מינוי מומחה למשפחת הרוג בתאונת דרכים

להלן החלטה בנושא מינוי מומחה למשפחת הרוג בתאונת דרכים:

החלטה

1. מהות הבקשה:
בפניי בקשה למנות מומחים רפואיים בתחומים הבאים: פסיכיאטר, פסיכולוג, פסיכיאטר מומחה לילדים, פסיכולוג מומחה לילדים, רופא מומחה להתפתחות הילד, קלינאי תקשורת, מרפא באומנות, מרפא במוסיקה, מרפא בעיסוק, עובד סוצאלי.

2. העובדות העיקריות בתמצית הצריכות לענין:
2.1 בתאריך 9.02.04 אירעה תאונת דרכים בצומת שער הנגב. בעטיה של תאונה זאת נהרגה המנוחה (להלן תקרא : "המנוחה"). המנוחה הייתה רעייתו של המבקש 2, ואם ל-4 ילדים הם המבקשים 3-6.

2.2 בתאריך 2.01.06 הגישו המבקשים תביעה לבימ"ש זה. במסגרת התביעה עתרו המבקשים למינוי מומחה בתחומים האמורים.

3. עיקרי טענות הצדדים:
ב"כ המבקשים טוען, כי בעקבות התאונה נגרמה למבקשים נכות נפשית המשליכה על תפקודם. המבקשים מסתמכים על מסמכים שצורפו לבקשה כראיה למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ המשיבים טוען, כי אין ראשית ראיה, התיעוד הרפואי שמצורף לבקשה הינו דל ביותר וחלקו אף אסור בהצגה למומחה.


4. דיון והכרעה :
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה:

4.1 לית מאן דפליג, כי המבקשים לא היו מעורבים בתאונה דנן. מאורע בו נגרם לאדם נזק גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוא בגדר "תאונת דרכים", אם הנזק נגרם עקב שימוש ברכב מנועי. נקבע, כי מבחינת המדיניות המשפטית רצוי שתהא גישה אחידה הן בתביעות ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והן בתביעות על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], המתיחסת לאותה תאונה. אין היגיון כי הנפגע הישיר יתבע על פי החוק בעוד שקרובו יתבע לפי הפקודה. פגיעה נפשית של קרוב משפחה נופלת אף היא בגדר חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דהאן, פ"ד מד (3) 397). ע"פ הלכת אלסוחה אין להציב תנאי מקדמי, לפיו תשלל על הסף זכותו של "קרוב", אם לא היה במקום התאונה.
יש לבחון נסיבות כל מקרה - על פי מבחן הצפיות, אם נזקו של התובע אף אם נתקבל על ידי קבלת מידע מכלי שני, היה צפוי ממכלול הנסיבות שחל אותו מקרה כתוצאה מסתברת מהתנהגותו הרשלנית של התובע.
התנאים למתן פיצוי בגין נזק נפשי הנובע מהתאונה של קרוב משפחה, חלים הן במקרה של תובע שהיה עד ראייה או שמיעה לתאונה שבה נפגע קרוב משפחתו, והן במקרה שעמד בחושיו על תוצאותיה המיידיות אף אם לא נכח במקום התאונה (ע"א 3798/95 הסנה, חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' קאסם חטיב, מט(5) 651, 654, וכן רע"א 5803/95 שרה ציון נ' אברהם צח, נא (2) 267).

4.2 לאור הרחבת מעגל הנפגעים הזכאים לפיצויים באופן שנכללו בו גם נפגעים שסבלו מנזק נפשי משני, נקבעו סייגים שונים לזכאותם לפיצויים. הסייגים שנקבעו כוללים את מבחן הקרבה המשפחתית, הקרבה הסיבתית וטיב הנזק הנפשי. ראה בעניין זה רע"א 5803/95 ציון שרה נ' צח אברהם ואח', פ"ד נא(2), 267 ,עמ' 273-274:
"נדרשה קירבת זמן ומקום והתרשמות חושית ישירה מן הארוע המזיק; (כך למשל משתמע מע"א 209/53 ויצמן נ' צוקר פ"ד ח' 1412) נדרשה קירבה משפחתית ממדרגה ראשונה לנפגע הישיר שהנפגע המשני היה עד להיפגעותו; נדרשה קירבת זמן בין האירוע לבין גילויי הפגיעה הנפשית (ראה ד. קציר, שם, ס' 184-186 והאסמכתאות הנזכרות שם) ונדרש נזק נפשי קשה שהתנסח באופנים שונים: כגון, מחלת נפש מוכרת, נזק נפשי המתבטא בתופעות פיזיולוגיות, נזק נפשי רציני וכדומה".


4.3 בחינת הסייגים:
התנאי הראשון : לבחינת זכאותם של המבקשים כ"קרוב נעדר" ע"פ הלכת אלסוחה הוא כי יהא קרוב משפחה ממדרגה ראשונה, דהיינו: הורים, ילדים ובני זוג.
אין חולקין, כי המבקשים 2-6 הינם בגדר "קרוב נעדר".

התנאי השני: מהות הפגיעה הנפשית. הנזקים בני הפיצוי הם אלה המהווים תגובות נפשיות מהותיות, להבדיל מתגובות אנושיות שליליות אשר אדם יכול להתגבר עליהן בכוחות עצמו (רע"א 5803/95 שרה ציון נ' אברהם צח, נא (2) 267).

ברי, כי בחינת מידת חומרת הנזק הנפשי עניין הוא למומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה, אשר בחוות דעתו יהא בו כדי לסייע בידי ביה"מ בבואו להכריע, בשאלת זכאות המבקשים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובהתאם למבחנים שנקבעו בפס"ד אלסוחה.

התנאי השלישי: אין זה המקום לדון בסוגיית הקרבה הסיבתית, אשר תידון במידת הצורך בהליך גופו. ראה בעניין זה דברי כבוד השופט ת' אור, ברע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואח' נ' רחמים קמחי ואח':
"המשיבה נמנית עם "הקרובים", אשר על פי דרגת קרבתם לנפגע זכאים לפיצויים כאמור. השאלה אם נתמלאו התנאים האחרים לקיום עילת תביעה למשיבה קשורה בקביעת מצבה הרפואי הרפואי של המשיבה מבחינה נפשית והקשר בינו לבין התאונה שבה נפגע המשיב. ייתכן שהצדק עם המבקשות בטענתן שלא נגרמה למשיבה פגיעה נפשית אשר תצדיק פיצוי לפי המבחנים שנקבעו בהלכת אלסוחה (רע"א 444/87, 452 הנ"ל), אך עניין זה יכול להיות מוכרע לאחר שתינתן חוות-דעת רפואית לגבי מצבה. בשלב זה של הדיון ולאור המסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט, אין לשלול פגיעה נפשית כאמור".



4.4      מן הכלל אל הפרט:
על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים.

"דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.
אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו". ת"א (תל-אביב) 1495/90 קמחי רחמים נ' התעשיה האוירית, .תק-מח 93(1), 737 ,עמ' 738.

יודגש, כי כאשר מדובר במינוי פסיכיאטר גישת בית המשפט היא ליברלית, במיוחד כאשר מדובר בקטין (ריבלין, תאונות דרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חמישית, תש"ס - 1999, עמ' 576).

4.5 המבקש 2:
מהתיעוד הרפואי שבפניי עולה, כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומו של נזק בתחום הנפשי עקב התאונה. אני מפנה בעיקר להפניה של רופא המשפחה, ד"ר בוריס טללי לפסיכיאטר, מיום 14.08.05 "מצב זה מקשה מאוד על התפקוד ומכניס בו חרדה ואי שקט מעצם המחשבה על המפגש עם הפסיכיאטר, עליו הומלץ לו מזמן". וכן הפניה מאת אותו רופא מיום 22.07.05, עפי"ה המבקש 2 "מתקשה ליצור קשר עם אנשים, מתבודד, מצב רוח ירוד".

המבקש 3:
מהתיעוד הרפואי שבפניי עולה, כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומו של נזק בתחום הנפשי עקב התאונה. טיפול נפשי הנערך ע"י פסיכולוג הוא טיפול רפואי אף שהפסיכולוג אינו רופא. עם זאת, לא כל טיפול אשר בוחר הנפגע לקבל יחשב טיפול רפואי, ביהמ"ש יחליט על פי נסיבות המקרה (ע"א 5638/95 מגדל נ' שמור, פד"י מט (4) 865, 871).
המבקשים 2-6 קיימו שלוש פגישות משפחתיות עם שניר דפנה, פסיכולוגית קלינית וחינוכית. פסיכולוגית זאת מעריכה בסיכום הטיפול (3/05-12/04), כי קיום הפגישות עימה אינן הדרך המתאימה. "הפגישות היו קשות ביותר, הילדים גילו אי שקט קיצוני, יצאו ונכנסו, הרבו לריב ולצעוק, לא ניתן היה לפתח שיחה או להפעילם בדרך אחרת... טל בן 9 ש' גילה התנגדות קיצונית להשתתף בפגישות. גל בת 6.5 ש' חיפשה תשומת לב טוטאלית וביטאה מצוקה רבה. דן בן 5.5 ש' נסוג להתנהגות ילדותית וקפריזית ותבע התערבות של אבי בכל מה שעשה". היא סבורה, כי יש להפריד הטיפול המשפחתי ולהפנות את:
טל - המבקש 3 - אופציה להתחיל בטיפול בשלב מאוחר.
גל - המבקשת 4 - לטיפול פרטני.
דן - המבקש 5 - לריפוי בעיסוק ושל עו"ס.

המבקשת 4:
ע"פ החומר הרפואי הקיים וע"פ המלצת הפסיכולוגית הקלינית, שניר דפנה ישנה ראשית ראיה למינוי המומחים.

המבקש 5:
מהתיעוד הרפואי הגעתי למסקנה, כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום זה. בעיקר אפנה לתיעוד הרפואי הבא:
מסמך ממ"מ פסיכולוגית הגן, אילנה אליאסי, לרופא המשפחה, בוריס טללי לפיו שפתו של המבקש 5 דלה ולקונית. "הוא נוטה לתכנים שהם יחסית ילדותיים ואינו מתנסח בצורה מורכבת מבחינה תחבירית ומבחינת אוצר מילים... נראה כי חוסר הפניות והיסח הדעת אינן על בסיס אובייקטיבי, אלא כי מקורן הוא בהיבט הריגשי (ההדגשות אינן במקור - י.ט.)". היא ממליצה להפנייתו של המבקש 5 הן להערכה שפתית והן לטיפול פסיכולוגי.

המבקש 5 עבר 20 טיפולי שפה ודיבור. נועה שחר, קלינאית תקשורת מעריכה בדו"ח, מיום 27.07.05: "במהלך הטיפולים נראה דן מאוד מהורהר ומוסח הן מגירויים חיצוניים והן מגירויים פנימיים - שבחלקם משתף אותי - מחשבות על אימו... בנוסף לדן נטיה לבדות סיפורים ולספרם כאילו התרחשו, לחלקם גרעין של מציאות... אני חוששת שאם דן לא יקבל מענה מקצועי מבחינה ריגשית ויעבד את האסון הנורא עימו מתמודד, יקשה עליו גם לתפקד בהמשך הדרך.. ואני ממליצה שיחל לקבל טיפול ריגשי על ידי פסיכולוג המתמחה בטיפול ריגשי אצל ילדים".


המבקשת 6:
ביחס למבקשת 6 לא קיים תיעוד רפואי. יודגש, כי דוח סוצאלי, מאת עו"ס אסתר מרכוס מיום 2.08.05 אינו מהווה "מסמך רפואי" כאמור בתקנה 2.

5. סוף דבר :
התוצאה מכל האמור לעיל, הינה שאני נעתר לבקשה למינוי של מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה ביחס למבקשים 2-5 כדלקמן:

בתחום פסיכיאטריה מבוגרים - פרופסור מ. נוימן מרחוב גייגר 2/ב' נווה אביבים תל אביב 69341, טל: 6415919-03 לעניין מבקש מס. 2.

בתחום פסיכיאטריה ילדים - ד"ר תמי מוזס מרח' דובנוב 24 ת"א לעניין המבקשים 3,4,5.

על המומחים לקבוע נזקי המשיבים הנ"ל בעטיה של תאונת דרכים מיום 9.02.04 וכיצד הושפעו ממות המנוחה פיליפה טייגר ז"ל אף שלא נכחו בתאונה.
הנתבעים ישאו בהוצאות המומחים בשלב זה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מינוי מומחה לשיקום

  2. מינוי מומחה שיקומי

  3. בקשה למינוי אונקולוג

  4. ראשית ראיה למינוי מומחה

  5. מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב

  6. בקשה למינוי מומחה נוירולוגי

  7. בקשה למינוי מומחה פסיכיאטרי

  8. בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף

  9. מינוי מומחה להערכת שווי נכסים

  10. מינוי מומחה מכריע בתביעת רכוש

  11. מינוי מומחה בעניין תקינות מכונה

  12. מינוי מומחה בתביעות ליקויי בניה

  13. מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט

  14. צירוף מסמכים לבקשה למינוי מומחה

  15. בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים

  16. בקשה למינוי מומחה לאחר שלב ההוכחות

  17. מינוי מומחה ללא חוות דעת מטעם התובע

  18. מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה

  19. מינוי מומחה רפואי אחר מטעם בית המשפט

  20. מינוי מומחה למשפחת הרוג בתאונת דרכים

  21. בקשה למינוי מומחה נוסף בתביעת ביטוח לאומי

  22. לימפומה כתאונת עבודה - מינוי מומחה רפואי

  23. ערעור על החלטת רשם למנות מומחה בתחום רפואת הכאב

  24. מינוי מומחה יועץ רפואי על ידי בית הדין לעבודה

  25. מינוי מומחה לבדיקת קשר סיבתי בין ויכוח להתקף לב

  26. הסכם מינוי מומחה לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון