הצפה בגלל לחץ מים

להלן פסק דין בנושא הצפה בגלל לחץ מים:

פסק דין

1.     ביום 21.5.03 ביצעה עירית חיפה ( להלן "הנתבעת" ) עבודות ברשת המים של שכונת רמת אלון בחיפה, אשר במהלכן הוגבר לחץ המים בצנרת השכונתית.

     מיד לאחר ביצוע העבודות הנ"ל, נבקעה צנרת המים בדירת התובעים עקב עליה חדה בלחץ המים, והדירה הוצפה במים, על פי הנטען.

     התובעים טוענים כי ארוע ההצפה והנזקים שנגרמו בעקבותיה, הינם תוצאה של מעשיה הרשלניים ו/או מחדליה של הנתבעת בביצוע העבודות ברשת המים, על כן, חלה עליה החובה לפצותם בגין נזקים אלה.

2.     הנתבעת לא הכחישה כי לחץ המים עלה במהלך ביצוע העבודות, אלא טענה כי הנזקים בדירת התובעים נגרמו כתוצאה ממצבה הישן והרעוע של הצנרת הביתית בדירת התובעים ואי עמידתה בדרישות התקן ובהוראות חוק התכנון והבניה.

3.     דיון

השאלה הראשונה שהעסיקה את הצדדים היא על מי מוטלת חובת הראיה לעניין קיומה של רשלנות או לעניין העדר קיומה, בנסיבות המקרה שבפנינו.

     סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן:
     
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה."

     בענייננו, אין חולק כי הנזק נגרם כתוצאה מעליה בלחץ המים בקו המים השכונתי. עליה זו אירעה במהלך ביצוע שינויים במקטיני לחץ המים השכונתיים על ידי עובדי הנתבעת. המים שנפלטו בכמויות גדולות ואשר הגבירו את לחץ המים כמתואר לעיל וגרמו לבקיעת הצנרת הביתית בדירת התובעים, הינם בגדר דבר העלול לגרום נזק בהימלטו על פי ההגדרה בסעיף 38 הנ"ל. כמו כן, אין חולק כי רשת המים השכונתית שמתוכה נמלטו המים הנ"ל, נמצאת בחזקתה ובשליטתה ובפיקוחה של הנתבעת. במצב דברים זה, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 38 הנ"ל, ואשר בהצטברותם מועבר נטל הראיה על הנתבעת להוכיח שלא היה לגבי הדבר הנמלט, קרי לחץ המים המוגבר, משום התרשלות שתחוב בגינה ( ראה בעניין זה ת.א 5978/03 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' עירית ראשון לציון ( ) שבו נידון מקרה דומה של הצפה כתוצאה מסתימה בקו ביוב עירוני).

4.     הנתבעת שלא חלקה כאמור על העובדה אודות עליית לחץ המים במהלך ביצוע העבודות על ידה, לא דאגה להביא אף עד שהיה מעורב ישירות בביצוע העבודות ואשר יכול היה להעיד על הנסיבות שגרמו לעלייה בלחץ המים ועל אמצעי הזהירות שננקטו על ידה, אם בכלל, בכדי למנוע עליה פתאומית זו, ואף לא טרחה להציג שום ראיה המעידה על השיעור המדויק של העלייה בלחץ המים, והאם היה בהיקף הלחץ הזה בכדי לגרום לבקיעה בצנרת הביתית של דירת התובעים או לא.

5.     בנוסף, הנתבעת שטענה כי הנזק נגרם כתוצאה ממצב הצנרת הישן בדירת התובעים, ובמילים אחרות, שאשמם של התובעים בתחזוקה לקויה של הצנרת הביתית בדירתם הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק ( ראה סעיף 64 (2) פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ), לא הציגה כל חוות דעת או עדות התומכת בטענתה הנ"ל, אם כי להיפך, מעדותו של האינסטלטור מר אילן לנקרי, אשר לא הופרכה, הוכח כי הצנרת הביתית בדירת התובעים היתה במצב תקין ויכלה לשמש את התובעים לעוד שמונה שנים נוספות לפחות ( ראה סעיף 7 בתצהירו ת/10, וכן עדותו של מר יצחק שומר, ששימש כמנהל מחלקת תכנון ושירותים הנדסיים באגף המים, בעמ' 23 ש' 7 לפרוטוקול ).

6.     זאת ועוד, טענתה של הנתבעת ולפיה צנרת מים תקנית מתוכננת לעמוד בלחץ של כ- 16 אטמוספירות, בעוד שלחץ המים המקסימלי שהיה בעת האירוע מושא התביעה לא עלה על 7 אטמוספירות, נותרה בגדר טענה, שכן לא הוצגה על ידה כל ראיה המוכיחה את שיעור לחץ המים שהיה בזמן הארוע נשוא התביעה כמצויין לעיל, וגם לא הוצגה על ידה כל חוות דעת מקצועית התומכת בדרישות התקניות של צנרת המים ודרישות העמידות שלה בפני לחץ המים.

7.     בין יתר טענותיה הפנתה הנתבעת גם לתקנה 7.70.00 (ב) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 הקובעת כי "במידה ולא ידוע לחץ המים במערכת אספקת מים ראשית, יותקן המחמם בלחץ נומינלי של 8 אטמוספירות לפחות".

     כן הפנתה לתקנה 7.70.00 (4) המורה על התקנת וסת לחץ ביתי או שכונתי, אם הלחץ במערכת אספקת המים הראשית עלול לעלות על הלחץ הנומינלי של המחמם ושסתום הבטיחות.

לטענתה, בכל מערכת ביתית יש להתקין פורק לחץ או וסת ביתי שתפקידו לשחרר את המים העודפים במקרה של עליה בלחץ המים. על כן, ארוע ההצפה בדירתם של התובעים מתיישב עם המסקנה שלא הותקן בדירתם פורק לחץ כאמור או שהפורק היה במצב לא תקין.

אולם, גם טענתה הנ"ל של הנתבעת דינה להדחות.

ראשית, ההוראות עליהן הסתמכה הנתבעת כאמור מתייחסות להתקנת מחמם מים חשמלי בלבד, ובענייננו, הנתבעת לא הוכיחה מהו סוג הדוד המותקן בדירת התובעים.

שנית, הוראת תקנה 7.70.00 (ב) הנ"ל, מתייחסת לעמידה בלחץ נומינלי של 8 אטמוספירות לפחות. אולם, כזכור, הנתבעת לא הוכיחה מה היה שיעור העליה בלחץ המים בעת ארוע ההצפה, ומדברי האינסטלטור מר לנקרי שביקר בדירה עלה כי לחץ המים לאחר האירוע עמד על כ-8 אטמוספירות ביום, ובשעות הלילה עלה על 12 אטמוספירות !!

שלישית, לא הוצגה על ידי הנתבעת כל הוראת חוק המחייבת התקנת פורק לחץ בכל דירה.

8.     שאלה נוספת שעלתה היא האם חלה על התובעים חובה להתקין מקטין לחץ?

     בעניין זה מקובלת עלי עדותו של מר לנקרי שלא נסתרה ולפיה מסר:

"אם הלחץ של העירייה הוא עד 4-5 אטמוספרות אז לא יקרה שום דבר...... אם יש לחץ מעל 4-5 אטמוספרות וזה קורה באזורים מסוימים, אז מתקינים מקטין לחץ אחרי השעון של העירייה, וזה לא שייך לדוד בכלל...... אני תיקנתי שם 25-30 דירות בגלל לחץ מים. הם עשו טעות ופתחו יותר מדיי את המקטינים ושיחקו בהם העלו את זה, ונתפס המקטין, וזה עלה יותר מדיי גבוה. זה תפקיד העירייה לשים מקטין לחץ ולא של הדייר. העירייה נותנת לחץ מסוים וזה בא בכוח הגרביטציה. לפני כל כניסה לרח' היא מתקינה מקטין לחץ. לאורך כל הרחוב שבו מתגורר התובע יש מקטין לחץ......רק באזורים מסוימים שיש עודף לחץ שהעירייה לא מצליחה להשתלט על זה, הדיירים מתקינים באופן פרטי מקטין לחץ בכניסה לבית. זה לא חל במקרה של התובע, מאחר שזה לא אזור המיועד לדבר הזה " ( ראה עדותו בעמ' 17 ש' 23 עד עמ' 18 ש' 6 לפרוטוקול ).


9.     לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה העדר רשלנות מטעמה בביצוע עבודות תיקון מקטיני לחץ המים בקו המים השכונתי, וגם לא הוכיחה קיומו של גורם זר המנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלותה לבין הנזק שנגרם, על כן, הנני קובעת כי הינה אחראית לנזקים שנגרמו לדירת התובעים בעקבות ארוע ההצפה נשוא התביעה.

10.     בהערת אגב אציין כי גם אלמלא הפיכת נטל הראיה, די היה בראיות שהוגשו על ידי התובעים בכדי להרים את נטל הוכחת תביעתם באשר לעוולת הרשלנות שיוחסה לנתבעת.

11.     הנזק      

התובעים הציגו תמונות המראות את היקף הנזק שנגרם בדירתם, אולם מסיבות כלכליות, לא הגישו חוות דעת מקצועית לאומדן הנזק הנ"ל. עם זאת, הגישו חשבונית מס בגין ביצוע עבודות אינסטלציה בשווי של 6,000 ש"ח.

     יצויין, כי על אף שלא הוגשה חוות דעת כאמור, לא ניתן להתעלם מהנזק שנגרם לחלק מהריהוט, לרצפה, ולקירות בדירת התובעים כפי שמופיע בתמונות שהוגשו, ואשר בוודאי גרם להם לעגמת נפש לא מבוטלת.

     אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין נזקיהם כדלקמן:

     עלות ביצוע הריצוף           סך של 6,000 ₪.
     הפסד 4 ימי עבודה           סך של 800 ₪.      
     פיצוי בגין עגמת נפש           סך של 5,000 ₪.
                         



                         סה"כ 11,800 ₪

12.     אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 11,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 5.7.04 ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד כולל בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. סכום זה מבטא בין היתר גם את דרך ניהול התביעה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהחלטות שניתנו במהלך המשפט.

     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח הצפת מבנה

  2. ביטוח הצפה מגשם

  3. ביטוח נזקי הצפה

  4. הצפה של מטע חקלאי

  5. הצפה בגלל לחץ מים

  6. הצפה במקלחת מקלחון

  7. הצפת מלונות ים המלח

  8. תביעה בגין הצפה בעסק

  9. ביטוח הצפה בבית חרושת

  10. ביטוח הצפה באתר עבודה

  11. פיצויים בגין הצפת ביוב

  12. נזקי הצפה - דחיית תביעה

  13. הצפה בגלל התבקעות צינור

  14. הצפת מי ביוב בקרקע חקלאית

  15. אחריות עירייה למניעת הצפות

  16. אחריות העירייה על הצפת רכב

  17. ערעור תביעת שיבוב בגין הצפה

  18. תביעה נגד חברת ביטוח בגין פיצוץ

  19. אחריות העירייה להצפות בגלל גשם

  20. הצפת קרקע בגלל פיצוץ צינור מים

  21. הסגת גבול לצורך טיפול בהצפת מים

  22. פיצוי על נזקים לסחורה בעקבות הצפה

  23. תביעה של שוכרי בית נגד המשכיר בעקבות הצפת הבית במי גשמים

  24. תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי-דין בבתי-דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי''ח-1958

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון