מינוי ועד עמותה

להלן פסק דין בנושא מינוי ועד עמותה:

פ ס ק - ד י ן

א.     רקע עובדתי

1.     בקשה למתן הצהרה כי ועד עמותת צלאת בושאייף זיע"א (עמותה רשומה מספר 0405355-58 - להלן: "העמותה") מורכב ממייסדי העמותה שהם: בועז דבוש, שחר פדלון, יואב דבוש, הרצל כחלון (המבקש), דוד ישראל, ויקטור פדלון ומני דבוש, וזאת כל עוד לא נבחר כדין ועד אחר על ידי האסיפה הכללית של העמותה. כמו כן, התבקש בית המשפט להצהיר כי אין כל תוקף למינוי המשיבים כחברי ועד העמותה, שכן הם מונו בדרך בלתי-חוקית.

2.     העמותה נוסדה בשנת 2003 לשם ניהול והפעלה של בית כנסת בישוב זיתן, המיועד לעדה הלובית. העמותה מתקיימת מתרומות, והיא עוסקת גם בשימור מסורת יהודי בושאייף, ובבית הכנסת מתקיימות מדי שנה הילולות בהשתתפות 30,000 מבני הקהילה הלובית בישראל.

3.     על פי סעיף 5(2) לתקנון העמותה (נספח א' להמרצת הפתיחה), "המייסדים יכהנו כועד מנהל בתקופה הראשונית של העמותה ולאחר זמן זה יקבע תאריך לבחירות לועד המנהל, לא יאוחר משלוש שנים". מייסדי העמותה הם בועז דבוש, שחר פדלון, יואב דבוש (המשיב 3 - להלן: "יואב"), הרצל כחלון (המבקש), דוד ישראל, ויקטור פדלון ומני דבוש, כפי שניתן לראות מן העמוד האחרון של התקנון.

ב.     השתלשלות העניינים שהובילה להגשת התביעה בראיית המבקש

4.     לטענת המבקש בתצהירו, מאז ייסוד העמותה מנסה משפחת דבוש להשתלט עליה, כאשר שלושת בני משפחת דבוש (האב מני ובניו יואב ובועז) נמנים עם המייסדים המכהנים בועד העמותה. מני דבוש מחזיק בביתו את חותמת העמותה ומסמכיה, במקום להחזיקם במשרדי העמותה הנמצאים בבית הכנסת, ובאופן זה נמנע מיתר החברים לעיין בפרוטוקולים של ישיבות הועד, או במסמכי העמותה האחרים. כמו כן מאפשרים בני משפחת דבוש החברים בועד לבן משפחה נוסף, אבינועם דבוש, להשתתף בישיבות הועד ולרשום את הפרוטוקולים, למרות שהוא איננו חבר ועד, חרף מחאות מצד יתר חברי הועד.

5.     ביום 9.6.04 החליט הועד כי יש צורך לכנס אסיפה כללית של העמותה. הואיל ותקנון העמותה לא היה בידי המתכנסים, משום שהוא מוחזק בידי מני דבוש, הוחלט כי הוא יקבע את מועד האסיפה הכללית לאחר שיבדוק את הוראות התקנון בעניין זה.

6.     ביום 10.6.04 פרסם אבינועם דבוש מודעות בישוב זיתן, לפיהן האסיפה הכללית של העמותה תכונס ביום 16.6.04, קרי: בתוך שישה ימים מפרסום המודעה, והקוורום הנדרש לאסיפה זו הוא 50% מחברי העמותה + 1. באותה עת לא היה התקנון בידי חברי הועד, ולכן הוחלט שיואב יקבע את מועד האסיפה לאחר עיון בתקנון. כאשר התקנון לא נמסר למבקש ולחבריו, הוא צילם אותו מרשם העמותות (ראה עדות המבקש בעמ' 6 וסעיף 10 לתצהירו). אז הסתבר כי לא ניתן לכנס את האסיפה בהתראה שהיא פחות מעשרה ימים, וכי הקוורום הדרוש הוא 25% בלבד. המבקש הודיע על כך ליואב דבוש, ודרש כי יקבע מועד חדש לכינוס האסיפה. חרף כך, התקיימה בסופו של דבר האסיפה הכללית של העמותה ביום 16.6.04. המבקש טוען כי יואב ניהל איתו "שיחות הרדמה", ובמקביל המשיך לארגן את כינוס האסיפה ביום 16.6.04.

7.     באסיפה הכללית נכחו 22 חברי העמותה, שמתוכם 17 הם בני משפחת דבוש (רשימת המשתתפים צורפה כנספח ב' להמרצת הפתיחה). המבקש לא נכח באסיפה, אך לטענתו הודיע יואב באותה אסיפה כי ועדת הקלפי תהיה מורכבת מהחברים מרקו כחלון, משה דבוש ודוד סבן (שהתפטר ובמקומו מונה אבנר כחלון). בעניין זה מצהיר המבקש, לפי מיטב ידיעתו, כי ועדת הקלפי נבחרה ללא הצבעה. בעדותו הודה המבקש כי הוא נסמך בעניין זה על עדות שמיעה, שהרי הוא לא נכח באסיפה (עמודים 7-8).

8.     הואיל והמבקש סבר כי כינוס האסיפה נעשה שלא כדין, הוא החליט לכנס אסיפה כללית משלו ביום 19.6.04. בישיבה זו נכחו 20 חברי העמותה, והוחלט בה כי ועד העמותה יבדוק את חוקיות האסיפה שכונסה ביום 16.6.04.

9.     לאחר קיום האסיפה הכללית ביום 16.6.04 פרסמה ועדת הקלפי, שמונתה ביום 16.6.04, פרוטוקול של ישיבתה מיום 18.6.04. בישיבה זו החליטה ועדת הקלפי - לא ברור מכוח איזו סמכות - כי ועד העמותה ימנה חמישה חברים בלבד, ואלו יכהנו למשך 4 שנים. כמו כן הוחלט כי הבחירות לועד יתקיימו ביום 27.6.04 (פרוטוקול האסיפה צורף כנספח ד' להמרצת הפתיחה).

10.     המבקש כינס ישיבת ועד עמותה ביום 22.6.04, בה הוחלט כי האסיפה שכונסה ביום 16.6.04 איננה חוקית, וכך גם החלטות ועדת הקלפי מיום 18.6.04 (נספח ה' להמרצת הפתיחה).

11.     בהחלטת ועדת הקלפי מיום 18.6.04 נאמר כי יש להגיש את המועמדות לועד למרקו כחלון (יו"ר ועדת הקלפי) עד ליום 23.6.04 שעה 21:00. לטענת המבקש מרקו כחלון לא נמצא בביתו באותו יום עד שעה 22:00, וכך אירע ששני חברי עמותה שרצו להגיש את מועמדותם לא יכלו לעשות כן.

12.     מפרוטוקול ועדת הקלפי מיום 25.6.04 עולה כי רק חמישה חברי עמותה הגישו את מועמדותם לועד. לפיכך החליטה ועדת הקלפי: "מאחר ולא הוגשו מועמדים נוספים, אנו מאשרים את החברים הנ"ל כחברים בועד בית כנסת בושאייף" (נספח ו' להמרצת הפתיחה). חמישה חברים אלו הם המשיבים, כאשר ארבעה מהם הינם בני משפחת דבוש.

13.     ביום 27.6.04 התייצבו כמה מחברי הועד החדש בבנק בו מתנהל חשבון העמותה, וניסו לשנות את זכויות החתימה בחשבון. המבקש בלם מהלך זה באמצעות מכתבים לבנק (נספח ז' להמרצת הפתיחה).

14.     בעקבות האירועים המתוארים לעיל, החליט ועד העמותה (קרי: הועד הקודם) להגיש את התובענה בתיק זה, ולהסמיך את המבקש ואת ויקטור פדלון לחתום על כל המסמכים הדרושים לצורך כך (נספח ח' להמרצת הפתיחה). התובענה הוגשה ביום 29.6.04.

15.     המבקש טוען כי האסיפה הכללית של העמותה, שהתקיימה ביום 16.6.04, כונסה שלא כדין, בהודעה מראש של שישה ימים בלבד. כמו כן, חברי ועדת הקלפי לא נבחרו כלל, אלא נקבעו על ידי יו"ר האסיפה הכללית. אחד מחברי ועדת הקלפי התפטר, ולא ברור איך מונה חבר אחר במקומו. בנוסף, ועדת הקלפי החליטה ללא סמכות שבדין על מספר חברי הועד ותקופת כהונתם. זאת ועוד, אנשים שרצו להגיש את מועמדותם לא היו יכולים לעשות כן משום שהאדם שמונה לקבל את טופסי המועמדות לא היה זמין. בנסיבות אלו "נבחר" ועד העמותה ללא בחירות, משום שרק חמישה אנשים הגישו מועמדות. לאור כל אלו עותר המבקש להכריז כי ועד העמותה הוא זה שהורכב עם היווסדה, ואין כל תוקף להחלטות ולמינויים שנעשו כמתואר לעיל.

ג.     גירסת המשיבים וטענותיהם

16.     המשיבים טוענים בכתב התשובה, הנתמך בתצהיריהם של יואב דבוש (המשיב 3), ואבינועם דבוש (להלן: "אבינועם"), כי המבקש השתהה בהגשת התובענה: הוא ידע על הכוונה לכנס את האסיפה ביום 16.6.04, אך הגיש את התובענה כשבועיים לאחר מכן, רק לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות. בינתיים התקיימו הבחירות לועד, ונקבעו עובדות בשטח, באופן שאין להשיב את המצב לקדמותו. התנהגות זו של המבקש, עולה כדי שימוש לרעה ובחוסר תום לב בהליך משפטי.

תצהירו של יואב כולל טענות שונות כנגד המבקש, וכן תשבוחות לעצמו על דרך ייסוד העמותה וניהולה. לכל אלו אין קשר לנושא התובענה. לגבי טענתו של המבקש כי משפחת דבוש מנסה להשתלט על העמותה, טוען יואב כי רשימת המייסדים כללה שבעה חברים, שארבעה מהם (כולל המבקש) אינם בני משפחת דבוש. כמו כן מציין יואב כי 80% מתושבי מושב זיתן הם בני משפחת דבוש, ולכן קיים סיכוי גדול שרוב חברי העמותה יהיו ממשפחת דבוש. בנוסף, כפי שיפורט להלן, דווקא בועדת הקלפי היה רוב לבני משפחת כחלון (משפחתו של המבקש). יואב טוען בתצהירו כי במשך שנה וחצי תיפקד הועד, שבו אין רוב למשפחת דבוש, ולא הועלתה טענה כלשהי כי משפחת דבוש מנסה להשתלט על העמותה. כך גם אין כל ממש בטענה כי מסמכי העמותה הוחזקו בידי מני דבש, או כי נמנע מאחרים לראותם. אשר לטענה בדבר נוכחתו של אבינועם בישיבות הועד, הרי שהוא פעל כמתנדב, והדבר היה מקובל על כל חברי הועד.

17.     לטענת יואב, שהוא גזבר העמותה, הרקע להגשת התביעה היא העובדה שיואב דחה את דרישתו של המבקש, כגזבר השני של העמותה, להקים "קופה קטנה", שלמעשה נועדה להיות קופה לכספים לא מדווחים.

כאשר דרש המבקש לקיים בחירות לועד העמותה, התכנס הועד ביום 9.6.04, והוחלט על קיום הבחירות. החלטה זו התקבלה לפי דרישת המבקש, ובניגוד לעמדתו של יואב. לטענת יואב, המבקש רצה לכנס את האסיפה הכללית בתוך שלושה ימים, ודווקא יואב היה זה שדרש להעניק שהות נוספת לחברי העמותה. לכן היא נקבעה, על דעת כל חברי הועד, ליום 16.6.04. עתה טוען המבקש כי על פי תקנון האסיפה היה צריך להמתין עשרה ימים. כך גם אין ממש בטענתו של המבקש כי התקנון לא היה בידי המשתתפים, וכי הם לא ידעו כמה ימים צריך להמתין לפני עד לכינוס האסיפה.

יואב מצרף לתצהירו את פרוטוקול ישיבת הועד מיום 9.6.04, בה נאמר כי הוחלט לזמן אסיפה כללית "תוך 14 יום מהיום". בפרוטוקול גם נאמר כי הוחלט לקיים בחירות כלליות לועד המנהל עד סוף החודש. אין בתצהירו של יואב תשובה לשאלה מדוע, אם כן, זומנה האסיפה לבסוף ליום 16.6.04. תשובה לשאלה זו ניתנה בתצהירו של אבינועם דבוש, שנכח בישיבה ורשם את הפרוטוקול. לדבריו, היו אלו המבקש וחבריו שדרשו לקיים את הבחירות בצורה מיידית עד סוף החודש, כלומר תוך 21 יום. כך אכן נרשם בפרוטוקול. אולם לאחר שהפרוטוקול נחתם בידי כל חברי הועד (כולל המבקש), נתבקש אבינועם לפרסם מודעה על זימון האסיפה בתוך 3 ימים. יואב התנגד לזימון מיידי כל כך, ואז הוסכם על דעת כל חברי הועד לזמן את האסיפה ליום 16.6.04 (עדות אבינועם בעמ' 20). אבינועם נשאל מדוע לא תוקן הפרוטוקול בהתאם, והשיב כי חברי הועד לא רצו לשנות את הפרוטוקול לאחר סגירתו (עמ' 20). אבינועם מסר תשובות סותרות לשאלה האם חברי הועד היו מודעים להוראת התקנון, המחייבת מתן הודעה מראש של עשרה ימים לגבי זימון אסיפה (עמ' 19). כמו כן, בניגוד לתצהירו של יואב, אשר טען כי תקנון העמותה היה מונח על שולחן הישיבה ביום 9.6.04 (סעיף 35), העיד אבינועם כי התקנון לא היה באותה ישיבה (עמ' 19).

18.     באסיפה שהתקיימה ביום 16.6.04 נכחו 23 איש (מתוך 48 חברים), ואחרים - ובהם המבקש - עמדו מחוץ לאולם, והודיעו כי הם אינם משתתפים (כך עולה גם מתצהירו של אבינועם). לדברי יואב ואבינועם, אלו שהמתינו בחוץ לא העלו כל טענה כנגד חוקיות האסיפה. לדעתם, בחרו המבקש וחבריו לא להשתתף באסיפה, בידיעה שתוצאות ההצבעה יהיו שלא לרוחם, שכן למשפחת דבוש היה רוב באסיפה, משום שרוב תושבי הישוב הם ממשפחת דבוש.

באסיפה זו התקבלו כל ההחלטות פה אחד. פרוטוקול האסיפה צורף כנספח ד' לתצהיר יואב, ועולה ממנו כי הוחלט למנות לועדת הקלפי את מרקו כחלון, דוד סבן ומני דבוש, וכן לקבוע את מועד הבחירות לועד ליום 27.6.04. באסיפה נכח רוא"ח של העמותה, והלה אישר כי הכל התנהל על פי החוק. בתצהירו של יואב נאמר כי רואה החשבון יזומן למתן עדות, אך הוא לא זומן. לכן יש להתעלם מכל עדות שמיעה בנושא, מה גם שאין חשביות למה שסבר רואה החשבון.

19.     יואב טוען בתצהירו כי עם סיום האסיפה, שבה נבחרה ועדת הקלפי, התכנסה ועדת הקלפי ביום 18.6.04. יו"ר ועדת הקלפי היה מרקו כחלון, שהוא בן דוד של המבקש. לאחר מינוי ועדת הקלפי התפטר ממנה דוד סבן, בשל רצונו להיבחר לועד העמותה, ואז בחרה ועדת הקלפי את אחיו של המבקש, מר אבנר כחלון, למרות שהועדה יכולה היתה לפעול בהרכב של שני חברים בלבד. בפרוטוקול ועדת הקלפי מיום 18.6.04 (נספח ו' לתצהיר יואב), מופיע שמו של דוד סבן כמחוק, ולצידו נרשם אבנר כחלון.

20.     לפני המועד האחרון להגשת המועמדות לועד העמותה, הוגשה כדין מועמדותם של חמשת המשיבים (מכתבי החמישה צורפו בנספח ז' לתצהיר יואב). לא הוגשה כל מועמדות נוספת, ולכן החליטה ועדת הקלפי כי חמשת המועמדים יהיו גם חמשת חברי הועד. יואב טוען כי המבקש עצמו פנה אליו לפני הבחירות בניסיון לגבש רשימת מועמדים מוסכמת, ולא הביע כל התנגדות לעריכת הבחירות.

21.     אשר לאסיפת הועד שכינס המבקש ביום 19.6.04, בה הוצהר על אי-חוקיות האסיפה שכונסה ביום 16.6.04, טוען יואב בתצהירו כי חברי העמותה שנכחו באסיפה הוטעו לחשוב כי הם חותמים על נייר נוכחות, וכי מדובר בפגישה סתמית וקצרה. 30 מחברי העמותה חתמו ליואב על הודעה, המופנית לרשם העמותות, בה נאמר כי הם מרוצים מניהול העמותה, לדעתם האסיפה שהתקיימה ביום 16.6.04 חוקית, וההחלטות שהתקבלו באותה אסיפה מקובלות עליהם. באותו מסמך הם גם כותבים כי הוחתמו במרמה ובהטעיה על מסמך אחר, שטיבו אינו ברור (מכתבי ה- 30 צורפו כנספח ט' לתצהיר יואב). יש להתעלם מראיה זו שהיא בבחינת עדות שמיעה. זאת ועוד, האסיפה שכינס המבקש ביום 19.6.04 נעשתה בצורה בלתי-חוקית, ללא כל פרסום, ולא נכחו בה חברי עמותה שונים. יואב טוען כי אלו שחתמו על פרוטוקול האסיפה - חתמו עליו בביתם, או הובאו לאסיפה בתואנות שווא (נספח ג' לתצהיר המבקש). לכל אלו אין חשיבות של ממש: הענין הנדון בתיק זה הוא חוקיות האסיפה שהובילה לבחירת המשיבים לועד המנהל, ולא חוקיות אסיפב זו או אחרת שכינס המבקש.

22.     ביום 26.6.04 התכנס הועד החדש והחליט על שינוי זכויות החתימה בבנק (נספח י' לתצהיר יואב). ביום 30.6.04 החליט הועד על מינוי עו"ד ג' כרמי לב"כ העמותה (נספח יא' לתצהיר יואב).

23.     לנוכח המחלוקת בין הצדדים, כמתואר לעיל, נקבע בדיון בעניין הסעדים הזמניים כי מני דבוש והמבקש ינהלו במשותף את חשבון הבנק, ולשניהם יהיו מפתחות של קופות הצדקה בבית הכנסת, באופן שכל משיכה מהקופות תעשה במשותף (בש"א 14223/04 ובש"א 15599/04).

ד.     ממצאים ומסקנות

24.     לאור התשתית הראייתית המפורטת לעיל, ניתן לדון בטענות המשפטיות שמעלה המבקש במטרה לפסול את בחירת הועד החדש. טענות אלו יידונו אחת לאחת.


1.     מועד כינוס האסיפה

25.     סעיף 4(2) לתקנון העמותה קובע כי: "האסיפה הכללית תכונס על ידי הודעה שתינתן לפחות 10 ימים מראש ותציין יום שעה מקום וסדר לאסיפה". חרף כך, ההחלטה על כינוס האסיפה התקבלה בישיבת הועד שהתכנסה ביום 9.6.04, ומועד האסיפה שאת חוקיותה תוקף המבקש היה ביום 16.6.04. לא זה המועד שנרשם בפרוטוקול ישיבת הועד מיום 9.6.04, משום שהוחלט לקצר את לוח הזמנים לעומת זה שנרשם בפרוטוקול (המועד שנרשם בפרוטוקול הוא תוך 14 יום מיום 9.6.04).

26.     מן הראיות שהובאו עולה מחלוקת בשאלה האם חברי הועד היו ערים לכך שהם קובעים מועד שאיננו תואם את הנדרש בתקנון. לגירסת המבקש חברי הועד לא ידעו מה המועד החוקי, כיוון שהתקנון לא היה בידיהם, בעוד שיואב טען בעדותו כי כולם היו ערים למועד החוקי על פי התקנון (עמ' 12). כמו כן נתגלעה מחלוקת עובדתית בשאלה מי מן הצדדים - המבקש או המשיבים - דחף לקיצור לוח הזמנים לקראת כינוס האסיפה. בנקודה זו מעדיף אני את גירסת המבקש, שעדותו מהימנה עלי, על פני גירסת המשיבים. המבקש טען כי בעת קבלת ההחלטה ביום 9.6.04 לא היה תקנון העמותה בידי המתכנסים, וטענה זו נתמכת בעדותו של אבינועם שניתנה בסתירה לעדותו של יואב. יואב טען בתצהירו כי התקנון היה מונח על השולחן בעת הישיבה של הועד, אך בעדותו טען כי איננו זוכר אם כך היו פני הדברים, ומיד לאחר מכן טען כי התקנון היה בתיק הצמוד אליו (עמ' 10-11).

כך גם מאמין אני למבקש כי הוא דרש מיואב לקבוע מועד חוקי לאסיפה הכללית, לאחר שעיין בתקנון. אמנם המבקש לא פנה בכתב לאיש, וגם לא ניסה למנוע את כינוס האסיפה באמצעות הליך משפטי. אך העובדה שהוא וחבריו לא השתתפו באסיפה הכללית, תומכת במסקנה שהוא וחבריו התנגדו לכינוסה במועד בו נערכה (כך גם עולה מעדותו של המבקש בעמ' 6). זאת ועוד, גם העובדה שהמועד הקצר שנקבע לכינוס האסיפה סותר את האמור בפרוטוקול ישיבת הועד, תומכת בטענת המבקש שההחלטה לסטות מן האמור בהחלטת הועד, כפי שנרשמה בפרוטוקול, לא התקבלה בשל דרישת המבקש וחבריו, להם היה רוב בועד, אלא לאחר מכן. אם היה אמת בגירסתו של יואב, כי המבקש וחבריו הכתיבו את המועד הבלתי חוקי לכינוס האסיפה באמצעות הרוב שהיה להם בועד, היתה מתקבלת באסיפת עצמה ההחלטה לכנס את הישיבה ביום 16.6.04, וכך גם היתה נרשמת בפרוטוקול. אולם בפרוטוקול נרשם שהאסיפה תתכנס תוך 14 יום. עובדה זו סותרת את טענתו של יואב כי ההחלטה לכנס את האסיפה ביום 16.6.04 נפלה בישיבת הועד (עמ' 12). גם טענתו של יואב כי המבקש וחבריו סרבו להכנס לאסיפה, וכשיצא אליהם סרבו להסביר את עמדתם - נראית בלתי הגיונית (עמ' 13-14).

לאור כל זאת אינני מקבל את טענת המשיבים, שבאה מפיו של יואב, שהמבקש וחבריו היו אלו שהכתיבו את כינוס האסיפה במועד לא חוקי (ראה עדות יואב בעמ' 11). כך גם אינני מקבל את טענתו של יואב כי המבקש לא התריע מראש על אי-חוקיות כינוסה של האסיפה, ולא התנגד לכינוסה ביום 16.6.04.

27.     תקנון העמותה בענין מועד כינוס האסיפה הכללית בא להגן על כל חברי העמותה, ולאפשר להם להתארגן לקראת האסיפה הכללית, שבה נקבעו ההסדרים לבחירת ועד חדש. אין זה עניין של אדם זה או אחר בועד. כינוס האסיפה במועד המנוגד לתקנון היה בלתי חוקי, ועל כך לא יכול להיות ויכוח. בספרם של ב.צ. גרינברגר, נ. בן-תור, דיני עמותות הלכה למעשה, התשס"ב-2002, כרך א' בעמ' 235, נאמר: "ההודעה צריכה להמסר לפחות 10 ימים מראש. עמותה שתזמן אסיפה כללית מבלי שמסרה הודעה על קיומה של האסיפה 10 ימים מראש, תסתכן בביטול האסיפה". אין מדובר בדקדוקי עניות, אלא בעניין מהותי. מן הראוי להביא בעניין זה את דברי כב' הנשיא ו. זיילר בת.א. (י-ם) 176/92 מרג'י נ' תנועת יחד, פ"מ תשנ"ג(3) 89, בעמ' 104:

"...הנוף הישראלי התברך והתעשר בשנים האחרונות בעמותות רבות המוקמות כדי להוציא לפועל מטרות חשובות לציבור כולו, או לחלקים הימנו. רבות מעמותות אלו ממומנות מימון מלא או חלקי בכספים ציבוריים או בכספי תרומות...
בנסיבות אלה בעלי התפקידים באותן עמותות אינם רק נאמנים עבור חברי העמותה; הם גם נושאים בעול הכבד של עשייה בכספי ציבור וככאלה עליהם לעסוק בצרכי ציבור באמונה. ניהול תקין, שיש בו קיום דקדקני של הוראות-נוהל קלות כחמורות, הוא נקודת מוצא הכרחית לטיפול ולעשייה בכספים אלו.
קיומן של אסיפות כלליות מדי שנה, דיווח מלא להן על הנעשה בעמותה, הזמנה כדין וללא התחמקות של כל הזכאים להשתתף בהן... תהליך נכון של קבלת החלטות... הם עניינים בסיסיים שכל עמותה חייבת להקפיד בהם".

לאור זאת, יש לקבוע כי האסיפה הכללית שכונסה ביום 16.6.04 היתה אסיפה בלתי חוקית, וכך גם ההחלטות שהתקבלו בה.

2.     בחירת ועדת הקלפי והחלטותיה

28.     יואב העיד כי ועדת הקלפי נבחרה באסיפה מיום 16.6.04 בהצבעה פה אחד (עמ' 14-15), ועדותו לא נסתרה. המבקש לא יודע דבר על דרך בחירת ועדת הקלפי, כיוון שלא נכח באסיפה. לכן אין לקבל את טענתו כי ועידת הקלפי מונתה ולא נבחרה. אולם בהחלט נפל פגם בהליך החלפתו של חבר ועדת הקלפי, דוד סבן, באחיו של המבקש אבנר כחלון. אין בתקנון העמותה או בתקנון המצוי הוראות כלשהן לגבי ועדת קלפי (שהיא מן הסתם ועדת בחירות). אולם אם הוחלט שחברי ועדת הקלפי נבחרים על ידי האסיפה הכללית, וכך צריך להיות בהעדר כל הוראה תקנונית אחרת, לא ניתן לבחור בחבר ועדת קלפי, במקום חבר שהתפטר, שלא באמצעות האסיפה הכללית.

זאת ועוד, מן הראיות שהובאו נראה כי פרוטוקול ישיבת ועדת הקלפי מיום 18.6.04 הוכן מראש על ידי אבינועם, שכלל איננו חבר בעמותה, והוא בנו של אחד המתמודדים לועד (המשיב 1). לפי עדותו של יואב התפטר סבן מועדת הקלפי למחרת מינויו (עמ' 15), קרי: יום לפני ישיבת ועדת הקלפי. אולם, בדרך לא ברורה מופיע שמו של סבן בפרוטוקול המודפס של ועדת הקלפי מיום 18.6.04, ועל הפרוטוקול מופיעה מחיקת שמו והוספת שמו של אבנר כחלון. יואב נשאל אם הפרוטוקול הוכן לפני הישיבה, ואמר שצריך להפנות שאלה זו לאבינועם (עמ' 16). אך אבינועם השיב כי איננו זוכר מי הדפיס את הפרוטוקול (עמ' 20).

29.     מכל אלו עולה כי החלפת חבר בועדת הקלפי נעשתה שלא כדין, ומכאן שפעולת ועדת הקלפי, כולל החלטתה ביום 25.6.04 בדבר בחירת חמשת חברי הועד, לא היתה חוקית. על כך יש להוסיף את טענת המבקש, שלא נסתרה, כי לא ניתן היה להגיש כלל מועמדות לועד במועד שנקבע, משום שלא ניתן היה לאתר את יו"ר ועדת הקלפי (ראה סעיף 11 לעיל). גם עובדות אלו מובילות לפסילת הבחירות שהתקיימו ביום 25.6.04, ואשר הוכרעו למעשה על ידי ועדת הקלפי שפעלה בצורה בלתי תקינה, ושגם מונתה באסיפה כללית שכונסה שלא כדין.

30.     זאת ועוד: לא ברור מכוח מה קיבלה ועדת הקלפי החלטות לגבי הרכב ותקופת הכהונה של הועד. סעיף 5(1) לתקנון העמותה קובע כי מספר חברי הועד יקבע על ידי מייסדי העמותה. עם הקמת העמותה הוחלט כי יכהנו בועד 7 חברים. החלטה זו לא שונתה, ואין בתקנון של העמותה הוראה בשאלה מי מוסמך לשנות את מספר חברי הועד, ולקבוע את תקופת כהונתם. לפיכך, חל התקנון המצוי שבתוספת הראשונה לחוק העמותות, התש"ם-1980, וזאת על פי הוראת סעיף 12(ב) לחוק. על פי סעיף 12 לתקנון המצוי, האסיפה הכללית היא זו שמוסמכת לקבוע את מספר חברי הועד. לכן, ועדת הקלפי לא היתה מוסמכת להקטין את מספר חברי הועד בהחלטתה מיום 18.6.04. כמו כן לא היתה ועדת הקלפי מוסמכת לקבוע כי הועד יכהן 4 שנים, כאשר סעיף 13 לתקנון המצוי מותיר בידי האסיפה הכללית את הסמכות לבחור ועד חדש, בלא הגבלת זמן, ואין כל הוראה המסמיכה את ועדת הקלפי לקבוע את משך כהונתו של הועד. הואיל והחלטת ועדת הקלפי על צמצום חברי הועד משבעה לחמישה איננה חוקית, הרי שנפל גם פסול בבחירות שהתקיימו בעקבותיה, שבה התמודדו ונבחרו רק חמישה מועמדים לועד העמותה.



3.     התפטרות שניים מחברי העמותה

31.     המבקש הגיש תצהיר משלים, בעקבות התפתחויות שארעו לאחר הגשת התביעה, בו טען כי המשיבים 2 ו- 5 התפטרו מחברותם בועד בסוף חודש יולי 2004. המבקש מסתמך בכך על דברים שאמרו לו המשיבים 2 ו- 5, ועל מכתבי ההתפטרות שלדבריהם שלחו לרשם העמותות, ושהעתקיהם צורפו לתצהיר. המשיב 5 (דוד סבן) הגיש תצהיר נגדי בעניין זה, בו טען כי הוחתם על מכתב ההתפטרות מבלי שהיה לו מושג מה נאמר בו, ולכן גם לא מסר על כך הודעה לועד. טענה זו נשמעת תמוהה על פניה, שכן מדובר במסמך קצר וברור, וקשה להאמין שסבן לא ראה על מה חתם. סבן לא העיד במשפט ולא נחקר על תצהירו, ויואב אישר בעדותו כי סבן התפטר, אם כי טען שההתפטרות אינה חוקית כיוון שלא ניתנה הודעה לועד. גם משיב 2, אלי דבוש, לא סתר את האמור בתצהיר המשלים של המבקש, והמבקש כלל לא נחקר נגדית בנושא זה. לאור כל אלו, יש לקבל את גירסת המבקש בעניין זה.

לפי סעיף 5(3) לתקנון העמותה צריכה התפטרות חבר ועד להיעשות בהודעה לועד, ובענייננו אין טענה כי כך נעשתה ההתפטרות. זאת ועוד, לפי סעיף 14(א) לתקנון המצוי, כאשר התפנה מקום בועד יכולים חברי הועד הנותרים להמשיך ולפעול עד למינוי חלופי. לא הובאו ראיות לשאלה מה קרה בעקבות התפטרות שני המשיבים, והטענה כי הועד איבד את חוקיותו עקב התפטרות זו לא הועלתה על ידי המבקש. לכן, אין לקבל את הטענה.

4.     שיהוי

32.     המשיבים ערים לאי-התקינות שנפלה בדרך בחירת הועד החדש, ולכן מרכזים הם את מאמציהם בטענות של שיהוי, מניעות והעדר תום-לב. הטענות הנוגעות להעדר תום-לב ומניעות נדחות לאור העובדות שקבעתי, שכן אין בסיס לטענת המשיבים שהמבקש היה זה שהוביל לכינוס האסיפה בצורה בלתי חוקית. הטענה היחידה הממשית נוגעת לשיהוי שבהגשת התובענה.

33.     לטענת המשיבים ידע המבקש על הכוונה לכנס את האסיפה כ- 6 ימים לפני כינוסה (עם פרסום המודעה), אך לא עשה דבר בעניין הזה. יתכן שהמבקש יכול היה להגיש בקשה למניעת כינוס האסיפה הכללית בפרק הזמן הקצר שחלף מאז שהוחלט על כינוסה ועד לכינוסה, קרי: 6 ימים. טענה זו מתחדדת ביתר שאת לנוכח העובדה שעסקינן בבחירות של ועד העמותה, ויתכן שניתן היה למען מבעוד מועד. בבג"ץ 2115/99 הועד המקומי צור יגאל נ' שר הפנים, פ"ד נג(4) 61, בעמ' 69 חזרה ונתאשרה ההלכה כי: "כשמדובר בקיומן של בחירות, חייבים מועדי הפעולה או התגובה להיות קצרים ביותר..."; לכן מקפיד בית המשפט בנושא השיהוי כאשר מדובר בעתירה לבטל בחירות, יותר מאשר בעניינים אחרים.

חרף האמור לעיל, לא ניתן לייחס למבקש שיהוי מעבר לכמה ימים, שכן הבחירות התקיימו ביום 25.6.04, והתובענה בתיק זה הוגשה 4 ימים לאחר מכן. מאמין אני למבקש כי הוא ניסה למנוע את כינוס האסיפה, והתריע בפני יואב על אי-חוקיותה, כאשר לטענתו יואב "הרדים" אותו וגרם לו להאמין כי ימצא הסדר לטענותיו בדבר מועד כינוס האסיפה. המבקש גם העיד כי קיבל את תקנון העמותה, ממנו למד על אי-חוקיות כינוסה, רק 3 ימים לאחר קבלת ההחלטה ביום 9.6.04, ומכאן שנותרו לו כ- 4 ימים להחליט כיצד לנהוג. בנסיבות אלו לא הייתי מקפיד עם המבקש על שיהוי בפנייה לבית המשפט. המשיבים אינם זכאים לטעון כי הם הסתמכו על השיהוי, שהרי המבקש אמר להם שהם פועלים בצורה בלתי חוקית, והם המשיכו בשלהם. לכן גם אין לקבל את הטענה של "מעשה עשוי", כאשר מסתבר שאותו מעשה נעשה בצורה בלתי חוקית. עם זאת, העובדה שהמבקש פנה לבית המשפט לאחר קיום הבחירות, ולא קודם לכן, תשפיע על הסעד שביקש, כפי שיבואר להלן.

34.     לצורך הוכחת טענת שיהוי יש להראות התקיימותם של שני תנאים עיקריים: ראשית, כי השיהוי היה ביטוי לויתור על הזכות; ושנית, כי עקב השיהוי הורע מצבו של הנתבע (ע"א 7217/02 רבי נ' הלוי, פ"ד נח(5) 529; ע"א 7853/02 דוידי נ' מצפה אבו טור בע"מ, פ"ד נח(5) 681). במקרה זה ברור כי המבקש לא השלים עם מעשי המשיבים, הודיע להם על אי-החוקיות שבפעולתם, והגיש תביעה בתוך זמן קצר לאחר מכן. כך גם לא ברור על מה נסמכת טענת הנזק שנגרם למשיבים כתוצאה מהשיהוי, כאשר אין בפני בית המשפט בקשה להצהיר כי כל פעולות הועד, שנעשו לאחר מינויו, הינן בלתי-חוקיות. לכל היותר, כתוצאה מפסק הדין, תיפסק כהונת חברי הועד מכאן ולהבא (ראה להלן).

35.     זאת ועוד: טענת השיהוי שמעלים המשיבים איננה יכולה להכשיר פעולות שנעשו בצורה בלתי-חוקית. ההלכה במשפט המנהלי היא כי הרכיב החשוב יותר של השיהוי איננו הרכיב הסובייקטיבי (קרי: התנהגות התובע או העותר), אלא הרכיב האובייקטיבי, הנוגע לתוצאה שנגרמה לגוף שכנגדו עותרים ולצדדים שלישיים כתוצאה מן השיהוי (ראה: ע"א 1054/98 חוף הכרמל נופש ותיירות בע"מ נ' עמותת אדם טבע ודין, פ"ד נו(3) 385, בעמ' 397-398). בנוסף, יש גם לבחון את הגורם השלישי הרלוונטי לעניין השיהוי, קרי: חומרת הפגיעה בשלטון החוק (ראה בג"צ 3939/99 קיבוץ שדה נחום ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נו(6) 25, בעמ' 39-40; עע"מ 7142/01 הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה נ' החברה להגנת הטבע, פ"ד נו(3) 673, בעמ' 678; ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי בישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5) 433, בעמ' 448).

בהשלכה לענייננו: משקל היסוד הסובייקטיבי נמוך, בנסיבות המתוארות לעיל, ומנגד לא נראה כי יגרם נזק מסעד שפועלו יהא מכאן ולהבא. לכן, אין מקום להעלים עין מתהליך לא-חוקי שהביא לבחירת ועד חדש לעמותה המתקיימת מתרומות הציבור (ראה דברי כב' הנשיא ו. זיילר, המצוטטים בסעיף 27 לעיל).

ה.     סיכום

36.     לאור כל האמור לעיל, יש לקבוע ולהצהיר כי האסיפה הכללית מיום 16.604 כונסה שלא כדין. מכאן נובע כי ההחלטות שהתקבלו באותה אסיפה, לרבות בחירת ועדת הקלפי וההחלטה על קיום הבחירות, התקבלו שלא כדין. לכן, גם הבחירות לועד העמותה התקיימו בצורה פסולה, על ידי ועדת קלפי שפעלה בצורה בלתי חוקית. כמו כן, אין כל תוקף להחלטות ועדות הקלפי בעניין משך כהונת הועד ומספר חבריו. לכן, אין כל מניעה לקיים כיום בחירות חדשות לועד באסיפה כללית שתכונס כדין. לאור כל אלו יש לפסול את הבחירות שנעשו לועד.

37.     המבקש לא ביקש הצהרה הנוגעת לחוקיות הפעולות שנעשו על ידי הועד החדש. בכל מקרה, לא הייתי נעתר לסעד שמשמעותו ביטול רטרואקטיבי של פעולות אלו. תוקפה של ההצהרה בדבר אי-חוקיות האסיפה שכונסה ביום 16.6.04, והבחירות לועד שהתקיימו מכוחה, הינו מכאן ולהבא. משמעותה היא כי יש לכנס בהקדם האפשרי אסיפה כללית לבחירת ועד חדש, ולהורות כי עד שיבחר ועד חדש יכהנו המייסדים כועד העמותה. תוצאה זו מתבקשת גם מהוראת סעיף 34 לחוק העמותות הקובע כי "פעולה של חבר הועד או של חבר ועדת הבקורת או של חבר הגוף המבקר, לא ייפגע תקפה בשל פגם שהיה בבחירתו של אותו חבר או במינויו". בדרך דומה הלך כב' הנשיא ו. זילר, בענין מרג'י הנ"ל. זה גם הפתרון המתבקש מן הדוקטרינה של "בטלות יחסית", שעל-פיה נקבעת נפקות הפגם המינהלי והסעד שינתן בהתאם לנסיבות המקרה, ובהן חומרת הפגם, המועד בו הוגשה התובענה והנזק שעלול להיגרם לציבור ולצדדים שלישיים אם תבוטל ההחלטה (ראה: בג"צ 2911/94 באקי נ' מנכ"ל משרד הפנים, פ"ד מח(5) 291, בעמ' 306 וכן: ד' ברק-ארז, "בטלות יחסית ושיקול דעת שיפוטי", משפטים כ"ד (תשנ"ה) 519; י' דותן, "במקום בטלות יחסית", משפטים כ"ב (תשנ"ד) 587).

38.     המשיבים, כולם יחד וכל אחד לחוד, ישלמו למבקש הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעת חוב עמותה

  2. מינוי ועד עמותה

  3. הטבות מס לעמותות

  4. בקשה לפירוק עמותה

  5. שכר מירבי בעמותות

  6. צו מניעה נגד עמותה

  7. שינוי מטרות העמותה

  8. זימון ועד מנהל עמותה

  9. אחריות דירקטור עמותה

  10. ביטול משכנתא של עמותה

  11. הצעת חוק שכר חבר עמותה

  12. חוק העמותות, תש"ם-1980

  13. כללי פיקוח בחוק העמותות

  14. עתירה לבג''צ לפירוק עמותה

  15. תמיכה בעמותות מכספי המדינה

  16. התנגדות להקצאת קרקע לעמותה

  17. קיום החלטה של אסיפה כללית של עמותה

  18. אישור ניהול תקין לעמותה רטרואקטיבי

  19. תקנות העמותות (טפסים), התשס''ט-2009

  20. תקנות העמותות (אגרות), התשנ''ח-1998

  21. כללים והנחיות מקצועיות לפעולת עמותה מוכרת

  22. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עמותות), התשס''ד-2004

  23. תקנות מס הכנסה (ניכוי ממס לתרומה לעמותה ''תנופה לצמיחה), התשמ''ז-1986

  24. צו מס בולים תשלום אגרות על פי תקנות העמותות (אגרות) בבולים), התשמ"א-1981

  25. תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), התשס''ט-2009

  26. תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי), התשס''ג-2002

  27. תקנות העמותות (גמול ליושב ראש דירקטוריון בחברה לתועלת הציבור שמחזורה מעל 500 מיליון שקלים חדשים), התש''ע-2010

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון