מכרז להפעלת מדחנים

להלן פסק דין בנושא מכרז להפעלת מדחנים: פסק דין ההליך 1. העותרת מבקשת להורות כי ההחלטה, לבחור את הצעת משיבה 2 כזוכה בהליך של בחירת זוכה להפעלת מדחני חניה, בטלה, כי הצעת העותרת שהיתה הזולה ביותר הינה ההצעה הזוכה, ולחלופין להורות על ביטול ההחלטה הנ"ל ולהורות על עריכת מכרז פומבי הכולל תנאי סף הולמים. העובדות 2. בחודש 8/05 פרסמה משיבה 1 מכרז להפעלת מדחני חניה, בו נקבעו תנאי סף כלהלן: (נספח א' לעתירה) "עיריית באר שבע [להלן - "העירייה"] מכריזה על קבלת הצעות לאספקה והתקנת מדחני צד ומדחני כרטיס [להלן "העבודה"ו"השירות"] והכל כמפורט במסמכי המכרז. ... רשאים להשתתף במכרז יחידים, אזרחי ישראל ותאגידים הרשומים כדין בישראל, העומדים במועד הגשות ההצעות בכל התנאים המפורטים במכרז וצירפו מסמכים המעידים על כך: ... 4. המשתתף במכרז חייב להתייחס בהצעתו לשני סוגי המדחנים. 7. למציע נסיון קודם מוכח בהפעלת מדחנים (צג וכרטיס) בישראל, של 12 חודשים לפחות, בשנתיים שקדמו למועד הגשת ההצעה למכרז זה. המציע פועל בישראל ביום הגשת המכרז בשתי ערים לפחות ומתחזק בישראל במצטבר 100 מדחני צג ו-50 מדחני כרטיס, מזה 12 חודשים לפחות. ... 10. הצעתו של המציע שמתייחסת למדחני הצג שיותקנו, יהיו שווה ערך מבחינה טכנולוגית לדגמים הבאים: מדחן מתוצרת DUNCAN - ציוד אלקטרוני מודל 2000 + EAGLE ומארז מודל 90. מדחן מתוצרת POM ציוד אלקטרוני מודל APM-E ומארז מודל 95 POM. מדחן מתוצרת MACKAY - ציוד אלקטרוני מודל GURDIAN ומארז מודל 3000 MKH. המציע יצרף להצעתו מכתב מאת היצרן המאשר לקבלן להציע את המדחנים וכי המדחנים המוצעים על ידו הינם שווה ערך מבחינה טכנולוגית כפי שמפורט במפרט הטכני (נספח א') לדגמים המפורטים לעיל והוא מתחייב לספק אותם במידה והצעתו תזכה במכרז. ... 2. להצעתו יצרף המציע את המסמכים הבאים: ... (יג) אישור ISO - הצגת אישור ISO או תקן בינלאומי שווה ערך ליצרן המדחנים לנושא ייצור מדחנים." בתאריך 11.8.05 פנתה העותרת למשיבה 1 במכתב בו טענה שדרישות הסף של המכרז הנ"ל מאפשרות רק למציעה אחת להגיש הצעה למכרז (נספח ב' לעתירה). למכרז הנ"ל היתה רק הצעה אחת שענתה על תנאי הסף שלא התאימה לאמדן, ולאור זאת לא נבחרה הצעה זוכה על ידי ועדת המכרזים, והוחלט על ידי מועצת המשיבה 1, ביום 28.9.05, לאשר פטור ממכרז ביחס למתן השירות הנ"ל, בהתאם לתקנה 22(ח) לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"א - 1987. בתשובה לפניית העותרת מיום 11.8.05 הנ"ל, הודיעה עו"ד איריס בירון נחמני לעותרת בשם משיבה 1, על החלטת המשיבה 1 להתקשר בחוזה ללא מכרז ביחס למתן השירות הנ"ל וכי "ההתקשרות תבוצע בדרך של קבלת הצעות מחיר וניהול משא ומתן שלא באמצעות מכרז" (נספח ו' לעתירה). בתאריך 12.3.06 פרסמה משיבה 1 הודעה על קבלת הצעות למתן השירות הנ"ל, בה נאמר כלהלן: (נספח ה' לעתירה) "אספקה, התקנה, הפעלה ואחזקה של מדחני חניה מסודרת. המפרסם: עיריית באר שבע סוג מכרז: כללית ענפים: חניונים, מחשבים להגשה עד: 21.3.2006 18:00, המו"מ נקבע ליום 21.3.06 בשעה 18:00 בחדר 333, אולם ההנהלה בבניין העיריה. התקנה, הפעלה ואחזקה של מדחני חניה מסודרת, בהתאם להחלטת מועצת העיר מיום 28.9.05 ההתקשרות פטורה ממכרז, ובחירת הזוכה תעשה בדרך של מו"מ בין העיריה למציעים השונים. מומלץ למשתתפים לערוך סיור מקדים בעצמם במקום המיועד בבנין העיריה. המו"מ יתבסס על נוסח חוזה ומפרט המצויים לעיון במחלקת התקשרויות בעיריה בחדר 118 בבנין העיריה. לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד אריה מימון, מנהל מח' התקשרויות בטל' 6463804 - 08 בשעות העבודה המקובלות. ההליך יבוצע על ידי ועדת משנה אשר מונתה על ידי ועדת משנה אשר מונתה על ידי ועדת המכרזים העירונית ובאופן שיקבע על ידה. העיריה אינה מחויבת לקבל כל הצעה שהיא. ההליך אינו במסגרת דיני המכרזים. הערות: פורסם במקור בתאריך 02.03.06. המכרז המקורי: אספקת התקנה הפעלה ואחזקה של מדחני חניה מסודרת. תאריך הזנה: 12.3.06." בתאריך 30.3.06 הגישה העותרת את הצעתה למתן השירות הנ"ל (נספח ו' לעתירה), בה ציינה את נסיונה הרב בהסדרת חניה באמצעות כרטיסים, שיש לה תקן 9001 ISO להפעלת חניה מוסדרת, שמדחנה הצג ומדחני הכרטיס שהיא מציגה, מדחני צג של P.O.M מודל APME ומדחני חניה ACCENT/AURA והציעה לתת את השירות בתמורה של 34% מההכנסות למדחני צג ומדחני כרטיס (נספח ו' לעתירה). במכתב של משיבה 1 לעותרת מיום 5.4.06 (בטעות נכתב 5.3.06) נאמר שבהמשך להחלטת ועדת המכרזים מיום 4.4.06, הם מתבקשים להשלים את המסמכים החסרים בהצעתם ביחס לתצהיר המציע ללא עבר פלילי, אישור ביטוחים, ומחיקת סעיפים שאינם רלוונטיים. בתאריך 11.5.06 הודיעה רכזת המכרזים של משיבה 1 לעותרת כי בישיבה מיום 23.4.06 הוחלט לא לקבל את הצעתם בשל אי עמידה בתנאי הסף. במקביל לאמור הגישה משיבה 2 הצעה למתן השירות האמור, בה הציעה לקבל בתמורה לכך 39.25% מההכנסות ממדחני צג ומדחני כרטיס (נספח א' לתגובה המקדמית של משיבה 1, מסמך בחינת ההצעות, עמ' 2; נספח משוחזר של הועדה - נספח ב' לתגובה המקדמית של משיבה 1; פרוטוקולים משוחזרים של הועדה). בדיון של הועדה שדנה בהצעות האמורות מיום 24.4.06, הביע היועץ של הועדה, עדי הלפרין, את הדעה כי משיבה 2 קיבלה על פי נקודות הזכות הנוגעות לענין 89.96 נקודות, בעוד שהצעתה של העותרת אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. לאור זאת, החליטה הועדה להמליץ על קבלת הצעתה של משיבה 2 (נספח ב' לתגובת משיבה 1). ממסמך בחינת ההצעות שנערך על ידי אותו יועץ, עולה שהצעת העותרת קיבלה 88 נקודות זכות (מסמך בחינת ההצעות הנ"ל). מניתוח הנתונים עולה בין השאר שלעותרת היה נסיון רב במדחני כרטיס אך לא היה לה נסיון קודם במדחני צג. כמו כן, לא הוצג על ידיה אישור ISO או תקן בינ"ל שווה ערך אחר למדחני הצג המוצעים. ביחס לעותרת, עולה מניתוח הנתונים שגם משיבה 2 סברה בעת פרסום המכרז הפומבי לראשונה, שהיא אינה עונה על תנאי הסף של המכרז, הואיל וגם למדחני הצג שהוצעו על ידיה לא היה אישור ISO או תקן בינ"ל שווה ערך אחר. מסיבה זאת הגישה משיבה 2, עם פרסום המכרז, עתירה מנהלית בה ביקשה לבטל את פרסום המכרז בנימוק שתנאי הסף אינם סבירים, ועתירתה נדחתה. בדיעבד, במהלך הדיון, הוברר שמדחני הצג שהוצעו על ידי משיבה 2, היו של היצרן מארה"ב "DUNCAN PARKING TECHNOLOGIES INC. " שלא היה לו תקן ISO הואיל ותקן זה אינו מקובל בארצות הברית, אך הוצג אישור של תקן ISO שניתן בארץ ל ”DUNCAN ISRAEL”. בסיכומיה טענה משיבה 2 בקשר לכך שהתקן ניתן לגוף עסקי שעוסק בייצור והרכבה של אותם מדחני צג בארץ, שלגביה ניתן אישור תקן ISO על ידי חברת "רונט" העוסקת בכך. 3. לטענת העותרת: א. מלכתחילה היה ברור גם לעותרת וגם למשיבות 1 ו-2, כי גם העותרת וגם משיבה 1 אינן עומדות בתנאי הסף של המכרז, בכך שלא היה להן אישור תקן ISO של היצרן של מדחני הצג שהוצעו על ידיהם, ומסיבה זאת נמנעה העותרת מלהגיש הצעה למכרז המקורי, בעוד שמשיבה 2 פנתה לבית משפט זה, בעתירה מנהלית בה ביקשה לבטל את המכרז בנימוק שתנאי הסף שלו אינם סבירים ומותירים אפשרות להגשת הצעה של מציע אחד אחת בלבד, שיכולה לעמוד בתנאי הסף. מאותה סיבה החליטה ועדת המכרזים שלא להמליץ על קבלת ההצעה היחידה שעמדה בתנאי הסף שלא התאימה לאמדן של המכרז. במצב זה משהחליטה מועצת המשיבה 1 על פטור ממכרז ועל ניהול משא ומתן לקבלת הצעות למתן השירות, וניתנה אפשרות גם לעותרת וגם למשיבה 2 להגיש הצעות למתן השירות הנ"ל שלא במסגרת המכרז, לא היה מקום לעמוד על קיום תנאי הסף שנקבעו במכרז, ועל כן צריכה היתה הועדה שדנה בהצעות שהוגשו לשקול אותן, בלי לפסול אף אחת מהן בשל אי עמידה בתנאי הסף. בפועל כך נעשה הדבר, והצעת העותרת נשקלה ונקבעו לגביה נקודות זכות על ידי יועץ המכרז, דבר שלא נעשה במצב של מכרז ביחס להצעות שלא עמדו בתנאי הסף. ב. אם תמצי לומר שתנאי הסף של המכרז חלים גם במסגרת של ניהול המשא ומתן לאחר שניתן פטור ממכרז, לא היה מקום לקבל את הצעתה של משיבה 2 שגם היא לא עמדה בתנאי הסף של המכרז. בקשר לכך גם משיבה 2 סברה מלכתחילה שאינה עומדת בתנאי הסף של המכרז, ועל כן פנתה בעתירה מנהלית לביטולו בעוד שהמסמך המאוחר שהוגש על ידיה, המתיימר להיות אישור "איזו" ליצרן של מדחני הצג, נראה על פניו כמסמך לא מתאים, הואיל והוא ניתן על ידי חברת "רונט" העוסקת במתן אישורי ISO, לא ליצרן המקורי של מדחני הצג שהינו". "DUNCAN PARKING TECHNOLOGIES INC" שיושב בארה"ב ואין לו כל אישור תקן של ISO, אלא ל-"DUNCAN ISRAEL" שאינו מוכר כתאגיד בישראל ואינו היצרן של מדחני הצג. ג. בהודעה הפומבית הראשונה שפרסמה המשיבה 1 ביחס לניהול משא ומתן על פי הצעות שתוגשנה, לאחר שהוחלט על פטור ממכרז, נאמר שההליך יתבסס על "החוזה ועל המפרט הטכני" שצורפו למכרז הפומבי, בלי להתיחס לתנאי הסף של המכרז, ומכאן שתנאי הסף לא חלו על ההליך האמור שהחליף את המכרז, שאם לא כן, לא היה גם בהליך זה כדי לאפשר דיון במספר הצעות, אלא רק בהצעה היחידה שעמדה בתנאי הסף. כמו כן, לא נאמר מעולם לעותרת שהדיון בהצעתה מותנה בעמידתה בתנאי הסף, שהרי היה ידוע מראש גם לעותרת וגם למשיבה 1 שהעותרת אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ומסיבה זאת נמנעה העותרת מהגשת הצעה למכרז המקורי. כל עניינה של החלטת מועצת המשיבה 1 היה לאפשר משא ומתן של מספר מציעים לאחר שהיה רק מציע אחד שעמד בתנאי הסף, ולא היה מקום לדחות את הצעת העותרת בנימוק שלא עמדה בתנאי הסף. לעותרת ניתנה אפשרות להגיש הצעה על אף העובדה שהיה ידוע לכל שאינה עומדת בתנאי הסף המקוריים של המכרז המקורי. המשיבה 1 מצאה לנכון להוציא מכתב הבהרה למציעים בו נאמר כי תנאי הסף שנקבעו במכרז הפומבי יחולו גם על ההליך החלופי. בכך יש כדי ללמד שלא הובהרה כוונה כזאת מלכתחילה. מכל מקום, מכתב ההבהרה האמור לא נשלח לעותרת. במצב זה, משהיתה הצעתה של העותרת זולה בהרבה מהצעת המשיבה 2 בכמליון ₪, לא היתה הצדקה לפסילת הצעתה בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף, ובמצב זה היתה צריכה הועדה שדנה בכך לקבל את הצעתה. ד. לעותרת לא ניתנה זכות טיעון, כפי שנדרש בתקנה 79(ה) לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח - 1987. ה. בנסיבות הענין צריכה היתה המשיבה 1 לשקול אפשרות של פיצול ההצעות כפי שהיתה רשאית לשקול, ולא היתה כל הצדקה לאי קבלת הצעת העותרת למדחני כרטיס. ו. אין לקבל את טענת המשיבות כי היה שיהוי מצד העותרת. העותרת הגישה את העתירה לפני שהצדדים התקשרו בהסכם, ולפני שהעבודה נמסרה למשיבה 2. כמו כן, אין לקבל את טענות המשיבות להעדר תום לב מצד העותרת. ז. ביחס לאי צירוף המציעים הנוספים כמשיבים לעתירה, אין לכך נפקות ביחס לסעד המבוקש של ביטול זכיית המשיבה 2, ובה במידה שתתקבל העתירה בקשר לכך, יהא מקום לשקול את קבלת הצעת העותרת כזוכה יידרש צירופם של שני המשתתפים האחרים שהגישו את הצעותיהם. 4. לטענת משיבה 1: א. אין להיזקק לעתירה עקב אי צירוף משתתפות נוספות בהליך ההצעות שהוגשו. ב. הצעת העותרת לא היתה הזולה ביותר. היתה הצעה נוספת שהיתה זהה להצעת העותרת. ג. העותרת לא עמדה בתנאי הנסיון הנדרש לגבי מדחני צג, וגם לא בהצגת אישור ISO ליצרן המדחנים שהוצעו על ידיה. ד. החלטת משיבה 1 היתה ראויה ונכונה בהתאם להמלצות יועצה המקצועי של הועדה. ה. אין יסוד לטענת העותרת כי הצעתה היתה זולה מהצעת המשיבה 2 בסכום של כמליון ₪. ו. הליך המשא ומתן נוהל על בסיס כל תנאי המכרז, כאשר היו שתי משתתפות שעמדו בכל תנאי הסף לרבות דרישות ה-ISO (המשיבה 2 וחברת I.P.I ) המשיבה 1 אף הוציאה מכתבים למשתתפים בהם נאמר כי המו"מ יתנהל בהתאם לכל תנאי המכרז, לרבות תנאי הסף. מכתב זה לא נשלח לעותרת בטעות (נספח ו' לתגובה המקדמית של משיבה 1). ז. ההליך של משא ומתן הינו גמיש יותר מהליך המכרז אך הוא כפוף לדיני המכרזים (ע.א 6926/93, מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מח(3) 749). ח. אין מקום להתערב בשיקול דעת הועדה שדנה והחליטה בענין. ט. אין לקבל את טענת העותרת כי המסמך המעיד על אישור תקן ISO לייצור המדחנים אינו תקין. המסמך נראה תקין על פניו, הועדה שדנה בענין אינה גוף חוקר, ואין זה מתפקידה של המשיבה 1 להעלות חשדות כי המסמך אינו תקין או שהוא מזויף. י. שאלת פיצול המכרז היתה נתונה לשיקול הדעת של הועדה, ואין להתערב בהחלטתה שלא לפצל את המכרז (בג"ץ 582/76, פארוק קראעין חברה לבנין נ' שר השיכון ואח', (לא פורסם)). יא. הואיל והצעת המשיבה 1 נפסלה על הסף לא היה מקום ליתן לה זכות טיעון. 5. לטענת משיבה 2: א. לאחר דחיית הצעתה של משיבה 2 למכרז עקב אי עמידתה בתנאי הסף הנוגע לאישור תקן ISO ליצרן מדחני הצג שהוצעו על ידיה, בוצע על הליך תקינה למדחני DUNCAN והתקבל אישור ISO בקשר אליהם. ב. הליך המשא ומתן התקיים בהתאם לתנאי המכרז לרבות תנאי הסף, כפי שנאמר במכתב שנשלח למשתתפים מיום 26.3.06 (נספח ד' לתגובת משיבה 2). העותרת חתמה ביום 2.4.06 על כתב כמויות והצעת המשתתף (נספח א' לעתירה עמ' 63), בו נאמר בין השאר כי המציע קרא בעיון את כל מסמכי המכרז ותנאיו, וכי הוא עומד בתנאי הסף. במצב זה היתה צריכה העותרת להגיש עתירה התוקפת את תנאי הסף בסמוך למועד האמור, בעוד שהעתירה הוגשה רק ביום 24.5.06. ג. העותרת לא המציאה כל אישור ביטוחי כנדרש בתנאי המכרז. ד. הצעת העותרת לא נפסלה בשל אי עמידה בתנאי סף אלא לאחר שנשקלו כל הפרמטרים, על פיהם עמדה משיבה 2 על 89.96 נקודות זכות, בעוד שהעותרת עמדה על 88 נקודות. ה. הועדה לא היתה חייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר, והיתה רשאית להעדיף את הצעתה של משיבה 2. ו. אישור ה-ISO למדחני הצג ע"ש "DUNCAN ישראל" מאשר כי פעילות הייצור של מדחני הצג בארץ נבדקה על ידי מעבדת חברת "רונט" ואושרה בהתאם לקריטריונים המקובלים, והיא מתיחסת ל"ייצור, הרכבה, התקנה ושירות למדחני חניה של DUNCAN". היצור בארץ מתבצע באמצעות רכישת מכלולים, חלקי חילוף וחומרי גלם מ-DUNCAN ארה"ב, על פי הוראות הייצור של היצרן. דנקן ישראל הוא שמה של הפעילות המתנהלת בארץ בחסות היצרן, המתבצעת בארץ על ידי קבלן משנה. אין יסוד לטענה כי הייצור של המדחנים היה צריך להתבצע בחו"ל על פי תנאי המכרז. ז. אין יסוד לטענת העותרת שהצעתה היתה זולה בכמליון ₪ מהצעתה של משיבה 2. ההצעות היו על פי שיעור מהכנסות מהמדחנים ולא ניתן לקבוע מראש את הפער המוחלט בין ההצעות. ח. ביחס לאי מתן זכות שימוע לעותרת, לא היתה לה זכות כזאת הואיל ולא עמדה בכל תנאי הסף, לרבות דרישת הנסיון ביחס למדחני צג (עת"מ (ת"א) 1079/06 עמותת ארפאד נ' משרד הרווחה למנהל ומשק, 6. דיון לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים נראה לי כי אין מקום להורות כי הצעת העותרת הינה ההצעה הזוכה, או על עריכת מכרז פומבי הכולל תנאי סף הולמים, לאור העובדה שאינה שנויה במחלוקת שהעותרת אינה עומדת בתנאי המכרז הנוגעים לדרישת הנסיון בהפעלת מדחני צג ובדרישה לאישור תקן "איזו" למדחני הצג שהוצעו על ידי העותרת. ביחס לשאלה אם המשא ומתן התבסס על הדרישות האמורות כתנאי סף, נראה לי כי הדבר לא נאמר במפורש בהחלטת מועצת המשיבה 1 ובהודעה שפורסמה על ידי משיבה 1 ביחס לניהול המשא ומתן, אך מתוך ההחלטות הנ"ל היה ברור לכל שמדובר בניהול משא ומתן ביחס להפעלת המדחנים שלגביהם פורסם מכרז פומבי שלגביו הוחלט על פטור ממכרז ובחירת הזוכה בדרך של משא ומתן בין העיריה למציעים השונים. הפרשנות שניתנה לעניין על ידי יועציה המשפטיים של משיבה 1 והועדה שנקבעה לניהול המשא ומתן, שהמשא ומתן מתנהל על בסיס המכרז ותנאיו, לרבות תנאי ה-סף, נראית לי סבירה, בעוד שהטענה שהמשא ומתן היה צריך להתקיים שלא על בסיס פרטי המכרז ותנאיו, אינה נראית לי סבירה. מכל מקום רשאית היתה הועדה לנהל את המשא ומתן על בסיס תנאי המכרז ותנאי הסף שנקבעו בו, ואין מקום להתערב בעמדתה בקשר לכך. באשר לטענת העותרת שהדבר לא הובא לידיעתה, נראה לי, כי היתה יכולה להיות מודעת לכך שאפשרות כזאת הינה סבירה, במסגרת שיקול הדעת הנתון לועדה בקשר לכך. מכל מקום, גם אם לא היתה מודעות לכך בשלב הראשון בו הגישה את הצעתה, אין ספק כי היתה מודעות לכך בעת שחתמה על כתב הכמויות והצעת המשתתף מיום 2.4.06 (נספח א' לעתירה, עמ' 63), בו נאמר "כי המציע קרא בעיון את כל מסמכי המכרז ותנאיו וכי הוא עומד בתנאי הסף". מאידך גיסא, נראה לי כי אף שתנאי הסף ופרטי המכרז מהווים תשתית לניהול המשא ומתן, יש להתייחס לאותם תנאי סף כאל בסיס לניהול המשא ומתן, שצריך להתקים אף הוא על פי עקרונות דיני המכרזים לרבות עקרון השוויון, אך יכולה להיות בו גמישות מסויימת במסגרת שיקול הדעת הנתון למשיבה 1 בניהול המשא ומתן, שבמסגרתו הייתה יכולה לתת ארכה להגשת המסמכים שיש להגיש על פי תנאי המכרז ולגלות גמישות ביחס לפרשנות תנאי הסף למכרז וליישומן. בקשר לכך, נראה לי שיכול להיות שוני בהתייחסות לתנאי הסף במסגרת של מכרז פורמאלי ובין ההתייחסות אליהם במסגרת של ניהול משא ומתן עם פטור ממכרז, שנועד לאפשר לעיריה לקבל הצעות שלא הצליחה לקבל במסגרת ההליך של המכרז. על הכללים החלים על מרכז פורמאלי ועל צורות שונות של מעין מכרז נאמר על ידי השופט מ. חשין (כתוארו אז) בע.א. 6926/93 מספנות ישראל (פד' מח' (3) 749, 733-772, כלהלן: "בצדם של מכרזים "מרובעים" אלה מצויים מכרזים שאינם כמותם, גם בהם סוגים מסוגים שונים, ומכונים הם בכינויים שונים; יש שמכונים הם הזמנה להציע הצעות (R.F.Q.: Request for Quotation), ויש שמכונים הם בכינויים אחרים, והנה, אם אמרנו כי מושג ה"מכרז" יוחד, וראוי לו שייוחד, רק לאותם מכרזים פורמאליים שבהם לא קנו ועדות המכרזים אלא שיקול-דעת מצומצם בלבד, כי אז כל שאר המכרזים לא יהיו מכרזים אלא "מעין מכרזים". ואילו אם נאמר - וכך לדעתנו יש לומר - כי כל אלה מכרזים הם במהותם, כי אז יהיו גם אלה מכרזים בעינינו, אף אם לא יחולו עליהם כללי המכרזים הפורמאליים. וזה עיקר: הקלסיפיקציה שנפעל על פיה תהיה קלסיפיקציה מהותית: מהותו של ההליך תקבע, מהותו ולא צורתו החיצונית. אותם עיקרי יסוד של המשפט הציבורי יכריעו גם בהליכי "מכרז" גם בהליכי "מעין-מכרז" - בשינויים המחויבים מן העניין, ומעניין לעניין - ואם כך דין, שוב לא ידעתי מה טעם לא נסוכך באותה חופה על השניים. בסוף כל הסופות, בבואנו להכריע אלו נורמות יחולו על הליך פלוני, לא כינויו של הליך יקבע - אם נכנה אותו "מכרז" ואם נכנה אותו מעין - מכרז" - אלא דרכי עשייתה של הרשות, טעמו של יין הוא ביין המצוי בתוכו של קנקן, ולא בתווית שהושמה על הקנקן. נזנח אפוא את התוויות, ונבדוק כל טענה וטענה לגופה, על-פי עיקרי היסוד של המשפט הציבורי. עיקרי המשפט הציבורי יתפסו במכרז נושא דיוננו, ומשימתנו תהיה לבדוק אם עיקרים אלה נשמרים בקפדנות הראוייה". במקרה זה נראה לי כי אף שהיתה לועדה גמישות מסויימת בהתייחסותה לתנאי הסף, תוך הימנעות מפגיעה בעקרונות דיני המכרז לרבות עקרון השויון, אין לבוא אליה בטרוניה על כך שהשתיתה את החלשתה של אותו תנאי סף שהיוו תשתית לניהול במשא ומתן. במצב זה נראה לי כי אין לבוא בטענות לועדה שדנה בענין על כך שלא נאותה לקבל את הצעתה של העותרת אף שהיתה זולה מהצעתה של משיבה 2, לאור העובדה שהעותרת לא עמדה בשני תנאים שנקבעו כתנאי סף במכרז, הנוגעים לנסיונה של העותרת בהפעלת מדחני צג, והעדר אישור תקן "איזו" למדחני הצג שהוצעו על ידיה. כמו כן, נראה לי שבנסיבות הענין לא ניתן לקבוע שנפל פגם המצדיק את ביטול ההחלטה בשל העובדה שהועדה שדנה בעניין לא ביקשה לחקור את טיבו של אישור תקן ה-"איזו" לייצור של מדחני הצג שהוגש על ידי משיבה 2. מסיבה זאת גם לא ניתנה לעותרת אפשרות לחקור עדים בקשר לכך. בעניין זה, אין זה מתפקידו של בית משפט זה לבדוק את האותנטיות או את התקפות של האישור האמור. בהעדר ראיות מצד העותרת שיש בהן כדי לערער את חזקת התקינות של האישור האמור, רשאית היתה הועדה להסתמך על בדיקתו של היועץ מטעמה, ולא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהחלטתה בכך שלא ביצעה בדיקה קפדנית יותר בקשר לכך. במצב זה לא היתה החקירה הנגדית שנתבקשה על ידי העותרת חיונית להכרעה, ועל כן לא היה מקום לאשר את החקירה הנגדית. גם העובדה שבהליך המכרז הפורמלי סברו גם העותרת וגם משיבה 1 שמשיבה 1 אינה עומדת בתנאי הסף שהתייחס לאישור תקן "איזו" לייצור של מדחני הצג - אין בה כדי לערער את תקינותו ואת תוקפו של האישור המאוחר יותר שניתן למשיבה 2 על ידי חברת "רונט". מסמך זה התייחס להליך תקינה שנעשה לאחר שנפסלה הצעתה של משיבה 2 למכרז, ועל כן לא היה באי קיומו של אישור "איזו" באותה עת, כדי לעורר ספקות ביחס להליך תקינה שהתקיים בשלב מאוחר יותר ביחס לתהליך של ייצור והרכבה של אותם מדחני צג בארץ. על כך יש להוסיף שאותה גמישות, בה ניתן לנהוג בבחינת תנאי סף במסגרת של "מעין מכרז", חלה גם בעניין זה, ומכל מקום אין בטענות העותרת כדי לפסול את החלטת הועדה שהסתמכה על יועצה המקצועי שהסתמך על מסמך האיזו של חברת "רונט" שהוגש לועדה. ביחס לטענת העותרת שלא ניתנה לה זכות טעון, נראה לי כי גם בטיעונים בדיון זה לא היה מענה הולם לעובדה שלא עמדה בשני תנאי סף חשובים, ואין בכך כדי להצדיק בנסיבות העניין את ביטול החלטת המשיבה 1. גם ביחס לאפשרות של פיצול ההצעות, נראה לי כי אין מקום להתערב בשיקול דעת הועדה בקשר לכך. לאור האמור נראה לי כי אין מקום להתערב בהחלטת הועדה ואני דוחה את העתירה ומחייב את העותרת בהוצאות ושכ"ט עו"ד לכל אחת מהמשיבות בסכום של 10,000 ₪ למשיבה 1 וסכום זהה בתוספת מע"מ למשיבה 2.מכרז