נזק בגין עבודות תשתית

להלן פסק דין בנושא נזק בגין עבודות תשתית:

פסק דין

התובענה שבפניי הינה בקשר לנזק שנגרם לתובעת עקב עבודות תשתית שבוצעו בסמוך לעסקה.

התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק, ייצור והתקנה של מוצרי מתכת ותברואה ומפעלה ממוקם באזור התעשייה באזור.

בסמוך למפעל עובר כביש ראשי ואולי אף בין עירוני המחבר מת"א לאזור וממשיך לגהה.

מדינת ישראל - הנתבעת 1, החליטה לבצע עבודות תשתית ושיפוץ בכביש ולשם כך שכרה את שירותיה של סולל בונה - הנתבעת 2.

סולל בונה ביצעה את העבודות ובמהלכן פגעה בתשתיות החשמל והטלפון (בזק) של המפעל וגרמה לכך להשבתת קווי הטלפון, אספקת החשמל והפעלת המפעל בכלל ובלאו הכי נגרמו לתובעת נזקים כבדים בגינם הגישה את התובענה שבפניי.

במהלך שלושה חודשים אירעו ארבעה אירועים כאלה, בהם נותקו קווי הטלפון והחשמל המחוברים למפעל, כל פעם קו אחר:
02.09.01 - נותק קו הטלפון.
04.10.01 - נותק קו הטלפון.
22.11.01 - נותק קו החשמל.
14.01.02 - נותק קו החשמל.

סכום הנזקים שנתבעו ע"י התובעת מורכבים מרכיבי הנזק הבאים:
א.     בגין פגיעה בכבלי הטלפון ביום 02.09.01 נגרמו לתובעת נזקי השבתה שהינם, תשלום שכר לעובדי מחלקת השיווק, וכן נזקים בגין אי מכירת מוצרי התובעת בסך של 32,663 ₪ .
ב.     בגין פגיעה בכבלי הטלפון ביום 04.10.01 נגרמו לתובעת נזקי השבתה שהינם, תשלום שכר לעובדי מחלקת השיווק, וכן נזקים בגין אי מכירת מוצרי התובעת בסך של 32,663 ₪ .
ג.     בגין פגיעה בכבלי החשמל ביום 22.11.01 נגרמו לתובעת נזקי השבתה שהינם, תשלום שכר עבודה במפעל ובסניפי באר טוביה בנתיבות וכן נזקים בגין החלפה או תיקון רכזת בסך של 54,422 ₪
ד.     בגין פגיעה בכבלי החשמל ביום 14.01.02 נגרמו לתובעת נזקי השבתה שהינם, תשלום שכר עבודה במפעל ובסניפי באר טוביה בנתיבות בסך של 41,113 ₪ .

הנתבעת 1, מדינת ישראל, טענה, כי לא מוטלת עליה כל אחריות או חבות בגין הנזקים שנגרמו לתובעת שכן העבודות בכביש בוצעו ע"י הנתבעת 2 ותוכננו ע"י חברת תכנון עצמאית בשם דגש איתה נכרת חוזה נפרד לגבי עבודות התכנון.

עוד טענה הנתבעת 1, כי הקבלן היה חייב לפקח על ביצוע העבודות ע"י נוכחות במקום וכן היה עליו לנקוט באמצעי בטיחות וזהירות ובגללם קמה לו חובה לבצע בדיקה מוקדמת של האזור וסביבת העבודה בטרם ביצוע העבודה.

לטענת הנתבעת 1, החבות והאחריות לנזקים שנגרמים בהתאם להסכם שבין הצדדים חלה אך ורק על הנתבעת 2 ולפיכך, גם חויבה לעשות ביטוח לנזקים, לרכוש ולאדם ובשל כך נשלחה הודעת צד ג' לנתבעת 2 ולאריה חברה לביטוח שביטחה את ביצוע העבודה.
לאור כל האמור, טוענת הנתבעת 1 כי החבות כולה חלה על הנתבעת 2 וחובת הביטוח חלה על הנתבעת 2, חברת הביטוח אריה.

הנתבעת 2 מודה, כי ביצעה הרחבה של תוואי הכביש באמצעות קבלן משנה, אולם לטענתה העבודות בוצעו אך ורק לאחר קבלת אישור משטרה, אישור חברת חשמל ובזק וכי התובעת עצמה אישרה את ביצוע העבודות לאחר תיאום פרטני שנעשה איתה.

עוד מוסיפה הנתבעת 2, כי כל העבודות נעשו תחת הפיקוח של הנתבעת 1 ומהנדסים מטעמה ולפיכך, אם חלה אחריות היא חלה על הנתבעת 1 שהיא זו שנתנה את הוראות ודרך הביצוע העבודה.

כל הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונשמעו העדים, והסתבר כי אכן האירועים שאירעו בקשר לניתוק קווי התשתית של התובעת, היו באחריות הנתבעות 1 ו-2 שכן אין ספק, כי במהלך ביצוע העבודות הסתבר לכל הגורמים הנוגעים בדבר, כי קווי הטלפון וקווי החשמל אינם ממוקמים ואינם מונחים במקומות, בכיוונים ובצורה שדווחו ע"י בזק וע"י חברת חשמל.

למרות עובדה זו, המשיכו הנתבעות בביצוע העבודה למרות שהיה ברור, כי בביצוע פעולה זו, הם נוטלים סיכון של פגיעה בקווי התשתית המחוברים למפעל, בפרט כאשר בחלק מהמקרים, גילויים אלו, היו כבר לאחר שאירעו פגיעות קודמות בקווי התשתית של מפעל התובעת.

יש להדגיש עוד בעניין זה, כי הנתבעות שהיו ערים לסיכונים הכרוכים בביצוע העבודות בנסיבות אלו, שלחו מכתבים ופנו הן לחברת חשמל והן לבזק וכשלא נענו לא הפסיקו את העבודה, אלא החליטו לעבוד בשיטות זהירות יותר לטעמן, הנקראות "גישושים" ובסופו של יום הסתבר, כי שיטות אלו לא צלחו והניתוקים והפגיעות בקווי התשתית נמשכו על כל המשתמע מכך.

"בסופו של יום", לאחר שנשמעו העדויות, הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו, הנתבעות ישלמו לתובעת 60% מסכום הנזק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ ובתוספת אגרת בימ"ש ששולמה ע"י התובעת צמודה מיום התשלום לקופת ביהמ"ש וכן שכר עדים בסך של 1,000 ₪.
הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בפשרה בשאלת חלוקת האחריות שבין הנתבעות והצדדים השלישיים וכן בשאלה מה שיעור הריבית שיש להוסיף לסכום הנזק ולהפרשי ההצמדה שישלמו הנתבעות והצדדים השלישיים לתובעת.

פסק דין בפשרה מבוסס על כללי הצדק הטבעי (הנשקלים במאזני משפט). הפשרה מביאה בחשבון שיקולים מוסריים טהורים כמו עקרונות של חרות, צדק, יושר ושלום (דנ"א 2401/93 נחמני נ' נחמני פד"י נ (4) 661 , פסקאות 28-32 לפסק דינה של השופטת שטרסברג כהן, ובפסקאות 4-5 של השופטת דורנר וכן ע"א 379/94 פלוני נ' פלונית ואח', פד"י נ(3) 133, 182), ויש פעמים שהפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג.
פסק דין בפשרה אינו מתייחס רק להיבט המהותי, כאשר הרעיון המרכזי העומד מאחורי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, הינו להחיש לסיים בהקדם האפשרי את הסכסוך מצד אחד ומצד שני להקל את העומס על בתי המשפט.

בית המשפט הדן שלא על דרך פשרה, פוסק על פי הדין המהותי המיושם על העניין שבפניו, אך בצד זאת, אין ביהמ"ש מנוע מלהביא בחשבון שיקוליו (במקרה שאין מניעה לכך לפי הדין), גם שיקולים אחרים שהינם שיקולים אנושיים ומוסריים המתאימים לנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים באותו תיק.
גם בפסק דין בדרך הפשרה, שוקל בית המשפט את שיקולי הדין והשיקולים האחרים, אך בעוד שבדיון רגיל, הבכורה בשיקול הדעת מבוסס על הדין, הרי שבדרך הפשרה, מוסמך ביהמ"ש לשנות את סדר העדיפויות ואם "ראה בית המשפט לטוב לפניו, ישקול רק - או, בעיקר - שיקולים שבדין, ראה לטוב לפניו, ישקול רק - או, בעיקר - אותם שיקולים נוספים. בתהליך ההכרעה רשאי הוא לאחוז באלה כמו באלה במידה היפה בעיניו" (הציטוט והעקרונות המפורטים לעיל, נקבעו בהלכה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון בע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1) 337).

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בראיות שבתיק זה ובהתאם לסמכות שניתנה לי ע"י הצדדים לפסוק בפשרה, אני מוצא לנכון כי במקרה זה (ואין בכך להקיש על כל מקרה אחר) הפשרה המתאימה הינה, חלוקת אחריות שווה בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 ביחד עם אריה חברה לביטוח.
לאור האמור, סכום פסה"ד כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד ישולם לתובעת על פי פס"ד בפשרה:
50% ע"י מדינת ישראל.
50% ע"י סולל בונה ואריה חברה לביטוח ביחד ולחוד.

לעניין טענות התובעת לגבי היקף הפיצוי המגיע לה, גם כאן הגיעו הצדדים לפשרה וכל שעליי לפסוק בעניין זה, בהתאם לסעיף 79 א' ובהתאם להסכמת הצדדים, היה בהתאם לשאלת הריבית בנוסף להפרשי הצמדה.

לאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים, אני מחייב את הנתבעות ואת אריה חברה לביטוח לשלם לתובעת סך השווה ל-60% מסכום הנזק שנגרם לתובעת בכל אחד מהאירועים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, אלא ששיעור הריבית יהיה 2%.

בנוסף ישלמו הנתבעות וצד ג' לתובעת את הסכומים הבאים:
את סכום האגרה ששולמה בפועל בתוספת הפרשי הצמדה.
שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום הפיצוי בערכו להיום בתוספת מע"מ.
שכר העדים בסך של 1,000 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום וממועד זה ואילך יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק בזדון

  2. נזק למיכלית

  3. מהו נזק מיוחד

  4. מזיקים במשותף

  5. נזקים של עדר פרות

  6. השבת המצב לקדמותו

  7. נזק למטענים מחו''ל

  8. נזק לרכב במכון רישוי

  9. נזק ניכר מעשה זדון

  10. תביעה לתשלום דמי נזק

  11. נזק לרכב עקב גרירה

  12. נזק לרכב מפגיעת ברד

  13. נזק במכולה ונזק למטען

  14. נזקים מהשורשים של עץ

  15. נזק לרכב במכונת שטיפה

  16. נזק בגין עבודות תשתית

  17. ערעור תביעת נזקים לרכב

  18. תביעה נגד שחר נזקי צנרת

  19. נזק לאחות בגלל הרמת קשיש

  20. חוסר אפשרות לחשב נזק במדויק

  21. פיצויים לצייר על נזק לתמונות

  22. פיצוי בגין נזקי ריסוס והדברה

  23. נזקים בהעברת רכוש פרטי לישראל

  24. פגיעה בשם הטוב - נזק לא ממוני

  25. נזקים במהלך ביצוע צו חיפוש בבית

  26. הבטחת סידור ביתי לקטינים נזקקים

  27. הכרה בנזק קיצור תוחלת חיי העבודה

  28. תביעה נגד נמל אשדוד בגין נזקים למטען

  29. פגיעת ראש קשה עם נזק דיפוזי של רקמת המוח

  30. תנייה הכוללת פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק

  31. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לפגוש האחורי - חור בפלסטיק

  32. פיצוי בגין נזקים שנגרמו לחומה כתוצאה מירידת מי גשמים

  33. פיצויים בשל נזקים שנגרמו לרכב עקב כניסתו לשלולית מים

  34. תביעה לפיצויי בגין נזק שנגרם לרכב עקב פגיעה ע"י שער ברזל

  35. פיצוי בגין נזקים למטע זיתים ולחציר שיבולת על ידי עדר בקר

  36. אומדן נזק מהווה 55.54% מערך הרכב, הרכב הוכרז כאובדן להלכה

  37. ההלכה קובעת כי הנזק שמתחיל את מרוץ ההתיישנות אינו נזק זניח

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון