להלן החלטה בנושא התנגדות לרישום שם מפלגה: החלטה השופטת א' חיות: מפלגת הירוקים - למען ישראל ירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל (להלן: מפלגת הירוקים), מנכ"ל המפלגה, יו"ר המפלגה וחבר נוסף בה, מבקשים כי תינתן להם רשות לערער על החלטת המשיב 1, רשם המפלגות, שלא למנוע את רישום שמה של המשיבה 2, מפלגת התנועה הירוקה - המפלגה הסביבתית חברתית (להלן: מפלגת התנועה הירוקה) בפנקס המפלגות. הרקע והחלטתו של רשם המפלגות 1. מפלגת הירוקים נרשמה כמפלגה בשנת 1997 והתמודדה בבחירות הכלליות החל מן הבחירות לכנסת ה-15 וכן בבחירות לרשויות המקומיות. ביום 18.11.2008 הגישה מפלגת התנועה הירוקה בקשה להירשם בשם "מפלגת התנועה הירוקה - המפלגה הסביבתית חברתית", והודעה בדבר בקשה זו פורסמה למחרת היום ברשומות וביום 25.11.2008 בארבעה עיתונים. כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 16.12.2008, הגישה מפלגת הירוקים לרשם המפלגות התנגדות לרישום מפלגת התנועה הירוקה בשם בו ביקשה להירשם. כן הוגשו שמונה התנגדויות נוספות, רובן על ידי חברים במפלגת הירוקים (להלן ביחד: המתנגדים). טענתם המרכזית של המתנגדים היתה כי השם המבוקש למפלגה החדשה - מפלגת התנועה הירוקה - הינו בעל דימיון סמנטי ומהותי לשמה של מפלגת הירוקים, בפרט כאשר משווים בין הכינוי "מפלגת הירוקים" לכינוי המקוצר "התנועה הירוקה", בו תיוודע המפלגה החדשה בציבור, ולפיכך רישום המפלגה החדשה בשם המבוקש עלול להטעות. המתנגדים הוסיפו וטענו כי רישום מפלגת התנועה הירוקה בשמה זה יש בו כדי לפגוע בזכות הבוחרים לבחור ובזכותה של מפלגת הירוקים להיבחר משום שמפלגת התנועה הירוקה מבקשת להיבנות שלא כדין מן המוניטין הנצבר של מפלגת הירוקים ולזכות בקולות בוחרים אשר יטעו לחשוב כי היא מפלגת הירוקים. שניים מן המתנגדים אף הרחיקו לכת וטענו כי כל הקמת מפלגת התנועה הירוקה ובקשתה להירשם בשם זה לא נועדה אלא להטעות את הציבור ולכן מדובר בפעולה בלתי חוקית. 2. ביום 22.12.2008 דחה רשם המפלגות את ההתנגדויות וקבע כי אין מקום למנוע את רישום שמה של מפלגת התנועה הירוקה בפנקס המפלגות (להלן: החלטת רשם המפלגות). רשם המפלגות הוסיף וקבע כי על מנת לאזן נכונה בין חופש ההתאגדות וזכותה של מפלגה לשם ובין האינטרס הציבורי למנוע חשש להטעיה, על הטוען להטעיה להוכיח כי קיימת ודאות קרובה לכך שהיא עשויה להתרחש. מבחן זה, כמו גם הדרישה בסעיף 6(ד) לחוק המפלגות, תשנ"ב-1992 (להלן: חוק המפלגות) להעביר לאישור בית המשפט העליון את סירובו לרשום מפלגה, מעידים, כך קבע הרשם, על מידת הצמצום שיש לנקוט בה בפסילת שמה של מפלגה. במקרה שבפנינו סבר הרשם כי אין ודאות קרובה להטעיה בציינו כי יש להתייחס לשמן המלא של המפלגות, ולא לכינוי המקוצר שלהן, כפי שמבקשים המתנגדים. עוד קבע רשם המפלגות כי בחינת הכינוי "מפלגת הירוקים" אל מול שמה המלא של מפלגת התנועה הירוקה אינו מצדיק את פסילת שמה, בהדגישו כי לא ניתן להשוות את כינויה של מפלגת הירוקים לכינוי עתידי ובלתי ידוע של מפלגה שטרם נרשמה בפנקס המפלגות, כטענת המתנגדים. רשם המפלגות הוסיף וציין כי המתנגדים לא הציגו "נתונים ברורים ומשכנעים" להוכחת ודאות קרובה להטעיה, ומרביתם אף לא הציגו נתונים כלשהם המעידים ולו על הסתברות להטעיה. בהקשר זה הדגיש רשם המפלגות כי מבחן ההטעיה הינו אובייקטיבי ואף שאין צורך להוכיח קיומה של הטעיה בפועל אין די בהסתמכות על השערות, סברות או קטעי חדשות. עוד קבע רשם המפלגות כי המושג "ירוק" להטיותיו השונות מקובל בישראל ובעולם כמושג המתקשר עם פעילות בנושאי איכות סביבה, וככזה הוא מונח גנרי אשר לא ניתן לטעון ל"בעלות" בו. לפיכך, ובהיקש מן הפסיקה בעניין עוולת גניבת עין, קבע רשם המפלגות כי מפלגה אינה יכולה "לנכס" לעצמה את השימוש במילה "ירוק" ולאסור את השימוש בה על כל מפלגה אחרת אך בשל העובדה שהקדימה להירשם בפנקס המפלגות ובייחוד מקום שמדובר בהטיה שונה של המילה "ירוק" ובצירוף מילים שונה ומובחן. עוד קבע רשם המפלגות כי בהיעדר ודאות קרובה להטעיה אין ממש בטענה בדבר פגיעה בזכותה החוקתית של מפלגת הירוקים להיבחר ובזכות הבוחר לבחור ומאותו הטעם נדחתה גם הטענה כי מדובר בהטעיה מכוונת ובלתי חוקית. לבסוף ציין רשם המפלגות כי יש ליתן משקל בענייננו לסעיף 61 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות לכנסת) הקובע כי רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או אותיות העלולים להטעות. סעיף זה, כך קבע הרשם, מהווה חסם נוסף מפני הטעיה אפשרית של הבוחר הפוטנציאלי וגם בשל כך מתחייב לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לפסילת שמה של מפלגה מחמת הטעיה. להשלמת התמונה יצוין כי בישיבת מליאת ועדת הבחירות המרכזית מיום 15.1.2009 בה אושרו רשימות המועמדים, כינוין והאותיות בהן יסומנו, ביקשה מפלגת הירוקים כי יאושר לרשימת המועמדים מטעמה הכינוי "הירוקים - למען ישראל הירוקה" ואילו מפלגת התנועה הירוקה ביקשה כי יאושר לרשימת המועמדים מטעמה הכינוי "התנועה הירוקה מימד בראשות הרב מלכיאור וערן בן ימיני". מפלגת הירוקים (באמצעות נציגה, המשיב 3) התנגדה לכינוי שהתבקש על ידי מפלגת התנועה הירוקה, בטיעון של הטעיה, אך התנגדותה נדחתה (להלן: החלטת ועדת הבחירות המרכזית) ומפלגת הירוקים בחרה שלא לעתור נגד החלטתה זו של ועדת הבחירות המרכזית. ממועד ההחלטה מציגה עצמה, אפוא, מפלגת התנועה הירוקה בכינוי שאושר לה. לעומת זאת, מיאנה מפלגת הירוקים להשלים עם החלטת רשם המפלגות בעניין שמה של מפלגת התנועה הירוקה ומכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו, אשר הוגשה על פי סעיף 6(ג) לחוק המפלגות. טענות הצדדים 3. המבקשים טוענים כי מפלגת הירוקים פעלה שנים רבות במישור המוניציפאלי ובמישור הארצי להעלאת המודעות הציבורית לנושאי איכות סביבה ואיכות החיים והיא מבקשת להמשיך בפעילותה החשובה מבית המחוקקים, ואילו מפלגת התנועה הירוקה, כך טוענים המבקשים, מנסה "לרכב על גבה" של מפלגת הירוקים, להטעות את הבוחר בשמה ובמטרותיה ולזכות אגב כך בקולות בוחרים המבקשים להצביע עבורה. המבקשים מציינים כי אמנם "ירוק" הפך לסמל בתחום איכות הסביבה, אך בכך אין לשיטתם כדי להתיר רישומה של מפלגה הדומה לשם של מפלגה אחרת עד כדי להטעות. במקרה שבפנינו, כך הם טוענים, ההבדל בין שמות המפלגות הוא דק מני דק וקיימת ודאות קרובה להטעיה, שכן בשני השמות נעשה שימוש באותם מונחים או במונחים דומים מאוד מבחינת המראה ומבחינת הצליל ("הירוקים" מול "הירוקה"; "סביבה" מול "סביבתית") ובעלי משמעות ומסר זהים. כן יש ליתן לטענתם משקל לכך ששתי המפלגות פונות לציבור בוחרים אשר נושאים של איכות הסביבה קרובים לליבם ולכך שהתרגום לאנגלית של שתי המפלגות הוא זהה (green party). המבקשים מוסיפים כי רשם המפלגות טעה בדחותו את טענתם לפיה בבחינת ההטעיה יש להתייחס גם לכינוי המקוצר של המפלגות והתעלם מן המציאות לפיה המפלגות ידועות בציבור בשם קצר ולא בשמן המלא, ובהתאם מפלגת התנועה הירוקה פנתה לציבור בכינויה הקצר "התנועה הירוקה" עוד בטרם נרשמה פורמאלית וכך היא מכנה עצמה אף כיום. ההטעיה תהיה בוטה יותר, כך נטען, אם מפלגת התנועה הירוקה תפנה לציבור בשם "המפלגה הירוקה". המבקשים מוסיפים וטוענים כי בניגוד לקביעת הרשם הם הרימו את הנטל והוכיחו חשש להטעיה בדרגה של ודאות קרובה, בציינם כי הרשם התעלם מהראיות ומהנספחים שצירפו, הכוללים למשל כתבות בעיתון מהן עולה כי אכן חל בציבור בלבול בין המפלגות. עוד מדגישים המבקשים כי קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בנטל שהטיל עליהם הרשם להוכיח הטעיה בפועל שנגרמה בעקבות אירוע שטרם התרחש ואל הבקשה מצרפים המבקשים סקר המוכיח לטענתם את דבר קיומה של ודאות קרובה להטעיה הפוגעת בקניינה ובשמה של מפלגת הירוקים, בזכותה להיבחר ובזכות היסוד של הבוחרים לבחור. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מפלגת התנועה הירוקה לא תיפגע אם לא תכלול בשם המפלגה את המונח ירוק שכן חלק גדול ממטרותיה אינו עוסק באיכות סביבה. עוד טוענים המבקשים כי סכנת ההטעיה קיימת לא רק בעת בחירות ועל רשם המפלגות למנוע הטעיה בכל עת והם מוסיפים וטוענים כי רשם המפלגות שגה בהפנותו את המתנגדים למנגנון שבסעיף 61 לחוק הבחירות הנוגע לקביעת כינויי רשימות המועמדים, באשר מנגנון זה נועד למנוע הטעייה לגבי פתקי ההצבעה בעוד שעל הרשם לבחון את שם המפלגה בשלב שבו נרשמת המפלגה החדשה. כן טוענים המבקשים כי מהחלטת הרשם עולה כי הוא סבור שכינויה של מפלגה זהה לכינויה של רשימת מועמדים מטעמה, ולא היא. 4. מפלגת התנועה הירוקה מצידה סומכת ידיה על החלטתו של רשם המפלגות בהדגישה כי המבקשים טוענים להטעיה בשל העובדה שבשמה שלה ובשמה של מפלגת הירוקים נעשה שימוש בשורש י.ר.ק על הטיותיו השונות, אך כפי שקבע רשם המפלגות לא ניתן לטעון ל"בעלות" בו. מפלגת התנועה הירוקה מפנה בעניין זה לכך שבמדינות אחרות קיימות מספר מפלגות אשר השורש י.ר.ק (בתרגומו לשפה הרלבנטית) מרכיב את שמן כדבר המשקף את עיסוקן בפעילות סביבתית והיא טוענת כי פרקטיקה זו הנוהגת ברחבי העולם עולה בקנה אחד עם מעמדו המרכזי של עקרון חופש ההתאגדות והביטוי, וכן עם העובדה שנושאי איכות הסביבה מעוררים עניין ומעסיקים קבוצות שונות ומגוונות בחברה. לפיכך, אין לאפשר למפלגת הירוקים לאחוז בלעדית בביטוי "ירוק" ולמנוע מקבוצות אחרות המעוניינות גם הן לתרום לתחום איכות הסביבה לעשות בו שימוש. מפלגת התנועה הירוקה מוסיפה וטוענת כי ההבחנה בין שמות המפלגות קיימת בשני מישורים: ההטיה השונה של השורש י.ר.ק, והבחנה הנובעת מעצם השימוש בתבנית בת שתי מילים - "התנועה הירוקה". בניגוד לטענת המבקשים, כך נטען, המילה "התנועה" מהווה חלק בלתי נפרד מההוויה של שם המפלגה, שכן המילה "תנועה" מלשון "הנעה", נועדה ללמד על הפעילות הדינאמית של המפלגה ועל שורשיה. לכן היא תמשיך ותופיע בשמה זה בנוסף למילה מפלגה. עוד טוענת מפלגת התנועה הירוקה כי המבקשים לא הציגו ראיות בדוקות, ברורות ומשכנעות לקיומה של הטעיה והיא מוסיפה וטוענת כי תוצאות הסקר אותו צירפו המבקשים לבקשתם הוצגו לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור וכי מכל מקום אין בהן כדי לבסס את הטענה בדבר סכנה קרובה וודאית להטעיה, שכן אופן הצגת השאלות על ידי הסוקרים היה מוטה ומטעה ובתשובות לא היה כדי ללמד דבר אודות מידת ההסתברות להטעיה (אלא לכל היותר על עצם קיומה של סכנה כלשהי, קלושה ביותר). כמו כן טוענת מפלגת התנועה הירוקה כי כל אדם המתעניין בסוגיה ייחשף בנקל למידע שיאפשר לו להבחין בין שתי המפלגות, והדברים ילכו ויתחדדו ככל שמועד הבחירות יתקרב, בין היתר, נוכח שידורי התעמולה. לטענתה אין שחר לטרוניית מפלגת הירוקים בדבר רצונה של מפלגת התנועה הירוקה "לרכב על גבה" או להטעות את הבוחרים, והיא מדגישה כי ביקשה להתאגד בשם בו כבר היתה ידועה ומוכרת בציבור. עוד טוענת מפלגת התנועה הירוקה כי החשש לפיו הבוחר יתבלבל בין הרשימות וישלשל לקלפי פתק לא נכון אין לו יסוד שכן הכינוי שאושר לרשימת מועמדיה על ידי ועדת הבחירות המרכזית (התנועה הירוקה מימד בראשות הרב מלכיאור וערן בן ימיני) וכן האות המסמנת אותה ("ה"), אינם דומים לכינוי שאושר לרשימת מועמדיה של מפלגת הירוקים (הירוקים - למען ישראל הירוקה) ולאותיות המסמנות אותה ("רק"). 5. רשם המפלגות, שתגובתו לבקשה הוגשה על ידי פרקליטות המדינה, מדגיש בטיעוניו את השיהוי בו לוקים הליכי ההתנגדות והבקשה שבכאן והוא סבור כי די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה על הסף. לטענתו הגישו המבקשים התנגדויות לרישום מפלגת התנועה הירוקה רק ביום 16.12.2008, דהיינו 27 ימים לאחר פרסום הבקשה לרישום מטעמה. החלטתו לדחות את ההתנגדויות ניתנה כזכור ביום 22.12.2008 ולמרות זאת השהו המבקשים 20 ימים תמימים את הגשת בקשת רשות הערעור דנן והגישו אותה ביום 11.1.2009, כחודש ימים בלבד לפני מועד הבחירות. בנסיבות אלה סבור הרשם כי הבקשה לוקה בשיהוי אשר בגינו דינה להידחות על הסף, בהדגישו את החשיבות שיש לייחס לנקיטת הליכים מהירים בענייני בחירות. עוד מציין הרשם בתגובתו כי המבקשים בחרו שלא לעתור נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לאשר את הכינוי שהתבקש על ידי מפלגת התנועה הירוקה לרשימת המועמדים מטעמה, למרות שהכינוי כולל את צמד המילים "התנועה הירוקה", ומשכך הודפסו פתקי הצבעה ועל גביהם הכינויים ובכללם הפתקים הנושאים את כינויה של רשימת המועמדים מטעם מפלגת התנועה הירוקה. על כן, אין כיום אפשרות חוקית לשנות את כינויי הרשימות ועוד הוא מציין כי גם אם היתה אפשרות כזו אין הצדקה שהציבור יאלץ לשאת בעלות הדפסתם והפצתם מחדש של פתקי הצבעה חלופיים ובכל העלויות הנלוות לכך, דבר העלול לשבש את ההיערכות לבחירות הכלליות. לבסוף טוען רשם המפלגות כי גם לגופם של דברים אין הבקשה מגלה עילה להתערב בהחלטה שניתנה על ידו והוא חוזר בעניין זה על כל הטעמים אותם מנה בהחלטתו. דיון 6. דין הבקשה להידחות. אכן, המבקשים השתהו מאוד בנקיטת צעדים נגד רישומה של מפלגת התנועה הירוקה בשם שביקשה והגישו את ההתנגדויות מטעמם בעניין זה בחלוף 27 ימים מן היום שבו פורסמה ברשומות ההודעה על בקשתה של מפלגת התנועה הירוקה להירשם בפנקס המפלגות. הרשם מצידו החליט בהתנגדויות שהוגשו בזריזות ראויה (תוך שישה ימים מיום הגשתן), אך גם באותו השלב לא אצה למבקשים הדרך והבקשה שבכאן למתן רשות ערעור על החלטת הרשם הוגשה על ידי המבקשים רק בחלוף עשרים ימים מיום מתן החלטת הרשם. סעיף 6(ב) לחוק המפלגות מאפשר אמנם הגשת התנגדות לרישום מפלגה בתוך 30 ימים ממועד הפרסום ברשומות וסעיף 6(ג) לאותו חוק מאפשר אף הוא הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על דחיית התנגדות כאמור, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה. מבחינה זו, המבקשים לא איחרו את המועד ולא חרגו מן המועדים הקצובים בחוק. אולם, כבר נפסק לא אחת כי בכל הנוגע להליכי בחירות "חייבים מועדי הפעולה או התגובה להיות קצרים ביותר" (ע"א 2219/92 שפירא-ליבאי נ' מפלגת העבודה הישראלית, פ"ד מו(4) 221, 225 (1992); בג"ץ 2115/99 הועד המקומי צור יגאל נ' שר הפנים, פ"ד נג(4) 61, 69 (1999)), וכי גם אם מאן דהוא מגיש הליך בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק יש והשתהותו תצדיק דחייה על הסף של ההליך אם בנסיבות העניין לוקה היא בחוסר סבירות (ראו בר"מ 543/04 מסאלחה נ' יוספיה (לא פורסם, 22.1.2004)). נוכח סד הזמנים שנוצר במקרה שלפנינו מיום שהוחלט במחצית השניה של חודש נובמבר 2008 על הקדמת הבחירות לכנסת ה-18 ועד למועד שנקבע לעריכתן ב-10.2.2009, התמהמהות המבקשים במשך פרקי זמן כה משמעותיים (27 ימים ועוד 20 ימים) בנקיטת הליכי ההתנגדות ובהגשת הבקשה למתן רשות ערעור, מהווה על פניה שיהוי מהותי שאין להקל בו ראש ודי בו בעיני להצדיק את דחיית הבקשה. אכן, הגשת ההתנגדויות סמוך כל כך למועד האחרון שנקבע להגשתן "דחק" את לוח הזמנים כולו קרוב אל עבר מועד הבחירות ואף הבקשה שבכאן הוגשה חודש אחד חסר יום לפני מועד זה. בעוד המבקשים משתהים כאמור, פעלה מפלגת התנועה הירוקה ברבים בשמה זה והשקיעה משאבים במטרה לשכנע את הציבור לבחור בה. בנסיבות אלה התוצאה לפיה סמוך מאוד למועד הבחירות "יילקח" ממנה שמה היא תוצאה בלתי סבירה. תמיכה ממשית למסקנה זו ניתן למצוא בכך שהמבקשים השלימו עם החלטת ועדת הבחירות המרכזית שנתקבלה בינתיים ביום 15.1.2009 ולפיה אושר הכינוי שביקשה מפלגת התנועה הירוקה לרשימת מועמדיה, הכולל את המילים "התנועה הירוקה" כנגזרת של שמה. פסילת שמה של מפלגת התנועה הירוקה בשלב זה, תוך הותרת הכינוי הנגזר ממנו על כנו בפתקי ההצבעה שכבר הודפסו ובתעמולת הבחירות שמנהלת מפלגה זו, מעוררת אף היא קושי ניכר. הנה כי כן, ההליכים שנקטו המבקשים בעניין רישומה של מפלגת התנועה הירוקה בפנקס המפלגות לוקים בשיהוי מהותי. שיהוי זה בצירוף העובדה שבינתיים אישרה ועדת הבחירות לרשימת המועמדים מטעם מפלגת התנועה הירוקה את הכינוי הנזכר לעיל שהוא נגזרת של שמה, מובילים אל המסקנה כי אין מקום להורות עתה כה סמוך לפני הבחירות לכנסת ה-18, על ביטול רישומה של מפלגת התנועה הירוקה בפנקס המפלגות. 7. למעלה מן הנדרש אתייחס בקצרה גם לטענות שהעלו המבקשים לגופם של דברים. סעיף 8 לחוק המפלגות קובע כך: (א) לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. (א1) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או בשם הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה: (1) מפלגה רשומה או שהיתה רשומה; (2) תאגיד שקיימת זיקה בינו לבין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים, וטרם חלפו שישה חודשים מיום שחדל להתקיים כאמור; ... מכוח סעיף זה מוסמך רשם המפלגות, בין היתר, שלא לאשר רישום של מפלגה בשם העלול להטעות משום שהוא זהה או דומה לשם של מפלגה רשומה אחרת. טוענים המבקשים כי קיים דמיון בין שמה של מפלגת הירוקים לשמה של מפלגת התנועה הירוקה. דמיון זה, כך הם מוסיפים וטוענים, יש בו כדי להטעות את ציבור הבוחרים ועל כן שגה רשם המפלגות בכך שאישר לרישום את מפלגת התנועה הירוקה בשמה זה. הטרוניה המרכזית שמעלים המבקשים בנדון נוגעת לשילוב המילה "הירוקה" בשמה של מפלגת התנועה הירוקה. לגישתם עלול הדבר להטעות ולגרום לציבור הבוחרים לחשוב כי מדובר במבקשת 1 (מפלגת הירוקים - למען ישראל ירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל), אשר אימצה זה מכבר את שימוש בשורש י.ר.ק על הטיותיו השונות בפעילותה המפלגתית למען איכות הסביבה, הן ברמה המוניציפאלית והן ברמה הארצית. 8. המילה "ירוק", להטיותיה השונות, נודעת בארץ ובעולם כמילה המיתרגמת להגנה על איכות הסביבה. לא ייפלא אפוא כי המילה "ירוק" בהטיות שונות נכללת בשמם של ארגונים ותנועות, פוליטיים וא-פוליטיים, שחרתו על דגלם פעילות מבורכת זו (כך למשל: "מגמה ירוקה", ארגון סטודנטים א-מפלגתי; העמותה "פעולה ירוקה"; רשימה של "ארגונים ירוקים" המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה וכך גם מפלגות פוליטיות הפועלות בארצות שונות לקידום ההגנה על איכות הסביבה שחלקן הוזכרו על ידי רשם המפלגות בהחלטתו, כמו: DE GROENEN ו-GROEN LINKS בהולנד, ובקרואטיה - "מפלגת הירוקים השמאליים של קרואטיה" "ירוקים 2003", "מפלגת האלטרנטיבה החדשה - התנועה הירוקה" ו"המפלגה הקרואטית הירוקה - הליגה האקולוגית"). ניתן אפוא לומר, וכך קבע בצדק רשם המפלגות, כי המילה "ירוק" אינה אלא שם גנרי לסוג של פעילות ציבורית בתחום איכות הסביבה (ראו והשוו ה"פ (מחוזי חי') 2/08 גלבהרט נ' גלבוע (לא פורסם, 4.11.2008)). במשפט המסחרי שמות גנריים אינם זוכים להגנה. כך נפסק לא אחת בעניין העוולה של גניבת עין (ראו ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון משפחה נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 945-944 (2001) וכן בעניין רישום סימני מסחר (ראו ע"א 8778/04 מחלבות יטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פסקאות ט'-יא' (לא פורסם, 30.4.2007)). טעם הדבר, עליו עמד רשם המפלגות בהחלטתו, נעוץ בכך שאין לאיש זכות להשתלט על שם גנרי או לנכס אותו לעצמו. יחד עם זאת, בהחלט ייתכן כי מן הראוי לבחון האם יש מקום להקיש היקש מלא לענייננו מן ההלכות הנוהגות במשפט הפרטי-מסחרי. שאלה זו עולה נוכח ההבדל המובהק הקיים בין הזירה העסקית בה חותרים גופים מסחריים מתחרים למיקסום רווחיהם ובין הזירה הפוליטית בה מתחרות מפלגות על זהותה, דמותה והנהגתה של המדינה. מתוך כך מובן כי הסמכות הניתנת לרשם המפלגות למנוע את רישומה של מפלגה בשם העלול להטעות, נועדה להגן על עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי ובהם הזכות הנתונה למפלגה להתמודד בהגינות בבחירות לכנסת וכן הזכות הנתונה לאזרח לבחור, בלא חשש להטעיה, במפלגה הרצויה לו. נוכח הבדל זה שבין הזירה העסקית לזירה הפוליטית ייתכן כי ככל שהדבר נוגע לזירה הפוליטית ראוי למתן את הכלל המשפטי הנוהג בזירה העסקית לעניין שמות גנריים ולקבוע כי העובדה שמפלגה פלונית מבקשת להירשם בשם הכולל מונח גנרי, היא כשלעצמה אינה מקנה לה חסינות אוטומטית מפני פסילת השם המבוקש, וכי גם שימוש בשם גנרי צריך שייעשה בהגינות ובאופן שיש בו כדי להבדיל בין השם המוצע על-ידי מפלגה אחת לשמה של מפלגה אחרת שנרשמה לפניה תוך שימוש באותו שם גנרי. כך למשל, אף שקבענו כי המילה "ירוק" להטיותיה השונות היא שם גנרי להגנה על איכות הסביבה, קשה להעלות על הדעת כי רשם המפלגות היה מוכן לאשר לרישום מפלגה בשם "מפלגת הירוקים - להגנה אקולוגית", נוכח הקושי שיהיה לציבור להבדיל בינה ובין מפלגת הירוקים (להלכות הנוהגות בהקשרים אלו במדינות ארה"ב ראו והשוו:David D. Biklen and Henry S. Cohn, A Primer on Political Party Names, 16 Conn. L. Rev. 873 (1983); Shaw v. Johnson, 311 Minn. 237 (1976) ). 8. בענייננו לא הסתפק רשם המפלגות בקביעה כי מדובר בשם גנרי לצורך דחיית ההתנגדויות. הוא הוסיף וקבע כי למרות הדמיון בין השם "מפלגת הירוקים - למען ישראל ירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל" לבין השם "מפלגת התנועה הירוקה - המפלגה הסביבתית חברתית" (בשניהם מופיעות הטיות של המילה ירוק ושל המילה סביבה, והן מעבירות מסר דומה), קיים הבדל בין השמות השולל חשש להטעיה, בהחילו את מבחן הוודאות הקרובה שכבר הוחל בפסיקתנו לעניין זה (ראו: רע"א 10503/02 אהרון נ' רשם המפלגות, עו"ד אלישע צידון, פסקה 3 (לא פורסם, 17.12.2002); רע"א 936/06 קדימה באר שבע נ' רשם המפלגות, עו"ד ירון קידר, פסקה 3 (לא פורסם, 21.2.2006); ראו והשוו ע"א 4531/91 נאסר נ' רשמת העמותות, פ"ד מח(3) 294, 304-305 (1994); וראו גם: רע"א 2088/96 טרופר נ' רשם המפלגות, פ"ד מט(5) 419, 421 (1996) וכן ה"פ (מחוזי י-ם) 362/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' ה.ל.ל עמותה ליוצאים לשאלה, פסקה 10 (לא פורסם, 6.9.2001)). החלטתו זו של רשם המפלגות אינה חורגת ממתחם הסבירות בנסיבות העניין. משכך אין הצדקה להתערב בה וטעם זה תומך אף הוא במסקנה כי דין הבקשה להידחות. אציע, אפוא, לחבריי לדחות את הבקשה בלא צו להוצאות. ש ו פ ט ת הנשיאה ד' ביניש: אני מסכימה. נ ש י א ה השופט ח' מלצר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בהחלטתה של השופטת א' חיות. מפלגות