שיבוץ בבית ספר רחוק

להלן פסק דין בנושא שיבוץ בבית ספר רחוק:

פסק דין

1.     העותרים הם תושבי שכונת המשתלה בתל אביב. חלק מהעותרים הם הורים לילדים הצפויים להתחיל בשנת הלימודים הבאה ללמוד בכיתה א'. העותרים טוענים כי המשיבים 1-3 (להלן: "העירייה") הודיעו להם כי ילדיהם שובצו ללמוד בבית הספר אלחריזי, ולא בבית הספר צהלה.
בנוסף, ולמרות הבטחות העירייה, לא הוקם עדיין בית ספר יסודי בשכונת המשתלה.


טענות העותרים
2.     העותרים טוענים כי ההחלטה להעביר את ילדי שכונת המשתלה ללמוד בבית הספר אלחריזי, היא החלטה בטלה בשל הפגמים שנפלו בה. העותרים עותרים גם כי יימצא פיתרון של קבע לבעיית בית הספר בשכונה.

העותרים טוענים כי שכונת המשתלה מרוחקת כ-2.5 ק"מ מבית הספר אלחריזי, בעוד שהיא נמצאת במרחק של כ-500 מ' מבית הספר צהלה. לטענתם, ההחלטה להעביר דווקא אותם מבית הספר צהלה, ולא להעביר ילדים אחרים המתגוררים בשכונות אחרות ה"מזינות" את בית ספר צהלה, היא החלטה מפלה.

3.     עוד טענו העותרים כי ניתנה להם הבטחה שלטונית לפיה יוקם בית ספר בשכונת המגורים שלהם, והם מבקשים כי בית המשפט יורה לעירייה לתת לוח זמנים לביצוע הבטחה זו. לטענת העותרים, ישנו מגרש המיועד להקמת בית ספר, אולם קיימת כרגע בעיה של כבל מתח גבוה, המונעת הקמת בית הספר במגרש זה. העותרים חוששים כי הקמת בית הספר תתעכב, כאשר לטענתם התב"ע המאושרת עוד משנת 1993, קבעה את קיומו של בית ספר יסודי בשכונה.
העותרים טענו כי כאשר הם רכשו את בתיהם בשכונת המשתלה, הם הסתמכו על הבטחת העירייה, ושינו את מצבם לרעה בשלה.

4.     עוד טוענים העותרים כי ככל שהדבר נוגע לשנת הלימודים הבאה, העירייה היתה יכולה לנקוט בפתרונות אחרים, פוגעניים פחות, לבעיה של רישום יתר לבית הספר צהלה. כך, נטען כי ניתן היה למשל להכשיר חדרי לימוד במתנ"ס שבשכונה, להכשיר חדרים נוספים במבנה הקיים של בית ספר צהלה, להשתמש במבנים יבילים בבית הספר הקיים, להעביר ילדים משכונות אחרות לבית הספר אלחריזי, או לערוך הגרלה בין ילדי כל השכונות שנרשמו לכיתה א' לבית הספר צהלה, כדי לקבוע מי מתוכם יעבור לבית הספר אלחריזי.

העותרים טוענים עוד כי החלטת העירייה ניתנה ללא הנמקה, וללא שניתנה להם זכות טיעון בטרם היא התקבלה - למרות שמדובר בהחלטה משמעותית, המשליכה ועתידה להשליך על ילדיהם לאורך שנים ארוכות.

טענות העירייה
5.     העירייה השיבה לעתירה.

לטענתה, העתירה הוגשה בשיהוי - שכן ההחלטה בדבר קביעת אזור רישום משותף ניתנה עוד בשנת 2005. העותרים ידעו על הוויסות כאשר נמסרה להורים ההודעה על שיבוץ הילדים - בחודש יוני 2008.

6.     העירייה טוענת כי החלטותיה ביחס לשיבוץ התלמידים לבית הספר צהלה ואלחריזי היו החלטות סבירות. לטענתה, היא זכאית מכוח החוק והתקנות להעביר תלמידים מבית ספר אחד למשנהו, אם לבית ספר מסוים נרשם מספר תלמידים העולה על זה שנקבע לאותו בית ספר.

יכולת הקליטה של בית הספר צהלה היא מוגבלת. רק לאחר שכל התלמידים נרשמו לבתי הספר השונים, ונדונו העררים שלהם, נודע לעירייה שלשנת הלימודים הבאה נרשמו לבית הספר צהלה מספר תלמידים העולה על יכולת הקליטה שלו. לכן הוחלט על שיבוץ ילדי שכונת המשתלה לבית הספר אלחריזי.

7.     העירייה טענה עוד כי היו ניסיונות למציאת פתרונות חלופיים - אולם לא נמצא פיתרון חלופי סביר אחר. עוד נטען כי ההחלטה היתה לווסת את תלמידי שכונת המשתלה דווקא, משום שמדובר בשכונה שנבנתה אחרונה מבין השכונות המזינות את בית הספר צהלה, ומאחר שמספר התלמידים משכונה זו הוא קטן יחסית. עוד נטען כי ההנחה היתה שבעתיד ייבנה בית ספר בשכונה זו.

8.     העירייה טענה כי היא לא נתנה הבטחה מינהלית לבניית בית ספר בשכונת המשתלה, ועל כל פנים היא צופה, לאור מספר הילדים שישנם היום בשכונה, כי ייבנה בה בית ספר תוך כ-3 שנים.
העירייה הפנתה להלכת אי ההתערבות, וטענה כי אל לו לבית המשפט לשים את שיקול דעתו במקום זה של הרשות.

העירייה אף טענה כי לחלק מהעותרים אין ילדים שעומדים להתחיל ללמוד בכיתה א' בשנת הלימודים הבאה, ולכן אין להם יריבות עם העירייה ואין להם עילת תביעה.

9.     נציגת העירייה, הגב' לב, שהיתה בדיון בבית המשפט, התייחסה לאפשרות להקים כיתות לימוד במתנ"ס השכונתי. לגישתה, מדובר בסיכון בטיחותי ובטחוני, משום שצוות המתנ"ס איננו נמצא במתנ"ס בשעות הבוקר, ולכן, ומשום שבכיתה א' יש מורה אחת בכיתה - הרי אם מתרחשת תקלה, ישנו רק מבוגר אחד בשטח. עוד נטען כי העירייה איננה מקימה בית ספר שיש בו כיתה אחת בלבד, שרק לה ניתנים כל השירותים הנלווים. הגב' לב טענה כי לאור פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בענין יהודית ארד (עת"מ (ת"א) 1544/03), לא ניתן לפתוח מעל 18 כיתות בבית הספר צהלה, ולכן נאלצה העירייה להעביר חלק מהילדים לבית ספר אחר.

10.     נציג המשיב 4, ועד הורי בית הספר צהלה, מר החנוכי, התייצב אף הוא בבית המשפט. הוא טען כי בבית הספר ישנו עומס גדול. לגישתו - שהיא גם גישת בית הספר עצמו, הפיתרון המועדף הוא הרחבת בית הספר.

בנוסף התייצב בדיון מר בר, שהוא ממלא מקום יו"ר ועד אגודת צהלה. הוא טען כי היה מקום לצרף את ועד האגודה כמשיב נוסף, משום ששכונת צהלה עלולה להיפגע מחלק מהסעדים המבוקשים בעתירה. כך, לטענתו, אם יורחב בית הספר הקיים בעיר, הדבר ייצור עומס תנועה ובעיות חנייה שיפגעו בשכונה.

דיון
11.     העותרים בקשו כי בית המשפט יתייחס בפסק הדין הן לנושא של פיתרון הקבע, והן לנושא של פיתרון הביניים ביחס לבית הספר היסודי בשכונת המשתלה.

12.     באשר לפיתרון הקבע, הרי מהדיון בבית המשפט עולה למעשה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי יש להקים בית ספר יסודי בשכונה. ב"כ העירייה ציינה כי לוח הזמנים הצפוי כרגע הוא של כשלוש שנים, כאשר יתכן שבית הספר יוקם אף קודם לכן. הגב' לב ציינה כי הבעיה שהיתה קיימת בנוגע לקו המתח הגבוה, נמצאת בתהליכים מואצים של משא ומתן, ויש סיכוי טוב כי המשא ומתן יסתיים בהצלחה בחודשים הקרובים.

13.     אכן, מאחר שאין עוד מחלוקת כי בשכונת המשתלה יש מספר ילדים המצדיק הקמה של בית ספר, ולאור אי הנוחות הרבה, שאיננה מוטלת בספק, הנגרמת לילדים ולמשפחות כל עוד לא הוקם בית הספר - יש מקום לעשות מאמץ להקים את בית הספר במהירות המרבית. פרק זמן של שלוש שנים איננו בלתי סביר, אולם טוב תעשה העירייה אם ייעשה מאמץ להקים את בית הספר תוך שנתיים - ככל שהדבר אפשרי.

פתרונות אלטרנטיביים לתקופת הביניים
14.     באשר לפתרון הביניים - מהחומר שהונח בפני, עולה כי אכן בשנת הלימודים הבאה נרשמו לבית הספר צהלה יותר תלמידים מכפי שיכולים ללמוד בו. במצב כזה של עודף רישום, לא ניתן היה לכן לאפשר לכול התלמידים שנרשמו לבית הספר צהלה ללמוד בו - כפי שביקשו.

ההחלטה לווסת את מספר התלמידים בבית הספר צהלה, ולהעביר חלק מהם לבית ספר אחר, נובעת מהעובדה שעל פי פסיקתו של בית המשפט המחוזי בענין יהודית ארד (שנזכר לעיל), לא ניתן לפתוח בבית הספר צהלה יותר מ-18 כיתות.

העירייה היתה מוסמכת להעביר חלק מהתלמידים לבית ספר יסודי אחר, וזאת מכוח תקנה 23 לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי התשי"ט - 1959.

15.     עתירה זו נדונה כשבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, ביום 13.8.08. במועד זה, מספר הפיתרונות האפשריים הוא מוגבל. ודאי שלא ניתן להשלים הקמה של בית ספר חדש. לא ניתן גם (אף אילו הייתי סבורה כי כך יש לעשות), להקים מבנים יבילים בחצר בית ספר צהלה, ואף אינני סבורה כי יש די זמן כדי לארגן מעין בית ספר חדש בן כיתה אחת במתנ"ס השכונתי.

בהקשר זה אוסיף ואציין, כי הסבריה של הגב' לב ביחס לאפשרות של לימוד במתנ"ס הניחו את דעתי, ואינני סבורה כי החלטת העירייה בהקשר זה איננה סבירה.

16.     כידוע, וכפי שנפסק פעמים רבות, בית המשפט - כאשר הוא בוחן החלטה מנהלית, איננו אמור להחליף את שיקול דעתו בזה של הרשות המחליטה. על בית המשפט להעביר את ההחלטה במבחן הביקורת המנהלי ולבחון את אופן קבלתה, וכן לבחון האם היא בלתי סבירה במידה כזו שתצדיק את ביטולה או שינוייה. אם מדובר בהחלטה שאיננה בלתי סבירה, הרי גם אם בית המשפט סבור כי ניתן היה להגיע להחלטה אחרת - הוא לא יתערב בה.

17.     השיקול של העירייה היה כי לא יוקם בית ספר בן כיתה אחת, במבנה שאיננו ערוך לכך מבחינת כוח אדם, וכי מוטב להעביר את התלמידים לבית ספר קיים, שיש בו כוח אדם מתאים, לומדות בו מספר כיתות, ומצוי בו כל מה שנדרש לצורך קיום בית ספר. שיקול זה אינו בלתי סביר בעיני, ואינני סבורה כי יש מקום להתערב בו, ודאי ככל שהדבר נוגע לשנת הלימודים הקרובה.

18.     יחד עם זאת, יתכן כי יהיה מקום לשוב ולבחון את האפשרות לקיים לימודים במתנ"ס בשנת הלימודים הבאה - צריך יהיה לבחון אפשרות להקים שם יותר מכיתת לימוד אחת (אם גודל המבנה מאפשר זאת), תוך התחלה אפשרית של בית הספר החדש המיועד לקום בשכונת המשתלה במבנה זמני.

אינני מחווה דעה ביחס למימוש אפשרות כזו בשנת הלימודים הבאה - ויהיה מקום לבחון אותה לגופה, על כל הבעיות, העלויות והיתרונות הגלומים בה, לאור מספר החדרים שיש במתנ"ס, ולאור קצב ההתקדמות של בניית בית הספר החדש.

סיכומה של נקודה זו - אינני סבורה כי קיים פיתרון חלופי שניתן להורות כיום לעירייה על ביצועו בשנת הלימודים הבאה.

חלופת ההגרלה
19.     הטענה הנוספת של העותרים היתה כי אף אם היה מקום להעביר חלק מהתלמידים לבית ספר אחר, הרי שלא היה מקום לקבוע כי דווקא התלמידים משכונת המשתלה הם אלה שיעברו, וניתן היה לקבוע כי יעברו תלמידים אחרים. העותרים טענו כי ההחלטה להעביר דווקא אותם, היא החלטה המפלה את ילדי המשתלה על פני ילדים אחרים המצויים אף הם באזור הרישום של בית הספר צהלה - ילדי השכונות צהלה, רמות צהלה וגני צהלה. העותרים טענו כי אם המבחן העיקרי הוא ה"מבחן הגיאוגרפי", הרי השכונות גני צהלה ורמות צהלה קרובות יותר לבית הספר אלחריזי מאשר שכונת המשתלה.

20.     אני סבורה כי החלטת העירייה להעביר את ילדי שכונת המשתלה כקבוצה לבית ספר אחר, היא החלטה שמשולבים בה למעשה שני אלמנטים. האלמנט הראשון הוא ההחלטה להעביר קבוצה של ילדים משכונה אחת - ולא להעביר ילדים בודדים באופן אקראי. האלמנט השני הוא הבחירה בקבוצה של ילדי שכונת המשתלה, ולא בקבוצת ילדים אחרת.

21.     באשר לאלמנט הראשון של ההחלטה - אני סבורה כי מדובר בהחלטה סבירה, שאין מקום כי בית המשפט יתערב בה. למעשה, גם המבקשים לא העלו טענה כנגד פן זה של ההחלטה. עו"ד שרגא בקש כי תיערך "הגרלה בין השכונות" - ר' עמ' 5 שורה 11 לפרוטוקול, ולא הגרלה בין הילדים.

ואכן, ההחלטה להעביר קבוצת ילדים משכונה אחת היא החלטה סבירה, משום שהיא מביאה לכך כי כל הילדים של אותה שכונה ילמדו יחד באותו בית ספר - ענין שיש בו כמובן תועלת. גם אם ניתן היה להחליט החלטה אחרת (בחירה אקראית של ילדים מכול אזור הרישום של בית הספר צהלה, שיעברו כיחידים לבית הספר אלחריזי) - הרי החלטת הרשות בהקשר זה איננה החלטה שבית המשפט יתערב בה.

22.     הפן השני של ההחלטה היה כאמור הבחירה דווקא בילדי שכונת המשתלה כילדים שיעברו לבית הספר אלחריזי. אני סבורה כי גם פן זה של ההחלטה איננו בלתי סביר במידה כזו המצדיקה את התערבות בית המשפט.

23.     העירייה טענה כי היא החליטה להעביר דווקא את הקבוצה הזו, הן משום שהיה מדובר בקבוצה קטנה של ילדים, הן משום שמדובר בשכונה האחרונה שנבנתה בין השכונות ה"מזינות" את בית הספר, והן משום שבשכונה זו עתיד להיבנות בית ספר חדש.

24.     העירייה היתה צריכה להחליט - מבין מספר קבוצות תלמידים, באיזו קבוצה לבחור, ולהעביר אותה לבית הספר המרוחק. אני סבורה כי השיקול לפיו בשכונת המשתלה עתיד להיבנות בית ספר יסודי בשנים הקרובות, הוא שיקול לגיטימי, שהיה מקום להביא אותו בחשבון.

מה היה קורה לו היו ילדי המשתלה לא היו עוברים לבית הספר אלחריזי, ולו היתה עוברת קבוצת ילדים משכונה אחרת? במקרה כזה, ילדי המשתלה היו לומדים בבית הספר צהלה עד שייבנה בית הספר החדש. לאחר מכן - הם היו עוברים ללמוד בבית הספר החדש בשכונה - ואז היו מתפנים מקומות בבית הספר צהלה. הילדים מהשכונות האחרות שעברו לבית הספר אלחריזי, היו חוזרים אז ללמוד בבית הספר צהלה.

מדובר אם כן במספר מעברים גדול יותר - מאשר המעברים שיידרשו אם ילדי המשתלה ילמדו בבית הספר אלחריזי, והם יחזרו ללמוד בבית הספר החדש לאחר שתסתיים בנייתו.

25.     השיקול לפיו מוטב שילדי השכונה בה ייבנה בעתיד הלא רחוק בית ספר יסודי יהיו אלה שילמדו בבית הספר המרוחק, הוא שיקול לגיטימי, וודאי שלא ניתן לקבוע כי החלטה שהתקבלה לאור שיקול כזה היא בלתי סבירה במידה כזו שיש לבטלה.

26.     יש לציין כי העותרים בקשו שהילדים שיעברו ללמוד בבית הספר אלחריזי יהיו הילדים מהשכונות רמות צהלה וגני צהלה. אף על פי כן, ילדים אלה והוריהם - שיכלו כמובן להיפגע מההחלטה אם טענות העותרים היו מתקבלות - לא צורפו כמשיבים בעתירה. גם מטעם זה אין לקבל את טענות העותרים.

שיהוי
27.     בנוסף לכול האמור לעיל, יש לציין כי עתירה זו הוגשה באיחור.
כך, העותרים ידעו כי ילדיהם אמורים ללמוד בבית הספר אלחריזי עוד מיוני 2008. העתירה הוגשה ביום 5.8.08. הדיון בה מתקיים כאמור כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, זמן רב לאחר שכל ילדי כיתה א' שאמורים ללמוד בשנה הבאה בבית הספר צהלה - כבר יודעים זה מכבר על שיבוצם.

28.     לו היתה מתקבלת היום החלטה לפיה אין מקום להעביר את ילדי המשתלה לבית הספר אלחריזי, וכי ילדים אחרים צריכים לעבור - היה הדבר פוגע כמובן בילדים שהיו סבורים שילמדו בשנה הבאה בבית הספר צהלה. ילדים כאלה היו עשויים לרצות לפנות גם הם להגשת עררים או אף לבית המשפט - ולא ברור שהיה זמן להשלים את ההליך עד לתחילת שנת הלימודים.

29.     בפסה"ד עע"מ 2273/03 התכלת שותפות כללית נ. החברה להגנת הטבע (כב' השופטת פרוקצ'יה, מיום 7.12.06, פורסם ב"נבו"), בחן בית המשפט העליון את ההיבטים השונים של טענת השיהוי. מההיבט הדיוני, כך נקבע, הרי טענת שיהוי איננה מגבלה קשיחה.

מההיבט המהותי, הרי קבלת טענת שיהוי כנגד עתירה מנהלית, מצריך בחינה של שלושה יסודות: שיהוי סובייקטיבי, שיהוי אובייקטיבי, ומידת הפגיעה בשלטון החוק, אם טענת השיהוי תתקבל. השאלה אם בסופו של דבר תידחה עתירה בטענת שיהוי "תוכרע על יסוד איזון בין שלושת היסודות האמורים, וייחוס משקל יחסי לכל אחד מהם בנסיבות ענין נתון, תוך קביעת היחס בין מידת הפגיעה באינטרסים של יחידים שנתגבשו עקב הסתמכות על מצב דברים נתון, לבין מידת הפגיעה בחוק ובערכי שלטון החוק, שנועד להבטיח עקרונות בסיסיים של תקינות, חוקיות וטוהר מידות, שמקורם בדאגה לאינטרס הציבורי הכללי".

השיהוי הסובייקטיבי עניינו בבחינת התנהגות העותר בפועל, ובשאלה האם התנהגות זו מעידה על ויתור משתמע מצידו על זכותו לפנות לערכאות. עניינו של השיהוי האובייקטיבי הוא במידת השינוי שחל במצב בשטח, והיקף הפגיעה באינטרסים של צדדים נוגעים בדבר, נוכח האיחור בהגשת העתירה.
לענין הפגיעה בשלטון החוק, יש להשוות את הרעה הצפויה מהמעשה נשוא העתירה, לנזק שעלול להיגרם בהיזקקות לה.

30.     בענייננו, לאור כל האמור לעיל, החלטת העירייה איננה פוגעת בשלטון החוק - ודאי שלא במידה כזו שיש בה כדי להתגבר על השיהוי. אף בהנחה שלא קיים שיהוי סובייקטיבי של העותרים - הרי מבחינה אובייקטיבית, מאז חודש יוני ועד היום, חל שינוי הן במצבם של ההורים האחרים שילדיהם צפויים ללמוד ב"צהלה" בשנה הבאה, והן במצבה של העירייה.
בנסיבות אלה, יש מקום לדחות את העתירה גם בשל השיהוי בהגשתה.

לכן, העתירה נדחית.
אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחני מיון לבית ספר

  2. שיבוץ בבית ספר רחוק

  3. ביטול סגירת בית ספר

  4. ליקויי בטיחות בבית ספר

  5. שבר ביד בבית הספר

  6. מכרז מנהל בית ספר חרדי

  7. ארנונה על בית ספר מקצועי

  8. חוק בית ספר מקווה ישראל

  9. רישיון לפתיחת בית ספר פרטי

  10. אחריות על תאונות בבית הספר

  11. הקמת בתי ספר תיכון עיוניים

  12. פיצויים בגין פציעה בבית ספר

  13. עתירה לרישום ילדים לבית ספר

  14. לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר

  15. בקשת אב לרישום ילדים לבית ספר

  16. בחינות מיון לכיתה א' בבית ספר

  17. גמול חינוך מיוחד מנהל בית ספר

  18. תאונה באימון התעמלות בבית ספר

  19. הרחבת תחולת חוק פיקוח על בתי ספר

  20. חוק פיקוח על בתי-ספר, תשכ"ט-1969

  21. התנאים למתן פטור מארנונה בתי ספר

  22. חוק איסור פעילות מסחרית בבתי ספר

  23. תאונת עבודה של עובד אחזקה בבית ספר

  24. הודעה בדבר פטור בתי-ספר מתחולת החוק

  25. אחריות משרד החינוך לפציעות בבית הספר

  26. צו פיקוח על בתי-ספר (החלת החוק), תשל"ז-1977

  27. חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר, התשס"א-2001

  28. כתב תביעה תלמיד בית ספר נזקי גוף מועצה מקומית

  29. תקנות פיקוח על בתי ספר (בקשה לרשיון), תש''ל-1970

  30. תקנות פיקוח על בתי-ספר (עקרונות למתן פטורים), תש''ל-1970

  31. תקנות פיקוח על בתי ספר (אישור להעסקת עובד חינוך), תש''ל-1970

  32. הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בענין מונחי דקדוק לבתי ספר

  33. תקנות פיקוח על בתי-ספר (המועד והדרך להגשת רשימה של עובדי-שירות), תש''ל - 1970

  34. צו בדבר פטור בתי ספר לנגינה שהם בבעלות יחיד מתחולת חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון