למערער קנויה זכות לבחור בין תגמולים ממשרד הביטחון, עפ"י חוק הנכים, לבין קבלת קצבאות מן המוסד לביטוח לאומי, וזאת תוך 6 חודשים מהיום בו נקבעה דרגת נכותו היציבה ולאחר שבחר - שוב אין הוא יכול עוד לחזור בו. בדרך כלל, בחירת הנכה נלמדת מהתנהגותו, אך גביית כספים עפ"י אחד החוקים - מהווה ראיה ניצחת למימוש בחירתו. להלן פסק דין בנושא בחירה בין ביטוח לאומי לבין משרד הביטחון: פסק דין 1. הסוגייה שהובאה בפנינו להכרעה, היא: - "האם זכאי המערער להיות מוכר כ'נכה', לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין פגיעה הקשורה בשמיעה, לאחר שבחר בזכויות, על-פי חוק הביטוח הלאומי?" 2. עפ"י סעיף 36 א. של חוק הנכים, כפי שתוקן בשנת ה'תשכ"ח - 1968: - "נכה שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי - לא יחולו עליו הוראות חוק זה". למערער קנויה זכות לבחור בין תגמולים, עפ"י חוק הנכים, לבין קבלת קצבאות מן המוסד לביטוח לאומי, וזאת תוך 6 חודשים מהיום בו נקבעה דרגת נכותו היציבה ולאחר שבחר - שוב אין הוא יכול עוד לחזור בו. בדרך כלל, בחירת הנכה נלמדת מהתנהגותו, אך גביית כספים עפ"י אחד החוקים - מהווה ראיה ניצחת למימוש בחירתו. 3. עניינו של ערעור זה הינה פגימה, הקשורה בהחמרה במצב השמיעה. 4. המערער, שנולד ביום 11.09.49, התגייס לשירות-סדיר בצה"ל בשנת 1967, שירת בחיל תותחנים ושוחרר בשנת 1971, בדרגת: - סמל. 5. בעת שירותו שהה בשדה, שבו התקיים ירי-תותחנים, אוזנו השמאלית של המערער נפגעה ונגרמה לו ירידה בשמיעה + טנטון. המערער עבר ניתוח באוזן זו והוא מרכיב מכשיר-שמיעה. 6. בתאריך 11.08.71, החליט קצין- התגמולים להכיר במערער, כ"נכה", לפי חוק הנכים, וזאת בגין חבלה אקוסטית באוזניו, שאירעה בתקופת ועקב שירותו הצבאי. ועדה-רפואית קבעה בישיבתה מיום 5.08.71 את דרגת נכותו בשיעור 5%. בתאריך 20.01.73, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה בה ערער על גובה דרגת נכותו הנ"ל. בסופו של דבר, קבעה לו הועדה הרפואית העליונה דרגת נכות בשיעור של 7% בגין הפגימה הקשורה בשמיעה. 7. בתאריך 07.02.74, הודיע קצין-התגמולים למערער, כי במענה לפנייתך מיום 20.01.73, הטיפול בקביעת דרגת נכותו-מחדש, הופסק, מאחר והוא לא נענה להזמנה להופיע לבדיקה. במידה והוא רוצה לערער על דרגת הנכות, עליו להפנות בקשה לבדיקה רפואית, לשם קביעת דרגת נכותו מחדש. 8. המערער לא נענה להזמנות נוספות שהופנו אליו, להופיע לועדה-רפואית, וקצין-התגמולים בהחלטותיו מיום 21.06.76 ומיום 09.11.77 קבע שהטיפול בתביעותיו הופסק. 9. בשנת 1978, שב המערער והתגייס לצבא הקבע, שירת בחיל-האויר, בתפקיד של רס"ר משמעת, עד לשנת 1989 ושוחרר בדרגת: - רס"מ. 10. בתאריך 12.08.04, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעתו הנ"ל, ובתאריך 19.01.06, החליט קצין-התגמולים לדחות את התביעה בטענה, שזכותו של המערער "התיישנה". 11. בתאריך 30.07.06, הוגש ערעור זה על החלטתו האמורה לעיל של קצין-התגמולים, מיום 19.01.06. 12. טוען ב"כ המערער, כי למערער נקבעה נכות של 100% ע"י המוסד לביטוח לאומי, וזאת עקב בעיות רבות ושונות הקשורות עם תעוקת חזה, ליקויי שמיעה וטנטון, כאבי גב וצוואר ולפני מספר שנים, לאחר שפנה למוסד לביטוח לאומי וביקש שיסייעו לו לממן מכשיר שמיעה, הודיע לו המוסד לביטוח לאומי, כי הוא לא מוכן לעשות זאת ואי לכך פנה בבקשתו הנוכחית לקצין-התגמולים. זאת ועוד: בדיון ביום 11.01.07, הצהיר ב"כ המערער, כי הוא מצמצם את ערעורו לעניין מכשיר השמיעה בלבד, אותו הוא מבקש שקצין-התגמולים יממן זאת. 13. לגופו של עניין, המערער מקבל, מזה שנים רבות, תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי, ומשבחר ב"מסלול התגמולים" מטעם מוסד זה, ומשקיבל תגמולים כאמור בתקופה העולה על 6 חודשים - הרי שאין באפשרותו להימלך בדעתו ולחזור ולתבוע הכרה בתגמולים, כ"נכה", לפי חוק הנכים, הגם שמלכתחילה הכיר קצין-התגמולים בנכותו כאמור לעיל. 14. אנו מבינים לליבו של המערער, הטוען, כי אין תגמולי המוסד לביטוח לאומי מספיקים למחייתו וכי בשעתו בחר בתגמולי המוסד לביטוח לאומי, מבלי לדעת אודות משמעותה של בחירה זו. 15. אנו מודעים לעובדה, כי קיימים "יתרונות" להיות מוכר, כ"נכה" לפי חוק הנכים, העולים על אלו המוכרים עפ"י חוק הביטוח הלאומי. ברם, הפסיקה בנדון הינה חד- משמעית, ומשבחר המערער בדרך שבחר, שוב מנוע הוא מלחזור ולתבוע תגמולים לפי חוק הנכים. 16. דין ערעור זה להידחות והחלטת קצין התגמולים מיום 19.01.06 - נשארת על כנה. 17. בשים לב למצבו של המערער - אנו לא מחייבים אותו לשאת בהוצאות משפט ובשכ"ט עורך-דין. 18. זכות ערעור כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים.צבאמשרד הביטחוןביטוח לאומי