להלן פסק דין בנושא עתירה לביטול מכרז: פסק דין בעתירה זו מבקשת העותרת להורות על ביטול זכייתה של משיבה 2 במכרז אשר פורסם ע"י משיבה 1, וכתוצאה מכך להכריז עליה כזוכה במכרז; לחילופין מבקשת העותרת לבטל את המכרז ולהורות על עריכתו מחדש. העובדות: 1. בחודש יולי 2004 (לגרסת משיבה 1) או בחודש אוגוסט 2004 (לגרסת העותרת) פרסם משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים (המשיבה 1) (להלן: "נציבות המים" או "המשיבה 1") את המכרז פ/42/04 שעניינו "הקמה ותחזוקה של מערכת טלמטריה ארצית" (מט"ר). המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום 25.11.04. 2. מאחר והמכרז הינו מורכב ביותר התקשרה נציבות המים עם מספר יועצים בתחומים שונים, מלבד היועצים הפנימיים, כשאחד מהם היא חברת מטרה-וט חברה להנדסת חשמל בע"מ (להלן: "חברת מטרה-וט") המתמחה בתחום הטלמטריה. שירותי החברה נשכרו ע"י הנציבות לצורך הכנת מסמכי המכרז, יעוץ לועדת המכרזים בשלב הבחינה המקצועית של ההצעות וכן לצורך פיקוח על ביצוע המכרז ע"י הזוכה במכרז (ר' ס' 10 לתגובת משיבה 1). 3. ביום 30.11.04 הודיעה חברת מטרה-וט לנציבות המים כי היא נמצאת בקשרים עסקיים עם מספר חברות שהגישו הצעות למכרז, ביניהן העותרת, תוך ציון הפרוייקטים, היקף ההתקשרות, מועד ההתקשרות והסטטוס ביחסיה עם החברות המציעות (ר' נספח ו' לעתירה). 4. ביום 6.12.04 החליטה הועדה לניגוד עניינים של משיבה 1, בין היתר, כי קשריה של חברת מטרה-וט עם העותרת וחברה נוספת "מעלה חשש לניגוד עניינים". אי לכך החליטה הועדה לניגוד עניינים להמליץ לועדת המכרזים לבחור גורם אחר שיחליף את חברת מטרה-וט בצוותי הבדיקה, החל מבדיקת ההצעות ועד לבחירת הזוכה (ר' ע' אחרון בנספח ו' לעתירה). 5. במקומה של חב' מטרה-וט הוחלט לפנות למר יחיעם (יקי) לוין ולאחר שענה על שאלונים (נספח ז' לעתירה) הוחלט ע"י גורמים בנציבות להמליץ על מר לוין כיועץ למכרז (ר' מסמך מיום 28.12.04 - נספח ח' לעתירה). 6. כל העובדות המפורטות בס' 5-3 לעיל לא נמסרו לעותרת ואין כל ראיה כי היא ידעה על מהלכים אלו. 7. ביום 10.10.05 קיבלה העותרת הודעה לפיה ועדת המכרזים החליטה שלא לקבל את הצעתה כשאין הודעה זו מפרטת האם נבחר זוכה ואיזו הצעה התקבלה (ר' נספח י"ז לעתירה). באותו יום התקיים דיון בועדת המכרזים (בנוכחות חברי הועדה ובנוכחות מר איציק קופמן, מנכ"ל משיבה 2 ומר פנחס גרינברג - סמנכ"ל משיבה 2) ובסופו הוחלט להשאיר את הצעתה של משיבה 2. 8. ביום 11.10.05, יום לאחר קבלת ההודעה הנ"ל, פנתה העותרת לנציבות המים בבקשה לאפשר לה להופיע במשרדיהם כדי לקרוא את פרוטוקול ועדת המכרזים, ההחלטה הסופית ונימוקיה לגבי הזוכה במכרז וכל החומר אשר הוצג בפני ועדת המכרזים (נספח י"ח לעתירה). משרדי המשיבה היו סגורים בין התאריכים 12.10.05 ועד 26.10.05 בשל חופשת יום כיפור וסוכות. לטענת העותרת, עובדה שלא נסתרה, פנה מר דור סגל מטעם העותרת מיד לאחר חג הסוכות לועדת המכרזים וביקש בשנית לקבל את החומר שהוגש לועדה. משלא התקבלה כל תגובה ממשיבה 1, פנתה העותרת פעם נוספת למשיבה 1 ביום 1.11.05, הפעם באמצעות בא כוחה, כשבפנייה זו צויין החשש כי קיים ניגוד עניינים בעבודת היועץ, מר לוין (נספח י"ט לעתירה). 9. באותו יום התקבל מכתב ממשיבה 1 בו הודיעה משיבה 1 כי בשל "סיבות פנימיות" של משיבה 1 טרם הוכרז זוכה במכרז. ביום 10.11.05 השיבה משיבה 1 למכתב העותרת מיום 1.11.06 כי הליכי המכרז טרם הסתיימו וטרם הוכרז על זוכה וכי רק לאחר ההכרזה על הזוכה המסמכים הרלוואנטים של הועדה יעמדו לעיון כל המשתתפים במכרז. 10. ביום 4.12.05 הודיעה נציבות המים לעותרת כי ועדת המכרזים החליטה ביום 28.11.05 על המשיבה 2 כזוכה במכרז, וכי העותרת זכאית לעיין בכל החומר הרלוואנטי של ועדת המכרזים. 11. לאחר שפניות נוספות בכתב מטעם העותרת למשיבה 1 לאפשר לעיין במסמכים לא הועילו (מיום 6.12.05 ומיום 8.12.05) הגישה העותרת ביום 19.12.05 עתירה מנהלית זו. 12. העתירה, במקורה, היתה לאפשר לעותרת לעיין ולצלם את כל המסמכים הנוגעים למכרז וכן להורות למשיבים לפרט את מהות הקשר בין היועץ לועדה, מר לוין, למשיבה 2. 13. בקשה להגיש עתירה מתוקנת נענתה וביום 4.5.06 הגישה העותרת עתירה מתוקנת, היא העתירה נשוא פס"ד זה. בעתירה זו נמחק הסעד לעיון במסמכים ונוספו הסעדים, כמפורט בעתירה המתוקנת, שתמציתם, כאמור, ביטול זכייתה של משיבה 2 במכרז והכרזה על העותרת כזוכה במכרז, ולחילופין, לבטל את המכרז. 14. המשיבות מתנגדות לעתירה ולטענות העותרת ובאלה דן פסק דין זה. דיון זכיה במכרז 15. אין חולק כי העותרת לא צירפה את הצעתה לעתירה. אי לכך אין העותרת יכולה לזכות בסעד של זכייה במכרז. בעניין זה ר' החלטת כב' השופט י. זפט בתיק זה מיום 2.3.06 בבש"א 30116/06; ר' החלטתי מיום 20.4.06 בבש"א 30577/06; ר' החלטת השופט י. זפט מיום 9.4.03 בעת"מ 1195/03, טיולי א. ראם בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (נספח 2 לתגובת משיבה 1) ור' עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ ואח', מפי כב' השופטת ד. בייניש (כתוארה אז), בס' 6 לפסה"ד: "בקצרה נעיר, כי עותר שלא צירף את הצעתו שלו לעתירתו וודאי אינו יכול לקבל סעד של זכייה במכרז." 16. אי לכך עתירתה של העותרת לזכות בסעד של זכייה במכרז נדחית. ביטול המכרז 17. לחילופין, מבקשת העותרת להורות על ביטול ועל עריכתו מחדש של המכרז. אחד הטיעונים לביסוס סעד זה מושתת על הטענה של ניגוד עניינים בשל "קשריו" של היועץ, מר לוין, לבין משיבה 2. 18. חברת מטרו-וט הוחלפה במר י. לוין מחשש לניגוד עניינים בשל קשריה עם חלק מהחברות המציעות, לאחר שזו הודיעה מיוזמתה, על קשריה העסקיים עם חלק מהחברות המציעות. במסגרת זו נעשתה פניה למר י. לוין, אשר נתבקש גם לענות על שאלונים (להלן: "השאלון" או "השאלונים"). ביום 8.12.04 הצהיר מר לוין כי מקום עבודתו ופעילותו הנוכחית ב- 2 השנים האחרונות הוא "חב' סאייקון בע"מ - יעוץ ומערכות בקרה" כשתחילת העבודה שם היא ביום 19.10.03 וכאשר בעת מילוי השאלון, 8.12.04, הוא "ממשיך" בעבודתו זו (ההדגשה אינה במקור - ש.ג.) (עמ' 2 לשאלון). בעמ' 4 לשאלון ציין מר לוין כי הוא "עובד" כפרילנס, בתנאי שכיר ומתחת לפירוט "הארגונים בהם פועל המשרד בהווה" ציין מר לוין: "סאייקון בע"מ, דהינו הוא עובד כפרילנס, בתנאי שכיר, אצל סאייקון בע"מ. בסוף השאלון הצהיר מר לוין כי הפרטים שמסר הם מלאים ונכונים. 19. עיון בכישוריו של מר י. לוין, לימודיו האקדמיים עד תואר שלישי (שאותו לא סיים כנראה), שליטתו בשפות, וניסיונו המקצועי הרב מגלים אדם רציני היודע, ואמור לדעת היטב, את העובדות אותן הוא מפרט ועליהן הוא מצהיר. משום כך אם ציין מר לוין ב- 2 מקומות בשאלון, באופן ברור, נחרץ ומפורט, כי ביום 8.12.04 הוא עובד עם חב' סאייקון בע"מ נראה שהנטל להוכיח אחרת הוא כבד והמשיבים, לרבות מר י. לוין, לא עמדו בנטל זה. 20. מר יצחק קויפמן, המנכ"ל של א.פ.ס.ק - משיבה 2 - שאף הופיע מטעמה בועדת המכרזים, שימש עד לתפקידו זה כמנכ"ל חברת בת של אפסק וכבעל מניות באותה חברת בת. מר יצחק קויפמן הוא גם בעל מניות יחיד, יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל של חב' סאיקון, אשר מחזיקה עבורו את מניותיו באפסק. 21. מהאמור לעיל עולה כי היועץ, מר י. לוין, עבד כפרילנס בתנאי שכיר עבור ו/או עם חב' סאייקון בע"מ אשר בעל המניות היחיד בה, יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל של חברה זו הוא מר יצחק קויפמן, שהוא גם המנכ"ל של משיבה 2, אשר זכתה, בסופו של דבר, במכרז ואשר היה מנכ"ל חברת בת ובעל מניות של חברת בת של א.פ.ס.ק. נראה כי אין צורך להרחיב בשאלת החשש לניגוד העניינים שבין היועץ, מר לוין, לבין משיבה 2. החשש לניגוד עניינים זה הוא בולט וחריף אשר מחייב את פסילת המכרז. 22. משיבה 1 היתה ערה (לאחר מעשה) לנושא זה של חשש לניגוד העניינים בין היועץ לבין משיבה 2, לאור טענותיה של העותרת ובעקבות העתירה המנהלית שהוגשה, וביום 29.1.06 התכנסה ועדת המכרזים לדיון, בין היתר, ביחס לטענות העותרת בעניין ניגוד העניינים בין היועץ לבין משיבה 1. ועדת המכרזים החליטה כי יש לבחון את טענת ניגוד העניינים בטרם מענה לבית המשפט, והיא מצאה לנכון לזמן את מר לוין להופיע בפניה על מנת להציג בפניה את הקשר העסקי שלו עם חב' סאיקון, וכן להציג כל מסמך שלדעתו ישפוך אור על הנושא (נספח כ"ט לעתירה). עוד קבעה ועדת המכרזים כי היא תבחן את הנושא גם כועדה לניגוד עניינים. 23. ביום 7.2.06 קיימה הועדה לניגוד עניינים דיון בנוכחותו של מר י. לוין. מר לוין הציג טפסי 106 - המעידים, לטענתו, כי עבד בחב' סאיקון ארבעה וחצי חודשים בלבד, מ- 19.10.03 ועד 29.2.04. מר לוין נשאל ע"י מר ר. סיני מדוע, לאור דבריו שפורטו בפני הועדה, רשם בשאלון ביום 8.12.04 "סאיקון בע"מ", בסעיף "ארגונים בהם פועל המשרד בהווה" כשגם בשאלון העסקת יועץ ציין, ביום 21.12.04, רשם כי הוא ממשיך לעבוד בסאיקון, ובס' 11 כתב כי "סיים לאחרונה" לעבוד שם. על כך השיב מר י. לוין כי לא היה לו שום קשר עסקי עם סאיקון או עם איציק קויפמן אחרי 29.2.04. עוד הוסיף מר לוין כי "בשבילו" סאיקון לא היתה קיימת אלא רק לצורך מתן תשלום. כשנשאל מה התכוון כשרשם בשאלון, בדצמבר 2004, בס' 11 "סיימתי לאחרונה" השיב: "התכוונתי לסוף 29.2.04 - גמר עבודתי בסאיקון." כשנשאל מר י. לוין על כך כי לחב' סאיקון היה קשר עסקי עם חברת בת של משיבה 2 השיב מר לוין כי לא ידע על קשר בין סאיקון לאפסק והוא מופתע מכך. כשנשאל אם היה לו קשר עסקי או הצעות עסקיות ממשיבה 2 או מחברת הבת שלה, השיב כי מעולם לא היה לו קשר עסקי עם משיבה 2 והוא לא קיבל כל טובת הנאה ממשיבה 2. בסופו של הדיון ציינה הועדה כי היא: "מקבלת את גרסתו של מר לוין כי הועסק ע"י סאיקון אך ורק לצורך ביצוע הפרוייקט של בייטמן והעסקתו שם נמשכה כ- 4.5 חודשים בלבד החל מ- 19.10.03 ועד 29.2.04, כפי שניתן להיווכח מטפסי 106 לשנים 2003-2004. הועדה ערה לסתירה, לכאורה, שבין גרסתו של מר לוין האמורה למעלה ובין רישומיו בטפסים השונים אשר מילא בחודש 12/04... שם יצר מצג כאילו הוא עדיין בקשר עם חברת סאיקון. בעניין זה הועדה מקבלת את הסבריו של מר לוין כי את יהבו וציפיותיו, אשר לא התממשו ככל הנראה... השליך על חברת בייטמן. בשולי הדברים יאמר כי העובדה שמר לוין ביקר מיוזמתו בחברת א.פ.ס.ק בנתניה... על מנת לבדוק מה קורה בשוק כדי שהדבר יסייע לו בהכנת הפרוייקט לבייטמן, אינה מלמדת על קשר עסקי עם חברה זו... זאת ועוד. הועדה קיבלה מב"כ חברת א.פ.ס.ק תעשיות, הזוכה במכרז, עו"ד שלו דו"חות על חברת א.פ.ס.ק תעשיות לבורסה בו היא מודיעה על מינויו של מר קויפמן למנכ"ל משותף בחברה. על פי הדו"ח מר קויפמן מונה כמנכ"ל משותף בחברת א.פ.ס.ק תעשיות ביום 10.3.05, לאחר שכיהן בתפקיד ניהולי והיה בעל מניות בחברת הבת, א.פ.ס.ק פרוייקטים (2003) במשך שנה בשנה שקדמה למינוי." לאור האמור לעיל הגיעה הועדה למסקנה כי מר לוין עבד בחברת סאיקון במשך 4.5 חודשים, עד 29.2.04, כשנה לפני שנתן יעוץ לנציבות המים ולפני שהמכרז התפרסם לציבור. משום כך לא נמצא, לדעת הועדה, חשש לניגוד עניינים. 24. כלל הוא כי בית המשפט לא ישים עצמו במקום הרשות אלא יעביר את החלטתה תחת שבט ביקורתו ויבדוק אם נפל בה פגם ואם חרגה ממתחם הסבירות. טעמו של כלל זה הוא כי הרשות היא בעלת הסמכות, הידע והמקצועיות לדון בעניינים הנתונים לסמכותה. בענייננו - השאלה שהובאה בפני הועדה לניגוד עניינים לא היתה בדיקה של ניגוד עניינים על רקע עובדות מוסכמות אלא בדיקה של עובדות על רקע סתירה בין הצהרתו בכתב של מר י. לוין בשאלונים לבין תשובותיו בע"פ בפני הועדה, כשאלה נתמכות בחלקן, לכאורה, ע"י טפסי 106, שהציג. בבדיקת גילוי האמת, ובשאלה של העדפה בין הצהרה בכתב לטענות בע"פ, ובהכרעה מי מבין הגרסאות היא הנכונה, אין דעתה של הרשות טובה מביהמ"ש, ואין ידיעתה ומקצועיותה עולה על זו של ביהמ"ש, אולי ההיפך הוא הנכון. ספק גדול בעיני גם אם היתה הרשות מוסמכת להגיע למסקנה אליה הגיעה על בסיס הצהרותיו וטענותיו בע"פ של מר לוין, העומדות בסתירה למסמכים בכתב. לטעמי, אין ולא היה מקום לקבוע כי מר לוין עבד אצל חב' סאיקון רק 4.5 חודשים עד 29.2.04 על סמך דבריו, בלבד, כשאלו נתמכים, לכאורה, בטפסי 106 כאשר השאלונים שמילא הם ברורים ומפורשים. לא היה מקום גם לקבל את הצהרותיו, ללא בדיקה, לפיהן לא היה לו מעולם קשר עסקי עם א.פ.ס.ק וכי לא ידע על קשר בין סאיקון לא.פ.ס.ק. לועדת המכרזים/הועדה לניגוד עניינים לא היה בסיס מספיק כדי לקבל את גרסתו בע"פ של מר לוין, העומדת בניגוד להצהרותיו בכתב על השאלונים, ולא היה מקום להגיע למסקנה זו על בסיס החומר שהיה בפניה. ספק גם אם לועדה זו יש סמכות וכישורים כדי לקבוע מהימנות ולהעדיף גירסה בע"פ העומדת בסתירה להצהרה בכתב, גם אם הגירסה בע"פ נתמכת בחלקה בטופס 106. זאת ועוד. מהחלטת הועדה עולה כי ב"כ משיבה 2, עו"ד שלו, המציא לועדה דיווח של משיבה 2 לבורסה. בעניין זה צודקת העותרת, בס' 112 לעתירה, כי היא לא הוזמנה לדיון החוזר בועדת המכרזים אף כי למשיבה ניתנה זכות טיעון ובא כוחה אף המציא חומר לועדה. בכך הופר השיוויון בין הצדדים הפוגם אף הוא בהחלטת ועדת המכרזים. ועוד. מאחר והדיון בו השתתף מר י. לוין נועד לבדיקה ובחינת כל עובדות, נשאל מר י. לוין ולמעשה "נחקר" ע"י חברי הועדה, כשהוא מציג את גרסתו שלו מבלי שנוכח הצד שכנגד אשר יוכל לתרום לגילוי האמת. בצדק טוענת העותרת, בסע' 123, כי קיימות שאלות שצריך היה לשאול את מר י. לוין ואלה לא נשאלו, כמפורט בס' 123 לעתירה. ושוב. אין באמור לעיל כדי לקבוע כי עקב העובדות שהתגלו היה מקום להזמין את מר י. לוין לדיון אשר בו יחקר גם "חקירה נגדית" ע"י הצד שכנגד. כל שיש באמור לעיל היא קביעה לפיה כאשר החליטה הועדה לברר סתירות בגרסת מר י. לוין, ומשהפכה עצמה ל"טריבונל מעין שיפוטי" במטרה לגלות את האמת בין גירסאות סותרות (התנהלות אשר ספק אם היא בסמכות הועדה) יש להקפיד על כללי הצדק הטבעי ולאפשר הליכים אשר בהם ניתן לגלות את האמת, בין היתר, ע"י חשיפת "הנחקר" לחקירת הצד שכנגד. ויובהר - אין ספק בעיני כי הועדה לניגוד עניינים מוסמכת לדון בטענות או חששות לניגוד עניינים, על בסיס עובדות נתונות. ספק גדול אם יש לה סמכות וכישורים לברר את העובדות על בסיס טענות בע"פ העומדות בסתירה להצהרותיו של אותו אדם בכתב, והעדפת הגירסה בע"פ. ועוד. עצם העובדה לפיה תשובותיו לשאלון של מר י. לוין עומדות בסתירה לדבריו בע"פ בפני הועדה, אמורה, כשלעצמה, להוות שיקול כבד משקל לביטול תפקידו של מר י. לוין כיועץ. 25. אי לכך, וככל שהדבר נוגע להליך מנהלי זה, ההחלטה לפיה לא נמצא חשש ניגוד עניינים בין היועץ, מר לוין, לבין משיבה 2, אינה סבירה והיא לוקה בפגם המחייב את ביטולה. כלל העובדות העולות מהעתירה, התגובות והסיכומים מבססות את החשש לניגוד עניינים, חשש המחייב את ביטול המכרז. 26. העותרת מצביעה גם על הקשרים בין משיבה 2 ומנהלה מר קויפמן לבין חב' בייטמן כאשר היועץ לוין, לפי גרסתו השניה, קיווה, במועד מתן תשובותיו לשאלון, להמשיך בעבודה בפרוייקט של חב' בייטמן. מאחר וקבעתי כי אין מקום להעדיף את גרסתו השניה של מר לוין ואין, לטעמי, גם לקבל את גירסתו השלישית המופיעה בתצהיר, כי אז לא מצאתי מקום להתייחס לטענה זו. בסע' 115 לתגובתה מתייחסת משיבה 1 לס' 11 לתצהירו של מר לוין לפיו בכל המועדים הרלוואנטים ועד לבירור שערכה ועדת המכרזים, לא ידע מר לוין על קשרים כלשהם בין חב' בייטמן לבין משיבה 1, או חברות שהיו קשורות איתה. בנסיבות המתוארות לעיל, ולאור הטענות לחשש לניגוד העניינים כמפורט לעיל, לא היה ואין מקום לבסס תשתית עובדתית על סמך הצהרותיו של מר לוין. לאור התשובות לשאלון לא היה מקום לקבוע עובדות אחרות, ללא שאלה האחרונות יהיו נתמכות בכתב באופן מלא, ובראיות של ממש, ומאחר ובעתירה מנהלית עסקינן - די באמור בשאלון, הסותר את הגירסאות בע"פ, שחלקן תמוהות, כדי לקבוע כי מדובר בחשש לניגוד עניינים. 27. המשיבים טוענים כי העותרת השתהתה בטיעוניה על ניגוד עניינים וכי יש לדחות את טענתה בשל מניעות שכן "ניגוד העניינים" נודע לה בחודש מאי 2005 ואילו העתירה הוגשה רק ביום 19.12.05. לא מצאתי כי יש לדחות העתירה מנימוקים אלה. 28. העותרת אכן ידעה על מינויו של מר לוין כבר בחודש מאי 2005 אך לטענתה, שלא נסתרה, לא ידעה על הקשר בינו לבין מר קויפמן, כפי שועדת המכרזים לא ידעה על ניגוד עניינים זה. לטענת העותרת, שמע מר זיידמן, באקראי, מגורם שאינו קשור למכרז על קשר זה והעותרת פנתה מיד לועדת המכרזים, במכתב מיום 1.11.06. פניה זו היתה אמנם לאחר שנמסרה לעותרת כי לא זכתה במכרז אך לפני הכרזת משיבה 2 כזוכה. במכתב זה התייחסה העותרת לנושא ניגוד העניינים וביקשה לקבל פרטים על מהות הקשר בין מר לוין למשיבה 2, ופרטים נוספים כמפורט בס' 4,6,7 ו- 8 למכתב (נספח י"ט לעתירה). ביום 1.11.05 וביום 10.11.05 הודיעה משיבה 1 לעותרת כי הליכי המכרז טרם הסתיימו וכי רק לאחר סיומם יועמד המידע לרשות העותרת. ביום 14.11.05 פנתה העותרת פעם נוספת למשיבה והתייחסה שוב לנושא ניגוד העניינים וביקשה פירוט לשאלות שנשאלו גם בעניין זה (ר' נספח כ"ב לעתירה). רק ביום 4.12.05 קיבלה העותרת הודעה לפיה ביום 28.11.05 החליטה ועדת המכרזים כי משיבה 2 היא הזוכה במכרז וביום 6.12.05, לאחר פניה קודמת בע"פ, פנתה העותרת בכתב בדרישה לעיין במסמכי המכרז. העותרת פנתה שוב ביום 8.12.05 ושמלא נענתה, הגישה ביום 19.12.05 את העתירה המקורית בה עתרה לאפשר לה לעיין ולצלם את כל המסמכים ולהורות למשיבים לפרט את מהות הקשרים בין היועץ, מר לוין, למשיבה 2. רק לאחר שעיינה במסמכי המכרז, לאחר הגשת העתירה המקורית, נודעו לעותרת הפרטים והעובדות אשר שימשו בסיס לטענותיה בדבר ניגוד עניינים, כמפורט בעתירה המתוקנת. 29. לאור העובדות שפורטו לעיל, לא מצאתי כי יש בהן לבסס טענות שיהוי או מניעות, אשר בגינם יש לדחות את העתירה. לעותרת נודע באקראי על הקשר בין היועץ לוין למר קויפמן ומאותו רגע פנתה בבקשות ופניות בכתב לקבלת פרטים ומידע, אולם משיבה 1 לא ענתה לבקשותיה עד כי העותרת נאלצה להגיש עתירה מנהלית. רק לאחר מכן הועברו הפרטים והמסמכים לעותרת והיא יכלה לבסס ולנמק את טענותיה בעתירה מנהלית. 30. המשיבים מנסים להמעיט בתפקידו של מר י. לוין אולם אינני מקבלת ניסיון זה. בס' 10 לתגובת משיבה 1 מציינת משיבה 1 כי המכרז הינו מורכב ביותר, ומלבד היועצים הפנימיים התקשרה הנציבות עם מספר יועצים חיצוניים שתפקידם להכין את מסמכי המכרז, יעוץ לועדת המכרזים בשלב הבחינה המקצועית של ההצעות וכן לצורך פיקוח על ביצוע המכרז ע"י הזוכה במכרז. משום כך אין מדובר בתפקיד זוטר אלא בתפקיד מרכזי של יועץ אשר ניגוד עניינים בינו לבין מציע שולל את האפשרות של העסקת אותו יועץ. 31. יתירה מכך - ועדת המכרזים החליטה להחליף את חב' מטרו-וט בשל קשרים עסקיים אשר אינם עולים "בחומרתם" על אלו שבין מנהלה של משיבה 2 לבין היועץ, וטוב שעשתה כך. משנבחר מר י. לוין במקומה של חברת מטרו-וט, ומשהובררו לועדת המכרזים טענות העותרת המוכחות בתשובות לשאלונים, ומשלא הוכחה גרסתו בע"פ של מר לוין בראיות טובות ומסמכים (למעט דבריו בע"פ של מר י. לוין בצירוף טפסי 106), היה על ועדת המכרזים להחליף גם את מר י. לוין במקום לערוך לו "חקירה לגילוי האמת". 32. אני ערה היטב לטענות המשיבים לפיהן הכנת המכרז ארכה מס' שנים, כי ביטול המכרז עלול "לסתום הגולל" על ביצוע המכרז למשך תקופה ארוכה וכי הסעד של ביטול המכרז ניתן בנסיבות חריגות. שקלתי טיעונים אלה בכובד ראש אולם לא מצאתי כי יש בהם כדי לבטל את המסקנות אליהן הגעתי. החשש מפני ניגוד אינטרסים התגלה בתוך זה באופן בולט והוא מהווה, בפני עצמו, נימוק לקבלת העתירה. בעניין זה ר' פסק דינו של ביהמ"ש העליון, מיום 6.4.06 בבר"ם 2139/06 שניתן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' השופט י. זפט בתיק זה (בש"א 30116/06) מפי כב' השופטת מ. נאור: "באשר לסיכויי העתירה הטענה של ניגוד עניינים היא טענה כבדת משקל. מכרז צריך להתנהל באופן שוויוני. הוא בא לשמור על טוהר המידות ולמנוע משוא פנים ובוודאי שחיתות. חשש לניגוד עניינים יורד לשרשם של דברים ואם יוכח, הוא עלול לפגום במכרז כולו. אכן, יש לנקוט באפשרות של ביטול מכרז רק בהעדר חלופה אחרת... ואולם עקרון השוויון וטוהר המידות הם בעלי מעמד בכורה. יש ליתן להם משקל מכריע ולהציבם כשיקול ראשון במעלה. וכפי שקבעה השופטת בייניש "ניתן, איפוא, לסכם ולומר, כי בראש סולם השיקולים אכן ניצב טוהר המידות ברשויות הציבוריות. הצורך לקיים את עקרון השוויון והתחרות ההוגנת במכרזים, נגזרים ממנו, והם משמשים אחת מאמות המידה האובייקטיביות להבטחתו של טוהר המידות." ובהמשך: "הנציבות טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה כמייצגת את האינטרס הציבורי. אכן, בבוא בית המשפט לבחון את שאלת מאזן הנוחות עליו לקחת בחשבון כי עיכוב בהליכי מכרז עלול לפגוע בציבור וכי יש לשקול נזק זה על אף הקושי לכמתו... ואולם, האינטרס הציבורי פועל לשני כיוונים: בענייננו נטענת טענה של ניגוד עניינים ומשוא פנים וכפי שקבע הנשיא ברק "ייתכן שבטווח הקצר יש בכך פגיעה ביעילותם של הליכי המכרז. אין בכך ולא כלום, שכן בטווח הארוך יש בכך להגביר את האמון של הציבור בשיטת המכרז ואת נכונותו ליטול בו חלק... אל מול הנזק שייגרם לציבור באם יעוכב ביצוע המכרז יש להעמיד את הנזק החברתי ארוך הטווח שייגרם אם תתאפשר פגיעה בהגינותם של מכרזים ובאמינותם של רשויות הציבור." 33. המשיבות טוענות כי העותרת באה בחוסר ניקיון כפיים כשהעלימה מועדת המכרזים מידע באשר לקשריה עם חברת היעוץ מטרה-וט. טענה עובדתית זו היא נכונה אך לא מצאתי כי יש בטענה זו נימוק שבגינו יש לדחות את העתירה. חברת היעוץ מטרה-וט הוחלפה כשהתגלה חשש לניגוד עניינים, ביוזמתה של חב' מטרה-וט. במקומה של חב' מטרה-וט נבחר מר י. לוין ומשנתגלה חשש לניגוד עניינים גם בעניינו, יש לבטל את המכרז, כמפורט בפסק דין זה. 34. משיבה 2 טוענת בסיכומיה כי מאחר ועתירתה הראשונה והעיקרית של העותרת היא זכייה במכרז, ומאחר ועתירה זו יכולה לנבוע רק מקיום החוזה, כי אז אין העותרת יכולה לטעון לביטול המכרז. לא מצאתי לקבל טענה זו. הטענה לזכיה במכרז היא טענה ראשונה והטענה החילופית היא ביטול המכרז. 35. לסיכום - אני מקבלת את העתירה בחלקה ומורה על ביטול המכרז. 36. לאור התוצאה אליה הגעתי, לפיה נדחה הסעד לזכיה במכרז, ולאחר שהעותרת התייחסה בסיכומיה בהרחבה לנושא זה, על אף החלטות משפטיות קודמות בתיק בעניין הזכיה במכרז, אין צו להוצאות. מכרזביטול מכרז