היטל סלילת כבישים בתל אביב

להלן פסק דין בנושא היטל סלילת כבישים בתל אביב:

פסק דין

1.     זוהי תובענה על סך של 1,548,790 ₪ שעניינה דרישה להחזר סכומי כסף אשר שולמו ע"י התובעות לרשות המקומית עיריית תל-אביב-יפו בגין היטל סלילת כביש.

רקע עובדתי

2.     התובעות הינן הבעלים של מגרש המהווה חלק מחלקה 171 בגוש 6941 המצוי בקרן הרחובות דרך מנחם בגין, לשעבר, רח' דרך פתח-תקווה ורח' טיומקין בתל-אביב.

     (להלן: "המקרקעין").

3.     התובעות הקימו על המקרקעין פרוייקט בנייה בשנת 1995 הנקרא "מגדל לוינשטיין", המכיל 33 קומות מעל שתי קומות מסחריות.

     (להלן: "המגדל").

4.     הנתבעת הינה הרשות המקומית עיריית תל-אביב יפו.

     (להלן:"העירייה").

5.     בשנים 1977-1975 התבצעה בדרך פתח תקווה סלילה של קטע כביש בגינו הוצאה ע"י העירייה דרישה לבעלים לתשלום היטל סלילת כביש על פי חוק עזר לתל-אביב-יפו (סלילת רחובות), תשל"ו - 1975 בהיות הנכס "נכס גובל", כהגדרתו בחוק העזר.

     (להלן: "חוק העזר").

6.     בשנת 1995 ביקשו התובעות היתר להריסת בניין ישן שהיה קיים באתר טרם הקמת הפרוייקט וכן היתר לבניית המגדל על קומותיו.

7.     העירייה התנתה הוצאת ההיתר בתשלומי אגרות והיטלים שונים, ובהם היטל סלילת כביש, כמפורט להלן בכתב התביעה:

"א.     ביום 29.1.97 דרשה העירייה, במסגרת הוצאת ההיתר לבניית המרתפים, תשלום היטל כביש בסך 174,293.46 ₪.
ב.     ביום 2.11.98 דרשה העירייה, במסגרת הוצאת ההיתר לבניית פיר המגדל ו - 19 קומות משרדים, תשלום היטל כביש בסך 119,639.95 ₪.
ג.     ביום 3.5.99 דרשה העירייה, במסגרת הוצאת ההיתר לבניית 8 קומות נוספות במגדל, תשלום היטל כביש בסך 652,469.5 ₪.
ד.     ביום 7.10.02 דרשה העירייה, במסגרת הוצאת ההיתר לבניית 4 קומות נוספות במגדל, תשלום היטל כביש בסך 277,900.05 ₪".

     (ראה: סעיף 6 לכתב התביעה).

8.     בסך הכל שילמו התובעות לנתבעת דמי ההיטלים בגין סלילת הכביש בסך של 1,244,300 ₪.

9.     בדרישות התשלום, נספחים א'1 - א'4 לכתב התביעה, לא נמצא פירוט בגין אלו עבודות סלילה נדרשו התשלומים להיטל הכביש.

10.     התובעות סבורות כי חיובן זה נעשה בחריגה מסמכות ושלא כדין, כפי עמדתן שתפורט דלהלן, וכי על הנתבעת להשיב לה הסכום המצטבר של 1,244.300 ₪ בגין היטלי סלילת הכביש, אשר שולם תוך הודעה על הסתייגותן מתשלומים אלה.

11.     הנתבעת גורסת כי החיוב נעשה כדין, בגין עבודות סלילה להרחבת הכביש בדרך פתח תקווה מ - 1975, כעמדתה שתובא להלן, ועל כן יש לדחות התובענה.

דיון

12.     מטעם התובעות הוגש תצהירו של העד מר שאול לוטן, ת/1, מנכ"ל התובעות.

13.     הנתבעת בחרה שלא לחקור העד בחקירה נגדית, על כל המשתמע מכך בדיני הראיות המקובלים עלינו.

14.     לעדותו, דרישות התשלום נשוא כתב התביעה, נספחים ב'1 - ב'4 לתצהירו, לא מכילות פירוט בגין אלו עבודות סלילה נדרשו התשלומים להיטל הכביש.

15.     דרישות התשלום הוצאו, לדידו, כתנאי למתן היתרי הבנייה, למרות שבאותן שנים לא בוצעה כל עבודת סלילה ברחובות הגובלים במגרש.

16.     התובעות ­ביכרו לשלם עבור הוצאת היתרי הבנייה שכן כל עיכוב בהשגתם גורם היה להן לנזקים כבדים בכל הנוגע להמשך הבנייה.

17.     התובעות שלחו לנתבעת עם כל תשלום ותשלום מכתב בו מציינות הן כי "הסכומים והחיובים לא נבדקו על ידינו ואנו שומרים לעצמנו את הזכות לערער על נכונותם ו/או על עצם חיובינו בתשלומים אלה".

     (ראה: נספחים ג1-ג4 לתצהיר - ת/1).

18.     לדבריו, תנאי מוקדם לחיוב בהיטל כביש הינו סלילתו של רחוב הגובל בנכס, עצם הקמת בניין חדש או הרחבת בניין קיים, אין בהם, לפי עצה משפטית שקיבל, כדי להקים חיוב במסגרת היטל סלילת כביש.

19.     עבודות סלילה בדרך פתח תקווה בוצעו בשנים 77-1975, בגינן שילמו התובעות היטל סלילת כביש אותה עת שכן בניין ישן בבעלותן עמד שם. מאז, לא בוצעה כל עבודת סלילה ברחובות גובלים למגדל, לרבות בתקופת הקמתו.

20.     מטעם הנתבעת העיד מר שי מורן בתצהירו נ/2, כי משמש הוא מנהל מחלקת דרכים בעירייה החל משנת 2000, ובתוקף תפקידו ידוע לו מהן עבודות הסלילה שנערכו ברחובות הגובלים במגדל, קרי, ממזרח ברחוב טיומקין, ממערב - ברחוב חכמי דוד ומצפון מערב - ברח' נחמני.

21.     להלן פירוט עבודות הסלילה שנעשו:

"ברחוב טיומקין - ב - 5/95 בוצעו עבודות באמצעות הקבלן "מחצבת הכפר"; בחודשים 10/01 - 7/02 בוצעו עבודות על ידי החברה העירונית אחוזות החוף באמצעות הקבלן יוסי ויטה;

ברחוב חכמי דוד - ב - 6/03 בוצעו עבודות במסגרת "פרוייקט ריב"ל" שבפיקוח חברת לודן, באמצעות הקבלן אחים רחמה;

ברחוב נחמני - בחודשים 3/02-7/02 בוצעו עבודות על ידי החברה העירונית אחוזות החוף באמצעות הקבלן יוסי ויטה;
בחודשים 03 /6-5 בוצעו עבודות על ידי החברה העירונית אחוזת החוף באמצעות הקבלן בן עמי;

בדרך מנחם בגין, בקטע שבין רחוב הרכבת לרחוב 1274 - בחודש 7/03 בוצעו עבודות באמצעות החברה הקבלנית "זילברברג".

     (ראה: סעיף 4 ל - נ/2).

22.     עוד פירט אודות העבודות על פי שנת ביצוען כי ברח' טיומקין בוצעו עבודות משנת 1995 וכן משנת 2001 שעלותן כ - 900,000 ₪; עבודות ברח' נחמני ממרץ 2002 ועד מאי 2002 בעלות של 120,000 ₪; ברחוב מנחם בגין באוגוסט ותחילת ספטמבר 2003 בעלות של 460,000 ₪.

     (ראה: סעיף 5 ל - נ/2­).

23.     כן העיד מטעם הנתבעת מר עזרא נווה בתצהירו נ/1 כי הינו מנהל פרוייקטים משולבים בעירייה ומכח תפקידו זה ידוע לו אודות העבודות שבוצעו ברחוב חכמי דוד, הגובל ממזרח למגדל.

24.     עבודות אלה החלו ביום 24.6.03 ונמשכו כ - 5 חודשים.

25.     העירייה הודיעה לבעלי הנכסים הגובלים אודות בצוע העבודות, עבודה שעלותה הסתכמה בסך של כ - 5,500,000 ₪.

השאלה המשפטית - חלות הלכת "אל עמי"

26.     בסיכומיהן, גורסות התובעות ע"י בא כוחן כי לאחר השלמת הבנייה ובדיקת החשבונות ע"י מומחים, הסתבר לתובעות כי חוייבו שלא כדין בגין היטלי סלילת כביש.
     לדידן, התברר כי בניגוד מוחלט לדין ולהלכה המשפטית בעניין - גבתה העירייה מהתובעות היטלי סלילה עבור עבודות ישנות בדרך מנחם בגין שבוצעו, כאמור, בשנים 1977-1975, למעלה מ- 20 שנה טרם משלוח החיובים.

27.     התובעות מפנות ל"הלכת אל עמי", קרי, לפסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ה"פ 474/99 אל עמי נ' עיריית ירושלים, תקדין- מחוזי 2001 (4) 1, שם נקבע כי לא ניתן לגבות היטל סלילה בגין כביש שסלילתו הסתיימה מזמן, "רק משום שבעל נכס גובל ביקש היתר בנייה חדשה". (סעיף 38 לפסק הדין).

     (להלן: "הלכת אל עמי").

28.     לעמדתן, לתוצאה זו הגיע בית המשפט לאחר ניתוח ופירוש הוראת חוק העזר דשם ונקבע כי לו ביקש מחוקק העזר לאפשר גבייה בכל מקרה של בנייה ללא קשר לסלילת הכביש עצמו, היה עליו "לקבוע כך במפורש בחוק העזר". (סעיף 33 לפסק הדין).

29.     משלא עשה כן המחוקק - העירייה אינה מוסמכת לגבות ההיטל, כפי שעשתה.

30.     מדגיש בא-כח התובעות, כי בעניין אל עמי דובר על הפרש של 10 שנים בין מועד הסלילה לבין מועד החיוב - בעוד שבענייננו מדובר על פער כפול מכך של למעלה מ - 20 שנה.

31.     בערעור לבית המשפט העליון נקבע בע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי, תקדין עליון 2002 (3), 153, מפי כבוד השופט אנגלרד כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יוותר על כנו וכי "צדק בית המשפט המחוזי כשפסל את החיוב בהיטל בנסיבות שבהן הסלילה הסתיימה שנים רבות לפני הבקשה למתן היתר בנייה". (סעיף 32 לפסק הדין).

32.     עיריית ירושלים פנתה בבקשה לדיון נוסף ואולם הבקשה נדחתה בקביעה כי "אין סיכוי" שדיון נוסף יוביל לסטייה של ממש מהלכת פסק הדין.

33.     כן נקבע כי "הפרשנות הרחבה שמציעה העירייה לחוק העזר, שלפיה ניתן לגבות מכוחו היטל סלילת כביש אף זמן רב לאחר שסלילתו הושלמה, אינה סבירה ואינה מבטאת את הזיקה בין השירות לבין תשלום החובה".

(ראה: דנ"א 10192/02 עיריית ירושלים נ' אל עמי, תקדין- עליון, 2004 (1), 1865).

34.     לעמדת בא כח התובעות, ההכרעה בעניין אל עמי היתה בין שתי גישות מנוגדות באשר לאופן בו ניתן לחייב בהיטל סלילה, לאמור, גישת העירייה הינה כי בכל מקום בו נבנה בניין חדש או בוצעה תוספת בנייה, ניתן לחייב בהיטל לפי שטח הבנייה ללא קשר למועד סלילת הכביש, כשלמעשה, הבנייה היא אירוע המס, ולא סלילת הכביש.

35.     הגישה המנוגדת היתה כי על פי לשון חוק העזר חייב להיות קשר בין הסלילה לבנייה, ועל כן לא ניתן לחייב בהיטל עבור סלילת כביש שבוצעה זמן רב לפני הבנייה.

36.     אשר ליישוב ההלכה שבענייננו, גורסות התובעות כי הללו חוייבו בשנים 2002-1997 בהיטל עקב סלילת כביש שבוצעה בשנים 1977-1975 ועל כן אין להטיל החיוב שנים כה רבות לאחר ביצוע הסלילה.

37.     מנגד, בסיכומי הנתבעת, צויין ע"י בא-כוחה כי התובעות הגישו ארבע בקשות להיתרי בנייה בין השנים 2002-1995 וכי ביום 11.2.03, בחלוף שש שנים וארבעה חודשים ממועד ביצוע התשלום הראשון, הגישו התובעות תביעתן שבפנינו.

38.     לעניין יישומה של הלכת אל עמי, הרי שטענת הנתבעת הינה כי יש לייחס הלכה זו לנסיבות הקונקרטיות אשר עמדו ביסודו של פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי, נסיבות שיש לאבחנן מן הנסיבות דכאן.

39.     לטענתן, בפרשת אל עמי נקבע כי העירייה פעלה בחוסר סמכות בהטילה היטל סלילה בנסיבות דשם, ביניהן, מדובר היה בנכס שגובל בעורק מרכזי ש - 70% מעלות סלילתו מומנה ע"י משרד התחבורה ורק 30% ממנו מקופת עיריית ירושלים.

40.     כמו כן, בעבר לא ראתה עיריית ירושלים בנכס שם "נכס גובל" שמאפשר הטלת היטל עפ"י חוק העזר לירושלים בדבר סלילת רחובות ולא חייבה את הבעלים הקודמים בעת הסלילה, וכן לא נדרש היטל מאף לא אחד מבעלי הנכסים הגובלים לאורך הכביש.

41.     משמע, הנסיבות שהצדיקו את השבת כספי ההיטל היו הטלתן, לראשונה, בעת בקשת ההיתר והחיוב הוטל בגין תוספת הבנייה ולא בגין רכיב הקרקע.
     לפיכך, לדידה, אין להשליך ממקרה אחד למשנהו, כשנסיבותיו שונות בתכלית.

42.     עוד מפנה הנתבעת לתיק עת"מ 1215/03 צבי עציון נ' עיריית ירושלים, תק - מח 2005 (1), אשר ניתן כעשרה חודשים לאחר מתן הלכת אל עמי, ואף הוא עסק בחיוב בהיטל בגין תוספת בנייה ודחה את העתירה לבטלו בשל חלוף הזמן ממועד ביצוע העבודות לסלילת הרחוב הגובל בנכס.

     (להלן: "פרשת עציון").


43.     תוצאה זו מעידה, לטיעונה, על כך שאין חלות בכל מקרה להלכת אל עמי וכי זו מתייחסת לנסיבותיה הקונקרטיות שלה - ואין בה כדי קביעת עקרון על גורף המנותק מנסיבות המקרה הקונקרטיות דעסקינן.





חוקי העזר

44.     עוד גורסת הנתבעת כי הלכת בן עמי מתייחסת לחוק העזר לירושלים (סלילת רחובות), תשל"ה 1975 אשר יש להשוות לחוק העזר לתל-אביב-יפו (סלילת רחובות), התשל"ו - 1975.

(להלן: "חוק העזר לירושלים"; "חוק העזר לתל-אביב").

45.     לטיעונה בסיכומים, בולט השוני בהוראות החוק הקובעות את החבות בתשלום ההיטל , כדלהלן:

     חוק העזר לירושלים קובע בסעיף 7 לו דהאי לישנא -

(א)     בעל של נכס שביחס אליו נמסרה או התפרסמה הודעה כאמור בסעיף 4, ישלם לעיריה היטל, בשיעורים שנקבעו בתוספת.
(ב)     ההיטל ישולם תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לבעל הנכס הודעה על סכום ההיטל המגיע ממנו, ובלבד שהוחל כבר בעבודות הסלילה...".

46.     ודוק, אין בנמצא, לטיעונה, הוראה בחוק העזר לירושלים אשר קובעת במפורש כי ההיטל ישולם בעת מתן היתר הבנייה. ההוראה הנוגעת לתוספת בנייה מופיעה בסעיף 8ד' לחוק העזר לירושלים שכותרתו - "היטל בשל קרקע ובשל בנייה".

"היטל בגין בניה חדשה, תוספת בניין ובניין חדש כאמור, בסעיף זה, ישולם לפי השעורים הקבועים בתוספת בעת התחלת בנייתם או בעת מתן ההיתר לבנייתם לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, לפי המועד המוקדם יותר".

47.     משמע, לגרסתה, הוראת סעיף 8ד' לחוק העזר לירושלים, נדרשת לשיעוריו של ההיטל בגין שטח הבניין הנוסף אך אינה קובעת דבר וחצי דבר באשר למועדי תשלומו והתגבשותו.

48.     לא זו אף זו, סעיף 5(2) לחוק העזר לירושלים קובע כי:

"חיוב בעלי הנכסים כאמור בפיסקה (1) יהא בהתאם לשטח הקרקע, שטח הבניין או שטח הדירה ונפח הבנייה המותרת לפי תכנית בניין עיר בעת התחלת הסלילה".

     סעיף 6(ב) לחוק העזר לירושלים מוסיף וקובע כדלהלן:

"מטר מרובע ומטר מעוקב של בנייה יחושבו, לעניין זה, לפי הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבניין, ולפי הניתן לבנייה בנכס לפי כל תכנית בנין עיר החלה על אותו מקום או לפי היתר הבניה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הכל לפי השטח והנפח הגדול יותר".

49.     דהיינו, חוק העזר לירושלים מתיר, שלא לומר מחייב, לגרסתה, הטלת חיוב בהיטל בגין מרכיב הבנייה לפי פוטנציאל הבנייה שבנכס, וזאת, לכאורה, בעת אירוע החיוב הראשוני, קרי, מועד התחלת סלילתו של הרחוב הגובל.

50.     לעומתו, חוק העזר לתל אביב נוקט גישה שונה בתכלית משהחיוב הינו בגין בנייה חדשה.
א.     סעיף 6 לחוק העזר לתל אביב קובע כדלקמן:

"א.     חוייב בעל נכס בעד סלילת כביש עפ"י חוקי עזר שקדמו לחוק עזר זה ונוספה בניה לנכס, יחויב בעל הנכס בתשלום היטל בהתאם לשטח הבנייה או נפחה, כמפורט בהיתר הבנייה ובהתאם לסעיף 5, בשיעורים הקבועים בתוספת בעת מתן היתר הבניה.
ב.     נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, יחוייב בעל הנכס בתשלום היטל בהתאם להפרש שבין שטח או נפח הבנייה החדשה ובין שטח או נפח הבניין שנהרס, והכל כמפורט בהיתר הבנייה....

ג.     ההיטל ישולם בעת מתן היתר הבניה".

51.          משמע, לעמדת הנתבעת, כי בשונה מחוק העזר לירושלים קובע סעיף 6 לחוק העזר בתל אביב חיוב קונקרטי ומפורש לתשלום היטל משלים בגין בנייה חדשה, וזאת גם אם חויב בעל נכס בעד סלילת כביש עפ"י חוקי עזר שקדמו לחוק עזר זה.
יתרה מזו, חוק העזר נדרש באופן ברור לסיטואציה של הריסת בניין ובניית אחר במקומו - היא הסיטואציה נשוא התביעה דנן.

     על כן לא ניתן לזהות בהוראת סעיף 6 כל רמז להתניית החיוב בגין בנייה חדשה בביצוע עבודות סלילה חדשות או בחלוף זמן מוגבל ממועד ביצוען של עבודות סלילה כאמור.

52.     בכך, נבדל, לעמדתה, חוק העזר לתל אביב מחוק העזר לירושלים אשר, כאמור, אין בו הוראה נפרדת ומפורשת בדבר גביית ההיטל במועד מתן היתר הבניה. על כן, אין לראות את הלכת אל עמי כחלה בעניננו אלא מתייחסת להוראותיו הספציפיות של החוק שנדון בעניינה.

פרשנות סעיף 6 לחוק העזר לתל אביב

53.     סעיפים 6 (א) ו - (ב) דנן לחוק העזר לתל אביב מכילים בחובם, לטעמי, סיטואציות ברורות, במסגרתן יחוייב נכס בעת תוספת בנייה בהיטל סלילת כביש.

54.     הביטוי בסעיף 6 (א) "חוייב בעל נכס בעד סלילת כביש על פי חוקי עזר שקדמו לחוק עזר זה ונוספה בנייה לנכס, יחוייב בעל הנכס בתשלום היטל בהתאם לשלד הבניה כמפורט בהיתר הבנייה" - מורה כי בעת בנייה חדשה ונוספת תוכל העירייה להטיל ההיטל על "הנכס הגובל", היטל שכמוהו כמס, ואין בו להוות, איפוא, דמי השתתפות בהוצאות העבר שהוצאו לסלילת הכביש בעת סלילתו בפועל.

55.     יתר על כן, סעיף 6 (ב) לחוק העזר לתל אביב צופה אף סיטואציה של הרס בניין קיים והקמת בניין חדש במקומו, קרי, "נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, יחוייב בעל הנכס בתשלום היטל והכל כמפורט בהיתר הבנייה...".

56.     לאמור, במקרה בו נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, תוכל העירייה להטיל ההיטל, ואלו הן הנסיבות הקונקרטיות במקרה שבפניננו.

57.     ודוק, הגיונו של סעיף זה הינו "כיסוי" כל הסיטואציות שעניינן "תוספות בנייה", הן מסוג של תוספת מן השורה - והן תוספת שמקורה בהריסת מבנה קיים והקמת מבנה חדש תחתיו.

58.     באופן זה, "שריינה" עיריית תל אביב-יפו האפשרות להטיל בכל עת, באמצעות חוק העזר, היטל סלילת כביש כל אימת שבעלי נכס גובל מבקשים להוסיף תוספות בנייה או להקים מבנה חדש במקום ישן, והכל על פי שטח הבנייה או נפחה, כמפורט בהיתר הבנייה.
     במילים אחרות, הפעם קבע המחוקק בחוק העזר, "במפורש", כי רשאית העירייה לדרוש דמי ההיטל עם הגשת בקשת היתר הבנייה, דבר העולה בקנה אחד עם אמירת בית המשפט המחוזי בדונו בעניין אל עמי.

59.     נראה הוא, כעולה מן הקובץ, כי אף שצודקות, לכאורה, התובעות בטענה שהועלתה שוב בסיכומי התשובה בכך שסלילת הכביש הסתיימה לפני כשני עשורים, הרי שעבודות שונות בכבישים המנויות לעיל שנעשו בשנים 2003 - 1995 ברחובות הסמוכים לנכס הגובל וכן הוצאת היתרי הבנייה לבניית המגדל - מהוות תשתית עובדתית ראוייה להפעלתו של סעיף 6 (ב) לחוק העזר לתל אביב-יפו, וכפועל יוצא הלכת אל עמי דנא, לא תיושם במקרה זה.

60.      אודות הסיטואציה שנדונה בפנינו נקבע ב"פרשת עציון" כדלקמן:

     " מדובר בהיטל בנייה שקיבלו העותרים על פי תוכניות בנייה קיימות, שהיו בתוקף ונלקחו בחשבון בתחשיב הגלובאלי שערכה הרשות. לפיכך, צודקת המשיבה בטענתה כי אם יימנע ממנה לגבות את ההיטל, כאשר העותרים מבקשים לממש את מלוא פוטנציאל הבנייה בנכס שבבעלותם, היינו - להגדילו בצורה משמעותית ובעצם להרוס את הקיים ולבנותו מחדש, תצא הרשות בחסרון כיס ולא תהיה לה האפשרות לגבות את הוצאות העלויות שהוצאו בפועל."

     כן ראה ע"א 6066/97 עיריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ, פ"ד נד(3), 749 (2000), כדלקמן:

" דמי השתתפות היוו החזר הוצאות בפועל שהוציאה הרשות המקומית בגין סלילת הרחוב הגובל בנכס. לעומת זאת, ההיטל החדש משקף את תחזית ההוצאות של העיריה בגין סלילת כלל הרחובות בתחומה, בלא כל קשר לרחוב זה או אחר. הלכה זו חלה גם בעניננו.
אף בתחומה של תל-אביב-יפו, נהגה שיטת השתתפות בגין הוצאות על נכס ספציפי. היא הוחלפה בהיטל בגין הוצאות על כלל הרחובות. שינוי זה באופי התשלום מצדיק המסקנה כי אין בתשלום דמי השתתפות כדי לפטור מכל-וכל מהיטל סלילת הרחובות."




ובהמשך נקבע:

"אכן, אך הוגן הוא כי תשלום בגין סלילת רחובות שנעשה בעבר (על פי שיטת ההשתתפות) יילקח בחשבון בגדר שיטת ההיטלים. "


כן ראה פסק הדין מיום 5.9.07 בעניין עע"מ 11646/05 - מרכז השלטון המקומי בישראל נ' משה צרפתי, תק-על 2007(3), 3755, 3760 (2007), כדלקמן:

"... משמעות המעבר משיטת דמי ההשתתפות לשיטת ההיטלים, היא "מעבר מחיוב המבוסס על החזר יחסי של הוצאות בפועל בקשר עם סלילת קטע כביש מסויים, לחיוב בהתאם לתחשיב המבוסס על המחיר הממוצע של סלילת כל הרחובות בעיר... גם לחיוב של ההיטל יש זיקה לשירות של סלילת הכבישים, אולם זיקה זו היא עקיפה יותר. "

עוד ראה ע"א 4435/92 עירית ראשון לציון נ. חב' מאור סדי בע"מ, (פ"ד נב (321 (3), (1998), כדלקמן:

"בעבר נהגה ברשויות רבות שיטת החיוב בדמי השתתפות, אשר היתה מבוססת על החזר הוצאות שהוציאה הרשות בגין סלילת כבישים ומדרכות בתחומה.
שיטת חיוב זו השתנתה עם התקנת חוק העזר החדש, המטיל על בעל "נכס גובל" היטל בגין סלילת כביש או מדרכה.

מעיון בחוק העזר החדש עולה כי החיוב בהיטל אינו מבוסס על ההוצאות שהוציאה העיריה בפועל בגין סלילת הכביש או המדרכה הגובלים בנכס, אלא על תעריף קבוע עבור כל יחידה משטח הקרקע ומשטח הבניין שעליה, כמפורט בחוק העזר ובתוספת.

מחוק העזר החדש עצמו עולה, איפוא, שאין מדובר בכיסוי הוצאות הסלילה שהוצאו בעבר בגין קטע הרחוב שנסלל, אלא בחיוב המיועד לכיסוי הוצאות הסלילה על פי תחשיב קבוע מראש, שאינו נגזר מעלויות סלילת קטע הכביש הגובל בלבד. מהשוואה בין שני חוקי העזר, הקודם והחדש, מתבקשת המסקנה כי אין מדובר ב"אותה הגברת בשינוי אדרת"; על כן אין בפנינו מצב לגביו ניתן לומר, כפי שקבע השופט קמא, כי "לא יעלה על הדעת שבעל מקרקעין יצטרך לשאת בהוצאות סלילת רחוב נוסף הגובל בחלקתו, וזאת משום שהעיריה החליטה לקרוא להחזר ההוצאות בשם אחר מהשם בו נקבה כשגבתה את החזר ההוצאות מכח החוק הקודם".




כן ראה ה"פ (ת"א) 5823/92 שילר נ' עיריית תל אביב (לא פורסם), שם נקבע דהאי לישנא:

     " ...עפ"י הוראה זו השתתפות בעלי נכסים היתה בהתאמה יחסית לנכסיהם והם עשויים היו כמובן להתחייב בתשלום עפ"י החוק מספר פעמים עפ"י מספר נכסיהם.
     ואילו עתה לפי חוק תשל"ז, מוטל היטל על בעל הנכס ולא דמי השתתפות; ההיטל במקרה דנא הוא כעין מס, וברור שאין להטילו פעמיים, מכאן ההגיון המונח ביסודו של הסעיף הנ"ל, וברי שהוא יכול להתייחס רק להיטל שהוטל על פי חוק עזר זה."

עוד ראה לעניין זה: בג"צ 5145/91 צבי מימון נ' זיוה בן דרור, פ"ד מח(1) 457, (1993).

61.     לעניין גובה דמי ההיטלים שבהם חוייבו התובעות, הרי שעדותם של עדי הנתבעת מר שי מורן ומר עזרא נווה - לא נסתרה בחקירה הנגדית ועל כן מקבלת אנכי עדותם על נספחי תצהיריהם.

     (ראה: פרוטוקול עמ' 2 - 25).

62.     משכך, נדחית תביעת התובעות.

63.     התובעות תישאנה, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת בסך של 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סלילת כביש בשטח פרטי

  2. ביטול מכרז סלילת כביש

  3. היטל סלילה קריית אונו

  4. תשלום היטל סלילת כביש

  5. היטל סלילה בחיפה

  6. היטל סלילת כבישים רמת גן

  7. היטל סלילת כבישים בחדרה

  8. היטל סלילה - דמי השתתפות

  9. היטל סלילת כבישים בתל אביב

  10. ביטול סלילת כביש חוצה ישראל

  11. השתתפות בהוצאות סלילת רחובות

  12. חיוב תושבים על סלילת מדרכות

  13. ערר לא לאשר בקשה לסלילת דרכים

  14. בחוק העזר לסלילה הוגדר "נכס גובל"

  15. החזר היטל סלילת מדרכה התקנת תאורה

  16. פיצויים בגין סלילת כביש בקרבת בית מגורים

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון