מכרז ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין

להלן החלטה בנושא מכרז ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין:

החלטה

1.     לשכת עורכי הדין הגישה בקשה דחופה למתן סעד זמני במעמד צד אחד האוסר על המשיבה 1, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון"), להתקשר עם עורכי הדין בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית עליה נכתב "בשיתוף ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל" וכן צו האוסר על איילון לפנות במישרין לציבור עורכי הדין בהצעות להתקשרות בביטוח אחריות מקצועית וכן לאסור על איילון לפרסם כשההצעות או הפרסומים, מלווים בחסות, לכאורה, מטעם לשכת עורכי הדין, מוסד ממוסדותיה או מי מטעמה.

כלפי המשיב 2 נתבקש צו האוסר עליו לפנות לחברי לשכת עורכי הדין לצורך הפנייתם להתקשרות בביטוח אחריות מקצועית עם איילון.

2.     הבקשה המונחת בפני בית המשפט נובעת מכך שאיילון, אשר נבחרה בשנים עברו, כמבטחת ע"י לשכת עורכי הדין, עבור ציבור עורכי הדין ואשר שימשה כמבטחת של ציבור גדול מעורכי הדין, לא זכתה לאחרונה במכרז כמבטחת מומלצת מטעם לשכת עורכי הדין, אף כי השתתפה במכרז והפסידה בו.
מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), היא זו שזכתה במכרז וההסכם בין לשכת עורכי הדין לבין מגדל נחתם ביום 2.11.05.
למרות שאיילון הפסידה במכרז, היא פנתה בתיאום עם המשיב 2 ועם יו"ר וועדת הביטוח של וועד מחוז ת"א, לציבור עורכי הדין בהצעה לפוליסת ביטוח אחריות מקצועית בתנאים שונים מאלה שהיו בפוליסה נשוא המכרז של לשכת עורכי הדין ובפרמיה שונה, תוך שהמשיב 2 מציג את הצעת איילון לציבור עורכי הדין כהצעה טובה יותר מאשר הצעתה של מגדל אשר זכתה במכרז.

על פני שוברי התשלום שנשלחו על ידי איילון לעורכי הדין, כבר ביום 28/11/2005, צויין הכיתוב "בשיתוף ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל", כאשר על פני המעטפה בה נשלחו השוברים, הכוללים את השובר לתשלום, מופיע סמל הלשכה עם הכיתוב "ועד מחוז ת"א והמרכז, לשכת עורכי הדין בישראל".

3.     לשכת עורכי הדין טוענת כי איילון הגישה הצעה יקרה יותר ופחות טובה בתנאיה מאשר מגדל, ולאחר שאיילון הפסידה במכרז, פעלה באופן פסול נגד המכרז, תוך שהיא מבצעת עבירות פליליות שיש בהן כדי לקעקע את החוזה שנכרת בעקבות המכרז בין לשכת עורכי הדין לבין מגדל. כמו כן נטען כי בפעולותיה של איילון, גרמה וגורמת נזק ללשכת עורכי הדין וחבריה, באשר בעתיד, לא תהיינה חברות הביטוח מוכנות לפנות למכרזים שיפורסמו ע"י לשכת עורכי הדין. בכך יימנע מציבור עורכי הדין להתקשר בעתיד בפוליסות לביטוח אחריות מקצועית בעלויות נמוכות יותר מאשר העלויות אשר יישא בהן כל עורך דין המתקשר לבדו עם חברת ביטוח.

כלפי המשיב 2, נטען כי עודד את איילון לפעול כנגד המכרז שערכה לשכת עורכי הדין והוא פועל לקידום המכירות של פוליסות הביטוח של איילון ללא סמכות, בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין ובניגוד לטובת עורכי הדין, תוך שהוא מציג את הצעת איילון כהצעה טובה יותר, על אף שהפסידה במכרז.

לשכת עורכי הדין מציינת כי קיים חשש כבד כי ייגרם נזק ללשכת עורכי הדין אשר צפויה להיתבע בידי מגדל על רקע פעולותיו של המשיב 2.

4.     הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה במעמד צד אחד ביום 5/12/05, וזאת לאחר שהשוברים לתשלום של חברת איילון נשלחו לעורכי הדין ביום 28/11/05.

בהחלטת בית המשפט מיום 6/12/05, נקבע כי אין לדון בבקשה במעמד צד אחד, באשר שוברי התשלום נשלחו כבר לכלל או לחלק מעורכי הדין, ובכך למעשה, אם יינתן צו מניעה, יכול וייפגעו אותם עורכי הדין אשר כבר התקשרו עם איילון ושילמו את הפרמיה הנקובה בשוברי התשלום, וציבור בלתי ידוע זה, קולו צריך להישמע טרם מתן הצו הזמני.

בעקבות אותה החלטה הוגשה בקשה בהולה לעיון חוזר ולמתן סעד ארעי ומצומצם עד לדיון, האוסר על איילון להתקשר, בשלב זה, עם עורכי דין בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, כאשר ביום 6/12/05 פרסמה איילון בעיתונות כי הצעתה של איילון לציבור עורכי הדין הינה טובה יותר בשל כיסוי רחב יותר, גבול אחריות החברה גבוה יותר, המחיר זול יותר והביטוח בחודש ה-13 ניתן בחינם.
איילון בפרסום מבקשת להבהיר כי הצעתה לביטוח עורכי הדין גובשה יחד עם חברים בכירים בועד מחוז ת"א והמרכז בראשות עו"ד אילן בומבך, והתברר עתה, שההמלצה שניתנה לפוליסה היא המלצתם של אותם חברים בכירים בוועד, ולא כוועד מחוז ת"א.
איילון מציינת כי שמירה על הרצף הביטוחי הינו אלמנט חשוב ביותר בביטוח ולפיכך כדאי להמשיך את חידוש הביטוח בחברת איילון.

בעקבות אותה בקשה ניתנה החלטה נוספת בה נקבע כי המבקשת מתעלמת מכך כי ציבור עורכי הדין, אשר כבר קיבל בדואר שוברי תשלום, יכול ושילם את הפרמיות הנקובות בשוברים, ובכך נכרת חוזה ביטוח. כן מתעלמת המבקשת מכך שאין היא מוסמכת לכפות את דעתה על עורכי הדין עם מי מחברות הביטוח להתקשר. לאור האמור, לא נעתר בית המשפט לבקשה הנוספת במעמד צד אחד.

5.     איילון בתגובתה לבקשה, טוענת כי לשכת עורכי הדין לא אמורה להיאבק כנגד זכותם של חבריה לרכוש פוליסת ביטוח אחריות מקצועית במחיר זול יותר, והיא לא אמורה למנוע תחרות אשר תיטיב עם עורכי הדין, וכי למעשה אין הלשכה צריכה לעשות את מלחמתה של מגדל, באשר אם נפגעת חברת מגדל, היא זו שהיתה צריכה להגיש הבקשה, ולא לשכת עורכי הדין.

איילון טוענת כי אין כל הטעייה במצגים שהציגה בפני עורכי הדין ובמכתב הנלווה לשוברים הבהירה כי "השנה החליטה הלשכה להעניק המלצתה לחברת ביטוח אחרת", וגם לשכת עורכי הדין הבהירה בפניותיה לעורכי הדין כי החברה המומלצת על ידה היא מגדל. משום כך, טוענת איילון, שאין הטעייה במצגי איילון ואין חשש או סיכוי כי עורכי הדין יתקשרו עם איילון עקב הטעייה.

לטענת איילון, הבקשה נועדה למנוע מאיילון להתחרות בשוק ביטוח האחריות המקצועית. הזכייה של מגדל במכרז, אין בה משום הענקת בלעדיות, אלא, לכל היותר, המלצה של לשכת עורכי הדין וזכות לשלוח פניות לציבור עורכי הדין באמצעות לשכת עורכי הדין, ולא יותר.

איילון מציינת בתגובתה כי אין על בית המשפט להתערב בתחרות עסקית וחופשית בין צדדים מסחריים וכי למעשה מקורה של המחלוקת, הינה מחלוקת משפטית שקיימת בין הועד המרכזי לועד מחוז תל אביב בסוגיה האם רשאי ועד המחוז להתקשר עם גופים עסקיים או להמליץ בפני עורכי הדין להתקשר בניגוד להמלצת הועד המרכזי.
מאחר ומחלוקת זו קיימת מימים ימימה בנושאי פעילות שונים של לשכת עורכי הדין וועד המחוז, כאשר נודע לאיילון דבר קיומה של אותה מחלוקת לגבי פוליסת ביטוח אחריות המקצועית של עורכי הדין, פרסמה איילון מודעה בעתונות ביום 5.12.05, בה הבהירה לציבור עורכי הדין, כי הצעתה של איילון הינה מטעם יו"ר ועד המחוז ובכירים נוספים בועד המחוז ולא מטעם ועד המחוז עצמו.

6.     מנגד, לשכת עורכי הדין ומגדל, פרסמו ביום 6.12.05 מודעה המבהירה שבניגוד לפרסומים המטעים של חב' איילון, מומחים חיצוניים של לשכת עורכי הדין, קבעו שפוליסת ביטוח האחריות המקצועית של מגדל טובה יותר מזו של איילון והשוואה מפורטת ניתן לראות באתר לשכת עורכי הדין באינטרנט.

ביום 8.12.05 הופצה לתאי הדאר האלקטרוני של עורכי הדין, הודעה נוספת מטעם לשכת עורכי הדין, המשווה בין תנאי הביטוח בפוליסה של מגדל לעומת איילון ומזהירה את ציבור עורכי הדין שלא יולכו שולל, באשר פוליסת הבטוח של מגדל, עדיפה משמעותית לפי דעת הלשכה ויועציה המקצועיים, על זו של איילון. לשכת עורכי הדין מציינת כי אם עוה"ד בוחר בפוליסת ביטוח מקצועית של מגדל, הלשכה עומדת מאחוריו ואילו אם בחר בפוליסה של איילון הינו חשוף לבדו וללא גוף תומך.

7.     איילון טוענת כי לאור הפרסומים הרבים שנעשו, לא ניתן לטעון כי קיים קשר סיבתי בין נשוא ההליך ובין התקשרות בהסכם ביטוח בין עו"ד כלשהו לבין איילון.

איילון מפנה לפרוטוקול הליך הדיונים שערכו היועצים וחברי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, ולדבריו של היועץ החיצוני, עו"ד דניס מאיר, ששימש כיועץ הביטוח של לשכת עורכי הדין ואשר הבהיר לחברי הועד המרכזי כדלהלן:
"יש תוצאה שעלולה להיות כאן ש"איילון" לא תסכים ותצא בתכנית עצמאית משלה. אדרבא, שתהיה תחרות, זכותה, וכי למה לא?".

כמו כן מפנה איילון לפרוטוקול ישיבת הועד המרכזי, בו נזכרים דברי חברי הועד המרכזי אשר צפו כי יכול וגורם כלשהו בלשכת עורכי הדין, ינהל משא ומתן המתחרה בועד המרכזי ובכך יחלישו את כושר המשא ומתן של לשכת עורכי הדין.
באותה ישיבה הועלתה הצעה שתהא החלטה של הועד המרכזי לפיה לא יהיה גורם אחר בלשכת עורכי הדין אשר ינהל משא ומתן מתחרה בועד המרכזי.

לטענת איילון, בהליכי המכרז, שמרה לעצמה לשכת עורכי הדין את האפשרות לנהל משא ומתן עם המציעים השונים, ואף עם מבטח אחר שאינו מבין המציעים, או לקבל הצעה שאינה הזולה ביותר. כן נקבע כי כל חברה מציעה, רשאית להציע תיקונים בתכנית הביטוח שהוצגה ולציין נוסח חילופי מוצע, אך נאסר עליו לשנות מתנאי הפוליסה עצמה.

איילון הגישה הסתייגויות כלפי תכנית הביטוח ולא כלפי נוסח הפוליסה, ולמרות זאת לא נוהל איתה מו"מ על הנוסח הסופי של תכנית הביטוח, כפי שנעשה בעת הדיונים בשנים עברו בהן התחרו איילון ומגדל זו מול זו. התחרות דאז שיפרה את הצעתה של איילון, דבר שלא נעשה במכרז הנוכחי. בכך למעשה לא ניהלה לשכת עורכי הדין משא ומתן עם איילון אלא בחרה לנהל משא ומתן רק עם מגדל.
לטענת איילון, ביום 15.11.05 הודיעה לשכת עורכי הדין כי מגדל נבחרה במרכז של לשכת עורכי הדין כמומלצת הלשכה לביטוח אחריות מקצועית לעורכי הדין לשנת 2006.

8.     המשיב 2 בתגובתו מציין כי המהות האמיתית המסתתרת מאחורי הבקשה, הינה מחלוקת שיווקית בין שתי חברות ביטוח, שכל אחת טוענת שתכנית הביטוח שלה טובה יותר ואטרקטיבית יותר בפרמטרים שונים, ולכן אין סיבה לערב את בית המשפט בויכוח, באשר כל המידע מצוי בפני כלל עורכי הדין, ואין מן הראוי שלשכת עורכי הדין תנהל בעצמה את המחלוקת עבור מגדל.

המשיב 2 טוען כי אין הגדרה בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 לעניין מעמדו של ראש ועד מחוז, וכי לאחר שניתנה החלטת בית המשפט אשר לא העניקה צו מניעה זמני במעמד צד אחד, הפרסומים בעתונות ובדאר האלקטרוני המזהירים את כלל עורכי הדין ומפנים תשומת לבם למחלוקת באשר לטיב כל אחת מפוליסות הביטוח, די בהם. כל עורך דין הוא זה שצריך לבחור עם איזו חברת ביטוח להתקשר ואין צורך לערב את בית המשפט בכך.
לטענת המשיב 2 אילו ניהלה לשכת עורכי הדין משא ומתן הן עם איילון והן עם מגדל, היתה לבטח יכולה להתקבל תוצאה המשפרת את תכנית הביטוח ופוליסה ובה תנאים טובים יותר, וזאת לא עשתה לשכת עורכי הדין. בפועל השיג המשיב 2 ויו"ר ועדת הביטוח של המחוז, הצעה מחברת איילון שהינה אטרקטיבית עד מאד, ובמחיר שהוא נמוך מהמחיר שהציעה מגדל.
לטענת המשיב 2, לשכת עורכי הדין הגישה את התובענה כנגד המשיב 2 בגלל החשש שמגדל תגיש נגדה תובענה בגין הפרת הסכם עם מגדל, וכן כדי שבית המשפט יבהיר למשיב 2 את המצב המשפטי ובכך למעשה מתבקש בית המשפט להוציא צו "מטעמים חינוכיים" ואין מקום לכך.
המשיב 2 מפנה לבג"צ 11483/04 ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין ואח' כנגד המועצה הארצית והועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, בו מתבקש בית המשפט העליון לדון בסוגיה, האם ועד מחוז יכול, או שאינו יכול, לפעול באופן עצמאי ושונה מהועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.

המשיב 2 מציין כי למרות שבועד מחוזי תל אביב מיוצגים למעלה מ60% מכלל עורכי הדין, לא נועצה לשכת עורכי הדין בועד המחוז ולא הודיעה לועדים המחוזיים אודות התנאים שנקבעו בבקשה למתן הצעות והוא עצמו לא ידע אודות תנאי המכרז.

המשיב 2 מפנה לפרטי הדיון שהתקיים בועד המרכזי ביום 1.11.05, שבמהלכו היתה התיחסות מפורשת לאפשרות שחברת איילון תציע תכנית ביטוח טובה יותר. באותה ישיבה נדונה הצעה לאסור על הועדים המחוזיים לשתף פעולה עם איילון. הצעה זו לא עלתה כלל להצבעה, והועד המרכזי לא החליט לאסור על הועדים המחוזיים לפעול להוצאת פוליסת ביטוח עצמאית.

באשר להחלטה לפתוח בהליכים כנגד המשיב 2 בישיבת הועד המרכזי מס' 45 מיום 29.11.05, טוען המשיב 2, כי היא לא נתקבלה כדין. היא לא עלתה כלל על סדר היום, ותוך הפרת הוראת כלל 31 לכללי האתיקה, לפיו לא יפתח עו"ד בהליכים כנגד עו"ד אחר מבלי להציע לו קודם כל לפתור את הסכסוך בדרכי שלום, נתקבלה החלטה לנקוט הליכים כנגדו.

המשיב 2 מפנה למכתב ששלחה מנכ"ל הלשכה עו"ד ל. שפיר ביום 15.11.05 למנכ"ל ועד מחוזי ת"א מר י' אלדובי, בו מבקשת היא להודיע לה, בדחיפות, האם נכון הדבר שאיילון עומדת להוציא תכנית ביטוח אחריות מקצועית בתאום ובהמלצת ועד מחוז ת"א. עו"ד ל.שפיר מציינת כי לדבר זה יהיו משמעויות מרחיקות לכת ועלול להגרם נזק ללשכת עורכי הדין ולחבריה.

המשיב 2 מפנה תשומת הלב לכך כי ביום 29.11.05 התפרסמה ידיעה בעתון "דה-מרקר"-, כי המשיב 2 הצליח להשיג הצעה טובה יותר בהידברות ישירה מול חברת איילון. למרות כל אלה, המבקשת השתהתה בפניתה לבית המשפט בנסיבות שבהן השיהוי גרם לפעולות בלתי הפיכות.
כל ביטול יכול ויגרום נזק לציבור עורכי הדין מבלי שקולם נשמע ואשר חלקם התקשרו כבר בחוזה ביטוח.

המשיב 2 טוען כי ועד מחוז תל אביב פועל כאיגוד מקצועי כדי להשיג הטבות לחברי המחוז, לרבות ביטוח אחריות מקצועית. כך פעל בעבר להשגת פוליסת ביטוח בריאות טובה יותר מזו שהשיג הועד המרכזי, ומשעשה כן, לא פעל הועד המרכזי כנגד ועד המחוז ומשכך גילה הועד המרכזי את דעתו שאין פסול בפעולת ועד המחוז.

המשיב 2 מציין כי משהסתבר ליו"ר ועדת הביטוח של מחוז תל אביב כי הועד המרכזי בחר לנהל משא ומתן עם חברת מגדל בלבד ולא עם חברת איילון, נתגלה כי למעשה לא ניהלו עם איילון משא ומתן ולא ניסו להשיג ממנה תנאים טובים יותר כבשנים עברו. בכך לא מילאה הלשכה חובתה לקבל את ההצעה הטובה ביותר.
המשיב 2 מציין כי הוא נתמך בעל פה במרבית חברי ועד המחוז והמציא את הסכמתם בכתב ובדיעבד לפעולותיו מול חברת איילון.

המשיב 2 טוען כי מטרת סע' 13(ז) לחוק לשכת עורכי הדין למנוע עמדות סותרות של הועד המרכזי ושל כל אחד מהמחוזות בעניינים שעבורם קמה לשכת עורכי הדין דהיינו, בסמכויות שבחובה המוטלות בחוק על לשכת עורכי הדין ולא בסמכויות צרכניות שברשות.

מאחר ובעניין הביטוח המקצועי של עורכי הדין המדובר בפעילות צרכנית או בהמלצה על מוצר מסויים, אין לועד המרכזי שום יתרון על פני הועד המחוזי, ובוודאי שהמחוקק לא התכוון למנוע מהועד המחוזי מלהמליץ על מוצר אחר.

9.     בתגובת לשכת עורכי הדין לתגובות איילון והמשיב 2, חוזרת לשכת עורכי הדין ומציינת כי איילון אשר הפסידה במכרז פנתה לציבור עורכי הדין "באמצעות" הלשכה, תוך שימוש בשם הלשכה ובמוסדותיה ובסימן המסחר שלה, תוך שימוש במאגר מידע רשום השייך ללשכה והנמצא בידי איילון בנאמנות עבור הלשכה, מתוקף התקשרות קודמת בין איילון לבין הלשכה. בכך הפרה איילון את תנאי המכרז וזאת בניגוד להתחייבות מפורשת של איילון.
המבקשת טוענת כי המשיבים לא השיגו על הליך המכרז וטענותיהן כיום, הינן טענות המועלות לראשונה ואשר צריכות היו לעלות בהליך של השגה על המכרז.

המבקשת, בשים לב להחלטות בית המשפט מיום 5/12/05 ומיום 6/12/05, צמצמה את הסעדים המבוקשים כמפורט בסעיף 13 לתגובה:
"13.1     איסור מוחלט על איילון להתקשר עם עורכי דין באמצעות שוברי הביטוח המטעים ששיגרה לעורכי הדין, אשר נושאים את שמה של לשכת עורכי הדין, או את סימן המסחר שלה, או את שמו של ועד מחוז תל אביב. ככל שתבחר המשיבה להציע לעורכי דין שירותי ביטוח, תוכל לעשות כן רק על גבי חומר אשר אינו נושא את שם הלשכה או כל גוף הקשור עמה.
13.2     איסור מוחלט על איילון להשתמש במאגר המידע של הלשכה.
13.3.     פרסום הבהרה מטעם המשיבים, בה יאמר במפורש, כי הצעת איילון אינה ניתנת בשיתוף או תחת חסות של לשכת עורכי הדין או כל גוף מוסמך אחר מטעמה, וכי כל פרסום קודם בנושא היה מטעה. מאחר שהמשיבה פרסמה את המידע המטעה במספר צינורות, מן הדין שפרסום ההבהרה ייעשה באותן דרכים ממש".

המבקשת טוענת כי הצעת איילון לעורכי הדין אינה ב"המלצת" ולא ב- "ברכת" מוסד של הלשכה והצעת הביטוח של איילון אינה "בשתוף ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין". משלוח ההצעות במעטפות עליהן הודפס ללא רשות ובהטעיה, סימן מסחרי רשום של לשכת עורכי הדין תוך הוספת הכיתוב "ועד מחוז תל אביב והמרכז לשכת עורכי הדין" נעשה ללא רשות וללא סמכות תוך הפרת סימן המסחר.

לטענת לשכת עורכי הדין איילון עצמה מאשרת כי הצעת הביטוח אינה בשתוף ועדת מחוז תל אביב והמכתב מיום 27.11.05 אינו בברכת ועד המחוז.

באשר למשיב 2 - ועד מחוז תל אביב לא אישר התקשרות כלשהי עם איילון וכל שעשה, עשה על דעת עצמו בשתוף יו"ר ועדת ביטוח עלומה וחסרת סמכות.

המבקשת טוענת כי אין בהשתתפות במכרז ובחוזה הנספח לו כל איסור על פנייה ישירה של חברת ביטוח כלשהי לעורכי הדין, אלא שנאסר על המשתתפים במכרז לפנות אל עורכי הדין באמצעות לשכת עורכי הדין. איסור זה הפרה איילון באשר פנתה לעורכי הדין בפניה הנחזית להיות באמצעות הלשכה.

לשכת עורכי הדין טוענת כי בנסיבות בהן גרמו המשיבים להטעיה חמורה של אלפי עורכי דין בישראל, אין לאפשר לאיילון להתקשר עם עורכי הדין בפוליסות כוזבות ומטעות עליהן נכתב "בשתוף ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין" .

לטענת הלשכה היא אינה מבקשת לכפות דעתה על עורכי הדין, אלא רק לידע את עורכי הדין, אותם היטעו ואליהם שלחו הצעות ביטוח כוזבות, באמצעות אותם אמצעי תקשורת בהם נשלחו או פורסמו הצעות אלה בעובדות לאשורן. לכן מתבקש בית המשפט להורות למשיבים להודיע במכתבים ובפרסומים, שעורכי הדין אשר כבר התקשרו עם איילון בפוליסת ביטוח עליהן כתוב "בשתוף ועד מחוז של לשכת עורכי הדין", רשאים לבטל את ההתקשרות תוך 21 יום ולקבל כספם חזרה.

10.     עמדת מגדל חברה לביטוח הושמעה לראשונה בישיבה ביום 22.12.05. מגדל רואה במקרה תחרות מסחרית בין שני גופים עסקיים אולם לטענתה, איילון הפרה את כללי התחרות שנטלו על עצמם המשתתפים במכרז.
     לפי ההסכם בהצעה שהגישו הצדדים ללשכת עורכי הדין, היה עליהם לקבל בחירת עורך דין מתאם שכופה לשכת עורכי הדין, כאשר על הזוכה לשאת בהוצאות אותו משרד, כמו כן ניתן כיסוי לאחריות מקצועית לפעולות פרו-בונו של עורכי הדין מטעם הלשכה ועוד פעולות אשר עלותן הכספית גבוהה, ואילו בשעה שאיילון הפרה את כללי התחרות הציעה היא הצעה שאיננה כוללת את כל ההתחייבויות שנטלה עליה הזוכה במכרז. בכך הפרה איילון את כללי התחרות שקיבלו עליהם הצדדים ולכן לדעת מגדל יש ליתן צו מניעה כנגד המשיבים.

11.     לשכת עורכי הדין הגישה בקשה לצו המונע עשיית מעשים בידי המשיבים, אולם בתגובתה למעשה חוזרת היא מרוב הסעדים המבוקשים ומבקשת לכפות על המשיבים פרסום מתקן, אשר יבהיר לאשורן את העובדות, באופן, שלטענת לשכת עורכי הדין, יבהיר הן את מעמד לשכת עורכי הדין מול ועד המחוז והן את מעמד חברת מגדל מול חברת איילון.
     אכן בית המשפט מוסמך אף לתת צו השונה מן הצו שנתבקש (ראה המ' 338/59, האחים ברנט ובוכרד נ' ברנט פ"ד יג 2053, 2054), אולם בית המשפט יהסס ליתן צו שכזה ויביא בחשבון, ביתר שאת, את ההכבדה שהוא עלול להביא, במיוחד כאשר הפעולה כבר הושלמה, או את נושא השיהוי.

     לבית המשפט נתגלה קצה הקרחון של מאבק הכוחות, הקיים מזה שנים, בתוך לשכת עורכי הדין בין הועד המרכזי לבין ועד מחוז תל אביב, אשר חלקו מגיע לטונים צורמים, בתוך גוף אשר לו פעולות חובה, הקבועות בסעיף 2 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א - 1961 (להלן: "החוק"), ופעולות רשות, הקבועות בסעיף 3 לחוק, כאשר כל גוף מנסה להתהדר בהצלחותיו מול הגוף האחר. במקביל מתנהל מאבק מסחרי בין חברות עסקיות, אשר מנסות להגיע ליתרון שיווקי ומסחרי באמצעות לשכת עורכי הדין, המהווה צינור שיווקי רב עצמה.

     בשלב זה של בקשה לצו זמני, אין בית המשפט מכריע בסיווג הפעילות של הועד המרכזי, מול פעילות ועד המחוז, ואין בית המשפט נזקק לשאלה האם הוראת סעיף 11 (א) לחוק, הקובע: "הועד המרכזי הוא המוסד המבצע של הלשכה, ובידו כל סמכויות הלשכה שלא יוחדו בחיקוק למוסד אחר ממוסדותיה." גוברת, לעניין פעולות רשות של הועד המרכזי, על פעולות הרשות של ועד המחוז, לאור הוראת סעיף 13 (ז) לחוק, הקובע "ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.".
     יש לציין כי מפרוטוקול הדיון בועד המרכזי, עולה כי למרות שמי מחברי הועד המרכזי צפה את הפעילות "המתחרה" של יו"ר ועד המחוז, ושל איילון, לא התקבלה החלטה האוסרת על יו"ר ועד המחוז והועד מלפעול בעניין הביטוח המקצועי של חברי לשכת עורכי הדין, הגם שהמחלוקת לעניין הסמכויות של הגופים השונים מונחת לפתחו של בית המשפט העליון בבג"צ 11483/04, ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין ואח' נ. המועצה הארצית והועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.

     כמו כן, יש לציין כי פעילות זו של יו"ר ועד המחוז וועד המחוז ידועה זה מכבר לועד המרכזי לעניין ביטוח הבריאות, שהוצע לחברי לשכת עורכי הדין לפני שנים, ומכאן, שמן הראוי היה כי הועד המרכזי יקבל החלטה חד משמעית, האוסרת על ועד המחוז לפעול בניגוד לועד המרכזי ובכך הייתה נמנעת המחלוקת, אשר יכול ופגעה בלשכת עורכי הדין כגוף המשיג תנאים עסקיים טובים לחבריו וכמוסד, בטווח הקצר והארוך.

     המחלוקת שנתגלתה לפני בית המשפט, בחלקה מעלה על פני השטח, את שאלת טובת עורך הדין כפרט מול טובת עורכי הדין ככלל וכן, את התועלת בטווח הקצר לעומת התועלת בטווח הארוך.
     
     לצורכי החלטה זו, מוכן בית המשפט להניח, כנקודת מוצא, כי יכול והמשיבים הפרו זכות כלשהי ואת המתחייב בחוק לשכת עורכי הדין ובדיני המכרזים, ואין בית המשפט מכריע בסוגיה זו בשלב של החלטת ביניים, כי אכן כך הם פני הדברים. אולם, גם אם זו נקודת המוצא, לצרכי הדיון, התשתית העובדתית המונחת בפני בית המשפט, מצביעה על כך כי הסעדים המבוקשים, אינם ברי הפעלה בדרך של דיוור ופרסום כפי המבוקש, מאחר ומדובר במעשים שנעשו והושלמו בחלקם, או שקיים שיהוי ניכר בנסיבות העניין הספציפי, כפי שיובהר להלן.

     לגבי איילון ויו"ר ועד מחוז תל אביב, כבר בישיבת הועד המרכזי מיום 1.11.05 הייתה התייחסות מפורשת לאפשרות שחברת איילון תציע תוכנית ביטוח טובה יותר ובאותה ישיבה נדונה ההצעה לאסור על הועדים המחוזיים לשתף פעולה עם איילון.
     
     ביום 15.11.05, פנתה מנכ"ל הלשכה למנכ"ל ועד המחוז בבקשה להודיע לה בדחיפות האם איילון עומדת להוציא תוכנית ביטוח אחריות מקצועית בתאום ובהמלצת ועד מחוז תל אביב. ביום 23.11.05 התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה על תוצאות המכרז ומשלוח דיוור מלשכת עורכי הדין של 30,000 מכתבים ללא פרוט של תעריפי הביטוח, ותגובתו של המשיב 2 לדיוור זה. ביום 29.11.05 התפרסמה ידיעה בעיתון "דה-מרקר" כי המשיב 2 הצליח להשיג הצעה טובה יותר בהידברות ישירה מול חברת איילון.
     בין התאריכים 1.11.05 ועד ה- 28.11.05 היה זה מן הראוי לפנות בבקשה דחופה לצו מניעה זמני כנגד המשיב 2 או לצו מניעה זמני או עשה כנגד איילון, בין התאריכים 15.11.05 וה- 27.11.05.בפרקי זמן אלה, בין אם היה ניתן סעד זמני במעמד צד אחד ובין אם היה מתקיים דיון במעמד שני הצדדים, היה הדבר יכול להביא להכרעה משפטית, טרם הופצו השוברים וטרם שולמו, או שניתן היה להבהיר לכלל עורכי הדין את המצב לאשורו. בודאי נכון הדבר בעת ישיבת הועד המרכזי ביום 29.11.05 שם המחלוקת עלתה ונטען כי המשיבים פוגעים פגיעה אנושה בלשכת עורכי הדין ומן הראוי היה לבקש סעד זמני למחרת ולא להמתין, בנסיבות אלה, עד ליום 5.12.05. שיהוי ניכר זה מונע קבלת הסעדים המקוריים בבקשה.

     המציאות היא, שההליך בפני בית המשפט למתן סעד זמני, התחרות בין שתי חברות הביטוח והמאבק בין לשכת עורכי הדין לבין ועד מחוז תל אביב, פרץ החוצה והגיע לעיתונות ולדיוור ישיר הן של לשכת עורכי הדין והן של ועד המחוז וחברות הביטוח, זה מכבר ובודאי ביום 5.12.05. למעשה, רוב, אם לא כלל ציבור עורכי הדין, מודע היטב למחלוקת ולסכסוך, אם כי יכול והוא אובד עצות באשר להשוואה בין התנאים השונים אשר מציעות חברות הביטוח.
למרות הצורך בהשוואת התנאים השונים, אין המדובר בציבור אשר אינו יכול לקבל החלטה מושכלת, אם מונחים בפניו הנתונים המסחריים ונוסח תוכנית הביטוח והפוליסה.

     יש לציין כי בפרמטרים מסוימים הצעת ביטוח אחת יכול ויהיו עדיפים על פני פרמטרים בהצעת חברת ביטוח אחרת, ויכול שבשיקלול כל הפרמטרים הצעת חברה אחת עדיפה על פני הצעת חברה אחרת. יכול ועורך דין שני יעניק משקל רב לפרמטר זה או אחר בהצעה אחת, ועורך דין אחר יעניק משקל מועט לאותו פרמטר. יכול שעורך דין יעניק משקל אחר מזה אשר העניקו המומחים של הועד המרכזי או של ועד המחוז ואין בכך רבותא.

     גם אם נפגעה לשכת עורכי הדין או חברת מגדל, הפגיעה כבר נעשתה. המדובר במעשה עשוי, שהסעד הראוי, לאור עבור הזמן, הוא סעד כספי, באשר אין דרך להחזיר את הגלגל לאחור, כאשר שוברי התשלום הינם בידי עורכי הדין וכל שנדרש מהם הוא לשלמם.
הנזק שיגרם לציבור עורכי הדין, ששילמו את הסכומים הנקובים בשוברים, אם יתקבל צו המניעה המבוקש, יהיה גדול יותר מאשר הנזק שנגרם ללשכת עורכי הדין. הנזק שנגרם ליחידים גדול מהנזק שנגרם לכלל, והאינטרס של הפרט בטווח הקצר, במקרה זה, עדיף על פני הנזק לכלל, באשר הנזק לכלל ניתן יהיה לריפוי במסגרת הסעד העיקרי, המבוקש בהמרצת פתיחה 1386/05.
נזקה של חברת מגדל, אם אכן קיים, ניתן לפיצוי כספי.
ראה החלטת כב' השופט א' גרוניס מיום 13.12.05 ברע"א 5843/05, 8828 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ. שרון דן השקעות בע"מ (לא פורסמה).

אם כך הם פני הדברים, כאשר קיימת הנחה מקדמית לקיומם של פגמים והפרות בפעולת המשיבים, על אחת כמה וכמה אין ליתן הסעדים המבוקשים, אם קיימת מחלוקת אמיתית לעניין עצם קיומם של פגמים והפרות, אשר כל אלה ימצאו פתרונם בתיק העיקרי.

     בכל אחד ממועדי הדיון שבפני, ניסה בית המשפט להביא את הצדדים, לפרסום מוסכם של לשכת עורכי הדין וועד המחוז, פרסום אשר יבהיר באופן תמציתי את עמדת כל אחד מהגופים, אשר יגדיר לציבור עורכי הדין הן את המחלוקת הקיימת והן את הצעות הביטוח השונות. לחלופין הציע בית המשפט כי הצדדים יסמיכו את בית המשפט לנסח את המודעה שתפורסם על ידי הצדדים. הצדדים לא הגיעו להסכם.      

     שקלתי אם ראוי, שבית המשפט ינסח עבור הצדדים את אותו פרסום מיוחל למען טובת עורכי הדין, אשר הן לשכת עורכי הדין והן ועד מחוז תל אביב והמרכז נועדו לשרת, אולם מצאתי כי ניסוח שכזה בהליך של סעד זמני, הינו מאוחר ואולי חסר תועלת, הן מאחר ופרסומי הצדדים הבהירו היטב העמדות לעניין הביטוח והן מאחר וניסוח שכזה רק יהווה תמריץ למאבק הכוחות הגלוי והסמוי בלשכת עורכי הדין.

     לאור האמור הבקשה נדחית.

     בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצול מכרז

  2. פיצול מכרזים

  3. מכרז של המשטרה

  4. "תנאי סף" במכרז

  5. מצג כוזב במכרז

  6. פטור מחובת מכרז

  7. הצעות זהות במכרז

  8. ביטול מכרז משותף

  9. קריסת זוכה במכרז

  10. פיצול זכיה במכרז

  11. ביטול מכרז פנימי

  12. תיקון הצעה במכרז

  13. הצעות פגומות במכרז

  14. עתירה לביטול מכרז

  15. מכרז הסעות עובדים

  16. דרישת ניסיון במכרז

  17. פסק דין זכיה במכרז

  18. הימנעות מביטול מכרז

  19. מכרז להפעלת מדחנים

  20. השכלה כתנאי סף במכרז

  21. בחירת מועמדים במכרז

  22. תיחור בין זוכי מכרז

  23. דמי היתר זוכה במכרז

  24. ביטול מכרז בשלב השני

  25. דיני מכרזים ציבוריים

  26. תכסיסנות פסולה במכרז

  27. עורך דין דיני מכרזים

  28. פטור מחובת מכרז פומבי

  29. כרייה וחציבה ללא מכרז

  30. ביקורת שיפוטית מכרזים

  31. מכרז פנימי למשרת מנהל

  32. פגם בניסוח מסמכי המכרז

  33. ביטול מכרז חניה מוסדרת

  34. נוסח ערבות מחייב במכרז

  35. מכרזים משותפים - עתירה

  36. מכרז לניהול מחלקת גביה

  37. מכרז שמירה נמל תל אביב

  38. מכרז מנהל בית ספר חרדי

  39. תנאי סף במכרז מיקור חוץ

  40. מכרז מינוי קצינים במשטרה

  41. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  42. דרישת ניסיון קודם במכרז

  43. חובת השוויון במכרז פרטי

  44. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. פיטורים לאחר מכרז חיצוני

  46. קרבה משפחתית בהליכי מכרז

  47. טענת ניגוד עניינים במכרז

  48. ביטול הדחה מועדת המכרזים

  49. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  50. עתירה לביטול זכייה במכרז

  51. סמכות ראש העיר לבטל מכרז

  52. הגבלת מספר המשתתפים במכרז

  53. תנאי סף מונע השתתפות המכרז

  54. קרבה משפחתית למועמדים במכרז

  55. גזר דין נגד המכרז של המדינה

  56. ביטול מכרז מיחזור אשפה ביתית

  57. פיצוי בגין אי קבלת הצע במכרז

  58. עתירה לבטל החלטת ועדת מכרזים

  59. איחור של 15 דקות בהצעה למכרז

  60. ועדת מכרז פנימי להעסקת עובדים

  61. חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992

  62. סמכות דיון בתביעה שעילתה מכרז

  63. מכרז לאספקת תאי שירותים ניידים

  64. מכרז להפעלת מרכז לטיפול בילדים

  65. בחירת נציגי ציבור לועדת המכרזים

  66. השתתפות במכרזים של חברה ממשלתית

  67. מכרז פנימי לתפקיד מנהל קול ישראל

  68. תקנות חובת המכרזים, התשנ''ג-1993

  69. דחיית מועד הגשת הצעות למכרז פומבי

  70. ראש העיר חייב להפעיל שיקול דעת מכרז

  71. תקנות העיריות (מכרזים), התשמ''ח-1987

  72. פגם בהחלטת ועדת המכרזים על ביטול מכרז

  73. עתירה כנגד תנאי סף המגביל השתתפות במכרז

  74. פגם במכרז לקבלת עובד רשות ציבורית לעבודה

  75. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של המינהל

  76. האינטרס הציבורי מול האינטרס הכלכלי במכרז

  77. תביעה מנהלית לפיצויים בשל ביטול זכיה במכרז

  78. תקנות מילווה המדינה (מכרזים), התשמ''ד-1984

  79. סעיף בהסכם הקובע במפורש מה יחשב "הפרה יסודית"

  80. פטור ממכרז למחזיק במקרקעין באופן רצוף 10 שנים

  81. תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש''ם-1979

  82. קצאת קרקע ע''י העירייה לגוף פרטי ללא מכרז וללא תמורה

  83. מחזיק במקרקעין מעל 10 שנים בהסכמת המינהל - פטור ממכרז

  84. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ''ג-1993

  85. הודעה על החלטה בדבר מגרשי בנייה בכפרי מיעוטים - פטור ממכרז

  86. נטען כי פרסום המכרז, כפי שנעשה, היה בו כדי להטעות וליצור מצג כוזב

  87. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ''ה-1995

  88. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ''ח-1998

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון