מכרז הסעות עובדים

להלן החלטה בנושא מכרז הסעות עובדים:

החלטה     


1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה, השופט י' זפט), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו ביניים שימנע כל פעולה בנוגע למכרז, שערכה המשיבה 1 (להלן: חברת החשמל), לביצוע הסעות עובדים מבאר שבע ואתר רמת חובב לכל חלקי הארץ (להלן: המכרז), ואשר הצעת המשיבה 2 (להלן: להב) הוכרזה כזוכה בפרק השני שבו.

תמצית העובדות והטענות הצריכות לענין

2.     המכרז, שנוסחו הסופי פורסם בחודש נובמבר 2009, חולק לשני פרקים: הסעות באמצעות אוטובוסים זעירים (להלן: הפרק הראשון), והסעות באמצעות מוניות (להלן: הפרק השני). חברת החשמל פיצלה את הזכיה בין נותן השירותים שיפעל בהתאם לפרק הראשון (שם נמסרו העבודות למבקשת), לבין נותן השירותים שיפעל בהתאם לפרק השני (שם נמסרו העבודות ללהב). המשך הדיון יתמקד איפוא בפרק השני בלבד.

המציעים בפרק השני נתבקשו לציין את המחירים המוצעים על-ידם להסעת עובדים במונית מרמת חובב, או באר שבע, לכל אחד מ-46 איזורים שונים ברחבי הארץ, דוגמת: תל אביב וסביבותיה, קצרין וסביבותיה, או אשדוד וסביבותיה (להלן: האיזורים). במכרז לא צוינה כמות הנסיעות הצפויה לכל איזור, כי אם אומדן בלתי מחייב לכלל הנסיעות שיידרשו לכלל האיזורים (13,300 הסעות לשנה). כן צוין במסמכי המכרז כי עיקר הנסיעות יהיו לערים: נתניה, תל-אביב, אשדוד, אשקלון, קרית גת, באר שבע, וליישובים סביבם. במכרז לא צוינה נוסחת חישוב, שתשקלל את מחירי הנסיעה השונים לכל האיזורים ואשר על בסיסה ייקבע הזוכה, אלא נקבע כי חברת החשמל רשאית לבחור: "את ההצעה המתאימה לה ביותר במטרה להבטיח לעצמה את מירב היתרונות". שקלול הציונים בפועל על-ידי ועדת המכרזים של חברת החשמל נעשה בדרך של הכפלת המחיר המוצע לכל איזור, באומדן הפנימי של מספר הנסיעות השנתי הצפוי לכל איזור (עם מספר תוספות, שאינן רלבנטיות לענייננו). האומדן הופקד בתיבת המכרזים טרם פתיחת ההצעות. שקלול זה, שדבר עריכתו לא פורסם מראש במסמכי המכרז - יכונה להלן: שיטת המשקלות.

      ועדת המכרזים מצאה כי עלות הצעת המבקשת, בהתאם לשיטת המשקלות, לתקופה של שלוש שנות התקשרות, תעמוד על כ-11.3 מיליון ש"ח, בעוד שעלותה המקבילה של הצעת להב תעמוד על כ-10.7 מיליון ש"ח, ולכן בתאריך 30.12.2009 הוכרזה הצעת להב כזוכה בפרק השני למכרז. חברת החשמל ולהב כרתו בתאריך 3.1.2010 הסכם התקשרות למתן שירותי ההסעה, על יסוד מסמכי המכרז, ולהב החלה באספקת השירותים. יצוין כי עד לתחילת מתן השירותים על-ידי להב, היתה זו המבקשת, אשר נתנה אותם שירותים לחברת החשמל, מכוח חוזה שנחתם בעקבות מכרז קודם (נראה כי בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלת תום תוקפו של אותו חוזה).

3.     המבקשת הגישה בתאריך 17.1.2010 עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו כנגד זכיית להב בפרק השני, ובגדרה גם בקשה לצו ביניים. טענתה העיקרית התמקדה בדרך בחירת ההצעה הזוכה. לסברתה, היה על חברת החשמל לסְכוֹם את המחיר המוצע לכל אחד מ-46 האיזורים (ללא הכפלת המחיר באומדן ההסעות לשנה, כאמור בשיטת המשקלות), שאז סכום המחירים בהצעת המבקשת (12,607 ש"ח) היה נמצא נמוך מסכום המחירים בהצעת להב (16,260 ש"ח) (להלן: שיטת סיכום המחירים). המבקשת סבורה שפעולת ועדת המכרזים, שבחרה בדרך חישוב הנסמכת על אמות מידה, שלא פורטו במכרז - פסולה, כך שיש להכריז על הצעתה כזוכה, ולחלופין - יש לבטל את המכרז.

המבקשת גם טוענת כי נדרש היה לפסול את הצעת להב, בין השאר כיוון שנציגי להב הגיעו באיחור לסיור הקבלנים.

חברת החשמל טוענת מנגד כי לא פרסמה את אומדן ההסעות לכל איזור על מנת שלא ליצור מחויבות כלשהי כלפי הזוכה. לסברתה, השימוש בשיטת המשקלות היא שיטה הגיונית וסבירה, והיא עולה בקנה אחד עם האמור במכרז, בעוד שהשימוש בשיטת סיכום המחירים - נעדר היגיון, או עיגון במסמכי המכרז. בנוסף היא מציינת כי אם היו ההצעות נבחרות על יסוד שיטת סיכום המחירים, היה מקום לפסילת הצעתה של המבקשת כהצעה תכססנית, והדברים אף צוינו בפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים: המבקשת, שידעה היטב (מניסיונה ואף מנוסח המכרז) אילו איזורים הם כאלה שיידרשו הסעות רבות אליהם, נקבה במכוון במחיר נסיעה גבוה יחסית לאותם איזורים, ומנגד נקבה במחיר נסיעה נמוך יחסית ובלתי ריאלי לאיזורים, שאליהם ברור היה למבקשת כי היא כמעט ולא תידרש לבצע הסעות בפועל. כתוצאה מהתנהלות זו היה אמנם הסיכום האריתמטי של המחירים המוצעים על-ידי המבקשת - נמוך מאשר בהצעת להב, אך התמורה שהיתה חברת החשמל נאלצת לשלם בפועל עבור ההסעות - היתה גבוהה יותר.

4.     בית המשפט הנכבד קמא (כב' סגן הנשיאה, השופט י' זפט), לאחר קבלת תגובות המשיבים, דחה את הבקשה לצו ביניים, תוך חיוב המבקשת בהוצאות בסכום של 20,000 ש"ח לכל משיבה. הוא קבע כי ראוי היה לציין בתנאי המכרז את שיטת ההשוואה בין ההצעות, אולם משהדבר לא נעשה והצדדים לא השיגו על כך, אין דופי בכך שועדת המכרזים בחרה בשיטת המשקלות למיון ההצעות, שיטה המשקפת את המחיר האמיתי הצפוי של השירותים, נשוא המכרז, ומיטיבה עם עורך המכרז. אף מאזן הנוחות, כך נקבע, נוטה כאן בבירור לטובת המשיבות, משהחלה להב במתן השירותים, ומשאין כל קושי להעביר את העבודות למבקשת במקרה הצורך (אם תזכה בסופו של דבר בהליך), תוך פיצוייה בקשר עם תקופת הביניים.

מכאן הבקשה שלפני, בגדרה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה. המבקשת משיגה אף על גובה ההוצאות שנפסקו לחובתה.

דיון והכרעה

5.     דין הבקשה - להידחות. להלן אפרט טעמיי לכך.

6.     מאזן הנוחות, והוא העיקר לענייננו, אכן נוטה פה בבירור לטובת המשיבות. המדובר במכרז המצוי באופן מובהק בקצה המטוטלת, הנעה בין מכרז לתפעול או אספקה, שאין כל מניעה להפקיע את הזכיה בו במקרה הצורך, לבין מכרז להקמת תשתית או הספקת מערכת, שהם מן הסוג שככלל יהיה קשה להפקיע את הזכיה בהם (ראו: בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים (לא פורסם, 6.4.2006); בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (לא פורסם, 27.11.2006)). הנה כי כן היה והמבקשת תוכרז כזוכה בתום ההליכים (דבר שההסתברות לו נחזית כרחוקה, כמובהר להלן) - ניתן יהיה להעביר את ביצוע עבודות המכרז לידיה. ברור גם שנזקיהן של חברת החשמל - הזקוקה לשירותי ההסעות לעובדיה, ושל להב, אשר החלה כבר באספקת השירותים, יהיה רב אם תוקפא ההתקשרות ביניהן עד להכרעה בעתירה.

7.     מעבר לאמור בפיסקה 6 שלעיל, סיכויי העתירה, ודאי ככל שהדברים נוגעים לזכיית העותרת בפרק השני למכרז - לכאורה אינם גבוהים כאמור.

8.     אמנם לא מצאתי בעמדתה של חברת החשמל, כפי שהוצגה בבית המשפט הנכבד קמא ובמכתביה למבקשת, כל טעם ראוי לאי-פרסום שיטת המשקלות מראש במסמכי המכרז. פרסום זה נדרש, למעט במקרים חריגים, מכח החובה הכללית החלה על עורך המכרז, והקבועה כיום בתקנה 22(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: התקנות). תקנה זו (החלה על עניננו, בשינויים המחויבים, מכוח תקנה 33(א) לתקנות) מורה כך:

"ועדת המכרזים תכלול במסמכי המכרז את פירוט כל אמות המידה, מבחני המשנה, את המשקל היחסי שיינתן לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז ואופן שקלולם"

דרישה זו מתחייבת גם מחובת ההגינות והשוויון, ובפרט כאשר השיטה לבחירת הזוכה נסמכת על קריטריונים הנבנים מתוך ניסיון העבר - על מנת שלא ליתן יתרון לעורך המכרז ולמפעיל הקודם מול מציעים-בכח אחרים (עיינו: ע"א 3744/94 אבן הבונים בע"מ נ' ארבל הנדסה וקבלנות (1994), פ"ד נ(5) 59, 66 (1996) (להלן: ענין אבן הבונים); ראו עוד: תקנה 17(ב)(5) ותקנה 22(ג) לתקנות, בשינויים המחויבים מכח תקנה 33(א) לתקנות).

במקרה דנן, אף אם חברת החשמל ביקשה: "שלא ליצור מחויבות ולו לכאורה ... לכמויות המפורטות באומדן" (סעיף 8 לתשובתה), הרי שלא היתה כל מניעה לציין, למצער, כי קיים אומדן פנימי של מספר ההסעות הצפויות לכל איזור וכי ועדת המכרזים תתחשב בשיטת המשקלות (סיכום של מכפלות אומדן ההסעות לכל איזור במחיר המוצע לאיזור) כדי לאתר את ההצעה המיטבית מבחינת עורך המכרז.

9.     עם זאת, הקושי הנ"ל מותיר רק פתח לעתירת המבקשת לפסילת המכרז, אך לא לזכייתה בו. אין עסקינן במצב בגדרו צוינה במכרז דרך חישוב פלונית ובפועל נעשה שימוש בדרך חישוב אלמונית, שלא צוינה במסמכי המכרז, שאז יהיה קושי בכך שועדת המכרזים תיזקק לדרך החישוב הנסתרת (ראו והשוו: ענין אבן הבונים; עע"ם 5431/03 אופטינט ניהול משולב אימג'ינג בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם, 6.7.2004; עע"ם 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרוייקטים בע"מ, פ"ד נט(2) 145, 161 (2004) (להלן: ענין רשות הנמלים)). בענייננו הרי לא צוינה במסמכי המכרז דרך חישוב כלשהי, אלא רק שהבחירה תיפול על ההצעה המספקת את מירב היתרונות לחברת החשמל (ובראשם, יש להניח - המחיר הזול יותר. ראו: תקנה 21 לתקנות). המבקשת דוחקת בבית המשפט לאמץ דרך חישוב מסוימת, היא שיטת סיכום המחירים (שהיתה הופכת את הצעתה לזולה ביותר), ולא דרך חישוב אחרת, אף שגם לשיטה המוצעת על ידה אין זכר במסמכי המכרז. בית המשפט מנוע לכאורה מלהיעתר לבקשה שכזו (השוו: ענין רשות הנמלים).

בפרט נכון הדבר כאשר שיטת החישוב המוצעת על-ידי המבקשת איננה יכולה לסייע בהכרח בבחירת ההצעה המיטבית לעורך המכרז: מתן משקל יחסי זהה לכל הרכיבים, או השירותים המבוקשים במכרז, כהצעת המבקשת, הוא הגיוני שעה שעורך המכרז צפוי להזמין מן הזוכה כמות דומה מכל אחד ואחד מן הרכיבים, או השירותים האמורים. ברם מה חשיבות יש לסכומם האריתמטי של 46 המחירים המוצעים כאן לאיזורים השונים, כאשר ידוע שחברת החשמל תשלם לזוכה בהתאם למספר הנסיעות בפועל לכל איזור, כשהוא מוכפל במחיר המוצע לאותו איזור. הדברים מובנים מאליהם, ואף עולים מטיוטת החוזה, שצורפה למכרז.

שיטת המשקלות - ולא שיטת סיכום המחירים - היא היכולה איפוא לאמוד לכאורה נכון יותר את התשלום השנתי הצפוי לזוכה, והיא ניתנת להסקה מהוראות החוזה. דברים אלה היו אמורים להיות ברורים למציעים (ולהב גורסת כי הדברים אף הובהרו למציעים מפורשות בעל-פה בכנס הקבלנים), אם כי כפי שהודגש בפיסקה 8 לעיל, ראוי היה לקבוע את שיטת השקלול במפורש - "ברחל בתך הקטנה" - במסמכי המכרז. נציין עוד כי איש מן המציעים לא ראה, כנראה, לנכון לבקש הבהרות מפורטות בעניין שיטת החישוב הצפויה, והמבקשת לא טענה כנגד אי-ציון שיטת החישוב במסמכי המכרז, עניין המקשה עליה להעלות את טענותיה כיום (השוו: בג"ץ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 44 (1982); רע"א 9333/05 היולט-פקרד (ישראל) בע"מ נ' מפעל הפיס, בפיסקה 7 (לא פורסם, 30.10.2005)).

10.     זאת ועוד - אחרת. גם אם היינו מניחים לטובת המבקשת כי יש לאמץ את שיטת סיכום המחירים לבחירת הזוכה, על פי הפרופוזיציה שלה, הרי שספק רב אם הצעתה היתה יכולה להיות מוכרזת כזוכה, וזאת מחמת תכסיסנות פסולה בה נגועה לכאורה הצעתה, כפי שאף סברה ועדת המכרזים. בענין זה הביאה חברת החשמל בתשובתה בבית המשפט הנכבד קמא, שישה צמדים (ובמקרה אחד - שלישיה) של איזורים, כדוגמה להוכחת טענתה. בכל צמד שכזה יש איזור אחד - שבהתאם לאומדן חברת החשמל יידרשו אליו הסעות רבות בשנה, ואיזור אחר - שלא יידרשו אליו כמעט הסעות כלל, כאשר המרחק בק"מ לאיזורים אלה הוא דומה, אך המחיר המבוקש על-ידי המבקשת ביחס לאיזור הראשון הוא יקר משמעותית מן המחיר המבוקש ביחס לאיזור השני. למשל: המבקשת ביקשה 225 ש"ח לנסיעה למרחק של 95 ק"מ, לאיזור אשקלון, שלשם צפויות אלפי הסעות בשנה, ו-68 ש"ח בלבד לנסיעה למרחק של 90 ק"מ, לאיזור כרם שלום, שלשם צפויות נסיעות בודדות בשנה. דוגמה אחרת שהוצגה: המבקשת ביקשה סכום בש"ח שהוא גבוה יותר לנסיעה לאיזור פתח תקווה, לשם צפויות נסיעות רבות, מאשר לקצרין, שמרחקה מרמת חובב הוא כפול. יוזכר: המבקשת נתנה את השירותים נשוא המכרז לחברת החשמל בעבר, כך שהיא יכולה היתה להעריך אילו איזורים יהיו עתירי-נסיעות ואילו לא, ובנוסף, במסמכי המכרז צוינו כאמור ששת האיזורים, אשר אליהם יידרש עיקר השירות. מן הדוגמאות האמורות עולה חשש כי המבקשת - שסברה כי בחירת הזוכה תיעשה על יסוד שיטת סיכום המחירים - תִכססה בהצעתה - על דרך של ביצוע "הסטת מחירים" - Shifting - בתמחור הנסיעות לאיזורים השונים, על מנת לזכות בביצוע השירותים בפרק השני של המכרז.

11.     תכסיסנות מסוג זה - Shifting (או כביטוי אחר שנזכר בפסיקה: "העמסת מחירים") - משמעה, בין השאר, שילוב של הצעת מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים, באופן מלאכותי, הכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות הריאלית של העבודה, או האינטרסים של עורך המכרז (לפירוט ראו: 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עיריית עפולה, בפיסקה 20 (לא פורסם, 18.1.2009), והאסמכתאות שם). תמחור זה עלול להיעשות מתוך שהמציע התכססן צופה, או יודע, כי משקלם היחסי של הרכיבים "היקרים", לעומת הרכיבים "המוזלים" שהציע ואשר הוא יידרש לספק לעורך המכרז בפועל, שונה מהמשקל היחסי שניתן להם בנוסחת חישוב המחיר לצורך בחירת הזוכה במכרז. תכססנות זו תיעשה איפוא מתוך שהמציע נושא את עיניו לציון שהצעתו תקבל, אגב ניצול לרעה של נוסחת השקלול לבחירת הזוכה: תכליתה להגדיל באופן מעושה את סיכויי המציע לזכות בציון מחיר גבוה משל מתחריו - מזה, תוך מיקסום התמורה שיזכה לה המציע בפועל מעורך המכרז, בעת ביצוע העבודות נשוא המכרז אם תזכה הצעתו - מזה. ככלל, התנהגות שכזו עלולה לעמוד בסתירה לשניים מן העקרונות הבסיסיים של דיני המכרזים: עקרון השוויון (כלפי כל המשתתפים בכח ובפועל במכרז) ועקרון היעילות הכלכלית (החל ביחס לעורך המכרז). ראו: בג"ץ 246/76 חיים נ' עיריית ירושלים, פ"ד לא(1) 218 (1976); עע"ם 687/04 ינון - תכנון יעוץ ומחקר בע"מ נ' רשות הנמלים והרכבות-רכבת ישראל (לא פורסם, 15.6.2006); עע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (לא פורסם, 16.1.2007). יש בה גם משום התנהלות שלא בתום לב ובדרך מקובלת - במשמעותה ובנפקותה המשפטית. אמנם, קו הגבול בין התכנון הלגיטימי לבין התכסיס הבלתי-לגיטימי איננו תמיד חד וברור, אך תדיר תוכל ועדת המכרזים של עורך המכרז, או בית המשפט, לדעת - מתוך נסיבות העניין - אם הצעה מסוימת חצתה את קו הגבול הערטילאי ולקבוע אם יש לפוסלה - אם לאו (ראו: ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 667 (1993)). עקרונות היסוד של דיני המכרזים מחייבים כי תכססנים, המבקשים לגבור, בתחבולה, על יריביהם (הזכאים לשוויון בהשתתפותם בהליך) - זאת תוך פגיעה בטובתם של עורך המכרז ושל הציבור כולו - לא יבואו בקהל הזוכים במכרז. הנה כי כן אם פלוני סבור כי יצליח לזכות במכרז רק אם ינקוט בדרכי עורמה, מוטב לו שיידע כי מאמציו ראויים משפטית להיכשל וכי המשאבים המושקעים בהכנת הצעתו עלולים לרדת לטמיון.

12.     מובן כי דרך המלך לקביעה שהצעה היתה נגועה בתכסיסנות פסולה מחייבת מתן הזדמנות למציע להבהיר לועדת המכרזים את דרך תמחור הצעתו. אם יכשל המציע להסיר את העננה הרובצת מעל הצעתו שנראית תכסיסנית, אז דין הצעתו יהיה להיפסל. בענייננו, כיוון שבחירת הזוכה לפי שיטת המשקלות ממילא הביאה לזכיית להב - ועדת המכרזים הסתפקה רק בציון חשדותיה לעניין תכסיסנותה של המבקשת, אשר עלולה היתה להביא לבחירת הצעתה חרף היותה יקרה בפועל משל להב (לו היה הזוכה נבחר בשיטת סיכום המחירים). בהקשר זה נציין כי הנתונים שהוצגו בפני בית המשפט, יכולים ללמד, לכאורה, כי הצעת המבקשת על פניה אמנם נגועה בתכסיסנות פסולה.

13.     המבקשת ערה לקושי זה שבהצעתה ולפיכך היא טוענת - אף כי בקיצור נמרץ בשולי בקשתה, משל היה מדובר בעניין זניח - כי הצעתה איננה תכסיסנית. לגישתה, הדוגמאות, שהציגה חברת החשמל בתשובתה בבית המשפט הנכבד קמא, הן פרטניות ובלתי מייצגות. המבקשת טוענת עוד - בלי לפרט ולבסס את טענותיה - כי בתמחור נסיעותיה היא התחשבה לא רק במרחק הנסיעה כי אם גם בשיקולים דוגמת נסיעה בכביש חוצה ישראל, סיכויי השבת נוסעים מאיזור היעד, עלויות התקשרות עם ספקי משנה, ועוד.

     ברם עיון בהצעת המחיר של הצעת המבקשת ביחס לכל 46 האיזורים מגלה, לכאורה, כי הדוגמאות שהציגה חברת החשמל - הן אכן על פני הדברים מייצגות, וכי הצעת המבקשת נועדה לכאורה להשיג במכלול יתרונות בלתי ראויים, הכל מתוך הנחה כי שיטת החישוב לבחירת הזוכה תהא שיטת סיכום המחירים (סיכום המחירים המוצעים לכל איזור ואיזור). כך ניתן לראות, לדוגמה, כי המבקשת נקבה במחירי נסיעה נמוכים יותר כמעט לכל יישובי הצפון - שאליהם צפויות לפי האומדן שש נסיעות בשנה - ביחס לתל-אביב, או לכל אחת מן הערים הסמוכות לה - שאליהם צפויות אלפי נסיעות בשנה, אף שהמרחק ליישובי הצפון (לפי האמור באומדן חברת החשמל) הוא יותר מכפול. זאת ועוד - המחיר הנקוב להסעת נוסעים מרמת חובב לאיזור בית שמש למשל (110 ק"מ, 30 נסיעות בשנה) נמוך במחצית מן המחיר להסעה לאשדוד (100 ק"מ, 3400 נסיעות לשנה); המחיר לאיזורי כרם שלום ומצפה רמון (90-80 ק"מ, 6 נסיעות לשנה) - עומד על פחות משליש ממחיר הנסיעה לאשקלון (95 ק"מ, 2250 נסיעות לשנה); ומחיר הנסיעה לאיזור קרית טבעון (15 נסיעות לשנה) נמוך בכ-200 ש"ח, או כ-40%, מנסיעה לאיזורים הסמוכים של חיפה, או קרית ביאליק (432 נסיעות לשנה). מחיר הנסיעה הממוצע לשש הערים, שנזכרו במכרז כיעדים המרכזיים להסעות, עומד על 2.43 ש"ח לק"מ, ול-13 האיזורים שאליהם יידרשו אלפי נסיעות בשנה - על 2.49 ש"ח לק"מ, בעוד שמחיר הנסיעה המוצע ל-19 האיזורים, שאליהם תידרש נסיעה אחת לחודשיים עומד על 1.17 ש"ח לק"מ. עלויות הנסיעה בכביש 6, כמו גם יתר הסברי המבקשת - אינם יכולים, על פני הדברים, להסביר פערים אלה כלל ועיקר. יתר על כן - לכאורה אין מדובר פה בדוגמאות בלתי מייצגות, או מקריות. בפשטות: נראה כי המבקשת סברה כי בחירת הזוכה תיעשה בשיטת סיכום המחירים - סיכום 46 מחירי הנסיעות לאיזורים השונים. היא נקבה, איפוא, במחירים נמוכים במיוחד לאיזורים, אשר הן לפי ניסיונה הקודם והן לפי האמור במכרז - לא יידרשו אליהן נסיעות רבות, ובמחירים גבוהים משמעותית לאיזורים, שאליהם יידרשו נסיעות מרובות. שיטה זו נועדה לאפשר לה, לכאורה, לזכות בפרק השני של המכרז על פי הבנתה את שיטת השקלול, תוך שהתמורה שתשולם לה בפועל על-ידי חברת החשמל בעת ביצוע העבודות, נשוא המכרז, תהא גבוהה. דרך פעולה זו, אם תוכח, מהווה תכסיסנות פסולה לשמה.

14.     המסקנה מן האמור היא זו: בלא קשר לשיטת החישוב, אותה נראה שהיה על ועדת המכרזים לבחור ולפרסם מראש - לכאורה קטנים סיכויי המבקשת לקבל לידיה את ביצוע העבודות, נשוא הפרק השני של המכרז. הטעם לכך הוא כי לפי שיטת המשקלות אמורה לכאורה להב לזכות, ולפי שיטת סיכום המחירים אמורה לכאורה הצעתה של המבקשת להיפסל. אף סיכוייהן של טענות אחרות של המבקשת כלפי הצעתה של להב, לרבות טענתה כי איחור מסוים של נציגי להב לסיור הקבלנים מחייב את פסילת הצעתה - אינם נחזים כגבוהים. הנה כי כן אין הצדקה למתן צו ביניים למבקשת. לבסוף נעיר כי אף אם קיימת אפשרות מסוימת שבסיום הדיון בעתירה המינהלית יבוטל המכרז כולו, מחמת אי-ציון אמות המידה לבחירת הזוכה מראש במסמכי המכרז, הרי שאין כל צורך, לעת הזו, במתן צו ביניים, אשר ימנע מלהב לבצע את שירותי המכרז עבור חברת החשמל עד לאותו מועד.

15.     נוכח כל האמור לעיל - דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, לרבות בעניין ההוצאות, שהושתו על המבקשת, שכן לצו בדבר ההוצאות היתה הצדקה בנסיבות.

16.     משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות בבקשה שלפני לטובת המשיבים בערכאה זו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצול מכרז

  2. פיצול מכרזים

  3. מכרז של המשטרה

  4. "תנאי סף" במכרז

  5. מצג כוזב במכרז

  6. פטור מחובת מכרז

  7. הצעות זהות במכרז

  8. ביטול מכרז משותף

  9. קריסת זוכה במכרז

  10. פיצול זכיה במכרז

  11. ביטול מכרז פנימי

  12. תיקון הצעה במכרז

  13. הצעות פגומות במכרז

  14. עתירה לביטול מכרז

  15. מכרז הסעות עובדים

  16. דרישת ניסיון במכרז

  17. פסק דין זכיה במכרז

  18. הימנעות מביטול מכרז

  19. מכרז להפעלת מדחנים

  20. השכלה כתנאי סף במכרז

  21. בחירת מועמדים במכרז

  22. תיחור בין זוכי מכרז

  23. דמי היתר זוכה במכרז

  24. ביטול מכרז בשלב השני

  25. דיני מכרזים ציבוריים

  26. תכסיסנות פסולה במכרז

  27. עורך דין דיני מכרזים

  28. פטור מחובת מכרז פומבי

  29. כרייה וחציבה ללא מכרז

  30. ביקורת שיפוטית מכרזים

  31. מכרז פנימי למשרת מנהל

  32. פגם בניסוח מסמכי המכרז

  33. ביטול מכרז חניה מוסדרת

  34. נוסח ערבות מחייב במכרז

  35. מכרזים משותפים - עתירה

  36. מכרז לניהול מחלקת גביה

  37. מכרז שמירה נמל תל אביב

  38. מכרז מנהל בית ספר חרדי

  39. תנאי סף במכרז מיקור חוץ

  40. מכרז מינוי קצינים במשטרה

  41. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  42. דרישת ניסיון קודם במכרז

  43. חובת השוויון במכרז פרטי

  44. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. פיטורים לאחר מכרז חיצוני

  46. קרבה משפחתית בהליכי מכרז

  47. טענת ניגוד עניינים במכרז

  48. ביטול הדחה מועדת המכרזים

  49. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  50. עתירה לביטול זכייה במכרז

  51. סמכות ראש העיר לבטל מכרז

  52. הגבלת מספר המשתתפים במכרז

  53. תנאי סף מונע השתתפות המכרז

  54. קרבה משפחתית למועמדים במכרז

  55. גזר דין נגד המכרז של המדינה

  56. ביטול מכרז מיחזור אשפה ביתית

  57. פיצוי בגין אי קבלת הצע במכרז

  58. עתירה לבטל החלטת ועדת מכרזים

  59. איחור של 15 דקות בהצעה למכרז

  60. ועדת מכרז פנימי להעסקת עובדים

  61. חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992

  62. סמכות דיון בתביעה שעילתה מכרז

  63. מכרז לאספקת תאי שירותים ניידים

  64. מכרז להפעלת מרכז לטיפול בילדים

  65. בחירת נציגי ציבור לועדת המכרזים

  66. השתתפות במכרזים של חברה ממשלתית

  67. מכרז פנימי לתפקיד מנהל קול ישראל

  68. תקנות חובת המכרזים, התשנ''ג-1993

  69. דחיית מועד הגשת הצעות למכרז פומבי

  70. ראש העיר חייב להפעיל שיקול דעת מכרז

  71. תקנות העיריות (מכרזים), התשמ''ח-1987

  72. פגם בהחלטת ועדת המכרזים על ביטול מכרז

  73. עתירה כנגד תנאי סף המגביל השתתפות במכרז

  74. פגם במכרז לקבלת עובד רשות ציבורית לעבודה

  75. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של המינהל

  76. האינטרס הציבורי מול האינטרס הכלכלי במכרז

  77. תביעה מנהלית לפיצויים בשל ביטול זכיה במכרז

  78. תקנות מילווה המדינה (מכרזים), התשמ''ד-1984

  79. סעיף בהסכם הקובע במפורש מה יחשב "הפרה יסודית"

  80. פטור ממכרז למחזיק במקרקעין באופן רצוף 10 שנים

  81. תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש''ם-1979

  82. קצאת קרקע ע''י העירייה לגוף פרטי ללא מכרז וללא תמורה

  83. מחזיק במקרקעין מעל 10 שנים בהסכמת המינהל - פטור ממכרז

  84. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ''ג-1993

  85. הודעה על החלטה בדבר מגרשי בנייה בכפרי מיעוטים - פטור ממכרז

  86. נטען כי פרסום המכרז, כפי שנעשה, היה בו כדי להטעות וליצור מצג כוזב

  87. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ''ה-1995

  88. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ''ח-1998

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון