זכות המל''ל לתביעת שיבוב בהליך שהסתיים בפשרה

להלן החלטה בנושא זכות המל''ל לתביעת שיבוב בהליך שהסתיים בפשרה:

החלטה

1.     הניזוק נפגע בתאונת עבודה ביום 27/5/96 בה הוסבו לו נזקי גוף. הניזוק הגיש תובענת נזיקין לכב' בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת.א. 10752/96 שנדונה בפני כב' השופט פינקלמן (להלן -"תביעת המחוזי"). בגדרה של תביעת המחוזי תבע הניזוק את מעבידתו, א.ד. עבודות מתכת שותפות רשומה (להלן - "המעבידה"), ואת מבטחתה וכן את הנתבעות שבפניי ומבטחותיהן. הנתבעות שבפניי הן מחזיקת האתר בו אירעה התאונה וחברת כח-אדם שעל פי הטענה תפקידה היה לנהל ולרכז את העבודות באתר.

2.     תביעת הניזוק הוכרה כתאונת עבודה באופן שהתובע שבפניי (להלן, גם "המל"ל"), שילם ואמור לשלם לניזוק תגמולים. לנוכח זאת הגיש המל"ל תובענת שיבוב שבפניי. ברי שעל פי הדין המל"ל לא יכול להגיש תביעת שיבוב כנגד המעבידה ומבטחתה. משום כך הגיש התביעה כנגד יתר הנתבעות בתביעת המחוזי. הנתבעות התגוננו בפני התביעה.

3.     נשוא החלטתי זו היא שתי בקשות של הנתבעות בתיקי בש"א 13389/05 ו- 14038/05. הן נסמכות על התפתחות המהלכים בתביעת המחוזי. ברי, לנוכח החומר שבפניי, כי בפני כב' השופט פינקלמן נשמעו הראיות. בישיבה מיום 15/10/02 מסרו הצדדים כי "הגענו להסכם בשאלת גובה הנזק; ולאחר שנשמעו כל הראיות בשאלת האחריות - אנו מוסרים בהסכמה, להכרעת בית המשפט את שאלת האחריות - על פי סעיף 70א (מן הסתם צריך להיות "79א" - ש.ל.) לחוק בתי המשפט; ומבקשים כי יינתן פסק דין בתובענה, בהתאם להסכמה בשאלת גובה הנזק ולהכרעה שתינתן בשאלת האחריות".

     בעקבות הודעה זו ניתן פסק דינו הקצר של כב' השופט פינקלמן. להלן תובאנה עיקר המובאות הימנו כדלקמן:
     "לאחר שהצדדים הגיעו לכלל הסכם בעניין גובה הנזק, והסמיכו את בית המשפט לפסוק בשאלת החבות - על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, הנני פוסק כלהלן:

     לאור הראיות שהובאו בפניי במלואן בשאלת האחריות, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים - אני מחייב את המעביד: א.ד. עבודות מתכת שותפות רשומה, ומבטחתה - מגדל חברה לביטוח בע"מ, לשאת בחבות כלפי התובע לאירוע התאונה נשוא התביעה; ואילו התובע ישא ברשלנות תורמת בשיעור של 50%... לאירוע התאונה האמורה.

     התביעה נגד יתר הנתבעים, וכן כל ההודעות לצדדים שלישיים - תידחנה ללא צו להוצאות".

4.     הנה כי כן, כב' השופט פסק, בשאלת החבות, כי היא חלה על המעבידה והניזוק עצמו באופן שהוא חייב את המעבידה בכדי 50%. הוא דחה את התביעה כנגד יתר הנתבעות, הן הנתבעות שבפניי.

     לנוכח כל אלו, טוענות הנתבעות כי יש לסלק על הסף את התביעה שבפניי, מחמת מעשה בית דין שצמח בתביעת המחוזי. כך, בעיקר, לנוכח אופיה של תביעת המל"ל שבפניי כתביעת שיבוב. וכך הורו בתי המשפט בהזדמנויות רבות. לדוגמא ב-רע"א 9475/02, 9823/02 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' (אוזכר בסעיף 6 לבקשה בתיק בש"א 14038/05) צויין כי "זכותו של המוסד לביטוח לאומי להשבה, מתוקף סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, נגזרת מעקרונות התחלוף (סוברוגציה)... זכותו של המוסד כלפי המזיק היא, מבחינה מהותית, זכותו של הניזוק עצמו...". לפיכך, ומשעה שהניזוק, לו היה מגיש תובענת הנזיקין נגד הנתבעות שבפניי, היה נדחה משום מעשה בית דין, כך יש לנהוג אף בתביעת המל"ל, שבא בנעליו של הניזוק.

5.     עיקר שיקולי הכרעתי נעוצים בפסק דינו החדיש של כב' השופט ריבלין ב-ע"א 3097/02 שביט מלמד ואח' נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (נספח א' לתגובת המל"ל), שנדרש לסוגיות הצריכות לפנים בפניי. בפרשת מלמד נדונה תובענה בגין רשלנות רפואית. בית המשפט המחוזי בירושלים שדן בתובענה הודיע לצדדים "כי הוא מתקשה להכריע בשאלת האחריות, והציע לבעלי הדין הסדר שלפיו תשא קופת החולים במחצית מדמי הנזק שייקבע למלמד. בעלי הדין נענו להצעה, ולהסכמתם ניתן תוקף של פסק דין חלקי" (סעיף 2).

     ברי, איפוא, כי בהעלם ראשון אין הנדון דומה לראיה. בפרשת מלמד, ככל שעסקינן בשאלת החבות, ברי שהושגה פשרה ובית המשפט לא הכריע בסוגיה לעיצומה. בנדוננו, שאלה היא שתידרש בהמשך, מה טיבו של ההליך שנדון בפני כב' השופט פינקלמן בתביעת המחוזי, לעניין ההכרעה לגוף שאלת החבות שם.

6.      כב' השופט ריבלין מרחיב את הדיבור באשר לתביעת השיבוב הסטטוטורית של המל"ל. כך, לנוכח המחלוקת שהתעוררה לעניין שיעור גמלאות הביטוח הלאומי הצריכות לניכוי מסכום הפיצויים. אכן, הוא חוזר ומורה כי "המוסד עומד בנעלי הניזוק ואוכף את זכותו של הניזוק כלפי המזיק, ובהעדר עילה לחייב את המזיק בתשלום פיצויים לניזוק, נופלת גם עילת ההשבה של המוסד. המוסד נדרש, איפוא, להוכיח, בגדרי תביעת ההשבה שלו, גם את זכותו של הניזוק כלפי המזיק. עם זאת, מימושה של זכות ההשבה אינו תלוי ברצונו של הניזוק, והמוסד רשאי להפעילה אף עם הניזוק עצמו אינו עומד לתבוע פיצויים מן המזיק" (סעיף 5).

7.     שעה שבית המשפט דן בתחולת כלל ההשתק מחמת מעשה בית דין על תביעת ההשבה של המל"ל הוא מורה כי לכל הדעות לא יכול לצמוח השתק עילה, "שכן הזכות לתבוע את הגמלאות נשללת מידי הניזוק ועוברת אל המוסד עם קרות מעשה הנזיקין". ואולם, ככל שעסקינן בהשתק פלוגתא, "קיים ספק באשר לכוחו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי להקים השתק פלוגתא, אף בפני בעלי הדין עצמם, וזאת בשל שהוא ניתן בדרך הפשרה... מכל מקום, ברור שהוא אינו יכול לכבול את המוסד לביטוח לאומי במעשה בית דין, שהרי המוסד לא היה צד להליך, והוא גם אינו קרוב מן הבחינה המשפטית למי מבעלי הדין" (סעיף 8).

8.     כמבואר, טרם הכרעתי אם ההליך בתביעת המחוזי הוא "הליך פשרה". שהרי אז, כמדומה, קיים ספק האם בכוחו להצמיח "השתק פלוגתא". אניח, איפוא, כשיטת הנתבעות, כי פסק הדין האמור דן והכריע במחלוקת לגופה. בעניין זה ממשיך ומורה כב' השופט ריבלין כי "לכאורה - ואיני נדרש להכריע בכך כאן - גם כאשר מתבררת שאלת אחריותו של המזיק כלפי הניזוק ומוכרעת לגוף העניין, ספק אם ניתן לראות את הניזוק, מראש, כמי שמייצג, במסגרת תביעת הפיצויים שלו כנגד המזיק, את עניינו של המוסד כנגד המזיק... הנימוקים האמורים נותנים, איפוא, טעם טוב שלא לקשור את המוסד לביטוח לאומי לתוצאות ההתדיינות שבין הניזוק לבין המזיק, גם כאשר התביעה מוכרעת לגופה" (סעיפים 11 ו-12).

     אכן, כב' השופט תוהה ה"אם אין לאפשר למוסד ליהנות מאותה הכרעה ולהסתמך עליה כדי להשתיק את יריבו המזיק, שכבר היה לו יומו בבית המשפט". אכן, תוצאה אפשרית זו עשויה לא לעמוד בעקרונות "כלל ההדדיות", ואולם לנוכח העובדה שנקבעו לכלל זה חריגים רבים והוטחה כנגדו ביקורת, רואה כב' השופט להשאיר בצריך עיון עניין זה.

9.     מכאן, שככל שעסקינן באפשרות שבתביעת המחוזי הייתה הכרעה לגוף העניין, יש להידרש לשאלה האם יש לחייב את המל"ל, חרף העובדה שלא היה בעל דין שם, משום טעמים של "קרבה משפטית" ו"קרבת עניין". נקל היה לכב' השופט ריבלין להגיע למסקנה כי בפרשה שבפניו לא הייתה "קרבת עניין" משום "מאפייניו המיוחדים של פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שקבע את שיעור הפיצוי בדרך הפשרה, ובלא שהכריע בשאלת אחריותה של קופת החולים לנכותו של מלמד לגופה. ההסדר הזה, אף שבא מפי בית המשפט, משקף חלוקת סיכון בין בעלי הדין..." (סעיף 10).

     ואולם, ככל שעסקינן בנדוננו, לא קבע השופט ריבלין קביעה נורמטיבית מחייבת. אכן, הוא הצביע על שורה של שיקולים נוקדניים, שלא אפרטם כאן, מדוע לטעמו, כאמור, קיים "ספק אם ניתן לראות את הניזוק, מראש, כמי שמייצג, במסגרת תביעת הפיצויים שלו כנגד המזיק, את עניינו של המוסד נגד המזיק". לשיטתי, איפוא, שומה עליי לחזור ולבחון, כך שומה על בית המשפט לנהוג בכל תביעת שיבוב של המל"ל, האם קיימת "קרבת עניין", ממנה ניתן ללמוד שהניזוק, בפרשה ספציפית וקונקרטית, נחשב כמי ש"ייצג את עניינו של המל"ל". אכן, דומה בעיניי כי הנחת המוצא של כב' השופט ריבלין היא כי לא קיימת "קרבת עניין", באופן שהנטל לסתור ממילא רובץ על הנתבעים. אם כך ואם אחרת, ככל שאחזור ואדרש לסוגיה האמורה, ומן הסתם כך יהא, אין מנוס מלהידרש לעניין זה בגדר פרשת הראיות, בה תיבחן הסוגיה האמורה בהקשר לתביעת המחוזי, באופן שלכל הדעות לא ניתן להידרש לה בגדר בקשת-סף שבפניי.

10.     לנוכח כל אלו הנני דוחה את בקשות הנתבעות לסילוק על הסף. הנני מחייב, הן את הנתבעות 1-2, והן את הנתבעות 3-4, לשלם לתובע, הוצאות הבקשות בסך 2,800 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

11.     המזכירות תגנוז תיקי בש"א 13389/05 ו- 14038/05.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עקרון השוויון בהסדר פשרה

  2. חוזה לקביעת שומת מס בפשרה

  3. הסדר פשרה בתיק תביעות קטנות

  4. מכירת מגרש לקבלן אחרי הפשרה

  5. פסק דין בפשרה תביעת לשון הרע

  6. פשרה בקדם משפט - חיוב באגרה ?

  7. פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברות הגז

  8. פסק דין על דרך הפשרה בליקויי בניה

  9. פסק דין על דרך הפשרה בתביעת מזונות

  10. אישור פשרה בין בעלי תפקיד בבנק למסחר

  11. פשרה לאחר דיון הוכחות - החזר אגרה ?

  12. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  13. הסדר פשרה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  14. הפעלת ''לחץ'' על בעל דין להגיע לפשרה

  15. החזר אגרה במקרה של פשרה בבית המשפט העליון

  16. הודעה לצד שלישי נגד נתבע שנמחק במסגרת פשרה

  17. זכות המל''ל לתביעת שיבוב בהליך שהסתיים בפשרה

  18. תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס''ב-2002

  19. בקשה לאישור הסדר פשרה שאליו הגיעו הצדדים בתובענה הייצוגית

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון