בריחה מהגרמנים - פיצויים

על פי הפסיקה הגרמנית, כפי שאומצה בשעתו ע"י בית-המשפט העליון, אין השלטונות הגרמניים נושאים באחריות לנזקי בריאות שנגרמו מחוץ לתחום ההשפעה הגרמנית, קרי בארצות שלא היו תחת כיבוש גרמני, וזאת למרות שמדובר בבריחה מפני הגרמנים ומפחד הגרמנים .

גישה זו הורחבה בכל הנוגע לביטול ההבחנה בין מי שנמלט מאימת הגרמנים ועובר למדינה אחרת שאינה תחת עולם, לבין מי שאינו חוצה גבולות.

כי אין הכרח בהוכחת איום אובייקטיבי כבסיס לפחד המהווה כשלעצמו עילה להימלטות ונרדפות, אלא די גם בחשש סובייקטיבי המעוגן בעובדות אובייקטיביות.

בתי המשפט דנו בעבר בשאלה אם יש להמשיך קו הרחבה זה עד כדי מסקנה כי תחולת הקשר הסיבתי נמשכת מעבר לשלב הבריחה ומתפשטת גם לגבי התקופה שבה מצוי הנרדף במדינה אחרת שאינה תחת מרות השלטון הנאצי.

להלן פסק דין בנושא בריחה מהגרמנים - פיצויים:

פסק דין

1.     ערעור על החלטת ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז-1957 בערר ו"ע 1385/01 לפיה נדחה עררו של המערער על החלטת המשיבה לדחות את בקשתו להכרה בפגימה נוספת- מחלת הלסת התחתונה.

2.     המערער מוכר כנכה רדיפות הנאצים בשל בריחתו לרוסיה מפחד הגרמנים. הערר שהגיש לוועדה נסב על טענתו לפגימה נוספת בלסת התחתונה שאירעה לפי טיעונו כתוצאה מתנאי החיים הקשים ברוסיה שם חלה ב"טיפוס נומה". לטענת המערער מאחר והגיע לרוסיה עקב הבריחה, יש לראות את מחלתו כחלק מאירוע הנרדפות.

3.     הועדה קבעה בהחלטתה כי יש לדחות את הערר משני טעמים:

ראשית - מאחר ואירוע הנרדפות הינו רק בתקופת הבריחה מפולין לרוסיה ולא לאחר מכן.

שנית - הפגימה מקורה במחלה ועפ"י הפסיקה עצם הטענה לפגימה עקב תנאי מחיה קשים אינה נכנסת לד' אמותיו של סעיף 43 לחוק הפיצויים הגרמני, מה גם שאף מניעת טיפול רפואי לגבי פגימה קיימת אינה מוכרת כאירוע נרדפות ( פסק-דינו של בית-המשפט העליון בע"א 414/76 קמינסקי נ' הרשות המוסמכת).

4.     בערעור שבפנינו נטען כי בעוד שבעבר פעלה הועדה בהתאם לעקרונות האמורים, הרי שחל שינוי בעמדה זו בפסק-דינה של הועדה בו"ע 2266 הלנברג נ' הרשות המוסמכת בו נקבע, בעקבות חוות-דעת לגבי הדין הגרמני המעודכן, כי הגישה השתנתה ויש להתחשב גם באירועים שהתרחשו במדינה שאליה נמלט הנרדף מפני הנאצים. עוד נטען כי המגמה בתיקים אלה הינה נקיטה בגישה ליברלית הבאה להרחיב את מעגל המוכרים כנכים לפי החוק.

5.     הבחינה של הגדרת "נכה" בחוק נערכת תוך היזקקות לחוק הגרמני ולפסיקה הגרמנית הרלבנטית שלאורה יש גם לבדוק את עניין הקשר הסיבתי שבין רדיפות הנאצים לבין הנכות. על פי הפסיקה הגרמנית, כפי שאומצה בשעתו ע"י בית-המשפט העליון, אין השלטונות הגרמניים נושאים באחריות לנזקי בריאות שנגרמו מחוץ לתחום ההשפעה הגרמנית, קרי בארצות שלא היו תחת כיבוש גרמני, וזאת למרות שמדובר בבריחה מפני הגרמנים ומפחד הגרמנים (ראה, ע"א 240/74 פרימט אלבוני נ' הרשות המוסמכת פ"ד כט(1) 259). גישה זו הורחבה בכל הנוגע לביטול ההבחנה בין מי שנמלט מאימת הגרמנים ועובר למדינה אחרת שאינה תחת עולם, לבין מי שאינו חוצה גבולות, וזאת בע"א 815/77 לייבזון שטיין נ' הרשות המוסמכת פ"ד לב(3) 269. גישה מרחיבה זו קיבלה הרחבה נוספת בהלכת שהם (ע"א 217/83 הרשות המוסמכת נ' שוהם פ"ד מ(1) 789), בה נקבע כי אין הכרח בהוכחת איום אובייקטיבי כבסיס לפחד המהווה כשלעצמו עילה להימלטות ונרדפות, אלא די גם בחשש סובייקטיבי המעוגן בעובדות אובייקטיביות.

בתי המשפט דנו בעבר בשאלה אם יש להמשיך קו הרחבה זה עד כדי מסקנה כי תחולת הקשר הסיבתי נמשכת מעבר לשלב הבריחה ומתפשטת גם לגבי התקופה שבה מצוי הנרדף במדינה אחרת שאינה תחת מרות השלטון הנאצי. בפסיקה נקבעה המסקנה כי אין מקום להרחבה שכזו וכי לאור המבחנים שגובשו בפסיקה מאז הלכת אלבוני ועד להלכת שהם ופרשת לייבזון הנ"ל, ברי שהקשר הסיבתי אינו יכול להשתרע מעבר לשלב הבריחה עצמו. כך גם מצינו בע"א 209/81 מרכוס נ' הרשות המוסמכת פ"ד לו(2) 124 כי: "המחוקק לא ראה לקבוע כלל, כמשתמע מדברי בית המשפט המחוזי, על-פיו יש לראות, למשל, כל יהודי, ששהה בברית-המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה, או את כל אלה שגורשו מפולניה לברית-המועצות אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, כזכאים מיניה וביה להכרה כנכים, ודומה, כי אין לשלול גם את סבירותה של הגישה של המחוקק, אשר לא ראה קביעה כאמור כבת-ביצוע. הרי מדובר על רבבות ואף יותר מיהודי פולין, שגורשו או נמלטו לברית-המועצות, ומצבם לעניין החוק בו אנו דנים כאן צריך להיבחן באופן אינידווידואלי ולא על-ידי התייחסות כללית למה שעלה בגורלם של יהודים, בדרך כלל בתקופה האמורה. אין גם מקום, לעניין זה, להשוואת מעמדם של המגורשים לסיביר לזה של כלואי המחנות הנאציים, והדברים עולים בבירור מפסיקתו הענפה של בית-משפט זה בסוגיה כאובה זו" (שם, בעמ' 128).
סוגיה זו נבחנה ונותחה באורח ממצה בהחלטתה של ועדת הערעורים בו"ע 1703/00 זינגר צפורה נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם). בהחלטה זו נקבע לגבי נסיבות זיהות למקרה דנן, כי "רק תקופת הבריחה עצמה מפחד הצורר הנאצי, מהווה נרדפות. השהות לאחר הבריחה מחוץ לטווח ידם ומוראם של הנאצים, ולו בתנאים קשים ככל שיהיו, אינה מהווה נרדפות". יש לציין כי החלטה זו נשענת, בין היתר, על פסק-דיננו בפרשת ורנברג ( ע"א 1570/99 - ערעור על פסק-דיננו נדחה ע"י ביהמ"ש העליון בע"א 6196/99 ורנברג נ' הרשות המוסמכת) בו קבענו מפורשות כי: "המבחן לנרדפות הינו בריחה מפחד הצורר הנאצי ולא בריחה לתנאי מחיה קשים של סבל ומחלות".

לטענת המערער חל שנוי בגישה זו שתחילתו בהחלטת הועדה בפרשת הלנברג הנ"ל, ואולם גם הליכה בתלם שהותווה בהחלטה זו אין בה כדי להושיע את המערער דנן. בצדק טוענת ב"כ המשיבה כי גם החלטה זו אינה מתייחסת לתנאי מחיה קשים במדינה אליה נמלט הנרדף ותנאים אלה מנתקים את הקשר הסיבתי. אם היה טיעון זה מתקבל ניתן היה להגיע לכלל אבסורד כי גם מי שנמלט בשעתו לא"י בתקופת המנדט הבריטי זכאי היה לטעון לפגימה עקב תנאי המחיה הקשים ששררו אז.
אשר לטענה בדבר המחלה, אף בכך צדקה הועדה במסקנתה, שכן מחלה אינה מוכרת כעילה לנרדפות כשם שמניעת טיפול רפואי מאדם חולה אין די בה להכרה לפי החוק (השוה ע"א 431/75 לייב נ' הרשות המוסמכת, פ"ד ל(1) 447; ע"א 414/76 קמינסקי נ' הרשות המוסמכת ).

6.      לפיכך המסקנה היא כי אין מקום להתערב במסקנת הועדה וכי דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכסי נספי שואה

  2. גירוש יהודי לוב

  3. חוק הכחשת השואה

  4. ניצול שואה נזקק

  5. ניצול שואה שנפטר

  6. עילת נרדפות בשואה

  7. מחנה עקורים גרמניה

  8. החוק למניעת השמדת עם

  9. הסכם השילומים עם גרמניה

  10. הכנסה נוספת לניצולי שואה

  11. בריחה מהגרמנים - פיצויים

  12. ניצולי שואה שעלו אחרי 1953

  13. פיצויים מגרמניה לעולי לוב

  14. פיצויים בגין עבודות כפייה

  15. ניצול שואה - ירידה בשמיעה

  16. פיצוי לניצולי שואה על רכוש

  17. חוק נכסי גרמנים, תש"י-1950

  18. איסור השימוש בסמלים נאציים

  19. פיצוי על גירוש יהודי רומניה

  20. תוכנית השלמה לביקור ביד ושם

  21. נזק נפשי עקיף - ניצולי שואה

  22. פיצוי לניצולי השואה מבולגריה

  23. קביעת דרגת נכות לניצולי שואה

  24. סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני

  25. פיצויים מגרמניה לתושבי גרמניה

  26. מועד תחילת תשלום לניצולי שואה

  27. הכרה בנזק נפשי של ניצולי שואה

  28. תגמולים לאחר פטירת ניצול שואה

  29. פיצוי על נזק נפשי לניצולי שואה

  30. ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

  31. צירוף ראיות חדשות - ניצולי שואה

  32. זכויות ניצולי שואה שנולדו בתוניסיה

  33. חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954

  34. חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957

  35. הכנסה מקיצבאות תגמולים לניצולי שואה

  36. חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007

  37. טראומה נפשית - פיצויים לניצולי שואה

  38. זכויות ניצולי שואה הסובלים ממחלת נפש

  39. הצעת חוק ניצולי מחנות הריכוז והגטאות

  40. ניכוי קצבת זקנה מפיצויים לניצולי שואה

  41. חוק הפיצויים הגרמני - נתינות טוניסאית

  42. יציאה מגרמניה לפני 1933 - זכות פיצויים

  43. חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959

  44. התייחדות עם זכר קורבנות השואה וחללי צה"ל

  45. חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950

  46. חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953

  47. נדחתה תביעה בגין העלאת דמי שכירות לניצולת שואה

  48. צו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), התש"ע-2010

  49. תקנות נכי המלחמה בנאצים (סמל הנכים), תשי''ט-1959

  50. צו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), התשס"ח-2008

  51. צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעורים), התשנ"ה-1995

  52. תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמול נוסף), תשכ''ט-1969

  53. תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי), תשי''ט-1958

  54. תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט''ו-1955

  55. תקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול), תשי''ז-1957

  56. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), תשט''ו-1954

  57. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לנכה נזקק), התשמ"ט-1989

  58. צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה), התשמ"א-1981

  59. תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמולים מיוחדים), תשל''ז-1977

  60. תקנות נכסים של נספי השואה (ענייני ירושה), התשס''ט-2008

  61. תקנות נכי המלחמה בנאצים (תגמולים מיוחדים), תשי''ח-1958

  62. חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי"ז-1957

  63. תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ''ד-1983

  64. תקנות נכי המלחמה בנאצים (חישוב הכנסה נוספת), תשל''ד-1974

  65. תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשכ''ה-1965

  66. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), תשי''ז-1957

  67. תקנות נכי רדיפות הנאצים (סדרי דין בוועדת ערר), תשל''ד-1973

  68. תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי''ח-1957

  69. תקנות נכי מלחמה בנאצים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), תשט''ז-1956

  70. תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (הוראת שעה), התשס''ט-2008

  71. ההבדל בין ''שלילת חירות'' לבין ''הגבלת חירות'' - פיצויים מגרמניה

  72. תקנות קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (אגרת אישור תאגיד), תשכ''ד-1964

  73. תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש''ל-1969

  74. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי''ז-1957

  75. תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשכ''ח-1968

  76. תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשל''ז-1977

  77. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לבן זוג של נכה נצרך שנפטר), התשמ"ט-1989

  78. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמול לבן זוג של נכה נזקק שנפטר), התשמ"ט-1989

  79. צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (הוראת שעה), התשס"ח-2008

  80. צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), (הוראת שעה), התשס"ט-2008

  81. תקנות נכי המלחמה בנאצים (נכים המקבלים תשלומים ממדינת חוץ), תשי''ז-1957

  82. אכרזת התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (הסכמים קיבוציים), תש"ך-1960

  83. תקנות נכי רדיפות הנאצים (חישוב הכנסה לצורך תשלום תגמול נוסף), תשל''ד-1974

  84. תקנות בית המשפט (עבירות לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם), תשי''א-1950

  85. חוק נכי רדיפות הנאצים (ביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לזכאות), התשנ"ח-1998

  86. חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006

  87. תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (סדרי הדין בועדת הפיקוח), תשל''ה-1975

  88. תקנות נכי המלחמה בנאצים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשנ''ד-1994

  89. תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (ערעור לבית המשפט העליון), תשכ''א-1961

  90. תקנות נכי המלחמה בנאצים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח למקרה מותו של נכה), התשמ''ב-1982

  91. לא התקיים התנאי הקבוע בחוק ההטבות, לפיו שהה במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך

  92. צו נכי המלחמה בנאצים (העלאת שיעור הדרגה הקובעת, השכר הקובע ושיעורי התגמולים), התשמ"ט-1989

  93. חוק נכי המלחמה בנאצים (ביטול הגבלת המועדים להגשת בקשה לתגמול) (הוראה מיוחדת), התש"ס-2000

  94. תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש''ל-1969

  95. שאלת הכרה בנכויות ניצולי שואה המקבלים תגמולים לפי ההחלטה המנהלית של משרד האוצר, ועל כן נפתח בסקירה

  96. תקנות הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (קיצבאות נכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים), התשמ''ו-1986

  97. תקנות קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (שיעור שכר טרחה מקסימלי לתביעות לגביית פקדונות שווייץ), תשכ''ד-1964

  98. תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי''ח-1957

  99. תקנות ההסדרים במשק המדינה (נכי רדיפות הנאצים ששהו על אדמת גרמניה ביום ט' בטבת התש''ז) (בקשה לתגמול), התשס''א-2001

  100. צו נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (הארכת מועד לענין הוועדה להפרשי הצמדה וריבית), התשס"ז-2006

  101. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון