כשלון טיפול הסרת שיער בלייזר

להלן פסק דין בנושא כשלון טיפול הסרת שיער בלייזר:

פסק דין

התובעת טוענת בתביעתה כי פנתה לסניף של הנתבעות, שלמעשה עסקו כרשות אחת, ביום 6.9.99' והתעניינה בטיפול בלייזר להסרת שיער מפניה.

היא הוכנסה לייעוץ עם מנהל בשם יצחק ברק, אשר תיאר בפניה ובפני הוריה שליוו אותה את המכשיר ואת שיטת העבודה.

לטענתה מר ברק אמר, כי גוון וסוג עורה של התובעת וגוון השיער המיועד להסרה מתאים לצורך הטיפול, ועל כן תוך 10 טיפולים מקסימום יוסר השיער העודף לצמיתות.

בעקבות הסבריו של מר ברק התקשרה התובעת עם הנתבעות בהסכם ושילמה לנתבעת 1 סך של 8,000 ₪ בכרטיס אשראי. לאחר ביצוע התשלום החלו הטיפולים בקצב של פעמיים בחודש.

לאחר 10 טיפולים לא חל שיפור והתובעת התלוננה בפני הנתבעות, אך נאמר לה להיות סבלנית. התובעת אף שוכנעה בחודש פברואר 2000 להרחיב את הטיפול גם באזור הידיים, תוך הבטחה שבידיים ניתן לקבל תוצאות טובות יותר. בעד הטיפולים בידיים שילמה התובעת סך נוסף של 9,500 ₪.

התובעת עברה טיפול אחד באזור הידיים שגרם לה צריבה חזקה ולכאבים חזקים והתפתחו אצלה כוויות, לא המשיכה בטיפולים ולמרות זאת לא הוחזר לה כספה.

התובעת המשיכה בטיפולים בפנים עד לחודש אוגוסט 2002 ועברה עשרות טיפולים, אך השיער לא הוסר, אלא אף הפך עבה וכהה.

בחודש אוגוסט 2002 נערכה פגישה עם מנהל הנתבעות בשם אמנון, בפגישה זו הודיע אביה של התובעת כי הטיפול נכשל והוא מבקש להשיב לתובעת את כספה ולפצותה על הסבל שעברה. לדבריה אמנון אמר לאביה כי הטיפול נכשל בגלל שעבדו על התובעת בשיטות לא נכונות. אמנון ביקש לתת לנתבעות הזדמנות נוספת ובתום 3 טיפולים תראה הבדל משמעותי.

התובעת הסכימה, אך מצבה לא השתפר.

עד חודש אוגוסט 2003 עברה התובעת עשרות טיפולים במשך 4 שנים. הנתבעות סירבו להשיב את כספה של התובעת ולפצותה ואף סירבו למסור לה את תיק הטיפולים, בטענה שהוא אבד.

לאחר 4 שנים פנתה התובעת למכון אחר וביום 12.8.03' התקשרה עם אותו מכון ושילמה סך של 5,500 ₪.

התובעת טוענת כי הנתבעות התרשלו ולפיכך היא זכאית להשבת כספה ולפיצוי בגין הכאב והסבל שנגרם לה, ובגין הטיפולים הנוספים לה נזקקה במכון אחר.

הנתבעת גם טוענת לעילה של הפרת חוזה, ולניהול מו"מ שלא בתום לב.

הנתבעות בכתב הגנתן טענו כי יש למחוק את התביעה על הסף בגין העדר עילה נגד נתבעת 1,שכן היא אישיות משפטית נפרדת וכל הטיפולים והמשאים ומתנים נערכו עם נתבעת 2.

הנתבעות טענו כי לא הובטח לתובעת מקסימום של טיפולים, וכל שנאמר לה הוא כי היא זקוקה למינימום 3 טיפולים כדי לקבל תגובה כלשהי.

הנתבעות טוענות כי בתחילת הטיפול נשאלה התובעת אם היא סובלת מבעיות הורמונאליות שונות והיא השיבה בשלילה, למרות שהיו לה בעיות כאלה. בעיות הורמונאליות גורמות להתמשכות הטיפולים, ויתכן שהנתבעת 2 לא היתה מקבלת את התובעת לטיפול אילו ידעה שהתובעת סובלת מבעיות הורמונאליות.
התשלום שולם לנתבעת 2, אלא שחשבון הבנק שלה טרם הוסדר באותה תקופה ולפיכך גבה מר ברק את התשלום באמצעות נתבעת 1 באופן זמני ונתבעת 2 הוציאה את החשבונית.

עוד טוענות הנתבעות כי הטיפול בידיים הורחב לבקשת התובעת, אשר לאחר טיפול אחד, למרות שנאמר לה שאסור להשתזף היא אומנם השתזפה ולפיכך עוכב הטיפול. התובעת, לטענת הנתבעות היא זו שגרמה לסיכול המשך הטיפול.

הנתבעים טוענים כי הטיפולים היטיבו את מצבה של התובעת, אך עקב הבעיות ההורמונאליות נדרשה היא לעבור טיפולים נוספים.
הנתבעות מכחישות כי הודו בכישלון הטיפול. לטענת הנתבעות התובעת קיבלה בין 20 ל-30 טיפולים בפניה ולא כפי שטוענת התובעת.

הנתבעות מוסיפות כי מעולם לא סירבו למסור לתובעת את כרטיס הטיפולים, אלא שזה אבד בשעה שהתיקים הוחזרו לקופת חולים לאומית איתם היו קשורים בהסכם שהגיע לסיומו.

הנתבעות טוענות כי התובעת אינה יכולה להעלות טענות שברפואה בגלל שלא צורפה חוו"ד רפואית.

יצוין כבר בשלב זה כי הנתבעות ביקשו לבדוק את התובעת מטעמם ע"י ד"ר הלפרין.

התובעת נבדקה אך תוצאות הבדיקה לא נמסרו ובעקבות כך נדרשו הנתבעות ע"י ביהמ"ש לחשוף את חווה"ד, אך חרף זאת הנתבעות הודיעו כי הן מוותרות על הטענות באשר לבעיות ההורמונאליות ומסכימים כי חווה"ד של ד"ר ישעיה גם היא תמשך מהתיק.

הראיות :
התובעת ואביה העידו וכן העיד מר רן סמרה מנהל הכספים של חברת בת של קופ"ח לאומית, מר יצחק ברק , מנהל בשתי הנתבעות ומר עיזיז אמנון שטיפל בפניה של התובעת באוגוסט 2002.

אין ספק כי התובעת עברה לפחות 38 טיפולים גם עפ"י הודאת הנתבעות, אף אם לטענת הנתבעות חלק מהטיפולים פוצלו.

התובעת אמנם טוענת לכ-60 טיפולים, אך הדבר לא מתקבל לפי משך הזמנים למשך הזמן שבגין כל טיפול וטיפול.
לנתבעות דף מחשב החל משנת 2000 לגבי מועדי הביקורים, אך אין להם כרטסת שתתעד את כל הטיפולים.

הטענה היא כי תיקה של התובעת אבד. לצורך כך העיד גם מר ברק וגם מר רן סמרה. מר רן סמרה בחקירתו הנגדית אמנם אישר כי התיקים של לקוחות קופה"ח הועברו לקופה"ח, אך התובעת היתה מטופלת של הנתבעת 2 שלא דרך קופ"ח ולפיכך תיקה לא הועבר אל קופה"ח.

עד זה שאמור היה לאשר את גרסתו של מר ברק, לא תמך בגרסה זו ואף עולה מעדותו כי אין מקום לאמור בגרסתו של מר ברק לעניין זה.

מאחר והתיק לא הוצג גם אין בפני ביהמ"ש את ההסכם עליו חתמה התובעת. גם אם נקבל כי ההסכם שצורף לתצהיר עדותו הראשית של מר ברק, הוא ההסכם עליו חתמה התובעת, הרי הסכם זה מדבר על מינימום 3 טיפולים, אך לא מגביל את כמות הטיפולים, וכלשונו של הסעיף.

" הובהר לי שיידרשו 3 עד - טיפולים על מנת להשיג את התוצאה הסופית הרצויה, ולאחר סיום סדרת הטיפולים תיתכן צמיחה של עד 20% מכמות השיער המקורית. "

מנוסח הסעיף אמנם אין הגבלה למספר הטיפולים, אך כאשר מדובר בלפחות 38 טיפולים על משך של כ-4 שנים, אין בכך כל סבירות ולא ניתן להסיק כי הטיפולים יכול ויימשכו עד אין קץ.

אין גם ספק כי "התוצאה הסופית הרצוייה" היא הצלחת הטיפול. אין באף מקום בהסכם אותו צירפו הנתבעות כדי להבהיר כי ישנם מקרים בהם הטיפול לא מצליח, ועל התוצאה הכספית או האחרת במקרים כגון אלה.
טענתו של מר עיזוז אמנון בעדותו כי התובעת לא באה לטיפולים באופן סדיר כדי לאפשר לשיער לצמוח באופן מקסימאלי בין טיפול לטיפול, אין בה ממש, כי גם עפ"י רישומי הנתבעות התובעת הגיעה בממוצע כל חודש וחצי לטיפול.

גם הטענה, לפיה נשאלה התובעת על בעיות הורמונאליות לפני תחילת הטיפול אין לה על מה שתסמוך, שכן גם בטפסים שצורפו לתצהיר עדותו הראשית של מר ברק - גיליון טיפולים באמצעות לייזר בהיסטוריה הרפואית אין כל שאלה באשר לבעיות הורמונאליות.

באשר להפסקה בטיפולים באזור הידיים, אין מחלוקת כי התובעת קיבלה טיפול אחד בלבד.

התובעת לא הצליחה להוכיח כי הנתבעות פעלו בשיטה שאינה מקובלת או כי התרשלו בביצוע הטיפול, ולא הצליחה להוכיח את ראשי הרשלנות שייחסה לנתבעות בכתב התביעה.

באשר לעילה החוזית, הרי התובעת טוענת וגם אביה העיד כי פנו לנתבעת וביקשו השבה של הסכום ששילמו, אך נענו בשלילה.

מנוסח ההסכם עולה כי הובטח לתובעת הצלחה בטיפול ואין כל הסתייגות מכך.

התובעת הציגה תמונה אחת בלבד, למרות שיכולה היתה להציג תמונות מהתקופה שקדמה לטיפול.

עם זאת, גם הנתבעות לא קיבלו לטיפול מי שאינו זקוק לו והסכימו להמשיך בטיפול במשך 4 שנים, כאשר המצב מלכתחילה היה טוב. גם לטענתם התובעת בשלב מסוים עזבה את הטיפול ועברה לטיפול בחברה אחרת, למרות שהם לא קבעו כי הטיפול הסתיים בהצלחה. לפיכך די לי בתמונה שהוגשה ובהתנהגות הנתבעות לאורך זמן כדי לקבוע כי הטיפול לא צלח.

התובעת, בעת עדותה בביהמ"ש היתה לאחר כשנתיים של טיפולים אצל חברה אחרת, ואז מצבה הוטב.

לנוכח כל האמור לעיל אני קובע כי בהתנהגות של הנתבעת 2 כנגד התובעת היה משום הפרת הסכם.

באשר לנתבעת 1, הרי זו חברה נפרדת שלא טיפלה כלל בתובעת ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדה.

באשר לנתבעת 2 עליה להשיב לתובעת את הסכומים ששילמה בגין הטיפולים שנכשלו כדלקמן :
א.     סך של 8,000 ₪, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.10.99 ועד לתשלום בפועל.

ב.     סך של 9,500 ₪, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.02 ועד לתשלום בפועל.

ג.     הוצאות המשפט, אגרת המשפט כפי ששולמה ע"י התובעת ועד לתשלומה בפועל לתובעת ע"י נתבעת 2.

ד.     שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
התובעת לא הוכיחה כל הוצאות נוספות שהוציאה ולפיכך אני דוחה את התביעה ברכיבים הנוספים.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות בגין דחיית התביעה כנגד נתבעת 1.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון