חסינות המדינה בתביעות נזיקין

חסינות המדינה בתביעות נזיקין על פי סעיף 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952.

המדינה "חסינה" מפני תביעת נזיקין על נזק שנגרם לחייל מקום בו נשמר עניינו של הניזוק (או משפחתו) בדרך אחרת, קרי בדרך של הסדר פיצוי מינהלי, שאינו תלוי בקיום אחריות בנזיקין (להבדיל מהסדר פיצוי בדרך של תביעת נזיקין).

חסינות המדינה לפי סעיף 7 לחוק אחריות המדינה חלה על מצב בו הפגיעה או הנזק (או החמרת המחלה) נגרמו לחייל עצמו, והביאו למותו.

להלן החלטה בנושא חסינות המדינה בתביעות נזיקין:

החלטה

1.     בפניי בקשה מטעם נתבעת מס' 2, (להלן: המדינה) להורות על מחיקת או דחיית התביעה על הסף.

עובדות רקע
2.     התובעים, עיזבון המנוחה הגישו באמצעות יורשיה ואביה תביעת נגד שירותי בריאות כללית ונגד המדינה תביעת נזיקין בעילה של רשלנות רפואית, שגרמה, לטענתם, למותה של המנוחה.

3.     עפ"י הנטען בכתב התביעה, המנוחה ילידת 1978, נפטרה ביום 4.10.02 עקב גידול תוך מוחי.
     מכתב התביעה עולה, כי המנוחה החלה לסבול מתופעות שונות מגיל 12, אולם הרופאים לא התייחסו ברצינות לתלונותיה.
     במסגרת שירותה הצבאי התלוננה המנוחה על קשיי הרדמות והפרעות בהתנהגות אולם לא התייחסו לתלונותיה ובסופו של דבר אף שוחררה מהשירות עם פרופיל 21.
     בכתב התביעה מיוחסים למדינה ולשלוחיה מחדלים בטיפול שניתן למנוחה בתקופת השירות הצבאי ולשירותי בריאות כללית, נתבעת מס' 1, בתקופות אחרות. נטען, כי המחדלים בטיפול הביאו למותה בטרם עת של המנוחה.

טענות הצדדים בקצרה
4.     המדינה מסתמכת על עקרון חסינות המדינה בתביעות נזיקין על פי סעיף 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 (להלן: חוק הנזיקים). בהתאם, טוען ב"כ המדינה להיעדר עילה ולחוסר סמכות עניינית של ביהמ"ש. על התובעים למצות זכויותיהם לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 (להלן: חוק משפחות חיילים).

5.     המשיבים טוענים כי לביהמ"ש סמכות לדון בתובענה, הם מסתמכים על פס"ד שניתן ע"י כב' השופטת גרסטל בת.א. (מחוזי-ת"א) 1505/99 מדינת ישראל- משרד הבטחון נגד בן ברוך רפאל (ניתן ביום 17/3/03) (נספח א' לתגובה).
     לטענתם, לביהמ"ש סמכות לדון בתובענה ולא חלק חוק משפחות חיילים, כיוון ש"אין כל קשר בין הגידול המוחי לבין שירותה הצבאי של המנוחה, הגידול לא נגרם עקב השירות הצבאי אלא שהתביעה כאן מתייחסת לרשלנות של רופאי הצבא שלא איבחנו המחלה".
     לטענת המשיבים, סעד של דחייה או מחיקה על הסף הוא "סעד מרחיק לכת, שאין לקבל אותו".
     עוד לטענתם, ממילא שירותי בריאות כללית ביקשו ארכה להגשת הודעה לצד שלישי ולכן ממילא זו תבקש כי המבקשת תהיה צד לתובענה.

דיון ומסקנות
6.     לאחר ששקלתי מלוא טענות הצדדים, הנני קובעת כי אכן יש למחוק את התובענה על הסף, כפי שאנמק להלן:

7.      סעיף 7 לחוק הנזיקים קובע לאמור:

"מוות שנגרם בשירות צבאי
(א) אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של אדם שבא כתוצאה מחבלה שנחבל או ממחלה או מהחמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי.
(ב) "שירות צבאי", בסעיף זה, פירושו כבחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950".

ההפניה לסעיף 2 לחוק הנזיקים איננה רלבנטית, שכן סעיף 7 יוצר חריג לגבי חיילים ומפנה להגדרה בחוק משפחות חיילים.

חוק משפחות חיילים קובע:
"חייל שנספה במערכה" ו"נספה" פירושו - חייל או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו".

כפי שאבהיר להלן, התביעה נופלת בגדר תביעה במסגרת חוק משפחות חיילים.

8.     המדינה "חסינה" מפני תביעת נזיקין על נזק שנגרם לחייל מקום בו נשמר עניינו של הניזוק (או משפחתו) בדרך אחרת, קרי בדרך של הסדר פיצוי מינהלי, שאינו תלוי בקיום אחריות בנזיקין (להבדיל מהסדר פיצוי בדרך של תביעת נזיקין). עמד על כך כב' השופט י' כהן בע"א 303/75 מדינת ישראל נ' אילן רפאל, פ"ד כט(2) 601, בעמ' 605, בציינו:

"סעיף 6(א) (מס' הסעיף נכון לאותו מועד, הערה שלי ח.ה.) שחרר את המדינה מאחריות בנזיקין על חבלה ומחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי. ההצדקה לפטור זה מאחריות היא בכך, שעבור חבלות או מחלות שנגרמו לחייל בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי חייבת המדינה לשלם תגמולים לפי חוק הנכים הנ"ל. אמנם הביטוי 'עקב שירותו הצבאי' לא הוגדר בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), אך הן מתוך מטרת סעיף 6(א) הנ"ל והן מתוך ההפניה לחוק הנכים שבסעיף 6(ב) ברור, שכוונת המחוקק היתה ליצור תיאום בין הפטור מאחריות לפי סעיף 6(א) ובין הזכות לפי חוק התגמולים, באופן שבכל מקרה הנופל לתחומי חוק הנכים יחול הפטור מאחריות בנזיקין."

     הסיבה בעטיה דחתה כב' השופטת גרסטל בת.א. 1550/99 הנ"ל את טענת המדינה שם, הייתה כפי שציינה:

"חסינות המדינה לפי סעיף 7 לחוק אחריות המדינה חלה על מצב בו הפגיעה או הנזק (או החמרת המחלה) נגרמו לחייל עצמו, והביאו למותו... לעומת זאת, מקום שבו, לאחר מותו של החייל, ובמנותק מן האירוע שהוביל למותו, ביצעה המדינה מעשה או מחדל שיתכן שהם מגיעים כדי עוולה בנזיקין כלפי בני משפחתו של החייל (ואין לפניי כל טענה שהמדינה איננה עשויה להיחשב כחבה בחובת זהירות כלפיהם) - כי אז, אין עומדת למדינה חסינות בפני תביעת נזיקין". (ההדגשה שלי - ח.ה.).

בתביעה שם, דובר בנזק שנגרם למשפחת החייל לאחר מותו של החייל וללא קשר לגורמים שהביאו למותו.
     כפי שאבהיר, לא כך בענייננו.

9.     האם תביעה בגין טיפול רפואי רשלני שניתן לחיילת בתקופת השירות הצבאי אשר החמיר מחלה, שגרמה למות החיילת, נכללת בתביעות שחוסות תחת חוק משפחות חיילים?
     טענת המשיבים כי המנוחה לא חלתה בתקופת הצבא, אינה רלבנטית שכן הם טוענים (נגד המדינה) כי עקב טיפול לקוי בתקופת השירות הצבאי, המחלה החמירה והביאה למותה.     
חוק משפחות חיילים כאמור דן גם ב-"חייל משוחרר, שמת כתוצאה... מהחמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי".
     אשר לטענת המשיבים והפנייתם לפסיקה (שאינה רלבנטית), לעניין תנאי השירות וטענתם כאילו המחלה לא נגרמה "עקב השירות" - הלכה היא, כי כיוון שחייל מנוע מלפנות לקבלת טיפול רפואי על ידי גורם אזרחי, לפיכך, "מרובה כפל כפליים אחריותם של רופאי הצבא" (ע"א 289/59 קצין התגמולים נ' שנדור כהן, פ"ד יד 1286, עמ' 1288). מטעם זה, יש מקום להכיר במי שמחלתו הוחמרה כתוצאה מאיחור באיבחון ובטיפול במחלה ולקבוע כי ההחמרה היא עקב השירות הצבאי (ע' יעבץ חוק הנכים - חקיקה, פסיקה והיבטים משפטיים (1999), עמ' 106; רע"א 8317/99 שוקרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (5) 321; ע"נ (חי') 279/98 שניידר נ' קצין התגמולים (לא פורסם); ע"א (ת"א) 835/84 מלמד נ' קצין התגמולים, פ"מ תשמ"ו (3) 173).
     לפיכך, הטענה כי המנוחה לא טופלה כראוי בתקופת השירות בצה"ל וכי מותה לאחר שיחרורה מהשירות, נגרם עקב החמרת מחלה, אם תימצא נכונה, תזכה את התובעים בתגמולים בהתאם לחוק משפחות חיילים.

10.      אשר על כן, אין למשיבים עילת תביעה בנזיקין נגד המדינה בהתאם לסעיף 7 לחוק הנזיקים.
     על המשיבים לפעול בדרכים המותוות בחוק משפחות חיילים.
     די בקביעה זו, גם ללא צורך לדון בשאר טענות המשיבים, על מנת להורות על מחיקת התביעה על הסף.
     הנני מורה על מחיקת התביעה נגד המדינה על סף.
     בהתחשב בנסיבות, איני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חסינות קונסולרית

  2. חסינות עובדי האו"ם

  3. בקשת חסינות עובד ציבור

  4. סייגים לחסינות חברי כנסת

  5. חסינות נושאי משרה שיפוטית

  6. הצעת חוק חסינות דיפלומטית

  7. התנגדות לחסינות עובד ציבור

  8. חסינות היועץ המשפטי בעירייה

  9. חסינות כתבי טענות בהליך משפטי

  10. חסינות דואר ישראל מפני תביעות

  11. בקשה להכרה בחסינות עובד ציבור

  12. חסינות המדינה בתביעות נזיקין

  13. בקשת עובד ציבור להכיר בחסינות

  14. חסינות עובד ציבור בדיני עבודה

  15. חסינות מדינות זרות בדיני עבודה

  16. חסינות עובדי ציבור בתביעת נזיקין

  17. חסינות פרקליט המדינה מפני תביעות

  18. חוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008

  19. חסינות עובדי ציבור מפני תביעת נזיקין

  20. תביעה בגין החלטה שיפוטית - חסינות משפטית

  21. צו חסינויות וזכויות (הכוח הרב-לאומי), התשמ"ג-1983

  22. צו החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947

  23. חוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב-לאומי), התשמ"ב-1982

  24. חסינות על מעשים תוך כדי מילוי תפקיד שלטוני כעובד ציבור

  25. פקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות, 1947

  26. חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951

  27. צו חסינויות וזכויות ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות

  28. צו חסינויות וזכויות (הנוכחות הבין-לאומית הזמנית בחברון), התשנ"ז-1997

  29. תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות יתר), תשי''ז-1956

  30. תקנות אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר), תשל''ו-1976

  31. חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983

  32. כללי חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (השתתפות בהוצאות משפטיות), התשס"ג-2003

  33. צו חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) (הבנק האירופי להשקעות), התשס"ז-2006

  34. צו חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) (נציג נציבות הקהיליה האירופית), התשנ"ב-1992

  35. תקנות אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (חסינות, זכויות יתר והסכמי חליפין), תשי''ד-1954

  36. צו חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) (משתתפי סמינר וקבוצת עבודה בנושאי בטיחות בדרכים מטעם המועצה הכלכלית האירופית של האו"ם), התשנ"ד-1993

  37. צו חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) (תכנית שיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון, במסגרת מכשיר המימון האירופי לשכנות ולשותפות), התש"ע-2009

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון