הצפה בגלל התבקעות צינור

להלן פסק דין בנושא הצפה בגלל התבקעות צינור: פסק דין 1. בפניי שתי תביעות שיבוב שאוחדו, ועניינן בשני מקרי הצפה שאירעו בעסקו של מבוטח התובעת ( להלן "המבוטח" ), בימים 25.7.02 ו- 9.10.02, כתוצאה מהתבקעות צינור מים הנמצא באחריותה של הנתבעת. 2. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם קרות הארועים הנ"ל. המחלוקת מתמקדת בשאלת האחריות והיקף הנזק. 3. שאלת האחריות אין חולק כי על פי סעיף 235 (2) לפקודת העיריות חלה על הנתבעת אחריות להחזקתם התקינה של הכבישים הנמצאים בשטח שיפוטה, ובכלל זה האחריות למערכות הניקוז הטמונות בהם. מהעדויות וחומר הראיות עלה כי הצינור שהתבקע ואשר גרם להצפה, והנמצא בסמיכות לעסקו של המבוטח, היה מועד "לפורענות" וכי בעבר היו בו תקלות שונות. מר אשר אילוז ששימש בתקופה הרלוונטית כמנהל רשת ביוב וניקוז אצל הנתבעת, העיד כי הן לפני הארועים נשוא התביעות והן לאחריהם, ארעו תקלות בצינור הנ"ל ( ראה עדותו בעמ' 11 ש' 4-8 לפרוטוקול ). מצב דברים זה מבסס את המסקנה כי הצינור הנ"ל לא תוחזק על ידי הנתבעת בצורה מיומנת וסבירה, וכי הנתבעת התרשלה במילוי תפקידה משלא דאגה לביצוע תיקון יסודי ונכון, שימנע את הישנות הבעיה וגרימת הנזק. על כן, ובנסיבות הנ"ל, הנני קובעת כי הנתבעת התרשלה והינה אחראית לנזקים שנגרמו למבוטח. 3. שאלת האשם התורם מתמונות המקום עולה כי עסקו של המבוטח ואשר משמש אותו למכירת קלטות, מוצרי שמע ואלקטרוניקה, ממוקם במפלס הקרקע כאשר פתחו גובל במדרכה ציבורית להולכי רגל. התכולה בעסק מסודרת בחלקה על הרצפה ובחלקה על מדפים מוגבהים מהרצפה. 4. כפי שצויין לעיל, היה על הנתבעת לדאוג לתקינות מערכת הניקוז, אולם, בענייננו גם ניתן לראות במבוטח כמונע הנזק הזול, הואיל ובפניו עמדה אף הוא האפשרות לנקוט באמצעי זהירות על מנת למנוע את הנזק, ובין היתר, לדאוג למניעת חדירת מים על ידי הגבהת מפלס פתח החנות או בניית מדרגה או כל פתרון בר השגה אחר שהיה בו כדי למנוע את חדירת מים אל תוך עסקו, ואין נפקא מינה אם חדירת המים נבעה מארוע טבעי כגון גשם או מארוע חריג. כמו כן היה עליו להימנע מהנחת סחורה על הרצפה בהתחשב בסוג הסחורה הנדונה ( קלטות ומוצרי אלקטרוניקה ). משלא פעל המבוטח בדרך זו ומשלא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים, יש להטיל עליו אשם תורם לנזק שנגרם, ובנסיבות המקרה שלנו, הנני מעמידה את אשמו התורם על שיעור של 50%. יצויין כי מהעדויות נמצאנו למדים, כי אף בארוע השני שהתרחש כעבור שלושה חודשים מהארוע הראשון, לא מצא המבוטח לנכון לשנות מסדר הנחת הסחורה ו/או מלנקוט בכל אמצעי זהירות אחר. 5. לעניין הנזק ארוע ההצפה הראשון מיום 25.7.02 שמאי התובעת העריך את הנזק בסך של 20,300 ₪, ואילו ההערכה של שמאי הנתבעת עמדה על סך של 8,150 ₪. אדון להלן בראשי הנזק שבמחלוקת בין הצדדים. 6. פירוק והחלפת אריחי ריצוף בחזית החנות לא השתכנעתי בטענה כי חדירת המים ו/או ביצוע תיקונים סמוכים על ידי הנתבעת באמצעות "קומפרסור", גרמה לשבירת אריחים בהיקף שצויין על ידי שמאי התובעת, והנני מקבלת בעניין זה את הערכתו של שמאי הנתבעת ואת ההסברים שניתנו על ידו בעדותו בהקשר זה, ומעמידה את הפיצוי בגין נזק לאריחים על סך של 1,000 ₪. 7. מלאי הקלטות אינני מקבלת את עמדת הנתבעת כי לא ניתן לחייבה בפיצוי עבור קלטות פורנו. אין עסקינן במישור הפלילי אלא במישור הנזיקי שמטרתו להחזיר את הניזוק למצבו הקודם. כמו כן, אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי לא ניתן לסמוך על הערכת שמאי התובעת בעניין זה. הוכח כי שמאי התובעת ערך בדיקה מדגמית, ועדותו בהקשר זה היתה משכנעת. ובנוסף, חוות דעתו נערכה בסמוך למועד הארוע הראשון להבדיל מחוות דעתו של שמאי הנתבעת שנערכה בחלוף שנתיים וחצי מהארוע. אשר על כן, הנני מקבלת את הערכתו בעניין הקלטות ואשר עמדה על סך של 3,500 ₪. 8. הנזק לארוניות, שולחן משרדי ומגירות בעניין זה הנני מאמצת את קביעותיו של שמאי התובעת, וכן את עמדת התובעת בדבר הצורך בהחלפת המטלטלין הנ"ל. אף אם הוכח כי המטלטלין הנ"ל לא הוחלפו על ידי המבוטח, די בעובדה שהתובעת הרימה את נטל ההוכחה בדבר גרימת נזק למטלטלין הנ"ל, בכדי להקים חובת פיצוי לגביהם. אשר על כן, הפיצוי בגין המטלטלין הנ"ל עומד על סך של 11,450 ₪. 9. דלתות זכוכית לארונות גם בעניין זה הנני מאמצת את קביעות שמאי התובעת ואת ההסברים שניתנו על ידו לגבי הצורך בהחלפת הזכוכיות הנ"ל, ואשר עומדים בשורת ההגיון. 10. רמקולים לא יכלתי לסמוך על הערכת שמאי התובעת בעניין זה ללא הוכחות ממשיות על גרימת הנזק הנטען. 11. עבודות נקיון ופינוי בהעדר הוכחות על ההוצאות שהוצאו על ידי המבוטח בגין עבודות אלה, ולאחר ששקלתי את מימצאי ועדויות השמאים בעניין זה, הנני מעמידה את הפיצוי תחת ראש נזק זה על סך של 700 ₪. 12. סיכום הנזק של הארוע הראשון סך כל הנזק שהוכח בגין הארוע הראשון הינו 17,800 ₪. מתוך סכום זה יש לנכות השתתפות עצמית וכינון בסך של 4,744 ₪, והיתרה שהיתה אמורה להיות ברת שיפוי בתביעת שיבוב, היא 13,056 ₪. לעניין תשלום שכ"ט שמאי בסך של 1,493 ₪ - לא הוכח ביצועו של תשלום זה בפועל. 13. בשים לב לאשם התורם שהוטל על המבוטח ( ראה סעיף 4 לעיל ), אחריותה של הנתבעת בתביעה השיבוב הינה בשיעור של 50% מהנזק. אולם, הואיל ובהערכת הנזק שנגרם לקלטות על ידי השמאים לא הובאו בחשבון שלושת השורות הראשונות של הקלטות בהתאם לתנאי הפוליסה המחייב הגבהה של 10 ס"מ, ובמילים אחרות, שבהערכת פריט זה, נוכה כבר האשם התורם של המבוטח, לא ניתן לנכות פעם נוספת אשם תורם מפריט זה. התוצאה היא, שחלוקת האחריות תהיה כדלקמן: סך של 13,056 ₪ שהינו הסכום בר השיפוי. מתוך סכום זה יש לנכות, באופן זמני, סך של 3500 ₪ לצורך חלוקת האחריות, והיתרה שהיא בסך של 9,556 ₪ תחולק בין הצדדים בחלקים שווים מה שמביא אותנו לסך של 4,778 ₪, ועל סכום זה יש להוסיף את הפיצוי בגין הקלטות שהוא סך של 3,500 ₪, והסכום שמתקבל הוא 8,278 ש"ח. הנני ערה לכך כי יתכן והניכוי שנעשה על ידי השמאים בגין הפיצוי עבור הקלטות, לא הגיע עד כדי 50%, אך זו הדרך הנראית לי סבירה בנסיבות המקרה. 14. ארוע ההצפה השני מיום 9.10.02 התובעת, ולאחר שהסתבר לה במהלך המשפט כי סכום ההשתתפות העצמית בגין ארוע זה עולה על הנזק המוכח, חזרה בה ממרבית הסכומים שנתבעו על ידה בגין הארוע השני, והותירה אך ורק את שכר טרחת השמאי שנאלצה לשאת בו עבור הכנת חוות הדעת שצורפה לתביעה. 14. אולם, לא יכולתי להעתר לסעד זה. משהתברר במהלך המשפט כי בחוות דעתו של שמאי התובעת, מר משה שי, הנוגעת לארוע השני ואשר עליה נתמכה התביעה, נפלו פגמים חמורים ביותר, דבר המביא לפסלותה של חוות הדעת, לא מצאתי מקום לפסוק שכ"ט בגין חוות דעת זו. 15. סוף דבר התביעה בת.א 9501/04 מתקבלת בזאת. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 8,278 ₪ כאמור בסעיף 13 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 11.5.04 ) ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל. 16. התביעה בת.א 8534/04 נדחית בזאת. 17. לאור התוצאה הנ"ל, כל צד ישא בהוצאותיו. נזקי מיםהצפה