להלן החלטה בנושא כאבים בכפות הרגליים בשירות צבאי: החלטה זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 23.6.05 לפיה נקבע למערער קשר של החמרה בשיעור 50% בין ההפרעה בכפות הרגליים ממנה הוא סובל לבין תנאי שירותו הצבאי. המערער סובל מכאבים בכפות הרגליים ואובחן שהסיבה לכאביו היא METATARSALGIA - PLANTAR FASCEITIS. המומחה מטעם המשיב, ד"ר פרנקלין לוקיץ', כירורג אורטופד, מצא כי: "אין מדובר בארוע טראומטי חד כגורם לתלונות. לא ניתן לשלול שמאמץ הרב שהיה נתון בעת הטירונות היווה טריגר להיווצרות הכאבים". אין מחלוקת כי המערער התגייס בפרופיל 97 ולא היה ידוע על כל בעיה רפואית לפני גיוסו. המערער התגייס ביום 21.3.1999 לשרות בחיל ההנדסה הקרבית ושירת בחיל 3 שנים עד לשחרורו ביום 8.3.02. בחצי השנה הראשונה לשרותו של המערער, עבר כחלק מהכשרותו כמש"ק הנדסה קרבית, טירונות ואימון מתקדם, אשר לוו באימוני כושר רבים, במאמצים פיזיים ובעמידות ממושכות על הרגלים. באותה תקופה החל המערער לסבול מכאבים ומוגבלויות בכפות רגליו. בין החודשים אפריל 1999 עד אוקטובר 1999 הופנה המערער ארבע פעמים לרופאים מומחים על מנת לטפל בכאביו. הטיפול היחיד שניתן למערער מן הרופאים המומחים היה שימוש במדרסים. הפרופיל של המערער הופחת מ - 97 ל - 72. המערער הודיע במהלך קדמי המשפט, שאיננו מבקש להגיש חוות דעת מטעמו וכי הוא מבקש כי הועדה תדון בתיק על בסיס החומר הקיים שעמד בפני המשיב עת נתן את החלטתו. המערער נחקר ע"י ב"כ המשיב. המערער תיאר כי עשה טירונות בצוקי עובדה וקיבל הכשרה של רובאי 4 ופלס 6 (דרגה מקצועית של הנדסה קרבית). לאחר 4 חודשי טירונות המשיך לאימון מתקדם בבקעה במשך 4 חודשים, לאחר מכן 4 חודשים של פעילות מבצעית בעזה ולאחר מכן 4 חודשים של קורס מפקדים. לאחר שנה ו-5 חודשים החל המערער בפעילות של הדרכה. טענות המשיב 4. ב"כ המשיב בסיכומיו הדגיש כי המערער הסכים בחקירתו הנגדית שהבעיות האורטופדיות שלו החלו כבר בימים הראשונים לאחר הגיוס. ב"כ המשיב מפנה למסמך 32 לתיק הרפואי, שממנו ניתן לראות שכבר בחודש הראשון לשרות, התלונן המערער 4 פעמים על כאבים בכפות הרגלים. עוד טוען ב"כ המשיב כי אין בתיק הרפואי כל אינדיקציה, שהתלונות של המערער התבססו על אופן שירותו הצבאי והראיה שהתלונה הראשונה של המערער נרשמה כבר יום לאחר הגיוס. טענות המערער 5. המערער מסכים כי התגייס עם פלטפוס לצבא, כפי שציין הרופא הצבאי, שערך לו בדיקה יום לאחר הגיוס (22.3.99). אולם המערער טוען כי בעיה זו לא הפריעה לו כלל וכלל וכי הכאבים והמוגבלויות הן תוצאה של הטיפול הכושל בפלטפוס ושל המאמצים שהשקיע המערער במשך שרותו הצבאי בעיקר בתקופת הטירונות והאמון המתקדם. המערער מדגיש כי תביעתו אין עניינה הפלטפוס עצמו, אלא הכאבים והמוגבלויות שנוצרו. דיון והכרעה 6. הועדה הרפואית שבדקה את המערער קבעה לו אחוזי נכות בגין כאבים בכפות הרגלים ללא הפרעה תפקודית. כלומר, ההכרה של המשיב היא בפגימה של כאבים בכפות הרגליים ולא במבנה כף הרגל, שהוא מולד. אין מחלוקת שהמערער לא סבל מכאבים בכפות הרגליים לפני שירותו וכאביו אלו, הנמשכים עד היום, החלו רק לאחר השרות. 7. ביום 22.3.99, יום לאחר הגיוס, המערער פנה לבדיקה רפואית אצל ד"ר לוסטמן אלכסנדר, רופא צבאי. המערער התלונן על כאבי גב תחתון, כאבי ברך, וגם נכתב כי הוא סובל מפלטפוס וכי יש להפנותו לאורטופד. הרופא גם ציין כי המערער כשיר לשרת בחיל הנדסה. ביום 24.3.91 נרשם ע"י ד"ר לוסטמן הנ"ל כי האורטופד המליץ על מדרסים. כעבור כשבועיים ביום 5.4.99 מתלונן המערער בפני הרופא כי מזה שבועיים קיימת תחושה של הרדמות בכף רגל ימין. הרופא ממליץ על שימוש במדרסים. ב - 22.4.99 שוב מתלונן על חוסר תחושה בכף רגל ימין והרופא קובע בענין זה מעקב. ביום 21.10.99 התלונן שוב על כאבים בכפות הרגליים יותר מימין. שוב הומלצו מדרסים ונקבע כי בחופשה הבאה עליו לעשות צילום כף רגל. ביום 27.12.99 עשה המערער סריקה של גפיים תחתונות ונמצאו ממצאים קלים בשתי הטיביות שמצביעים על SF` S דרגה 1 (ר' מסמך 43 לת"ר). בשלב מסוים הומלץ למערער מדרסי גבס, אולם הכאבים נמשכים וזאת גם למרות תיקונים שבוצעו במדרסי הגבס (מסמך 39 לת"ר). 8. המשיב מסתמך על כך, שהתלונה הראשונה הופיעה כבר ביום הראשון לאחר הגיוס אולם לא כך הוא. ביום לאחר הגיוס, ביום 22.3.99, התלונן המערער על כאבי גב תחתון וברך. המערער לא התלונן על כאבי כפות רגליים, אלא הרופא שבדק אותו ציין בבדיקה, כי יש לו פלטפוס וכתוצאה מכך הוא גם הופנה לאורטופד ונקבעו לו מדרסים (ר' התרשומת של ד"ר לוטסמן במסמך 32 לת"ר). התלונות הראשונות בדבר כאבים החלו אמנם בסמוך לתחילת הטירונות (ר' תלונה ראשונה ביום 5.4.99) אולם יש לקשרם באופן מובהק למאמצים הפיזים שבטירונות ולנעליים הצבאיות, שנאלץ המערער לנעול החל מיום גיוסו ואילך. כפי שעולה גם מהמשך התלונות במהלך השנים בשרות הרי שהמדרסים שהומלצו לו לא הועילו וגם לא מדרסים משוכללים יותר שהוצאו לו בשלבים מאוחרים יותר. 9. בהיבט המשפטי על הועדה לבדוק האם המערער הרים את נטל ההוכחה הנדרש לועדה על מנת להוכיח קשר בין הכאבים בכפות הרגליים מהם הוא סובל לבין תנאי שירותו הצבאי. ודוק, הועדה אינה צריכה לבדוק קשר בין הפלטפוס לבין תנאי שירותו הצבאי, שהרי, כאמור, אין מחלוקת כי הפלטפוס הינו מולד. אמנם, נטל ההוכחה בשאלת קיומה של זיקה סיבתית בין השירות הצבאי לבין המחלה רובץ על כתפי התובע (ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203, ע' 214), אולם אין מוטל עליו להוכיח כי קשר כזה קיים מעבר לספק סביר, אלא רק כי מתקבל מאוד על הדעת קיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין השירות (רע"א 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים, פ"ד לז (4) 361,366; פרשת קריספל ע' 822). כבר צויין בפרשת אביאן (דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו (5) 732), כי קיימת הלכה משפטית, אשר מכירה בקשר של גרימה במקרה של מחלה קונסטיטוציונלית רדומה, חבויה, אשר פורצת מן הכוח אל הפועל, במהלך השירות, מבלי שאובחנה קודם לכן. נכון שאין הכוונה לתחולה אוטומטית של חזקת הגרימה בכל מקרה ומקרה, שזו נתונה למדיניות משפטית המיושמת עפ"י נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. אולם במקרה שבו אין כל מחלוקת כי המערער לא סבל מכל כאבים בכפות רגליו קודם לשירותו הצבאי, הרי שעל פי הפסיקה יש לקבוע "גרימה". השוו לע"נ (חי) 368/02 משה אלפסי נ' קצין התגמולים (לא פורסם), שבו נקבע כי המערער סבל רבות טרם הגיוס מבעיות בכפות רגליו, לרבות נקע וטיפולים אורטופדים שונים בהיותו כבן 13. 10. לסיכום, היות והכאבים הופיעו לראשונה רק לאחר מאמצים פיזיים בטירונות, ולמרות שלמערער היתה פגימה קונסטיטוציונלית, אולם זו לא באה לכדי ביטוי קודם לטירונות, הרי שעל פי ההלכה המשפטית, יש מקום לקבוע קשר של גרימה. סוף דבר הערעור מתקבל ונקבע קשר של גרימה בין הכאבים בכפות הרגליים מהם סובל המערער לבין תנאי השירות. המשיב ישלם למערער הוצאות הגעתו לדיונים בסך של 500 ש"ח וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ע"י ב"כ המשיב. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. רגלייםצבאשירות צבאי