בעיות נפשיות בטירונות בצבא

להלן החלטה בנושא בעיות נפשיות בטירונות בצבא: החלטה א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטים שילה, נד"ב ודודקביץ) מיום 5.4.09 בתיק ע"ו 3231-06-08, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינה של ועדת הערעור בראשון לציון (השופטת רפאלי וחברי הועדה ד"ר חפץ וד"ר קרפל), מיום 5.5.08 בו"ע 140/04. עניינה של הבקשה בהכרת נכות בתחום הנפשי, בעקבות סכיזופרניה בה לוקה המבקש, למרבה הצער. עובדות והליכים ב. המבקש, יליד 1979, התגייס לשרות סדיר בשנת 1998 בפרופיל רפואי 97, והתנדב לשרת במשמר הגבול. במהלך הטירונות פנה לעזרת קב"ן עקב קשיים שחוה בביצוע משימות ובהשתלבות חברתית. בחוות דעת הקב"ן צויין, כי התגלו במבקש תסמינים חרדתיים וסימני מצוקה ולחץ, והומלץ להעבירו מתפקידו ולהוריד את הפרופיל הרפואי שלו. המבקש הועבר לתפקיד של עובד רס"ר, ולאחר המלצת פסיכיאטר הועבר לשיבוץ מחדש. במהלך תקופה זו נפקד מהשירות ונשפט למחבוש. ביום 22.6.99 שוחרר מהשירות הצבאי בפרופיל רפואי 21. לאחר שחרורו השתמש בסמים באופן קבוע ותכוף, ומצבו הנפשי הידרדר. החל מחודש אפריל 2001, כשנתיים לאחר שחרורו, טופל בבית חולים פסיכיאטרי ואושפז מספר פעמים. בחוות הדעת הרפואיות צויין, על פי הצהרתו, כי מגיל צעיר הוא סובל מקשיי למידה והסתגלות; כי סבל בילדותו מאלימות אביו; הוא משתמש בסמים מגיל צעיר; שותה משקאות אלכוהוליים ונוהג באלימות כלפי הסובבים אותו. בסיכום מחלה מתאריך 1.4.03 נאמר כי "הנתונים הקלינייים והסימנים... מצביעים על תהליך סכיזופרני אצל גבר צעיר המשתמש בסמים". ג. המבקש הגיש לקצין התגמולים (להלן המשיב) תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן החוק), אולם זו נדחתה (ביום 11.1.04). על ההחלטה הוגש ערעור, ובגדרו טען המבקש כי מחלתו פרצה במהלך ועקב שירותו הצבאי. נאמר, כי תנאי השירות הקשים, התעללות שעבר מצד חיילים, ועונש המאסר שריצה גרמו למחלה. הוסף, כי הידרדרות מצבו הנפשי נגרמה גם בעקבות מקרה שאירע בעת שנותר לבדו במהלך פעילות אבטחה מבצעית בעיר העתיקה בירושלים. המבקש תמך טענותיו בחוות דעת רפואית שסברה, כי תנאי השירות היוו גורם מכריע להתפרצות המחלה. המשיב תמך עמדתו בשתי חוות דעת רפואיות, לפיהן אין קשר בין תנאי השירות להתפרצות המחלה. הוסבר בהן, כי המבקש שוחרר מהצבא כשהוא לוקה בהפרעת אישיות, אך לא ניכרו בו תסמיני המחלה שהתפרצה רק כעבור שנתיים; צויין, כי גרימת המחלה אין מקורה בשירותו הצבאי, כי אם במכלול נסיבות, כולל שימוש בסמים, לחץ משפחתי ומרכיב גנטי. ערעור המבקש נדחה, ונקבע כי אין קשר בין מחלת המבקש לשירותו הצבאי, בנימוק של פער הזמנים בין תום השירות לבין התפרצות המחלה. כן לא נתקבלה חוות הדעת מטעם המבקש, שנתבססה על הטענה כי עד לגיוס לא סבל מקושי ולא נגלה זרז שעלול היה להביא להתפרצות המחלה. צויין, כי המבקש סבל מהפרעות אישיות עוד טרם גיוס, נחשף לגילויי אלימות מצד אביו והשתמש באופן תדיר בסמים. כל אלה, כך נקבע, היוו גורמים המשפיעים על היווצרות המחלה. ד. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, בנימוק כי עיקרו מוסב על קביעות עובדתיות המסורות לועדה ואין בית המשפט מתערב בהן; נוכח הוראת סעיף 34 (א) לחוק אפשרות הערעור על החלטת הוועדה היא בנקודה משפטית בלבד, וזו לא נמצאה בענייננו. ה. בבקשה הנוכחית נטען נגד שלילת קשר סיבתי בין השירות הצבאי להתפרצות המחלה. הוטעם, כי המבקש התגייס בפרופיל 97 ללא סעיף נפשי, ואין כל רקע למחלה נפשית במשפחתו. על כן, נטען, שלא ניתן לשלול את המסקנה כי גורם המחלה הוא השירות הצבאי. הוסף, על סמך פסיקה, כי גם אם היתה למבקש נטייה לנכות הנפשית, זו איננה מנתקת את הקשר בין תנאי השירות להתפרצות המחלה (דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן, פ"ד נו (5) 732). נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נדרש להידרדרותו הנפשית של המבקש במהלך שירותו הצבאי, כפי שצויינה בחוות דעת הקב"ן והפסיכיאטר. לבסוף נטען, כי בית המשפט הסתמך על ממצאים עובדתיים שלא הוכחו, כגון שימוש בסמים לפני הגיוס וקשר גנטי למחלה. הכרעה ו. לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. זכות הערעור בגלגול ראשון, כל שכן בגלגול נוסף, מותנית בהצגת נקודה משפטית, וזו לא נמצאה בנדון (סעיף 34 (א) לחוק; רע"א 3514/09 פלוני נ' משרד הביטחון (לא פורסם)). ככל שהבקשה מתייחסת לשאלת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי למחלה, ולקביעות עובדתיות של הערכאות הקודמות, אין מקום לקבלה. הערכאות הקודמות התייחסו באופן מעמיק ומקיף לצדדים רפואיים ועובדתיים של התיק, ולא מצאו לנכון להכיר בקשר הסיבתי בין השירות הצבאי למחלה. קביעות בעניינים אלה נתונות מטבען לערכאות הדיוניות, ואין מדרכה של ערכאה ערעורית להתערב בהן (ראו ע"א 2989/95 מרים קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר - בית חולים, פ"ד נא(4) 687, 695) קל וחומר בגלגול שלישי (רע"א 2926/09 פלונית נ' קצין התגמולים (לא פורסם)). השילוב בין רקע מורכב של המבקש בטרם גיוסו, לרבות שימוש בסמים על פי תיעוד מפיו שלו, לבין התפרצות מחלתו קרוב לשנתיים לאחר שחרורו - שהיה על רקע בעיות בעלות אופי נפשי אך לא סכיזופרניה שהתפרצה רק לימים - אינו פועל לטובת עמדתו של המבקש. ז. אמנם בא כוח המערער טען טענה בעלת אופי משפטי, המיוסדת על הלכת אביאן, כדי להיכנס בשערי הערעור על פי חוק הנכים, ואין לבוא עמו בטרוניה, אולם בכך אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור. עיקר הבקשה עניינה השגה על קביעות עובדתיות של הערכאות הקודמות, ואין בה כדי להוות "נקודה משפטית" כמובנה בחוק (ראו רע"א 3514/09 הנזכר). גם לגופו של עניין אינני סבור כי יש מקום להחלת הלכת אביאן בנידון דידן. אכן, בעניין אביאן גילה בית המשפט גמישות בהכרת קשר סיבתי בין התפרצות מחלה לבין תנאי שירות חרף גורמים נוספים לה. אולם אין הנדון דומה לראייה. המבקש לא הצביע על אותו "הדק התפרצות" (טריגר) במהלך השירות שהביא למחלה כשנתיים מיום שחרורו, אותו "אירוע בן-משמעות" (כלשון השופט - כתארו אז - מ' חשין בעמ' 766), שעליו הושתתה הלכת אביאן. נסיבות המקרה ופרק הזמן הארוך בין השירות להתפרצות המחלה אינם מאפשרים לקבוע קשר סיבתי ויישום הלכת אביאן (ראו גם רע"א 3033/09 פלוני נ' משרד הביטחון (לא פורסם)). נוכח האמור, חוששני כי אין לפנינו שאלה משפטית או ציבורית המצדיקה, על פי ההלכה הנוהגת, רשות לגלגול ערעורי נוסף (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123), והבקשה תחומה לנסיבותיה הספציפיות. ח. אין מקום איפוא להיעתר לבקשה.צבאלשכת גיוס / טירונותשירות צבאי