מדויקת המעידה כי מרחק הכבל מהמבנה היה 4, 5 מטרים ולא מטר. כך גם אין כל בסיס לטענה כי הציפוי בחומר מבודד יוצר משקל כה כבד על הכבל הגורם להנמכתו בכשלושה, ארבעה מטרים. 3.8 התביעה איננה בגין עלות עבודת הבידוד ואין דרישה כספית כלפי הנתבע בגין כך. 3.9 התובעת אינה יכולה להשגיח ולפקח על כל רכיב חשמלי בכל נקודת זמן בכל רחבי המדינה, אשר חלקם באוויר חלקם על פני האדמה וחלקם מתחת לפני האדמה. גוזמי העצים אינם עובדי חברת חשמל אלא קבלן המוזמן לעיתים על ידי חברת חשמל ולעיתים על ידי הרשות המקומית אך אין לו את היכולת להבין מה הדרישה החוקית ומה המרחק הבטוח לתוואי של כמטר. חברת חשמל עורכת בדיקות מעת לעת, אך אין באפשרותה להגיע לכל רכיב תוך תקופות קרובות ומרבית פיקוחה ממוקד באזורים ובקווי רשת בהם מתגלים תקלות בתדירות גבוהה יחסית. 3.10 עצם העובדה שהתובעת עושה שימוש חוזר בעמודי החשמל ומשיבה אותם למחסן אינה משנה בפרט כשמדובר בעמוד עץ אחד אשר עלותו שולית מבין עלות החומרים וסך כל עלות החומרים מהווה 20% מסכום התביעה. 3.11 חברת החשמל היא בעלת הזכויות הבלעדית להספקת חשמל מכוח משק החשמל תשנ"ו-1996 וזכותה לספק חשמל היא גם חובתה לעשות כן באופן יעיל. סעיף 17 א לחוק משק החשמל התשנ"ו-1996, מטיל על התובעת חובת זהירות כלפי צרכניה לספק חשמל המהווה מצרך חיוני. 4. לטענת הנתבע (בתמצית): 4.1 החוכר לדורות של המגרש הוא אביו ז"ל אשר נפטר ביום 27/4/05 והוא אחד מיורשיו (25%). בחיי אביו לא היו זכויות במגרש למעט הרשות לגור במבנה נשוא התביעה. המבנה נבנה על ידי אביו ז"ל בשנת 1995 ולא היה לו כל קשר לכך. 4.2 המבנה נמצא במרחק של 4, 5 מטרים מקווי המתח הגבוה ובמשך שנים הגיעו עובדי חברת החשמל מדי פעם לגזום צמחיה אשר התקרבה לקווי המתח הגבוה בסמוך למגרש, אך מעולם לא התריעו כי קיימת קירבה מסוכנת בין קווי המתח לבין המבנה. 4.3 התמונות המצורפות על ידי התובעת צולמו לאחר התקנת הכיסוי על ידי התובעת. כיסויים אלה גרמו להכבדה על כבלי החשמל ו/או קרבה למבנה אך אין המדובר במטר אחד. 4.4 בחודש דצמבר 2004 הודיעה חברת החשמל, במכתבה מיום 8/12/04 (שעותקו צורף לתצהיר הנתבע מיום 4/7/07). כי התקינה כיסויים לחוטי החשמל בכדי לבודדם. אין כל טענה במכתב זה כי בכוונתה להתקין עמוד חשמל נוסף או לחייב את הנתבע בהוצאות הקמת העמוד. בדיעבד הומצא לנתבע מכתב מאותו תאריך (8/12/04) אך עם גרסה שונה - הוסף בו סעיף לפיו חברת החשמל מודיעה כי בכוונתה להתקין עמוד חשמל נוסף. כך גם בתאריך 21/12/04 נשלח לנתבע מכתב מהתובעת לפיו הנזק שלכאורה נגרם תוקן באופן מיידי על ידי התקנת הכיסויים על קווי מתח. 4.5 בחודש ינואר 2005 הגיעו לפתע עובדי התובעת למגרש והודיעו לנתבע על כוונתם להקים במקום עמוד חשמל נוסף. הם התארחו במשך שעות בבית הנתבע בהמתנה למחפרון והודיעו לו מפורשות שהוא לא יידרש לשלם בגין כך, אלא התובעת נושאת בכל העלויות. מטעם זה הנתבע איפשר להם לבצע את העבודות ואף אירח אותם בביתו. 4.6 ביום 4/1/05 נשלחה אליו דרישת התובעת. פניותיו לתובעת לברור הנושא לא נענו אלא לראשונה ביום 5/2/06. 4.7 התובעת הסתירה את כוונתה האמיתית. התובעת מעולם לא פנתה לנתבע על מנת שיסלק את המבנה או שיבצע פעולה למניעת הקירבה המסוכנת הנטענת על ידה. התובעת לא נתנה לנתבע הזדמנות לשקול הזזת המבנה והמדובר בצריף, לפני שהקימה את עמוד החשמל אלא העמידה את הנתבע בפני עובדה מוגמרת תוך שהיא נוהגת שלא בתם לב. 4.8 בתצהיר מר גולן מטעם התובעת נטען כי ביום 13/12/04 נתגלה מצב מסוכן, אך עדות זו סותרת את האמור במכתב מיום 8/12/04 (על שתי גרסאותיו) הנוקטות בלשון עבר וכך גם נאמר בדו"ח התובעת מיום 3/1/05 כי הבידוד בוצע ביום 8/12/04 (הוגש וסומן נ/1). לפיכך מר גולן אשר ביקר במקום לשיטתו ביום 13/12/04 איננו יכול להעיד האם היתה קירבה מסוכנת והוא גם לא יודע מה היתה קירבת כבלי התייל למבנה בטרם הותקנו הכיסויים. גם התמונות שצורפו לתצהירו מלמדות על התמונות לאחר עבודת הבידוד (הוצג וסומן ת/1). בשני התצהירים מטעם התובעת אין אזכור מה היה המצב לפני התקנת הכיסויים ולכן אין ראייה שמוכיחה שנוצר מצב מסוכן שחייב העתקת רשת חשמל, אין גם בתיק דו"ח פעולה מיום 8/12/04 ולא צורף תצהיר של מי מעובדי חברת החשמל שביצע את עבודת הבידוד. יתירה מכך לפי תצהירו של מר גולן ניתן להסיק כי המצב המסוכן נוצר לאחר ה-8/12/04. 4.9 במכתב מיום 8/12/04 (על שתי גרסאותיו) נאמר על ידי התובעת: "חברתנו מתכננת זה מכפר את הטיית הרשת הנ"ל..." (סעיף 4) ולפיכך תכנון הטיית הרשת היה ללא קשר למצב המסוכן הנטען במגרש. אם בכל מקרה תוכננה הטיית הרשת אין סיבה לחייב הנתבע בהוצאות אלה מה גם שהמדובר בעמוד זמני ובחומרים שחוזרים למחסן התובעת. 4.10 התובעת מחייבת בגין חומרים החוזרים למחסניה לשימוש חוזר ובכלל זה עמודי חשמל והציוד שפורק מהמגרש; וכן בגין שעות שעובדיה ישבו בביתו ללא כל מעש ובנסיבות המדובר בניסיון להתעשר שלא כדין. לעניין הוצאות תקורה - אין להכיר בכך. (ולענין זה בית המשפט מופנה לת.א. 6245/04, ו-4415/05, שלום כפר סבא). 5. לאחר שעיינתי בכל הראיות שהוצגו בפני, בחנתי את כל טענות הצדדים ושקלתי את כל השקולים הצריכים לענין ובהתאם לגדר שהותוותה - אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום כולל של 13,000 ₪. הסכום ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים, ללא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 1/6/08 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן ועד לתשלום מלוא החוב הפסוק. 6. לאור מהות ההליך, כל צד ישא בהוצאותיו. 7. פטור מתשלום יתרת האגרה בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 בהתחשב בכך שההליך הסתיים בפשרה לפני שהוחל הדיון בו (תקנה 6(ג)(2) לתקנות). לצדדים נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.חשמל