אחריות מעביד לתאונת עבודה

הלכה היא כי מעביד, חב כלפי עובדו, חובת זהירות רחבה הכוללת בחובה את החובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד, בכל הנוגע לשיטת העבודה הסיכונים הטמונים בה וכללי הזהירות הנדרשים, לרבות דאגה למקום עבודה בטוח וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, הנדרשים לצורך ביצוע העבודה.

להלן פסק דין בנושא אחריות מעביד לתאונת עבודה:

פסק דין

     מבוא
1.     מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע (להלן: "התובע"), כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לו ביום 19.5.01, במסגרת עבודתו אצל הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").
     הנתבעת מס' 2, ביטחה את אחריותו של הנתבע, בפוליסת חבות מעבידים.

     נסיבות ארוע התאונה
2.     התובע, יליד 1972, עבד אצל הנתבע, בהתקנת דלתות וחלונות אלומיניום.
     התובע תאר בתצהירו את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "ביום 19/05/01, עת שעסקתי בעבודתי, נדרשתי על ידי הנתבע 1, להכניס מברשת למסילת חלון בעזרת סכין חיתוך יפנית (להלן: "הסכין"). יודגש ויובהר, כי למיטב ידיעתי, סכין החיתוך המורכבת מפלסטיק, הנה מהסוג הפשוט ביותר שקיים בשוק. במהלך חיתוך המברשת באמצעות סכין, נשבר המבנה הפלסטיק של סכין החיתוך, שכאמור עשוי מפלסטיק, כשלהב הסכין פוגעת ואף חותכת את הזרת בכף ידי הימנית, היא כף ידי הדומיננטית. (להלן:"התאונה"). מהתמונה (נספח "א") ניתן לראות בברור, כי הפלסטיק בסכין החיתוך נשבר לחלוטין, מה שגרם כנראה ללהב הסכין, אשר מקובעת על ידי הפלסטיק, לצאת ממקומו ולגרום לפציעתי" (סעיפים 7-4 לתצהיר התובע, ת/1).

3.     מהתמונה שצורפה כנספח א' לתצהיר, עולה כי מסגרת הפלסטיק של סכין החיתוך, שבורה כמעט לכל אורכה, מה שמתיישב עם גרסת התובע כי הלהב יצא ממקומו ופגע באצבעו.
     מעבר לכך שעדותו של התובע, בדבר נסיבות ארוע התאונה, לא נסתרה ולא עורערה בחקירתו הנגדית, יצויין כי הנתבע, לא התייצב לעדות, כך שלא הובאה כל עדות סותרת באשר לנסיבות ארוע התאונה.

4.     אשר לשאלת האחריות, הלכה היא כי מעביד, חב כלפי עובדו, חובת זהירות רחבה הכוללת בחובה את החובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד, בכל הנוגע לשיטת העבודה הסיכונים הטמונים בה וכללי הזהירות הנדרשים, לרבות דאגה למקום עבודה בטוח וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, הנדרשים לצורך ביצוע העבודה, ראה לעניין זה: ע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225, ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז (3) 345 וע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו (2) 592.

5.     בנסיבות העניין, סבורה אני כי הנתבע, הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כמעביד, בכך שלא דאג לספק לתובע, כלי עבודה תקינים ומתאימים לביצוע עבודתו.
     התובע העיד כי לקח את הסכין ממגירת כלי העבודה במקום העבודה (עמ' 8 לפרוטוקול). עצם העובדה שמסגרת הסכין, נשברה בידו של התובע תוך כדי ביצוע העבודה, כך שהלהב יצא ממקומו ופגע בידו של התובע, מצביעה על כך שהסכין לא היה תקין או שלא היה מתאים לביצוע העבודה, בה עסק התובע. בהעדר עדות מטעם הנתבע, לא ניתן לדעת מה "גילו" של הסכין, מתי והיכן נרכש וטענת התובע כי מדובר היה בסכין שמסגרתה עשויה מפלסטיק מהסוג הפשוט ביותר שככל הנראה לא התאימה לביצוע העבודה, לא נסתרה. בהקשר זה, יוזכר כי הלכה היא שבעל דין הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו, ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615-614.
     אשר על כן, ראיתי לקבוע כי האחריות לארוע התאונה, מוטלת על הנתבע, כמעבידו של התובע בגין הפרת חובתו לספק לתובע כלי עבודה תקינים ובטוחים המתאימים לביצוע העבודה, ובהעדר ראיה או עדות כי התובע סטה מהוראות שניתנו לו או משיטת העבודה שהונהגה על ידי המעביד, לא ראיתי לחייב את התובע, בתרומת רשלנות כלשהי.

6.     הנתבעים הסתמכו בטיעוניהם, על פסק דינה של כב' השופטת למלשטריך-לטר בת.א. (חי') 17931/99 טובבין נ' אשמרת 1968 בע"מ ואח' אלא שאין הנדון דומה לראיה ואין בקביעות פסק הדין האמור, כדי לסייע לנתבעים בטיעוניהם.
     בנסיבות שנדונו שם, נפגעה ידה של התובעת, תוך כדי פתיחת שק נסורת, באמצעות סכין יפנית ובעניין זה, נקבע כי: "... מדובר בפעולת חיתוך בסכין יפנית שהיא פעולה פשוטה, אלמנטרית, ואיננה דורשת מיומנות מיוחדת", לפיכך, בנסיבות שנדונו שם, לא נמצא כי המעביד הפר חובת זהירות קונקרטית, שהיתה מוטלת עליו. אלא שבענייננו, להבדיל מהנסיבות שנדונו שם, מדובר בסכין יפנית אשר נשברה בידו של התובע, תוך כדי ביצוע העבודה וכתוצאה משבירתה ויציאת הלהב ממקומו, נפגעה אצבעו של התובע.
אמור מעתה כי פעולת חיתוך בסכין יפנית, הינה אולי פעולה פשוטה ואלמנטרית, אך זאת כל עוד שמדובר בסכין תקינה המתאימה לעבודה המבוצעת באמצעותה.
     בענייננו, משהסכין נשברה, תוך כדי ביצוע העבודה, ראיתי כאמור לקבוע כי המעביד הפר חובת זהירות קונקרטית המוטלת עליו לספק לעובדו כלי עבודה מתאימים ובטוחים, לשם ביצוע העבודה.

     מהות הפגיעה והנכות
7.     כתוצאה מהתאונה, סבל התובע, מחתך באצבע 5, בכף יד ימין שהינה ידו הדומיננטית של התובע. התובע פונה לבי"ח שיבא, שם עבר ניתוח לתפירת העצב הדיגיטלי האולינרי באצבע 5.

8.     ד"ר מיכה רינות אשר מונה כמומחה רפואי, מטעם בית המשפט, ציין כי "למרות תפירת העצב קיימת פגיעה ניכרת בתחושת האצבע, עם איזורים של תת תחושה ואזורים של תחושת יתר מכאיבה. פגיעה תחושתית זו מהווה הפרעה בתפקוד היד כמכלול... לדעתי המצב הרפואי המתואר, בהעדר פגיעה מוטורית אלא תחושתית בלבד מהווה נכות ע"פ הסעיף בתקנות המל"ל הדן בשיתוק העצב האולינרי בצורה קלה".
     ד"ר רינות העריך את נכותו של התובע, בשיעור של 5%.
     ד"ר רינות, לא זומן לחקירה וחוות דעתו לא נסתרה.

     הפסדי השתכרות בתקופת אי הכושר לעבודה
9.     התובע ציין בתצהירו כי עקב התאונה, שהה באי כושר מלא, במשך כששה חודשים, מיום התאונה ועד ליום 8.11.01 וכי תקופה זו, הוכרה, על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), בתקופת אי כושר לעבודה.

10.     ד"ר רינות העריך את נכותו הזמנית של התובע, בשיעור של 100%, למשך ארבעה חודשים ובשיעור של 30%, למשך חודשים נוספים. היות ומדובר בתובע שעסק בעבודות אלומיניום, דהיינו; בעבודת כפיים, סביר בעיני כי גם בתקופה בה נקבעה נכות זמנית, בשיעור של 30%, בגין פגיעה ביד הדומיננטית, התובע לא היה כשיר לעבודה.
     בנסיבות אלה, ראיתי להכיר בתקופת אי כושר של ששה חודשים, לאחר התאונה.
     הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, בתקופת אי הכושר לעבודה, על בסיס שכרו של התובע, עובר לתאונה, בסך של 4,815 ₪ לחודש, מסתכם בסך של 28,890 ₪ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מאמצע התקופה (1.8.01), סך של 42,203 ₪.

     הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד
11.     לאחר תקופת אי הכושר, התובע שב לעבודתו אצל הנתבע ועל פי תלושי השכר שצורפו לתצהירו (נספחים ח/2 ו- ח/3, לתצהיר ת/1), השתכר כפי שכרו עובר לתאונה.
     התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבע, ביום 31.3.05.
במכתב פיטורין שניתן בידי התובע, על ידי הנתבע (נספח ט' לתצהיר ת/1), ציין הנתבע: "מפאת מחלתי אני נאלץ לפטרו מתאריך 31.3.05... מוסטפה הוא עובד מקצועי בתחום האלומיניום. עבודתו היתה תמיד לשביעות רצוני. עובד מסור ונאמן...". יחד עם זאת ולמרות שממכתב הפיטורין, עולה כי פיטורי התובע נבעו ממחלת הנתבע, הרי שהנתבע אישר במכתב בכתב ידו, מיום 28.6.05 (נספח ח' לתצהיר התובע), את תלונות התובע בדבר קושי בביצוע העבודה, כדלקמן: "...היו לו קשיים בעבודה כגון לחיצת פלייר או מכשיר ניטים שאלה כלים שאנחנו משתמשים בהם כל הזמן. ותמיד התלונן על זרמים וכאבים ביד לאחר מאמץ לא רציני".

12.     לאחר פיטוריו, התובע קיבל דמי אבטלה, במשך כשלושה חודשים ולאחר מכן, עבר הכשרה מקצועית כנהג מונית. התובע העיד כי עבד, עד לאחרונה כנהג מונית וכי לפני כחודשיים, חזר לעבוד באלומיניום אם כי הינו מתלבט וחושב לחזור לעבוד כנהג מונית (עמ' 8-7 לפרוטוקול).

13.     בהתחשב במהות הפגיעה והנכות, בשיעור של 5% ובהתחשב בכך שלא הוכח הפסד בפועל, בתקופה שעד למועד פיטוריו של התובע קרוב לארבע שנים לאחר התאונה, מחד ומאידך, בהתחשב בכך שמדובר בתובע צעיר שעסק בעבודות אלומיניום שהינה עבודת כפיים, ראיתי לפסוק את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, בעבר (ממועד הפיטורין) ובעתיד, על דרך הערכה גלובלית.

14.     בהתחשב בגילו של התובע, במהות הפגיעה והנכות בשיעור של 5% שהינה נכות קלה אמנם אך מדובר בפגיעה ביד הדומיננטית ובשכרו של התובע עובר לתאונה ולאחריה, ראיתי לפסוק פיצוי גלובלי, בסך של 30,000 ₪, בגין הפסדי השתכרות והפסדי כושר השתכרות.

     כאב וסבל
15.     בהתחשב במהות הפגיעה והנכות, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין כאב וסבל, בסך של 30,000 ₪.

     הוצאות
16.     התובע עתר לפסיקת פיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי.
     בנסיבות העניין, יש לזכור כי מדובר בתאונת עבודה, כך שהתובע זכאי להחזר הוצאותיו הרפואיות, לרבות הוצאות נסיעה לטיפול רפואי מהמל"ל. לפיכך, בהעדר ראיה להוצאות רפואיות שנגרמו לתובע בעבר, ראיתי לדחות את העתירה לפסיקת פיצוי, בגין ראש נזק זה.

     סיכום
17.     סכום הפיצויים, כפי שנפסק לעיל, מסתכם בסך של 102,203 ₪.
מסכום הפיצויים, ינוכו הסכומים שהתובע קיבל מהמל"ל כדמי פגיעה וכמענק נכות, כמפורט בנספחים ט"ז ו-י"ח/1 לתצהיר התובע, ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום ביצוע כל תשלום ותשלום ועד ליום פסק הדין.
     על סכום פסק הדין (לאחר ניכוי תשלומי המל"ל, כמפורט לעיל), יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כחוק וכן החזר הוצאות המשפט, לרבות החזר אגרה והחזר חלקו של התובע, בשכ"ט המומחה הרפואי, בסך של 2,330 ₪ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד ההוצאה ועד ליום פסק הדין.

     הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון