טריקת דלת על אצבע בגן ילדים

להלן פסק דין בנושא טריקת דלת על אצבע בגן ילדים:

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.

התובעת קטינה ילידת 14.1.1994.

בזמן הרלוונטי לתביעה, למדה בגן עירוני של עיריית רמת גן, המכונה "גן חרוב" ו/או גן 18.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 3.4.00, טרק אחד מילדי הגן, בשם טל וקסין, את הדלת הפנימית בגן על אצבעות יד שמאל של התובעת.

אמה של התובעת הצהירה כי פנתה עם בתה לרופאת ילדים בקופת חולים ומשם הופנו לצילום רנטגן. בפענוח הצילום קבע ד"ר זלצמן יעקב, ממכון הרנטגן במחוז דן של קופ"ח כללית, כי בתצלום אצבע 4 כף יד שמאל, קיים שבר של הגליל הדיסטלי. עם ממצאי הפענוח, הופנו למיון אורטופדי בבי"ח בלינסון.

האם, בתצהיר עדותה הראשית הצהירה כי במיון האורטופדי, קיבל את פניהן מתמחה באורטופדיה, אשר קבע כי אין שבר, אך ציין כי ישנו "חשד לסדק" וחבלה באצבע 4.
התובעת לא קיבלה שום טיפול בחדר מיון, אצבעותיה לא קובעו, לא גובסו, אך הומלץ לה על קירור מקומי ומשככי כאבים.
יש לציין כי גם לו היה מתגלה השבר בחדר המיון, לא היה ניתן לטפל בו בשל מיקומו, מלבד הטיפול שהומלץ לתובעת.

אמה של התובעת העידה כי לאחר הארוע הנטען, היו לבתה התפרצויות בכי וכאבים, שנתה נדדה וכי כל תנועה ו/או מגע באצבע הסב לה כאב רב.

הנתבעות 3 ו- 4 טענו כי לא ראו את מהלך טריקת הדלת על אצבעות ידה של התובעת. הנתבעות טענו כי ראו את התובעת בוכה ובדקו עמה את סיבת הבכי וזו ענתה כי קיבלה מכה מהדלת.
הנתבעות בתצהירן העידו כי לאחר האירוע לא ראו את אצבעות ידה של התובעת נפוחות או פציעה חיצונית חריגה אלא רק אודם על אצבעותיה, ומשכך הרגיעו את התובעת וקיררו את מקום הפציעה בקרח. הנתבעות טענו כי לאחר הארוע שבה התובעת לתפקד כרגיל ויצאה לשחק עם שאר ילדי הגן.

ניתוח הראיות
בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם התובעת ע"י פרופ' אנגל יואל, מומחה לכירורגיה של כף היד, קבע המומחה :

"מדובר בשבר סגור לחלק המרוחק של הגליל באצבע רביעית של דוסטאן דנה. שבר זה התאחה תוך הרחבה של החלק המוחק של עצם זו. כתוצאה משבר מסוג זה מופיעה בד"כ המטומה מתחת לציפורן שגורמת לכאב וסבל תקופה של מספר חודשים. גם החיבור בחלק המרוחק של האצבע בו אספקת הדם לקויה, יכולה לפעמים להתארך עד לתקופה של חצי שנה. במהלך כל אותה תקופה קיימת רגישות באצבע שעלולה למנוע שימוש תקין.
סיכום ומסקנות:
אין נכות צמיתה. קיים אי כושר זמני ושימוש באצבע הגורם לסבל בנוסף לקושי במיומנות עדינה".
מומחה רפואי שמונה מטעם הנתבעות, ד"ר ישראל קליר קבע:

"מדובר בשבר ניתוק בקצה הגליל המרוחק אצבע רביעית כף יד שמאל. על מהות השבר תעיד העובדה שבחדר מיון אפילו לא אובחן, אבל גם לו היו מאבחנים הטיפול סימפטומתי, הרי שמדובר בשבר מזערי חסר משמעות, שהרי הנבדקת היתה אז בת כשש.
בכל מקרה, כעבור חודשיים וחצי פנתה לרופאת ילדים שהפנתה לאורטופד. ..עיינתי בחוות דעתו של פרופ' אנגל, מסתבר שגם עמיתי לא מצא כל ממצאים בבדיקתו (עמ' 2 לחווה"ד בפרק "הבדיקה") ואף עמיתי לא מצא לנכון לקבוע נכות. לגבי אי הכושר הזמני שכותב פרופ' אנגל בחוות דעתו אין פירוט. יש להניח ששבר מזערי מסוג זה גורם לכאב לשבועיים - שלושה והפרעה מסויימת בשימוש בכף היד (שמאל) באותה תקופה [שבועיים-שלושה, כאמור] אין לדעתי אי כושר ממושך יותר או קבוע בגלל חבלה טריואלית זאת ונראה שריבוי החבלות שארעו מאז גרמו להפרעות זמניות מסוימות ללא קשר לאירוע החבלתי באפריל 2000".

כאמור, לתובעת לא נשארו נכיויות כלשהן. התובעת אף לא החסירה ימי לימודים והגיעה לגן מידי יום.

שאלת האחריות
עדות אמה של התובעת לא נסתרה.

אין ספק כי קיימת אחריות מושגית של הנתבעות כלפי התובעת שהינה ילדה הלומדת במסגרת חינוך השייכת לנתבעת 1 ועליהן מפקחת נתבעת 5, ובפועל מי שאחראי להתרחשות הדברים ולסביבה הינן הנתבעות 2-4.

בחוזר מנכ"ל (מהדורה אלול [התשנ"ז] ספטמבר 1997), שהיה בתוקף בעת האירוע), נכתב ע"י נתבעת 5 ומחייבת את הנתבעות כולן, בעמ' 66 סעיף 6:

"כנף הדלת תחובר אל המשקוף באמצעות צירי צד מעולים, בעלי 2 כנפיים או יותר, שאינן מתרוממות והשומרות על רווח מזערי ובלתי מסוכן בין קצה כנף הדלת ובין המשקוף הצמוד אליו. בכל מקרה יש להתקין לאורך המשקוף האנכי (בצד הצירים) ובין הכנף למשקוף רצועת גומי שתכסה את המרווח ותמנע אפשרות להכנסת אצבעות".

במקרה דנן, בגן חרוב ו/או גן 18, הדבר לא נעשה, לא הותקנו אמצעי הבטיחות ולא פעלו הנתבעות עפ"י נוהלי הבטיחות ועל כן היתה לתובעת האפשרות להכניס לרווח שבין המשקוף לדלת, אצבעות ידה.

חוות דעת שהוגשה מטעם התובעת ע"י ד"ר אייל ביקלס מומחה לבטיחות נקבע:

"על עיריית ר"ג ומשרד החינוך היה לבחון את מבנה הגן ולהתאימו לדרישות שבחוזר מנכ"ל משרד החינוך המחייב. אי התקנת התקן בלימה והאטת הדלת וכן רצועת גומי בין כנף לבין המשקוף (בצד הצירים), אפשר לתובעת להניח ידה באזור הלכידה שבין כנף הדלת למשקוף וכן אפשר את טריקת הדלת ע"י כל אחד מילדי הגן. באם הגננת היתה נמנעת מלהציב את כסא התובעת בסמיכות לדלת הפנימית, טרם הותקנו הליקויים ומוודאת שכל ילדי הגן וביניהם התובעת אינם מתקרבים לדלת, הרי התאונה היתה נמנעת. כמו כן באם התובעת היתה מסירה את הדלת עד לתיקון הליקויים, הרי שהתאונה היתה נמנעת".

דבריו אלו של ד"ר ביקלס מקובלים עלי.

מר רותם זהבי שמכהן כיום כממונה בטיחות ארצי במשרד החינוך, העיד בפני ביהמ"ש והסביר את גודל חשיבות המיגונים הבטיחותיים.

העד אישר כי מספר הילדים הנפגעים מדלתות בשנה הינו עומד על אלפים. מר זהבי ציין כי הוראות חוזר המנכ"ל מחייבות והן בגדר של קביעת נורמות. העד אישר כי קיימת חובה המטילה על הגננות אחריות המחייבת דיווח על מפגעים וליקויים שונים. מר רותם זהבי העיד כי משרד החינוך מכשיר אנשים כיועצי בטיחות, אשר תפקידם הוא לבקר במוסדרות החינוך ולבדוק את תקינות המוסדות החינוכיים. בנוסף לכל רשות יש איש בטיחות שתפקידו לבדוק את מוסדות החינוך, ולוודא שהוראות חוזר המנכ"ל בוצעו כהלכתם.

לפיכך, במקרה דנן, אין מחלוקת כי לא היו הדלתות בנויות וממוגנות עפ"י הוראות חוזר המנכ"ל. הגננת עמליה בן צבי, אף העידה כי באותה שנה לא היו התקני בטיחות בדלת הגן.

הגננת מלי גרין העידה כי התקני הבטיחות הותקנו רק בשנת 2004. גב' גרין אף העידה כי מאז שנת 99 בה התחילה לעבוד כגננת בגן ועד שנת 2003, לא הגיעו אף מפקחים לא מטעם משרד החינוך ולא מטעם עיריית ר"ג.

לאור האמור לעיל עולה כי הנתבעות כולן הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית ונהגו ברשלנות כלפי התובעת, כאשר לא דאגו להתקין אמצעי בטיחות, וכתוצאה מכך נגרם לתובעת הנזק.

אשר על כן אני קובע כי הנתבעות אחראיות לנזק שנגרם לתובעת.

לעניין הנזק כפי שנאמר,לתובעת לא נשארה נכות כלשהי, אך לא ניתן להתעלם מהכאב והסבל שעבר על התובעת, אשר על כן אני פוסק סכום גלובלי בסך 10,000 ש"ח.

סיכומו של דבר
אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בסך 8,178 ש"ח, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת שכ"ט בשיעור של 2,500 ₪ + מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון