הכרה בנכות נפשית בעקבות חטיפת חייל

להלן פסק דין בנושא טראומה בעקבות חטיפת חייל:

פסק דין


1.     המערער יליד 1979. במהלך שירותו הסדיר, ביום 14.1.99, נחטף על ידי שני אזרחים ערבים כאשר עלה על טרמפ. המערער נאזק בידיו וברגליו, נשקו נגנב והוא הושלך בשדה.

2.     המערער טען לטראומה נפשית כתוצאה מהאירוע, כאשר חלק מהטראומה הייתה העובדה שהמערכת לא האמינה לסיפור המעשה עד שנמצאו החוטפים והסיפור הסתבר כנכון.

3.     ועדה רפואית מחוזית מיום 9.12.03 קבעה את נכותו של המערער בדרגה של 10% באופן זמני.

4.     המערער הצטייד לקראת הדיון בועדה רפואית חוזרת בחוות דעת של הפסיכיאטר פרופ' סירוטה מיום 10.6.07, אשר טען כי המערער סובל מהפרעה פוסטראומטית הנמשכת כבר 8 שנים. לפי ממצאיו שיעור נכותו של המערער תואם 50% לצמיתות. ועדה רפואית מחוזית מיום 20.6.07 שמעה את טיעוני ב"כ של המערער, את טיעוני המערער עצמו אשר פירט את קשייו ואת העובדה שהוא נוטל סמים באופן קבוע     . הועדה בדקה את המערער וקבעה כי מצבו הנפשי מתאים ל - 10% נכות.

5.     המערער ערער על כך לועדה הרפואית העליונה אשר התכנסה לדיון בעניינו ביום 18.12.07.
הועדה שמעה את טיעוני ב"כ המערער, עם הדגש על העובדה שהמערער משתמש כל הזמן בסמים. בפני הועדה הוצגה חוות דעתו של פרופ' סירוטה. הועדה שמעה את המערער ודבריו נרשמו באריכות.
     המערער ציין כי הוא מעשן סמים ובין היתר נתפס על ידי המשטרה מעשן אקסטזי. המערער ציין כי ביקר 5 פעמים אצל פסיכיאטר ביוזמת אביו (במהלך תקופה של כ-8 שנים) ואיננו מקבל תרופות כלשהם. עוד ציין, כי איננו מסוגל להתמיד בעבודה ונכון למועד הדיון בועדה הוא עובד כמלצר במסעדה. המערער הדגיש כי מתוך קבוצת החברים שהייתה לו נשאר בקרבתו חבר אחד.
     הועדה ציינה: "לא נצפו במהלך השיחה הפרעה בריכוז, בתפיסה ובזכרון, התגובה הרגשית קיימת ותואמת אולם מצב רוחו נראה קודר. הועדה עיינה בחוות דעתו של פרופ' סירוטה. בבדיקתו פרופ' סירוטה מציין מצב רוח דיספירי וריכוז פגום. הועדה אומנם התרשמה ממצב רוח דיספירי, אך לא מצאה בעיה בריכוז. פרט לזה לא היו ממצאים אובייקטיביים הן אצל פרופ' סירוטה והן אצל הועדה. התלונות הן סובייקטיביות. גם בבדיקה ב-2003 הממצאים לא שונים מאלו שתוארו על ידי הועדה. מדובר על בדיקת ההערכה ברמב"ם ב-19.2.03 על ידי ד"ר מרטיק".
     הועדה לא הסכימה עם פרופ' סירוטה לגבי גובה הנכות, אך מצאה שמצבו של המערער תואם לסעיף 34 א' (ג) המקנה 20% נכות.

6.     הבדיקה ברמב"ם בשנת 2003 כללה בדיקה פסיכיאטרית על ידי רופאה פסיכיאטרית, דוח אבחון פסיכודיאגנוסטי וכן בדיקה פסיכוסוציאלית.
     הרופאה הפסיכיאטרית תארה את תלונותיו של המערער כסובל מחוסר שינה תקינה, חוסר ריכוז, בלבול מסויים ושימוש בסם.
     העובדת הסוציאלית ציינה כי המערער מתאר התרופפות בתפקודו, פחות מרוכז, יותר רגיש, חוזר ונזכר בחטיפה, מרגיש מבולבל ללא כיוון. יחד עם זאת לא נראה כי מדובר במצב של תסמונת PTSD ברורה.
     הדוח הפסיכודיאגנוסטי שנערך על ידי פסיכולוג קבע כי הבטים של התגובה הפוסטראומטית ניכרים באופן מרומז אך כוחות האגו התקינים מאפשרים תפקוד תקין.
     באף אחד מהמבדקים הללו לא עלה ממצא של חוסר ריכוז למעט תלונה הנמסרת על ידי המערער עצמו. גם דוח הבדיקה התפקודית בריפוי בעיסוק לא מצא ממצא כזה. ההמלצה ממכלול הדוחות הייתה להכיר בו כסובל מ-PTSD בשיעור נכות מינמלי ולאפשר למערער טיפול פסיכותרפויטי.

7.     ב"כ המערער ביקש לטעון כי על הועדה הרפואית היה להתרשם מהעובדה שהמערער סובל מחוסר ריכוז. ב"כ המערער הפנה למסמכים שעמדו בפני פרופ' סירוטה שכתב את חוות דעתו. הבדיקות מבית החולים רמב"ם כבר נסקרו לעיל ולא נקבע בהם מצב של חוסר ריכוז למעט איזכור תלונה של המערער עצמו. גם סיכום 4 פגישות אצל ד"ר הידש אינו מפרט מצב של חוסר ריכוז. שאר המסמכים לקוחים מתיקו האישי בצבא ושייכים לשנת הפגיעה, 1999, עדיין בזמן שירותו בצה"ל. לפיכך, גם בפני פרופ' סירוטה לא עמדו ממצאים חד משמעיים עדכניים בנושא של חוסר ריכוז.

     ב"כ המערער הגיש חוות דעת משלימה של פרופ' סירוטה מיום 10.6.08 אלא שזו לא עמדה מעולם בפני הועדה הרפואית העליונה.

8.     הועדה הרפואית העליונה קבעה כי מצב נכותו של המערער מתאים לדרגה של 20% נכות. בכך חלקה למעשה על קביעת הועדה המחוזית (שם נקבעו רק 10% נכות). יחד עם זאת, הועדה לא קיבלה את מסקנתו של פרופ' סירוטה המומחה מטעם המערער לעניין גובה דרגת הנכות.

9.      קביעת מצבו הרפואי של המערער מהווה קביעה רפואית הנמצאת בשיקול דעת בלעדי של הועדה. גם כאשר מוגשת חוות דעת מומחה מטעם המערער, אין חובה על הועדה הרפואית לאמץ את מסקנותיה.
וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון (אתר נבו) - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה".

     ב"כ המערער טוען כי היה על הועדה לייחס למערער את ההפרעה כפי שמנוסחת בסעיף 34 א' (ה) מתוך תקנות בדבר מבחנים לקביעת דרגת נכות (חוק הנכים תגמולים ושיקום תשי"ט 1959 [נוסח משולב]). תקנה זו מפרטת מצב של "הפרעה נפשית עם סימנים אובקטייבים קשים בקיום קשרים בין אישיים תקינים ובצרוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעה בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה והרצייה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה". למותר לציין, כי מצבו של המערער כפי שעלה בתאור הבדיקה בפרוטוקול הועדה וכן במסמכים השונים ובבדיקות הקודמות איננו תואם להגדרה זו.

     ב"כ המערער טען כי יש לראות בצריכת הסמים של המערער משום סימן אובייקטיבי קשה בקיום קשרים בין אישיים תקינים. העובדה שהמערער צורך סמים היא עובדה עבריינית, שלא הוכח בשום שלב שהיא פועל יוצא של מצבו או צורך ממצבו. יש להזהר מלהסתמך על מעשים עבריינים של המערער כמנוף לקידום דרגת נכותו.

     ב"כ המערער טען כי הרכב הועדה לא תאם את עניינו של המערער, אלא שגם דין טענה זו להדחות. בועדה שדנה בעניין המערער ישבו 2 רופאים פסיכיאטרים ורופא פנימי אחד. תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד 1964 קובעות כי הועדה העליונה תהיה מורכבת מרופאים מוסמכים, 3 רופאים או יותר. הסמכות לקבוע את הרכב הועדה העליונה מסורה בידיו של היו"ר, תוך הפעלת שיקול דעת רפואית פרטנית בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה. הפסיקה קבעה כי ברוב המכריע של המקרים די בכך שאחד מחברי הועדה העליונה הינו חבר מומחה בתחום הפגימה. (ע"א 2907/02 גוטסדינר נ' קצין התגמולים, והשיקולים השונים שם) (אתר נבו). הרכב הועדה עמד בדרישות החוק והתקנות, ואף תאם את פרשנות הפסיקה.

     עוד מלין ב"כ המערער על משך זמן הבדיקה של המערער בועדה הרפואית העליונה. אריכות הפרוטוקול הרשום מדברת בעד עצמה. ב"כ המערער מציין בערעור כי על מנת להתרשם ממצאים אוביקטיביים יש לבצע למערער מעקב של 24 שעות . ברור שבדיקות שיארכו שעות אינן מעשיות. בעומסים הנתונים לא יכולה הועדה הרפואית העליונה להאריך בזמן הבדיקה, דבר שיביא לדחיית שמיעתו של נכה אחר. חייבים למצוא את דרך הביניים, תוך האיזון הרצוי.

     ב"כ המערער טוען כי הועדה לא נמקה כראוי את ממצאיה אלא שאינני סבורה כך. הועדה הסבירה מה גרם לה להגיע להחלטתה תוך התייחסות למסמכים שהוצגו בפניה והמערער יכול להבין בצורה ברורה מה הם הטעמים שעמדו ביסוד החלטת הועדה.

10.     אשר על כן נדחות טענות המערער.

11.     המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב.

12.     אין צו להוצאות




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הכרה בנכות נפשית

  2. נכות נפשית מוסבת

  3. ערר הכרה במצב נפשי

  4. סוכרת בגלל לחץ נפשי

  5. נזק נפשי עקב פיטורים

  6. הגבלת זכויות חולי נפש

  7. ערעור דרגת נכות נפשית

  8. נזק נפשי 0% נכות

  9. פגיעה נפשית עקב חבלת ראש

  10. נזק נפשי עקב טיפול שיניים

  11. התפרצות מחלה עקב לחץ נפשי

  12. החמרת מחלה נפשית עקב השרות

  13. בעיות נפשיות בטירונות בצבא

  14. איסור השכרת דירות לנכי נפש

  15. עבירה פלילית במצב נפשי פסיכוטי

  16. הנחה בארנונה על בסיס מספר נפשות

  17. חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991

  18. האם מתח נפשי עלול לגרום לסוכרת ?

  19. פיצויים על התעללות נפשית של הבעל

  20. הפרעה נפשית עקב הפרעה בתזמון השינה

  21. הארכת מועד התיישנות בגלל מצב נפשי

  22. הכרה בנכות נפשית בעקבות חטיפת חייל

  23. אי גילוי בעיות נפשיות בהצהרת בריאות

  24. תקנות טיפול בחולי נפש, התשנ''ב-1992

  25. השכרת יחידות דיור הוסטלים לנפגעי נפש

  26. חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000

  27. קשר בין מחלת הטרשת הנפוצה לבין דחק נפשי

  28. תביעה להכיר בנזק נפשי בעקבות אירוע בעבודה

  29. התנגדות לקבלת בעל מוגבלות נפשית כחבר קיבוץ

  30. נזק נפשי לעובד שראה תאונת עבודה בה נהרג עובד אחר

  31. תקנות לטיפול בחולי נפש (קביעת דמי אשפוז), תשל''ג-1972

  32. תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי), התשס''ו-2006

  33. חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לטיפול בחולי-נפש (ערעור בפני בית-המשפט המחוזי) תשי''ז-1957

  35. צו טיפול בחולי נפש (החלת מתן ייצוג בידי סניגור ציבורי), התשס"ו-2005

  36. צו טיפול בחולי נפש (החלת מתן ייצוג בידי סניגור ציבורי), התשס"ד-2004

  37. חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005

  38. תקנות לטיפול בחולי נפש (סדרי דין בפני הועדה לשחרור מדמי אישפוז), תשל''ג-1972

  39. תקנות לטיפול בחולי נפש (סדרי דין בערעור לענין שחרור מדמי אישפוז), תשל''ג-1972

  40. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון